יוג'ה ואנג
 | |
| יוג'ה ואנג, בשנת 2012 | |
| לידה |
10 בפברואר 1987 (בת 38) בייג'ינג, הרפובליקה העממית של סין  |
|---|---|
| מדינה |
ארצות הברית |
| מוקד פעילות |
ארצות הברית |
| השכלה |
|
| תקופת פעילות |
מ-1998 |
| סוגה |
מוזיקה קלאסית |
| שפה מועדפת |
סינית, אנגלית |
| כלי נגינה |
פסנתר |
| חברת תקליטים |
דויטשה גרמופון |
| בן או בת זוג |
קלאוס מקלה (? – 2024) |
| פרסים והוקרה |
אמן סטיינווי |
| פרופיל ב-IMDb | |
|
yujawang | |
  | |
יוג'ה ואנג (בסינית: 王羽佳 Wáng Yǔjiā, נולדה ב-10 בפברואר 1987) היא פסנתרנית סינית החיה בארצות הברית. לפי אוליבייה בלאמי, נחשבת ל"גדולת פסנתרניה של סין בתקופתה"[1]
יוג'ה ואנג נולדה בבייג'ינג כבת לאם רקדנית ואב נגן בכלי הקשה. היא התחילה לנגן בפסנתר מגיל שש, כשלמדה אצל לואו ז'ן מין. מגיל 7 למדה בקונסרבטוריון המרכזי בבייג'ינג בכיתות של לינג יואן וצ'ו גואנגיין. בגיל 14 היא נסעה לקלגרי בקנדה ונרשמה שם במכללת הקונסרבטוריון "מאונט רויאל", בו הייתה תלמידתם של הואנג קואן צ'ן ושל טמה בלקסטון. אחרי שנת 2002 עברה לארצות הברית ולמדה אצל גרי גרפמן במכון קרטיס למוזיקה, אותו סיימה בשנת 2008.
בשנת 1998 בגיל 11 זכתה יוג'ה ואנג בפרס השלישי בתחרות הבינלאומית אטלינגן לפסנתרנים צעירים בגרמניה[2] ב-2001 זכתה בפרס השלישי לפסנתר וב"פרס המיוחד של חבר השופטים" בתחרות הבינלאומית הראשונה למוזיקה בסנדאי שביפן. [3] ב-2002 זכתה בפרס גם בפסטיבל המוזיקה של אספן יוג'ה ואנג הופיעה לראשונה כסולנית באירופה בשנת 2003. אחרי שנת 2006 ניגנה כסולנית עם הפילהרמונית של ניו יורק, עם התזמורות הסימפוניות של שיקגו, יוסטון וסן פרנסיסקו. בשנים הבאות ניגנה, בין השאר, עם התזמורת הפילהרמונית של סין. בשנת 2007 קיבלה תגובות טובות מאוד מהמבקרים כשהחליפה את מרתה ארחריץ' בקונצרט עם התזמורת הסימפונית של בוסטון בניצוחו של שארל דיטואה. בשנת 2011 ניגנה לראשונה בקרנגי הול.
יוג'ה ואנג משתתפת קבועה בפסטיבלים רבים כמו למשל פסטיבל וורבייה.
בינואר 2009 חתמה ואנג חוזה אקסקלוסיבי עם חברת ההקלטות "דויטשה גרמופון", ובמסגרתו הקליטה 4 תקליטורים.
ב-28 בינואר 2023 ניגנה בקרנגי הול בקונצרט אחד את כל ארבעת הקונצ'רטים לפסנתר של רחמנינוב ואת הרפסודיה שלו על נושא של פגניני עם תזמורת פילדלפיה, מה שהמנצח יאניק נזה-סגן השווה לטיפוס על הר האוורסט. אחד המאזינים בקהל התמוטט בחלק האחרון של הקונצ'רטו השני, דבר שגרם להפסקת הקונצרט לצורך הטיפול בו.[4] האמנית חזרה לנגן כעבור עשרים דקות. אחרי ביצוע היצירה האחרונה היא נינגה כהדרן את "ריקוד הרוחות המבורכות" מהאופרה "אורפיאו ואאורידיצ'ה" מאת כריסטוף ויליבלד גלוק[5]
יוג'ה ואנג מתגוררת כיום בניו יורק. נודעה גם בסגנון לבושה הייחודי עם חצאיות מיני ושמלות צבעוניות צרות ונעלי העקב מתוצרת המעצב כריסטיאן לובוטן.
דיסקוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]- "Sonatas & Études" – קטעי ליסט, שופן, סקריאבין וליגטי (אביב 2009)
- "Transformation" – קטעי סטרווינסקי, סקרלטי, ברהמס, ראוול (אביב 2010)
- אלבום עם מוזיקה מאת רחמנינוב, והוקלט עם התזמורת הקאמרית על שם מהלר תחת ניצוחו של קלאודיו אבאדו (מרץ 2011)
- "Fantasia" (מרץ 2012) – קטעי הדרן
- "Piano Concertos" (2014) – עם התזמורת הסימפונית סימון בוליבר בניצוחו של גוסטאבו דודאמל – קונצ'רטו מס' 3 מאת רחמנינוב והקונצ'רטו מס' 2 מאת פרוקופייב
- סונאטות לכינור ופסנתר מאת יוהנס ברהמס – עם לאונידס קבקוס – 2014
- "Ravel Fauré" – קונצ'רטי מס' 1–2 ובלדה בפה מז'ור אופוס 19 – בניצוח ליונל ברנגייה, בטונהאלה בציריך, דויטשה גרמופון (2015)
- DVD EuroArts – הקונצ'רטו מס' 3 לפסנתר מאת סרגיי פרוקופייב עם תזמורת הפסטיבל לוצרן בניצוחו של קלאודיו אבאדו (בפסטיבל לוצרן 2009)
- "סיור באסיה" Asia Tour עם הפילהרמונית של ברלין בניצוח סיימון ראטל – בווהאן, סין – 2017 – הקלטה חיה
- The Berlin Recital – הקלטה חיה – 2018
- The Peace Concert Versailles – עם הפילהרמונית של וינה בניצוח פרנץ ולזר-מסט – הקלטה חיה בארמון ורסאי – 2018
- Blue Hour עם אנדריאס אוטנזאמר
- Sommernachtskonzert: Gershwin Rhapsody in Blue עם הפילהרמונית של וינה בניצוח גוסטבו דודמל – הקלטה חיה בארמון שנברון בווינה – 2019
- Franck, Chopin with Gautier Capuçon – עם גוטייה קפוסון – 2019
- Adams Must the Devil Have All the Good Tunes? – עם הפילהרמונית של לוס אנג'לס בניצוח גוסטבו דודמל – 2020
- Rachmaninov Cello Sonata, Op. 19 עם לין הארל – הקלטה חיה בפסטיבל ורבייה 2008–2020
- The American Project featuring You Come Here Often? מאת מייקל טילסון תומאס ו-הקונצ'רטו לפסנתר מאת טדי אברמס – 2023
- The Verbier Festival Debut Recital 2008 – live at Verbier Festival- 2008 – 2023
- Rachmaninoff: The Piano Concertos & Paganini Rhapsody; עם גוסטבו דודמל והפילהרמונית של לוס אנג'לס – 2023
2024: The Vienna Recital – live from Vienna, Austria
יצירות בבכורה עולמית שהוזמנו עבורה
[עריכת קוד מקור | עריכה]- 1 באוגוסט 2009 – Artless Pages – ("דפים פשוטים"): שבעה אימפרומפטו לפסנתר מאת רודיון שצ'דרין – בכנסייה בוורבייה, שווייץ.[6]
- 3 בדצמבר 2009 – קונצ'רטו לפסנתר מאת ג'ניפר היגדון במרכז קנדי בוושינגטון די. סי. עם התזמורת הסימפונית הלאומית של ארצות הברית בניצוחו של אנדרו ליטון.[7]
- 15 במרץ 2015 – ?You Come Here Often (את באה לכאן לעיתים קרובות?) לפסנתר סולו מאת מייקל טילסון תומאס – במרכז האמנויות ברביקן בלונדון.[8]
- 31 ביולי 2015 – "שלום לפילגש" לסופרנו ופסנתר מאת טאן דון עם התזמורת הסימפונית גואנג'ואו בניצוחו של לונג יו באוצם הקונצרטים שינגהאי בגואנגג'ואו.[9]
- 7 במרץ 2019 – ?Must the Devil Have All the Good Tunes (האם לשטן יש המנגינות הכי טובות?) מאת ג'ון אדמס, באולם וולט דיסני בלוס אנג'לס, עם הפילהרמונית של לוס אנג'לס תחת שרביטו של גוסטבו דוהמל.[10]
- 7 בינואר 2022 – קונצ'רטו לפסנתר מאת טדי אברמס עם תזמורת לואיוויל בניצוחו של אברמס, במרכז קנטקי לאמנויות הבמה בלואיוויל, קנטקי.[11]
- 13 באוקטובר 2022 – קונצ'רטו מס.3 לפסנתר מאת מגנוס לינדברג באולם דייוויס סימפוני בסן פרנסיסקו עם התזמורת הסימפונית סן פרנסיסקו בניצוחו של אסה-פקה סאלונן.[12]
בכורות אחרות:
- 23 בפברואר 2015 – באופרת "The Food of Love" (מזון אהבה) מאת קרלו גלאנטה עם הפילהרמונית של תיאטרון סקאלה במילנו בניצוחו של דניאלה רוסטיוני.[13]
- 25 ביולי 2016 – סונאטה לצ'לו ופסנתר מאת יבגני קיסין עם הצ'לן גוטייה קפוסון באולם דה קומבן בוורבייה.[14]
פסקולים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- 2013 – Summer in February (קיץ בפברואר) – בנג'מין וולפיש וקיץ בפברואר[15]
- 2023 – The Hunger Games: The Ballad of Songbirds & Snakes
פרסים ואותות כבוד
[עריכת קוד מקור | עריכה]- הפרס המיוחד של התחרות הבינלאומית למוזיקה בסנדאי
- 2006 – הפרס גילמור לאמן צעיר
- 2009 – מלגת אוורי פישר
- האלבום הראשון שלה Sonatas & Études נבחר ל"אלבום הבכורה הטוב ביותר" על ידי המגזין International piano
- 2011 – פרס Echo על האלבום השני שלה - האמן הצעיר של השנה
- האלבום הראשון והשלישי שלה היו מועמדים לפרסי גראמי
- 2017 – אמן השנה של Musical America[16]
- 2019 – פרס החברה הבריטית "גרמופון" לנגינת מוזיקה קלאסית עבור "הרסיטל בברלין"[17]
- 2021 – הפרס של OPUS KLASSIK עבור ביצוע הקונצ'רטו לפסנתר מאת ג'ון אדמס עם הפילרהמונית של לוס אנג'לס בניצוח גוסטבו דודמל[18]
- 2023 – פרס גראמי עבור ביצועיה ב-The American Project עם תזמורת לואיוויל בניצוחו של טדי אברמס
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- Olivier Bellamy – Dictionnaire amoureux du piano, L'Abeille, 2022 Plon, Paris
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של יוג'ה ואנג
יוג'ה ואנג, ברשת החברתית פייסבוק
יוג'ה ואנג, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
יוג'ה ואנג, ברשת החברתית אינסטגרם
יוג'ה ואנג, סרטונים בערוץ היוטיוב
יוג'ה ואנג, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
יוג'ה ואנג, באתר אפל מיוזיק (באנגלית)
יוג'ה ואנג, באתר ספוטיפיי
יוג'ה ואנג, באתר AllMusic (באנגלית)
יוג'ה ואנג, באתר MusicBrainz (באנגלית)
יוג'ה ואנג, באתר דיזר
יוג'ה ואנג, באתר Discogs (באנגלית)
יוג'ה ואנג, באתר Songkick (באנגלית)- יוג'ה ואנג, באתר SecondHandSongs
- באתר Opus 3 Artists
- ביוגרפיה באתר Medici
- באתר הפסטיבל אנסקו ספטמבר 2013
- עומר שומרוני, הפסנתרנית יוג'ה וואנג: "בסין כולם רק רוצים להיות סולנים", באתר גלובס, 26 בינואר 2015
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ Bellamy, עמ' 717
- ^ http://www.pianocompetition.org/index.php/en/prizewinners?showall=&start=9 Prizewinners 1998], Ettlingen International Competition for Young Pianists
- ^ https://web.archive.org/web/20131019124838/http://www.simc.jp/past/2001/piano_e.html October 19, 2013 Sendai International Music Competition for Violin & Piano
- ^ בכתבה בניו יורק טיימס 26 בינואר 2023
- ^ כתבה בניו יורק טיימס ב-29 בינואר 2023
- ^ Artless Pages : 7 Impromptus For Piano (2009). Theodore Front Musical Literature
- ^ Jennifer Higdon 2022 Biography
- ^ Concerts - 2015 Yuja Wang Archives
- ^ Farewell My Concubine WiseMusicClassical 2015
- ^ John Adams: Must the Devil Have All the Good Tunes? BBC Music Magazine
- ^ Yuja Wang Archived Concerts - 2022 Yuja Wang Archives
- ^ Magnus Lindberg Composes Piano Concerto for Yuja Wang, Boosey & Hawkes, September 2022
- ^ The food of love
- ^ bach track
- ^ [1]
- ^ אמן השנה 2017
- ^ פרס גרמופון 2019
- ^ [ https://www.opusklassik.de/#preistraeger-2021Must the Devil Have All the Good Tunes? - ב-OPUS KLASSIK]
| רשתות חברתיות | |
|---|---|
| מאגרי מידע | |
| שירותי הזרמת מדיה | |
| בקרת זהויות |