זאת חנוכה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
חנוכייה בזאת חנוכה, שמונה נרות דולקים

זאת חנוכה הוא כינוי בספרות התורנית ליום השמיני של חנוכה (ב' בטבת או ג' בטבת), שכן בקריאת התורה של יום זה נמצאות המילים "זֹאת חֲנֻכַּת הַמִּזְבֵּחַ" (ספר במדבר, פרק ז', פסוק פ"ד). בתקופות מסוימות היה מקובל בקרב יהודי אשכנז לכנות יום זה בכינוי "חנוכת המזבח" על שם אותו פסוק, ולא מוכר שימוש במינוח "זאת חנוכה" לפני המאה ה-16[1].

במחשבת החסידות מוקדש עניין מיוחד ליום זאת חנוכה, וחסידויות רבות נוהגות לערוך ביום זה טיש ולשרוף את פתילות נרות חנוכה ברוב עם.

כמו כן, במחשבה היהודית רבים מתייחסים לזאת חנוכה בתור שיאו של חנוכה וליום שכולל בתוכו את כל הימים שלפניו[2][3], ובתור יום החיתום האחרון של הגזר הדין של השנה.

מנהגי היום[עריכת קוד מקור | עריכה]

המהרי"ל בספר המנהגים שלו[4] מציין את מנהג יהדות ריינוס על פיו ביום השמיני של חנוכה אין לעשות מלאכה.

יש שנוהגין להרבות בסעודה, מפני שעושים סעודה לגמרה של מצווה וביום זה גומרים את מצוות הדלקת נרות חנוכה, ואדמו"רים בחסידויות השונות נוהגים לערוך ביום זה טיש[5].

מנהג נפוץ ומיוחד לזאת חנוכה הוא מנהג שריפת הפתילות של נרות חנוכה, שעושים מפני שהשמן והפתילות ששימשו להדלקת נרות מיוחדים למצווה ואסור להשתמש בהם לצורך דברים אחרים[6], בקהילות חסידיות רבות נהגו לשרוף את הפתילות ברוב עם, ויש שנהגו להקפיד לשורפן ביום[5]. אחרים נהגו לשרוף את הפתילות בשריפת החמץ בפסח[5][7], ומסתמכים על כך שהשמן שנותר לא מיוחד למצווה. ונוהגים להגיד בזמן שריפת הפתילות את פרק ס"ז בתהלים[8].

בגלל משמעותו של היום בקהילות החסידיות כיום חיתום הדין האחרון של השנה - יש שמאחלים "גמר חתימה טובה" או "גמר טוב" עד זאת חנוכה[9]. מאותה סיבה, נהגו רבים להתפלל בו על כפרת עוונות, פרנסה[10] ופקידת עקרות[11].

משמעות היום[עריכת קוד מקור | עריכה]

רחמים ותשובה ויום החיתום האחרון[עריכת קוד מקור | עריכה]

חשיבותו של היום השמיני של חנוכה מובאת כבר בכתבי האר"י[12], המשווה את שבעת ימי החנוכה הראשונים לשבע המידות הראשונות מתוך י"ג מידות הרחמים (כל יום למידה אחת בלבד), ואת היום השמיני לשש המידות האחרונות, מנוצר ועד ונקה.

מקובל בחסידות לומר כי ימי החנוכה הם המשך לימים הנוראים, ומי שלא עשה תשובה בעשרת ימי תשובה, תשובתו מתקבלת עד יום השמיני של חנוכה[13]. רמז לכך מופיע בספר ישעיהו בפסוק: "בְּזֹאת יְכֻפַּר עֲוֹן-יַעֲקֹב" (ספר ישעיהו, פרק כ"ז, פסוק ט')[14]. ורבי ישראל מרוז'ין אף אמר עליו:

מה שהצדיקים יכולים לפעול מהשם יתברך בראש השנה ויום הכיפורים, יכול יהודי פשוט לפעול מהשי"ת בזאת חנוכה.

אביר יעקב לרבי אברהם יעקב פרידמן, זאת חנוכה עמ' סג:

מעל לטבע[עריכת קוד מקור | עריכה]

המהר"ל מפראג בספרו "נר מצווה" עומד על ההקבלה שבין זאת חנוכה, שהוא יומו השמיני של חנוכה, לבין ברית המילה הנעשית ביום השמיני להולדת ילד יהודי. לדבריו המספר 7 מסמל את הטבע ומספר 8 מסמל את מה שמעל לטבע. ששת ימי הבריאה ושבת - זה הטבע, והיום השמיני הוא מעל לטבע. כך התינוק שנברא עם עורלה - זה הטבע, וביום השמיני לאחר המילה הוא הופך להיות מעל הטבע.

המהר"ל מחדד את דבריו ומזכיר את דיני כהן גדול הנכנס לקודש הקודשים פעם אחת בשנה ביום הכיפורים. על כך כתוב בתורה: "בְּזֹאת יָבֹא אַהֲרֹן אֶל-הַקֹּדֶשׁ", ועל כך אמרו חז"ל: בזכות המילה שנאמר בה "זֹאת בְּרִיתִי אֲשֶׁר תִּשְׁמְרוּ בֵּינִי וּבֵינֵיכֶם וּבֵין זַרְעֲךָ אַחֲרֶיךָ: הִמּוֹל לָכֶם כָּל-זָכָר"[15] נכנס אהרן אל הקודש.

הכהן הגדול, בזכות ברית המילה שהיא מעל לטבע, יכול להיכנס לקודש הקודשים שהוא מעל לטבע, ביום הכיפורים שהוא מעל הטבע. ברית המילה עליה נאמר "זאת" זהה במדרגתה ליום השמיני של חנוכה שגם עליו נאמר "זאת" ובזכות מדרגה זאת נוצחו היוונים אשר שלטו בטבע, אך לא שלטו במה שמעל הטבע, הוא יום זאת חנוכה.

בדומה לכך, בחסידות אומרים כי ביום השמיני של חנוכה קיימת הארה למעלה מהטבע - בניגוד לשבעת הימים הקודמים שהם כנגד שבעת ימי הבריאה ושבע הספירות התחתונות, בזאת חנוכה מתייחסים לספירות העליונות שנמצאות מעבר[3][16][17].

אסרו חג[עריכת קוד מקור | עריכה]

האדמו"ר יהודה אריה ליב אלתר מגור, בספרו "שפת אמת" כותב כי היום האחרון של חנוכה כמו באסרו חג, קשה עלינו הפרידה מהקב"ה, ומשאיר יותר הארה והשפעה על שאר ימות השנה[2].

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ רבי צדוק הכהן מלובלין, פרי צדיק, חנוכה כ"ג.
  2. ^ 1 2 ראה לדוגמה: רבי יהודה אריה ליב אלתר, שפת אמת על בראשית, תשס"א, חנוכה י'.
  3. ^ 1 2 רבי שמואל בורשטיין, שם משמואל, חנוכה י"ז.
  4. ^ ספר מהרי"ל, הלכות חנוכה, עמוד 57.
  5. ^ 1 2 3 הכל על 'זאת חנוכה' – סגולות היום וחשיבותו, ועד המנהגים השונים בשריפת השמן והפתילות, דרשו, ‏2018-12-09.
  6. ^ שולחן ערוך אורח חיים, סימן תרע"ז סעיף ד'.
  7. ^ חידושי המאירי על מסכת שבת, דף כא א.
  8. ^ מובא במקומות רבים ע"פ סידור האריז"ל.
  9. ^ דינים ומנהגים לחודש טבת, הגבאי, ‏13 ינואר 2020
  10. ^ אמרי נועם, חנוכה א'.
  11. ^ בני יששכר, כסלו-טבת מאמר ב'.
  12. ^ רח"ו, פרי עץ חיים, שער ר"ח חנוכה ופורים, פרק ד', ד"ה מהחברים.
  13. ^ זאת חנוכה: מהות היום, כיכר השבת
  14. ^ מתוך ספר צמח דוד, לרבי דוד שפירא מדינוב (בנו של צבי אלימלך שפירא מדינוב, בעל ה"בני יששכר")
  15. ^ ספר בראשית, פרק י"ז, פסוק י'.
  16. ^ רבי מנחם מנדל שניאורסון, שיחות לחנוכה התשמ"ח
  17. ^ מה זה "זאת חנוכה"?, he.chabad.org


הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו פסיקה הלכתית.