יהושע פיטוסי
 | |
| לידה |
1909 ה'תרס"ט תוניס |
|---|---|
| פטירה |
1971 (בגיל 62 בערך) כ"ט בסיוון ה'תשל"א צפת |
| מקום קבורה |
בית הקברות היהודי העתיק בצפת  |
| מדינה |
ישראל |
| תקופת הפעילות |
? – יוני 1971 |
  | |
הרב פרג'י יהושע פיטוסי (נקרא גם ישועה, וכן פיתוסי. ה'תרס"ט – כ"ט בסיוון ה'תשל"א; 1909–1971) היה דיין, רבה הספרדי של צפת וחבר מועצת הרבנות הראשית. דברי תורתו נדפסו בספר "שערי ישועה".
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
נולד בתוניס, תוניסיה נולד בשלהי ה'תרס"ט (1909; יש שמקדימים לידתו ל-1907) למרדכי פיטוסי, מצאצאי רבי יעקב פיטוסי, מחבר הספר "ירך יעקב". למד אצל הרבנים ישועה אלמליח ודוד כטורזה, והוסמך על ידם לרבנות. עסק גם בלימודי אסטרונומיה (בהיבטים הלכתיים), דקדוק וקבלה. בסיוע מורה פרטי למד ערבית וצרפתית.
לאחר נישואיו לבת העיר סלימן (אנ') פתח ישיבה בעיר חמאם-ליף (אנ'). לאחר מכן, בשנת ה'תרצ"ז, שב לסלימן, שימש בה ברבנות, פתח בה ישיבה גדולה שנקראת "ישיבת ר' פראג'י", והעמיד תלמידים רבים. באותה התקופה נוצרו קשרי ידידות בינו לבין רבה של ג'רבה, רחמים חי חויתה הכהן, שבא לרחוץ במעיינות המרפא בחמאם-ליף.
בארץ ישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]
בניסן ה'תש"ח (1948), סמוך לקום המדינה, עלה ארצה. נע ונד בארץ, מיבנאל אל כרם בן זמרה ולבסוף לבאר יעקב. הראשון לציון הרב בן ציון מאיר חי עוזיאל שלח אותו לרב יעקב עדס, כדי שיתהה על קנקנו, והלה המליץ למנות את הרב פיטוסי לרב בארץ.
בשנת ה'תש"י (1950), במעמד הרב בן-ציון מאיר חי עוזיאל, נתמנה הרב פיטוסי בידי הרב עוזיאל לרב ודיין בעיר צפת, במקומו של הרב אהרון בן שמעון שכיהן כרב העיר[1]. כן ישב בדין בטבריה ולעיתים בחיפה. מעמדו כרב העיר הספרדי, לצד הרב שמחה קפלן האשכנזי, קיבל תוקף רשמי רק בשנת ה'תשי"ט (1958), בידי מועצת הרבנות הראשית ושר הדתות הרב יעקב משה טולידאנו[2].
בראשית דרכו בצפת אסף סביבו את עולי תוניסיה בעיר, וחיפש מקום למניין תפילה. עמיתו הרב שמחה קפלן הציע לו להשתמש במבנה בית הכנסת של חסידות ויז'ניץ, ומאז מתקיים במבנה מניין של יוצאי תוניסיה, בשם הייחודי "בית כנסת ויז'ניץ-תוניס"[3]. לצד הרב משה דריהם, הרב פיטוסי הוא אחד משני רבני תוניסיה היחידים שכיהנו בדיינות בארץ.
בשנת 1956 נבחר הרב פיטוסי לכהן כחבר בוועד ארגון רבני הצפון[4], ובשנת ה'תשכ"ד (1964) נבחר במינוי זמני כחבר בבית הדין הרבני לערעורים, לצד הרב עובדיה יוסף[5]. באותה שנה נבחר כחבר במועצת הרבנות הראשית[6]. כן נתמנה, לצד הרב יוסף שלום אלישיב, הרב שלמה שמשון קרליץ, הרב סלמן חוגי עבודי ועוד, לשמש כחבר ועדת הבחירות לדיינות של הרבנות הראשית[7]. לשם מילוי תפקידים אלה נדרש לעבור למרכז הארץ, אולם הוא העדיף להישאר בעירו צפת.
הרב פיטוסי הלך לעולמו ב-כ"ט בסיוון ה'תשל"א (יוני 1971).
פסיקות ודעות בולטות[עריכת קוד מקור | עריכה]
כמנהג רבים מרבני תוניסיה, נמנע הרב פיטוסי מלהעלות את רוב חידושי תורתו על הכתב. פסקי הדין שכתב בתקופה בה שימש כדיין בארץ ישראל נדפסו בידי צאצאיו בספר "שערי ישועה" (ירושלים תשע"ב).
לאחר שחרור ירושלים במלחמת ששת הימים, הציע בישיבת מועצת הרבנות הראשית לקבוע יום הודאה בג' בסיון, שבו "נחו היהודים מאויביהם", בדומה לפורים ולחנוכה. הוא הציע לומר באותו היום הלל בברכה בלילה וביום, ולקרוא בתורה את פסוק ח' בפרק י"ז שבפרשת שמות ("ויבוא עמלק"). בנוסף, חיבר תפילת "על הנסים" חדשה לאמירה בתפילת שמונה עשרה ובברכת המזון[8]. התנגד לכניסה להר הבית.
בשנת 1962, בעקבות חוסר סדר באזור הישן בבית הקברות של צפת, פסק יחד עם הרב שמחה קפלן שאין לקבור בחלק זה[9].
בחירת הרב דוד דיין כרב הספרדי של צפת[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשנת 1963 בחרו חברי מועצת העיר צפת ברב דוד דיין לכהן כרבה הראשי של העיר, לאחר שסברו שמעמדו של הרב פיטוסי לא ברור[10][11]. בחודש מרץ 1964 (ה'תשכ"ד) הגיע הרב דיין לצפת והוכתר בידי מועצת העיר לרבהּ הספרדי[12]. הרב הראשי האשכנזי, שמחה קפלן, התנגד להליך וטען שלמועצת העיר אין סמכות חוקית לבחור רב לתפקיד, ללא מעורבות המועצה הדתית. במשך 3 שנים ראתה המועצה ברב דיין כרבה הראשי של העיר. הרבנות הראשית לישראל, וכך גם שר הדתות ד"ר זרח ורהפטיג, לא הכירו בבחירת הרב דיין, אלא רק ברב פיטוסי כרב הראשי הספרדי היחיד[13].
בשנת 1967 הוקם גוף בוחר לרב ראשי ספרדי לאור צו על תנאי שהוציא בית המשפט העליון[14]. הרב קפלן בתגובה התנגד לכניסת הרב דיין לתפקיד ללא הסכמת הרב פיטוסי, וראה בכך תקדים בלתי ראוי. לבסוף, לאחר פטירת הרב פיטוסי הסיר הרב קפלן, חלקית, את התנגדותו מכהונתו של הרב דיין[15], ובינואר 1972 הוכתר האחרון לכהן רשמית כרב העיר.
חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]
נישא לעזיזה לוי, בתו של ראש הקהילה בסלימן (אנ') יוסף לוי, ממשפחה עשירה אשר סייעה בידו להתמסר ללימוד תורה. עושרו סייע בידו לפרנס את הרב רחמים חי חויתה הכהן, בתקופה של כשנתיים בה שהה במעיינות רפואה בחמאם-ליף (אנ').
בתו היחידה, שמחה, נישאה לרב כמוס שוואט, מוהל, חזן ורב קהילת יוצאי תוניסיה בנתניה[16].
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- יעקב אבן חן, הרבנות הראשית לישראל, ירושלים תשכ"ד, עמ' 54
- משה רבי, 'הרב יהושע פריג'א פיתוסי': תולדותיו ופעליו', קול סיני 62 [ו, ג], כסלו תשכ"ז, עמ' 45–46
- 'פיתוסי ר' פרג'י יהושע', בתוך: רפאל בנימין כהן (עורך), מלכי תרשיש, נתיבות תשמ"ו, חלק "מילואים ותוספות" בסוף הספר
- הרב דוד ברדא (עורך), אור הגנוז ד [ב,ב], אלול תשמ"ח, עמ' רצז והלאה
- 'רבי ישועה פראג'י פיתוסי', בתוך: שמעון ואנונו (עורך), ארזי הלבנון: אנציקלופדיה לגאוני ספרד, כרך י-ע, ירושלים תשס"ו, עמ' 1346–1347
- אדיר הכהן, ספר אב הרחמים, כרך ב, תשע"א, עמ' 71–79 ('הכרת הטוב: רבה של צפת')
- הרב בנימין מכלוף (צאצאו), 'קורות חיים', בתוך: שערי ישועה, ירושלים תשע"ב
- הרב מאיר מאזוז, מגדולי ישראל, כרך ד, בני ברק תשע"ח, עמ' תקג-תקד
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- הרב פיטוסי הובא למנוחות, מעריב, 23 ביוני 1971
- מצבת קברו, באתר BillionGraves
- יעקב אדלשטיין, צפת בצבת עשויה - פרשת מינויו הבלתי מקובל של הרב דיין בעיר המקובלים, חלק א, חלק ב, הצופה, 29 במרץ 1965.
- רבי ישועה פראג'י פיתוסי באתר MyTzadik
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ ראו מכתבם של הרב עוזיאל והרב הרצוג (א' חשוון תשי"א), בתוך: בתי-הדין הרבניים - בית-הדין הרבני - צפת כרך א', באתר ארכיון המדינה, עמ' 68
- ^ כתבי הסמכה לדיינים - הרב פיטוסי יהושוע, באתר ארכיון המדינה
- ^ שמאלה, ימינה ושמאלה: בית הכנסת ויז'ניץ-תוניס בצפת, בבלוג עונג שבת
- ^ כנס רבנים באזור הצפון, עיתון הצפה, 5 בדצמבר 1956
- ^ נח זבולוני, הרבנים הראשיים הגיעו להסכם על מינוי דיינים לבית הדין הרבני לערעורים, עיתון חרות, 8 באוקטובר 1964
- ^ נבחרו נשיאי הרבנות הראשית לישראל, הצופה, 18 במרץ 1964
- ^ שפוט רבני, באתר ארכיון המדינה, עמ' 109, 223; יעקב אבן חן, כיצד מתמנים דיינים, הצופה, 27 בנובמבר 1964
- ^ לאורו - ליום שחרור ירושלים ולתשועת מלחמת ששת הימים, אייר תשע"ט, עמ' 5
- ^ בני טוקר, "עדיין אסור לקבור בבית העלמין העתיק בצפת", באתר ערוץ 7, 16 בנובמבר 2011
- ^ המינוי לא קיבל משנה תוקף רשמי במשך זמן רב, ובשל כך לאחר מספר שנים הרב פיטוסי לא ראה עצמו בתפקיד. כשנשאל במכתב, לא השיב, אך בשיחה פרטית טען כי חדל מלשמש בתפקיד מאז מינויו לדיין בבית הדין הרבני האזורי בצפת.
- ^ צפת מחכה לרב הספרדי, מעריב, 6 בנובמבר 1963
- ^ הכתרת הרב הראשי הספרדי לצפת תיערך הערב, מעריב, 9 במרץ 1964
- ^ לרבנות הראשית לא ידוע על מינוי רב חדש בצפת, הצפה, 27 בפברואר 1964
- ^ החריף סכסוך הרבנים בצפת, דבר, 24 באפריל 1972
- ^ חוסל הסכסוך בין שני הרבנים בטבריה, מעריב, 23 באוגוסט 1971
- ^ על אודותיו ראו: הרב יוסף שוואט (בנו), 'הגאון רבי כמוס שוואט זצ"ל: מתולדותיו ומאורחות חייו', יתד המאיר 64, טבת תשס"ז, עמ' מז-מח
| הקודם: הרב אהרון בן שמעון |
רבנים ראשיים ספרדים של צפת | הבא: הרב דוד דיין |