מיכאל הרשקוביץ

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הרב מיכאל הרשקוביץ
הרב מיכאל הרשקוביץ.jpg
הרב מיכאל הרשקוביץ (משמאל) לצד הרב יהושע מגנס, בהכנסת ספר תורה
לידה 11 באפריל 1943 (בן 76)
ו' בניסן ה'תש"ג
מקום פעילות ירושלים; נריה
השתייכות ציונות דתית
תחומי עיסוק תלמוד; הלכה; אמונה; ארץ ישראל; חינוך
תפקידים נוספים ר"מ בישיבת מרכז הרב ורב היישוב נריה
רבותיו הרב צבי יהודה הכהן קוק;
הרב אברהם אלקנה כהנא שפירא
והרב שאול ישראלי.
חיבוריו ספרים שערך: השבת ישראל והזמנים, מדבר שור, זכור זאת ליעקב
בן/בת זוג בת שבע הרשקוביץ עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

הרב מיכאל הרשקוביץ (נולד בו' בניסן ה'תש"ג, 11 באפריל 1943) הוא מתלמידי הרב צבי יהודה הכהן קוק, ר"מ בישיבת מרכז הרב ורב היישוב נריה שבבנימין, מעורכי הספר מדבר שור.

תולדות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד לשרגא צבי, צאצא של רבי אהרן דוד דייטש בעל שו״ת גורן דוד ומתלמידי החתם סופר, ולטובה, שניהם ילידי צ'כוסלובקיה שהתגוררו בפרשבורג.[1] למד בישיבת נתיב מאיר. ולאחר מכן בישיבת מרכז הרב. מתלמידיו של הרב צבי יהודה הכהן קוק. בשלהי שנת תשל"א נישא לבת-שבע לבית קטן.[2] התמנה על ידי הרצי"ה בשנת תשל"ח לשמש כר"מ בישיבה ומלמד בה מזה ארבעה עשורים גמרא ואמונה. הוסמך לרבנות "יורה יורה" על ידי הרב אברהם שפירא בכ"א בשבט תשמ"ה.

לחם במספר מלחמות ושירת בפלס"ר של החטיבה הירושלמית יחד עם הרב איתן אייזמן. בשנת ה'תשנ"ג עמד בראש הגרעין המייסד של היישוב נריה שבבנימין, ולאחר מספר שנים התמנה לרב היישוב, תפקיד בו הוא מכהן גם כיום. בנוסף משמש כאב"ד לענייני ממונות שפועל במערב בנימין, יחד איתו יושבים בהרכב הרב רמי ברכיהו, הרב יעקב שרעבי לשעבר ראש ישיבת נחלת ישראל, הרב יחזקאל קופלד רב היישוב דולב והרב חיים צפרי[3]. לימד תקופה קצרה במכון מרחבים.

בתקופת תוכנית ההתנתקות הצטרף לקוראים לסרב פקודה[4]. חבר באיחוד הרבנים למען ארץ ישראל.

כתיבה ועריכה ספרותית[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר נישואיו השתתף בכתיבת בירורי הלכה במסגרת מכון הלכה ברורה ובירור הלכה ושימש כר"מ בישיבת ניר קריית ארבע. בשנת ה'תשל"א ערך והוציא את הקובץ "השבת, ישראל והזמנים" ובו מאמרים מאת הראי"ה קוק על השבת והמועדים. הקובץ נדפס בתוך הספר "זכור זאת ליעקב" אותו ערך הרב הרשקוביץ לזכרו של חברו הרב יעקב פנחס כהן, ר"מ בישיבת ירושלים לצעירים, וכן בחוברת נפרדת (לימים נכללה החוברת במאמרי הראי"ה).

ערך יחד עם הרב דוד לנדאו את הספר "מדבר שור". בתקופה שקדמה למלחמת ששת הימים, הגיע מדי יום לרצי"ה קוק ועזר לו להוציא מחדש את ספרי הראי"ה קוק 'עקבי הצאן', 'אדר היקר', 'מוסר אביך' ו'מידות הראי"ה'.[5] מספר שנים לאחר מכן היה מהמגיהים והמוציאים לאור של הספר 'אורח משפט' שחיבר הראי"ה קוק[6].

בשנת ה'תשע"א ערכו תלמידיו חוברת בשם: "לך לך אל ארץ המוריה", ובה שיעורו על פרשת עקידת יצחק, על פי דרכו של הרב קוק בספרו עולת ראיה.

הרב הרשקוביץ בטקס הכנסת ספר תורה בישיבת מרכז הרב, תשע"ה

שיטתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

יסוד בולט במשנתו של הרב הרשקוביץ הוא שהציווי האלוקי איננו עומד בסתירה למוסר ולמצפון האנושיים. למשל, מתנגד הרב הרשקוביץ לפרשנויות אקזיסטנציאליסטיות (בייחוד זו של קירקגור) הרואות בעקידת יצחק ניגוד בין המוסר הטבעי של אברהם לבין הציווי האלוקי וטוענות שבכך שאברהם אבינו עקד את יצחק הוא למעשה כבש את האנושיות שלו בפני הצו האלוקי הגדול ממנו. לפי תפיסתו, הרצון והמוסר אינם יכולים לעמוד בסתירה ליראת השמים, הואיל והיא אלוקית והם אנושיים, ולכן אינם יכולים לעמוד בהנגדה זה מול זה[7].

בנושא המאבק על ארץ ישראל דוגל הרב הרשקוביץ במאבק אקטיבי ובקו תקיף ולא מתפשר, וסובר כי חובה על חייל לסרב לפקודה לפנות יישובים. עם זאת, אין הוא רואה זאת כקונפליקט בין פקודת הצבא לבין ציווי התורה, אלא אדרבה, דווקא קיום פקודה הנוגדת את התורה פוגעת לשיטתו במהותה של המדינה, ש"יסוד הוויתה, חייה ופעליה הוא ברוח תורת ישראל", ולכן "לא יעלה על הדעת שהכלי יקום על יוצרו ויהיו ערכיה של תורה כפופים למרותו של המלך". לדבריו, ציות עיוור להוראות השלטון מבלי להתייחס למוסריותן "שוללת את החותם המוסרי ממעשיו והוראותיו, וסופן שלא יתקיימו". הוא מותח ביקורת חריפה כלפי רבנים שהורו לתלמידיהם שלא לסרב לפקודה כזו. להגדרתו, נתינת ערך עליון לפקודות המדינה מצד עצמן, גם כשהן לא הולכות בד בבד עם ציווי התורה, היא "פאשיזם"[8].

משפחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

נשוי לד"ר בת שבע (ילידת תשי"א), רופאת משפחה, בתו של ד"ר משה קטן (מחבר הספר אוצר לעזי רש"י), ולהם עשרה ילדים. אחד מבניו הוא הרב יוסף אליצור, ר"מ בישיבת עוד יוסף חי וממחברי הספר "תורת המלך". בן נוסף שימש כרב קהילה באנטוורפן. בנו שרגא נהרג בתאונת דרכים בצעירותו. חתנו יניב מזומן משמש כראש מכינה קדם צבאית דתית-חילונית[9]. הרב יואל קטן, ד"ר חנה קטן, הרב יצחק בן שחר (ראש ישיבת קדומים) ופרופ' רפאל קטן (אונקולוג במרכז הרפואי שיבא), הם גיסיו. אחיו היה הרב שמואל הרשקוביץ שכיהן כר"מ בישיבת נתיב מאיר[10].

הרב הרשקוביץ הוא אחיינו של חוקר ופרשן המקרא יהודה אליצור.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא מיכאל הרשקוביץ בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ראו: הרב יעקב קאפל, מגילת אסתר עם פירוש שושנת יעקב, (עורך שלמה וייס), מכון זיכרון להנצחת יהדות הונגריה תשנ"ט, עמ' קסב
  2. ^ שולמית קטן, מגילת שולמית, או: שרשרת הדורות, ירושלים תשנ"ז, עמ' 113
  3. ^ פסק דין שכתב, באתר דין תורה
  4. ^ רבנים נוספים הצטרפו לקריאת הרב שפירא, באתר ערוץ 7
  5. ^ ראו: שמחה רז והילה ולוורשטיין, משמיע ישועה, מרכז שפירא תש"ע, עמ' 651
  6. ^ משמיע ישועה, תולדות חייו של הרצי"ה קוק, עמ' 66-67
  7. ^ ראו "לך לך אל ארץ המוריה" עמ' 8
  8. ^ "על הציות ועל הסירוב", אתר ערוץ 7
  9. ^ מדע, אינטלקט והרבה סיפורים אנושיים / אבי גז, ראיון עם ד"ר בת שבע הרשקוביץ ב'מוסף שבת' מקור ראשון
  10. ^ נפטר ביט בכסלו ה'תשע"ט. ראו כאן מודעה על פטירתו.