יהושע רבינוב

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
יהושע רבינוב.jpg
קברו של יהושע רבינוב בבית העלמין בגבת

יהושע רבינוב (ל' בניסן תרס"ד, 15 באפריל 1904 - כ"ז בטבת תש"ס, 5 בינואר 2000) היה משורר שהיה מזוהה עם התנועה הקיבוצית. היה חבר קיבוץ גבת. זוכה פרס אוסישקין לשנת 1960.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

רבינוב נולד באביב 1904 באחוזה ליד פינסק. לפי מקור אחד הוא התחנך ב"חדר מתוקן" ובתיכון רוסי בפינסק, אך לפי אחר סיים את לימודיו בגימנסיה עברית של רשת "תרבות". בגיל 12 היה חבר בתנועת נוער עברית שהייתה בת למפלגת צ"ס. מטרת התנועה הייתה לייסד חברה חקלאית שיתופית בארץ ישראל. הוא סיים את לימודיו ב-1924, עלה לארץ ישראל עם קבוצת בני נוער והתיישב בעין גנים. מאוחר יותר עבר לגליל ללמוד חקלאות, ועבד במקצוע זה ביבנאל, בית-גן ופוריה. אחר כך חזר לקבוצתו מעין גנים שהתיישבה בגבת.

שירו הראשון נדפס בוורשה ב"הכוכב". בארץ ישראל החל לפרסם את שיריו בכתב-העת "הדים" של אשר ברש ויעקב רבינוביץ, ומאז פרסם שירים בעיתונות היומית ובכתבי-העת הספרותיים בארץ (במיוחד ב"גליונות" של יצחק למדן).

יצירתו הנודעת ביותר היא "ירדה השבת", שיר שהולחן על ידי דוד זהבי והיה מזוהה עם התנועה הקיבוצית. את השיר ביצעו אמנים שונים, בהם דפנה ארמוני ויהורם גאון.

בתו, רות רבינוב, נהרגה יחד עם חברתה זיוה נתן ב-24 במרץ 1948, כשהייתה בת 19. שתיהן היו חיילות בגדוד 14 של חטיבת גולני. הן עשו דרכן חזרה מקורס אלחוטאים ביבניאל לגבת כשפלסטינים ירו ממארב לעבר המכונית בה נסעו ליד דבורייה.[1] בספרו "מול הר העקדה", שמוקדש לשתיים, כתב רבינוב, "כאילת על נחל כרעת, כרעת נפלת, ילדתי".[2]

ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • בשדמות יזרעאל, תל אביב: דבר, תש"א. (שירים)
  • משעולים לאפק: שירים, עין חרוד: הקבוץ המאחד, תש"ו.
  • מול הר העקדה, תל אביב: הוצאת הקיבוץ המאחד, תש"ט. (שירים)
  • שירת אמיתי: פואמה, תל אביב: הקבוץ המאחד, תשי"ח.[3] (זיכה אותו בפרס אוסישקין לספרות ב-1960.)
  • ברקים בחלון: שירים, תל אביב: הקבוץ המאחד, תשכ"ג.[4]
  • שירי שהות: שירים, תל אביב: הקבוץ המאוחד, תשל"ה 1974.
  • לאצבעותיך מזמור, תל אביב: הקיבוץ המאוחד, תשמ"א. (שירים)
  • בין רגבים ומזלות: מבחר שירים, תל אביב: הקיבוץ המאוחד, תשמ"ה 1985.[5]
  • עלי כותרת: מבחר שירים, תל אביב: הקיבוץ המאוחד, 1993. (תורגם ליידיש)

בתרגום[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • קרוין בלעטעלאך: מבחר שירים; תרגם מעברית ליידיש: יעקב שופט, תל אביב: י’ גולן, 1994. (יידיש: עלי כותרת)

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

על המחבר ויצירתו
  • דני הררי, "תודה למשורר" (ליהושע רבינוב במלאת לו 75 שנה), מבפנים, כרך מ"א, גל' 3–4, 1979, עמ' 281–282
  • דני הררי, "שיחה עם המשורר יהושע רבינוב איש-גבת", מבפנים, כרך מ"ו, גל' 4 (1984), עמ' 538–546
  • דני הררי, שלוש רכיבות: ליהושע ריבנוב במלאת לו 90, דבר, משא, י"ח בתשרי תשנ"ה, 23 בספטמבר 1994, עמ' 23
  • אסתר זילבר-ויתקון, "מראות ורחשים בשירתו של יהושע רבינוב", בתוך פסיפס, גל' 14, 1991, עמ' 16–17 (כולל את שירו "רוח צפונית נוגנת")
  • אריה ליפשיץ, "משעולים לאופק", בתוך ספרו הווייתה של תקופה: יצירות ודיוקנאות בספרות העלייה השלישית, הוצאת יחדיו, תל אביב, תש"ם 1980, עמ' 80–82
  • ש"י פנואלי, "שירת יהושע רבינוב", בתוך ספרו חוליות בספרות העברית החדשה, הוצאת דביר, תל אביב, תשי"ג 1953, עמ' 76–82
על "בשדמות יזרעאל"
על "מול הר העקדה"
  • נחום בנארי, "שירתו של יהושע רבינוב", בתוך ספרו ערכי רוח וספרות: על סופרים, ספרים ואישים, מדור לספריות שע"י מרכז לתרבות ולהסברה, ההסתדרות הכללית של העובדים העברים בארץ-ישראל, תל אביב, תשי"ד, עמ' 137–139
על "שירת אמיתי"
  • ש"י פנואלי, אמיתי ושירתו, דבר, מוסף לספרות ולאמנות, כ"ט באדר תשי"ח, 21 במרץ 1958, עמ' 5
על "ברקים בחלון"
  • גרשון חנוביץ, "עם שירתו של יהושע רבינוב", בתוך ספרו רבדים: מסות על יצירות ספרות, הוצאת אל"ף, תל אביב, תשל"ו 1976, עמ' 7–14
  • אדיר כהן, שירת יהושע רבינוב, דבר, מוסף לספרות ולאמנות, י"ב באדר תשכ"ג, 8 במרץ 1963, עמ' 6. חזר ונדפס בספרו: סופרים עבריים בני זמננו, הוצאת מ. מזרחי, תל אביב, 1963), עמ' 221–223
על "שירי שהות"
  • גרשון חנוביץ, "'שירי שהות' ליהושע רבינוב", בתוך ספרו רבדים: מסות על יצירות ספרות, הוצאת אל"ף, תל אביב, תשל"ו 1976, עמ' 15–18
על "לאצבעותיך מזמור"
  • חיים בן-חיים, "על "לאצבעותיך מזמור'", מבפנים, כרך מ"ד, גל' 1–2, 1982, עמ' 178–181
על "בין רגבים ומזלות"
  • אורציון ברתנא, משורר עברי יושב בתוכנו, מעריב, כ"ד באדר ב תשמ"ו, 4 באפריל 1986, עמ' 26
  • רנה קלינוב, זרבבל גלעד, עוזי שביט ודן שביט, "עם ספרי חברים", מבפנים, כרך מ"ז, גל' 4, 1986, עמ' 453–467, (על "בין רגבים ומזלות" מאת יהושע רבינוב ועל "נקרא לו ליאון" מאת יונת ואלכסנדר סנד. המאמר כולל גם ראיון עם הזוג סנד)
  • אורי סלע, ממכבש הדפוס: "בין רגבים ומזלות", ידיעות אחרונות, 9 באוגוסט 1985, עמ' 21
  • בני ציפר, שבוע של ספרים, הארץ, 9 באוגוסט 1985, עמ' 17
  • נחמן תמיר, רגבים ומזלות, דבר, י"ב באדר א תשמ"ו, 21 בפברואר 1986, עמ' 21
על "עלי כותרת"
  • אורציון ברתנא, ארציזרעאלי, על המשמר, י"ב באב תשנ"ג, 30 ביולי 1993, עמ' 22, 25
  • ראובן דותן, "שירה נופית ודראמטית", מאזנים, כרך ס"ח, גל' 1, תשרי תשנ"ד, אוקטובר 1993, עמ' 61 (חזר ונדפס בספרו הרהורים על שירה: בעקבות 37 משוררים ישראלים, הוצאת ירון גולן, תל אביב, תשנ"ט 1998, עמ' 93–94
  • חיים נגיד, הבינה המשלימה, ידיעות אחרונות, המוסף לשבת, כ"ג בשבט תשנ"ד, 4 בפברואר 1994, עמ' 30

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מפרי עטו:

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]