יהושע יגל

הרב יהושע יׂגל

הרב יהושע יגל במדרשייה (1995)
הרב יהושע יגל במדרשייה (1995)
לידה	1916 ה'תרע"ו פיאסקי, בלארוס
פטירה	17 בדצמבר 2006 (בגיל 90 בערך) כ"ו בכסלו ה'תשס"ז
מקום קבורה	בית הקברות היהודי בהר הזיתים
מדינה	ישראל
מקום פעילות	מדרשית נעם, פרדס חנה
תקופת הפעילות	? – 17 בדצמבר 2006
תחומי עיסוק	חינוך
תפקידים נוספים	ראש ישיבה
רבותיו	הרב אהרן קוטלר, החזון אי"ש
תלמידיו	בוגרי מדרשית נעם, דוד צבי הילמן
חיבוריו	נתיבות יהושע

הרב יהושע יגל (נהגה: יוגל) (ה'תרע"ו, 1916 – כ"ו בכסלו ה'תשס"ז, 17 בדצמבר 2006) היה ממייסדי ישיבת מדרשית נעם בפרדס חנה וראש הישיבה שלה מאז הקמתה, ובשנותיו האחרונות נשיא הישיבה.

ביוגרפיה

נולד בעיירה פיאסקי שבאימפריה הרוסית (היום בבלארוס) לאסתר ולרב מרדכי געציל יגל, אחיו של הרב שבתי יגל, ראש ישיבת סלונים. בגיל 11 נשלח אל דודו בסלונים ולמד בישיבתו שלוש שנים. לאחר שנה נוספת בישיבת "אהל תורה" אצל הרב אלחנן וסרמן עבר ללמוד בישיבת קלצק בראשותו של הרב אהרן קוטלר, שם היה מהבחורים המבוגרים שחוזרים על שיעוריו.

בשנת ה'תרצ"ו (1936) עלה ארצה, כדי ללמוד בישיבת מרכז הרב בירושלים. יחד עם הרב שאר ישוב כהן שימש חברותא לרב ישעיהו משורר. שם גם הצטרף לארגון ההגנה. בתחילת שנות ה-40 עבר לתל אביב, והחל ללמד כמדריך בישיבת היישוב החדש. בשנים אלו, ת"ש–תש"ה, שימש את החזון אי"ש בביקורים שבועיים יחד עם הרב גדליה נדל שלמד איתו בחברותא באותם זמנים, ובד בבד החל ללמוד משפטים בבית הספר הגבוה למשפט ולכלכלה. בתקופה זו הקים ישיבת ערב בצפון תל אביב לתלמידי תיכון דתיים, ולימד את הרב דוד צבי הילמן. הרב הקפיד לשמור על קשר קרוב עם החזו"א גם לאחר מעברו לפרדס-חנה, עד לפטירתו של החזו"א.

בשנת תש"ה (1945) נענה הרב יגל להצעת ראשי נוער מזרחי ולאחר שקיבל את ברכתו של החזון איש הקים יחד עם ישראל סדן את מדרשיית נועם שבה שולבו לימודי הגמרא עם לימודי תיכון, עד לתעודת הבגרות. המחזור הראשון מנה כעשרים תלמידים.

ישראל סדן היה המנהל הכללי והרב יגל שימש כראש הישיבה והמנהל החינוכי של המדרשייה מיום הקמתה ועד שנותיו האחרונות. בשנותיו האחרונות כיהן כנשיא הישיבה.

בשנים תש"ה–תש"ח (1945–1948) היה המא"ז (מפקד אזור) של פרדס חנה בהגנה במקביל לתפקידו החינוכי במדרשיה.

דרכו החינוכית

מורשת החזון איש ^{[דרוש מקור]}

הרב יגל נועץ בחזון איש, בטרם נענה לפניית ראשי נוער מזרחי לשמש בתפקיד ראש הישיבה והמנהל החינוכי במדרשייה, החזון איש עודדו לקבל את ההצעה והתווה את דרכו החינוכית, תוך מתן שלוש עצות-הנחיות:^{[דרוש מקור][מפני ש...]}

• שם המוסד יהיה "מדרשיה" ולא "ישיבה" – אין ראוי לקרוא למוסד המשלב לימודי חול בצד לימודים תורניים "ישיבה". (המייסדים כיוונו לשם "מדרשיה" מסיבות שיווקיות – על מנת למנוע רתיעה מעוד ישיבה).
• להימנע מלהרחיק תלמיד מתלמידי המדרשייה.
• במישור האישי: לא לגדל זקן וזאת על מנת למנוע את שיוכו של הרב יגל לחוגים חרדיים (או "אדוקים" כפי שכונו אז).

הרקע לעצות-הנחיות אלו היה חששו של החזון איש שנער מחוגי המזרחי אשר ירתע ממראה חרדי מדי של הרב יגל ולא יגיע ללמוד במדרשייה, או ייפלט ממנה במהלך לימודיו, לא יתמיד בשמירה על אורח חיים דתי ולכן יש לקרבו ככל הניתן. ^{[דרוש מקור]}

באותה תקופה, כפי שסיפר הרב יגל, צעירים דתיים התביישו לחבוש כיפה והמדרשייה נועדה לשנות את המצב ולגרום לנוער הדתי להיות גאים בתורתם ובהשכלתם והרב יגל ידע לשלב את החינוך תורני, בסטנדרטים של עולם הישיבות החרדיות עם השכלה כללית כפי שהייתה בכל בית ספר תיכון רגיל, ובכלל זה עמידה בבחינות הבגרות. הרב יגל העתיק את שיטת הלימוד בצוותי חברותא מלימוד הגמרא, והכניס את השיטה גם ללימודי התיכון והעולם החברתי של התלמידים. על ידי כך הוא יצר גיבוש בין התלמידים ולכל תלמיד הייתה תחושה של "אחד בשביל כולם וכולם בשביל אחד". התלמידים יראו ממנו, ומאידך גיסא ידעו שאפשר לפנות אליו, באופן אישי, בכל דבר ועניין והוא ידע להקשיב ולהגיע ללבו של כל תלמיד ותלמיד. בדרכו, הוא ידע לכוון את התלמידים מבלי שינהג כמנהל, אלא כמי ש"מייעץ".

בסיום שנת הלימודים הרביעית פנו הבוגרים, איש לדרכו, מי לישיבה גבוהה, או ישיבת הסדר ומי לצבא. את כולם קיבל הרב יגל בסבר פנים יפות. יעקב נאמן ז"ל מספר בספרו כי באחת מ״שבתות הבוגרים״, הרב יגל ציטט את דברי יעקב אבינו בפסוק ״עם לבן גרתי״ והזכיר את דברי רש״י ״עם לבן גרתי, ותרי״ג מצוות שמרתי״, כלומר ניתן להתגייס לצה"ל ולשמור קיום המצוות ולהישאר דתי.

דרכו החינוכית של הרב יגל גרמה לכל תלמיד ובוגר לחוש שייכות למדרשייה ולחברים. כל תלמיד של הרב יגל ידע שלא רק הוא צריך להצליח, אלא באחריותו האישית לדאוג שגם חבריו יצליחו.

משפחתו

הרב יגל היה נשוי ליוכבד, בתו של איש ירושלים הרב שמואל ניסן ברוורמן. בנו הרב מרדכי נשוי לברכה קונשטט (בתו של הרב אלחנן קונשטט, שהיה מראשי ישיבת קול תורה) ומשמש כר"מ בישיבת אור ישראל.

חיבוריו

• נתיבות יהושע
• קונטרס אחרון לרב יהושע יגל בסוף ספר נתיבות שלום.
• לדרכן של הישיבות התיכוניות, בתוך הספר ממלכת כהנים וגוי קדוש, תשנ"ז, עמ' 126–135, זמין לקריאה והורדה באתר ספריית אסיף

קישורים חיצוניים

• אתר ארגון נתיבות נעם - לזכרו של הרב יגל
• הרב יהושע יגל זצ"ל, אמירת על הנסים, באתר "ישיבה", ח' בטבת ה'תשנ"ח
• דוד חרמץ, נתיבות נעם בעיתון בשבע.
• אתר להנצחת זכרו ולמען עתידה של המדרשיה
• שאול מייזליש, מאיר ליברמן, הליכות יהושע, לדמותו של הרב יהושע יגל זצ"ל, באתר אוצר החכמה
• במדרשיית נעם נערכה אזכרה לרב יגל זצ"ל, באתר ערוץ 7, 16 בינואר 2007
• אבישי בן חיים, תמיד עם חיוך, באתר nrg‏, 19 בדצמבר 2006
• עפרה לקס ועדי גרסיאל, מחנך של דורות, באתר ערוץ 7, 21 בדצמבר 2006
• יהושע יגל (1916-2006), דף שער בספרייה הלאומית

הנני העני ממעש, בביצוע הרב יהושע יגל זכר צדיק לברכה, סרטון באתר יוטיוב (אורך: 6:09)