יהושע יגל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הרב יהושע יׂגל
HARAV YEHOSHUA YAGEL.JPG
הרב יהושע יגל במדרשייה (1995)
לידה 1916
תרע"ו
בעיירה פיעסק
פטירה 17 בדצמבר 2006 (בגיל 90 בערך)
כ"ו בכסלו תשס"ז
מקום קבורה בית הקברות היהודי בהר הזיתים עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום פעילות מדרשיית נעם, פרדס חנה
תחומי עיסוק חינוך
תפקידים נוספים ראש ישיבה
רבותיו הרב אהרן קוטלר, החזון אי"ש
תלמידיו בוגרי מדרשיית נעם, דוד צבי הילמן
חיבוריו נתיבות יהושע
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

הרב יהושע יגל (נהגה: יוגל) (תרע"ו; 1916 - כ"ו בכסלו תשס"ז; 17 בדצמבר 2006) היה ממייסדי ישיבת מדרשיית נעם בפרדס חנה וראש הישיבה שלה מאז הקמתה, ובשנותיו האחרונות נשיא הישיבה.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בעיירה פיעסק שבאימפריה הרוסית (היום בבלרוס) לאסתר ולרב מרדכי געציל יגל, אחיו של הרב שבתי יגל, ראש ישיבת סלונים. בגיל 11 נשלח אל דודו בסלונים ולמד בישיבתו שלוש שנים. לאחר שנה נוספת בישיבת "אהל תורה" אצל הרב אלחנן וסרמן עבר ללמוד בישיבת קלצק בראשותו של הרב אהרן קוטלר, שם היה מהבחורים המבוגרים שחוזרים על שיעוריו[1].

בשנת תרצ"ו (1936) עלה ארצה, כדי ללמוד בישיבת מרכז הרב בירושלים. יחד עם הרב שאר ישוב כהן שימש חברותא לרב ישעיהו משורר. שם גם הצטרף לארגון ההגנה. בתחילת שנות ה-40 עבר לתל אביב, והחל ללמד כמדריך בישיבת היישוב החדש. בשנים אלו, ת"ש-תש"ה, שימש את החזון אי"ש בביקורים שבועיים יחד עם הרב גדליה נדל שלמד איתו בחברותא באותם זמנים, ובד בבד החל ללמוד משפטים בבית הספר הגבוה למשפט ולכלכלה. בתקופה זו הקים ישיבת ערב בצפון תל אביב לתלמידי תיכון דתיים, ולימד את הרב דוד צבי הילמן. הרב הקפיד לשמור על קשר קרוב עם החזו"א גם לאחר מעברו לפרדס-חנה, עד לפטירתו של החזו"א.

בשנת תש"ה (1945) הוצע לו על ידי ראשי נוער מזרחי לשמש בתפקיד ראש הישיבה והמנהל החינוכי של מדרשיית נעם בפרדס חנה ("המדרשייה"). הוא עמד בראשות הישיבה מאז ועד שנותיו האחרונות. בשנותיו האחרונות כיהן כנשיא הישיבה.

בשנים תש"ה-תש"ח (1945–1948) היה המא"ז (מפקד אזור) של פרדס חנה בהגנה במקביל לתפקידו החינוכי במדרשיה.

דרכו החינוכית[עריכת קוד מקור | עריכה]

מורשת החזון איש[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרב יגל נועץ בחזון איש, בטרם נענה לפניית ראשי נוער מזרחי לשמש בתפקיד ראש הישיבה והמנהל החינוכי במדרשייה, החזון איש עודדו לקבל את ההצעה והתווה את דרכו החינוכית, תוך מתן שלוש עצות-הנחיות:

  • שם המוסד יהיה "מדרשיה" ולא "ישיבה" - אין ראוי לקרוא למוסד המשלב לימודים כללים בצד לימודים תורניים "ישיבה". (המייסדים כיוונו לשם "מדרשיה" מסיבות שיווקיות - על מנת למנוע רתיעה מעוד ישיבה).
  • להימנע מלהרחיק תלמיד מתלמידי המדרשייה.
  • במישור האישי: לא לגדל זקן וזאת על מנת למנוע את שיוכו של הרב יגל לחוגים חרדיים (או "אדוקים" כפי שכונו אז).

הרקע לעצות-הנחיות אלו היה חששו של החזון איש שנער מחוגי המזרחי אשר ירתע ממראה חרדי מדי של הרב יגל ולא יגיע ללמוד במדרשייה, או יפלט ממנה במהלך לימודיו, לא יתמיד בשמירה על אורח חיים דתי ולכן יש לקרבו ככול הניתן.

יפה תלמוד תורה עם דרך ארץ[עריכת קוד מקור | עריכה]

מדרשיית נעם בהנהגתו של הרב יגל, אימצה את הגישה הדוגלת בשילוב של תורה עם דרך ארץ במשמעות של לימודים תורניים מקיפים ברמה עיונית גבוהה ועמם לימודים כלליים, כולל תעודת בגרות מלאה. גישה זו הונהגה מ"לכתחילה" בעת כינון המדרשייה, מתוך הבנה שזהו צורך השעה והתקופה - בניית הארץ והמדינה וזוהי גם דרכם הרעיונית של חברי המזרחי שבניהם נועדו להיות קהל היעד של המוסד.

משפחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרב יגל היה נשוי ליוכבד, בתו של איש ירושלים הרב שמואל ניסן ברוורמן. בנו מרדכי יגל נישא לברכה קונשטט, בתו של הרב אלחנן קונשטט, שהיה מראשי ישיבת קול תורה. אחד מנכדיו של הרב יהושע יגל נישא לנכדתו של הרב ברוך רוזנברג, שהיה ראש ישיבת סלובודקה בבני ברק.

חיבוריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • נתיבות יהושע
  • קונטרס אחרון לרב יהושע יגל בסוף ספר נתיבות שלום.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ עלון "כאיל תערוג" שנה ב' גיליון 66 בשם הרב שטיינמן