יהושע פיטוסי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הרב פרג'י יהושע פיטוסי
אין תמונה חופשית
לידה 1907
פטירה 1971 (בגיל 64 בערך)
ראש חודש תמוז ה'תשל"א
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

הרב פרג'י יהושע פיטוסי (19071971) היה דיין, רבה הספרדי של צפת וחבר מועצת הרבנות הראשית.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בתוניסיה בשנת 1907 לערך לרבי מרדכי פיטוסי, מצאצאי רבי יעקב פיטוסי, מחבר הספר "ירך יעקב".

בשנת 1949 עלה ארצה והתיישב בצפת, שם החל לשמש כדיין בעיר ובטבריה. מפעם לפעם ישב בדין גם בחיפה. בתקופה זו אסף סביבו את יוצאי תוניסיה בעיר, וחיפש מקום למניין תפילה. הרב שמחה קפלן הציע לו להשתמש במבנה בית הכנסת של חסידות ויז'ניץ, ומאז מתקיים במבנה מניין של יוצאי תוניסיה, בשם "בית כנסת ויז'ניץ-תוניס"[1].

בשנת 1950 הוכתר במעמד הרב בן-ציון מאיר חי עוזיאל לרבה הראשי של צפת[2], לאחר פטירת קודמו, הרב אהרון בן שמעון. התפקיד קיבל תוקף רשמי רק בשנת 1959, בידי שר הדתות הרב יעקב משה טולידאנו.

בשנת 1956 נבחר הרב פיטוסי לכהן כחבר בוועד ארגון רבני הצפון[3], ובשנת 1964 נבחר במינוי זמני כחבר בבית הדין הרבני לערעורים, לצד הרב עובדיה יוסף[4]. באותה שנה נבחר כחבר במועצת הרבנות הראשית.

הלך לעולמו ביוני 1971 (ראש חודש תמוז ה'תשל"א). בתו היחידה שמחה נישאה לרב כמוס שוואט, מוהל, חזן ורב קהילת יוצאי תוניס בנתניה.

בחירת ממלא מקומו לרבה הספרדי של צפת[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1963 בחרו חברי מועצת העיר צפת ברב דוד דיין לכהן כרבה הראשי של העיר, לאחר שמעמד תפקידו של הרב פיטוסי כרב ראשי לא היה ברור[5][6]. בחודש מרץ 1964 הגיע הרב דיין לצפת והוכתר בידי מועצת העיר לרבהּ הספרדי[7]. הרב הראשי האשכנזי, שמחה קפלן, התנגד להליך וטען שלמועצת העיר אין סמכות חוקית לבחור רב לתפקיד, ללא התערבות של המועצה הדתית. במשך 3 שנים ראתה המועצה ברב דיין כרבה הראשי של העיר, למרות שהרבנות הראשית לישראל הודיעה כי היא לא מכירה בבחירתו של הרב דיין, אלא רק במעמדו של הרב פיטוסי כרב הראשי הספרדי היחיד[8], וכך גם ד"ר זרח ורהפטיג, שר הדתות, שהבהיר כי הבחירה של הרב דיין אינה חוקית.

בשנת 1967 הוקם גוף בוחר לרב ראשי ספרדי לאור צו על תנאי שהוציא בית המשפט העליון[9]. הרב קפלן בתגובה התנגד לכניסת הרב דיין לתפקיד ללא הסכמת הרב פיטוסי, וראה בכך תקדים בלתי ראוי. לבסוף, לאחר פטירת הרב פיטוסי הסיר הרב קפלן, חלקית, את התנגדותו מכהונתו של הרב דיין[10], ובינואר 1972 הוכתר האחרון לכהן רשמית כרב העיר.

פסיקות ודעות בולטות[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר שחרור ירושלים במלחמת ששת הימים, הציע בישיבת מועצת הרבנות הראשית לקבוע יום הודאה בג' בסיון, שבו "נחו היהודים מאויביהם", בדומה לפורים ולחנוכה. הוא הציע לומר באותו היום הלל בברכה בלילה וביום, ולקרוא בתורה את פסוק ח' בפרק י"ז שבפרשת שמות ("ויבוא עמלק"). בנוסף, חיבר תפילת "על הנסים" חדשה לאמירה בתפילת שמונה עשרה ובברכת המזון[11]. על אף זאת, התנגד לעלייה להר הבית.

בשנת 1962, בעקבות חוסר סדר באזור הישן בבית הקברות של צפת, פסק יחד עם הרב שמחה קפלן שאין לקבור בחלק זה.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ שמאלה, ימינה ושמאלה: בית הכנסת ויז'ניץ-תוניס בצפת, בבלוג עונג שבת
  2. ^ מנחם רהט, עיריית צפת סבורה: צריך שני רבנים ספרדים, מעריב, 25 באפריל 1964
  3. ^ כנס רבנים באזור הצפון, עיתון הצפה, 5 בדצמבר 1956
  4. ^ נח זבולוני, הרבנים הראשיים הגיעו להסכם על מינוי דיינים לבית הדין הרבני לערעורים, עיתון חרות, 8 באוקטובר 1964
  5. ^ המינוי לא קיבל משנה תוקף רשמי במשך זמן רב, ובשל כך לאחר מספר שנים הרב פיטוסי לא ראה עצמו בתפקיד. כשנשאל במכתב, לא השיב, אך בשיחה פרטית טען כי חדל מלשמש בתפקיד מאז מינויו לדיין בבית הדין הרבני האזורי בצפת.
  6. ^ צפת מחכה לרב הספרדי, מעריב, 6 בנובמבר 1963
  7. ^ הכתרת הרב הראשי הספרדי לצפת תיערך הערב, מעריב, 9 במרץ 1964
  8. ^ לרבנות הראשית לא ידוע על מינוי רב חדש בצפת, הצפה, 27 בפברואר 1964
  9. ^ החריף סכסוך הרבנים בצפת, דבר, 24 באפריל 1972
  10. ^ חוסל הסכסוך בין שני הרבנים בטבריה, מעריב, 23 באוגוסט 1971
  11. ^ לאורו - ליום שחרור ירושלים ולתשועת מלחמת ששת הימים, אייר תשע"ט, עמ' 5


הקודם:
הרב אהרון בן שמעון
רבנים ראשיים ספרדים של צפת הבא:
הרב דוד דיין