מערך הצמ"ה של חיל ההנדסה הקרבית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
סיכת לוחם צמ"ה

חיל ההנדסה הקרבית של צה"ל מפעיל מערך נרחב של ציוד מכני הנדסי (צמ"ה) הפועל הן בשגרה והן בעת מלחמה, הן בעורף והן בחזית. מערך הצמ"ה מורכב מיחידות צמ"ה לוחמות (אותן מפעיל חיל ההנדסה), יחידות צמ"ה עורפיות, מערך הכשרה (קורס צמ"ה בבית הספר להנדסה צבאית), ומערך אחזקה וחימוש (כאצ"ה של חיל החימוש). יחידות הצמ"ה אחראיות על הפעלת ציוד מכני הנדסי (צמ"ה) וכלי סער ופריצה בשדה הקרב, ומבצעות מגוון משימות: עבודות עפר, בנייה בחזית ובעורף, בניית ביצורים, הקמת מגננים, סלילת דרכים, פריצת מכשולים, פתיחת צירים, פינוי מוקשים, ניקוי זירות מטענים, חישוף צבאי, הריסת מתקני ותשתיות אויב, הריסת מבנים, סיוע בלוחמה בשטח בנוי, וחילוץ רק"מים תקועים.

יחידות הצמ"ה מפעילות כלים הנדסיים רבים: דחפורים ממוגנים (העיקרי שבהם הוא ה-D9 המשוריין), מחפרים ממוגנים, מעמיסים אופניים, מקדחי-בורות, מעמיסים קומפקטיים, מחפרונים, מפלסות, עגורנים ניידים, טנקי גישור, משאיות עפר, וציוד בנייה. בצה"ל פועלים אף מספר כלי צמ"ה הנשלטים מרחוק.

למרות שמאז מלחמת לבנון הראשונה הוגדרו מפעילי הצמ"ה כלוחמים, רק בעקבות האינתיפאדה השנייה הפך מערך הצמ"ה בתפישת הפיקוד הצה"לי ממערך קרבי מסייע למערך לוחם הנמצא בחזית. כלי הצמ"ה המשוריינים התגלו כחיוניים ללוחמה בטרור וללוחמה בשטח בנוי, ואף הדגימו את יכולתם להכריע את האויב, כפי שקרה בקרב בג'נין במבצע חומת מגן (2002). מלחמת לבנון השנייה, מבצע עופרת יצוקה ומבצע צוק איתן הראו אף הם את חשיבות מערך הצמ"ה להכרעת המערכה ותרמו להכרה בחשיבות מערך הצמ"ה וכתוצאה מכך להתעצמותו.

בנוסף ליחידות הצמ"ה הקרביות של חיל ההנדסה פועלות בצה"ל גם יחידות צמ"ה עורפיות חוץ-חיליות, שעוסקות רק בבנייה ובעבודות עפר בעורף.

יחידות הצמ"ה בצה"ל[עריכת קוד מקור | עריכה]

פלוגות צמ"ה קרביות[עריכת קוד מקור | עריכה]

כלי צמ"ה (דחפורי D9 ומחפר) וטנק מרכבה סימן 4מ חונים במגנן שהקים חיל ההנדסה במבצע צוק איתן.
"חתולי הפלדה" באימון עבודות עפר עם דחפורי D9R

חיל ההנדסה הקרבית הוא היחיד המפעיל יחידות צמ"ה קרביות. יחידות אלו מצוידות בכלים הנדסיים ממוגנים ומפעילי הכלים מוכשרים ומוגדרים כלוחמים ברמת רובאי 05, פלס 05 ולוחם צמ"ה (שלב 07 ומעלה).

לכל גדוד הנדסה קרבית יש פלוגת צמ"ה קרבית. ייעודן הוא פעילות הנדסית בחזית, בשדה הקרב ובאזורים מסוכנים. משימותיהן כוללות פריצת צירים, הנדסה קרבית, ניקוי זירות מטעני חבלה, פריצת נתיבים דרך שדות מוקשים, בנייה והריסה תחת אש, חילוץ רכב קרבי משוריין ועוד. בשל האיום על המפעילים, מפעילות יחידות הצמ"ה הקרבית כלים ממוגנים, הכבד שבהם הוא דחפור ה-D9 הכולל שריון כבד נגד ירי ופיצוצים. יחידות צמ"ה קרביות פועלות כפלוגות תחת גדודי הנדסה סדירים ובמילואים, כיחידות תחת מפקדות הנדסה פיקודיות (מהנ"פיה) ואף כגדודים (גדודי מילואים בלבד). מאז שנות ה-2000, ובפרט עקב הלוחמה בטרור, חלה תמורה במוניטין של יחידות הצמ"ה הקרביות מיחידות אפורות שרק תומכות בלחימה ליחידות קרביות המובילות את הפעילות המבצעית ונמצאות בחוד הלחימה. כדי להיות מפעיל צה"ל קרבי יש צורך בפרופיל 82-97 (קרבי).

פלוגות הצמ"ה חונות בדרך-כלל בנפרד מהגדוד, במצב כוננות. בשל כך יש להן בסיס קבע, אותו דואגים הלוחמים עצמם לשפץ ולטפח על מנת להעניק לעצמם תנאי שירות, מגורים ופנאי ברמה גבוהה - דבר שנהפך למסורת ולחלק מהווי השירות בצמ"ה. כל יחידה בצה"ל הזקוקה לסיוע של צמ"ה, יכולה לבקש לספח למשימתה מפעילי צמ"ה על ציודם. רוב מפעילי הצמ"ה מסופחים ליחידות חיל הרגלים וחיל השריון של צה"ל, המשתמשות בדחפורי ה-D9 הממוגנים בפעולות הבט"ש ביהודה, שומרון ועזה. במסגרת פעילותם באינתיפאדה השנייה, עלה מעמדם של מפעילי הצמ"ה והם נהפכו לחלק חשוב בפעילות הצבאית כנגד הטרור.

בשעת חירום ועיתות מלחמה, פלוגות הצמ"ה מצטרפות לגדודים ופורצות את הדרך עבור כוחות השריון. במסגרת פעילות זו מצורפים ליחידות הצמ"ה לוחמי הנדסה ושריון שעברו הכשרה על הפעלת טנקי גישור והפעלת טנקי הנדסה המצוידים באמצעים לפריצת שדות מוקשים כגון מגוב נוכרי, רקטות ריצוף או צפע שריון.

בעקבות האינתיפאדה השנייה הוקמו בנוסף לפלוגות הצמ"ה הגדודיות שלוש יחידות צמ"ה אזוריות מיוחדות - ביהודה ושומרון צמ"ה איו"ש ("חתולי הבר") ובגזרת עזה צמ"ה עזה-דרום ("אבירי הפלדה") וצמ"ה עזה-צפון ("חתולי הפלדה") - שהתמקצעו בלוחמה בשטח בנוי ומלחמה בטרור בשטחים הללו ומובילות שם את הפעילות המבצעית והלוחמה בטרור. צוות המנהרות של פיקוד הדרום פעל כחלק מפלוגת אבירי הפלדה לפני שפוצל ליחידה עצמאית, ואחרי אסון הנגמ"שים הפך לחלק מפלגת סמו"ר שהוקמה ביהל"ם - יחידת העילית של חיל ההנדסה.

בנוסף לפלוגות אלה קיים מדור צמ"ה בבהל"ץ שכולל פלוגת צמ"ה סדירה (שמכונה צמ"ה סדירה ו"חתולי הצוקים" על שם צוקי עובדה) שתפקידה לספק את צורכי הצמ"ה של בהל"ץ (בית הספר להנדסה צבאית) כגון הקמת מטווחים וסוללות עפר, חפירת תעלות ושוחות כדי לאפשר לפלסים להתאמן בגישור עליהן. בנוסף, במדור צמ"ה מכשירים את החיילים בקורסי הצמ"ה השונים. לעתים, פלוגת הצמ"ה של בהל"ץ מתגברת בפעילות מבצעית את פלוגות הצמ"ה של הגדודים בגזרות השונות ומשתתפת בפעילות המבצעית. מדור הצמ"ה כולל הן כלים ממוגנים והן כלים לא ממוגנים.

להלן פלוגות הצמ"ה הקרביות הסדירות:

שם כינוי גדוד/יחידה הערות
צמ"ה 601 חתולי הרעם Gdud601logo.png  גדוד 601 פלוגת הצמ"ה הוותיקה בצה"ל
צמ"ה 605 חתולי הפרא Gdud605logo.png  גדוד 605 בעבר הפעילה גם ציוד צליחה הנדסי
צמ"ה 603 ציפורני החתול Gdud603logo.png  גדוד 603
צמ"ה סדירה חתולי הצוקים Bahalatz 14 Tag.svg  בית הספר להנדסה צבאית בעת שגרה משמשת את בהל"ץ, בעת חירום מבצעת פעילות מבצעית
צמ"ה עזה דרום אבירי הפלדה Logo-ugdat-gaza new.png  אוגדת עזה מתמחה בלחימה בגזרת דרום רצועת עזה (ובפרט בציר פילדלפי) ובאיתור מנהרות,
כללה בעבר את צוות המנהרות של פיקוד הדרום
צמ"ה עזה צפון חתולי הפלדה Logo-ugdat-gaza new.png  אוגדת עזה מתמחה בלחימה בגזרת צפון רצועת עזה ובאיתור מנהרות
צמ"ה איו"ש חתולי הבר Logo ugdat eyosh.png  אוגדת אזור יהודה ושומרון מתמחה בלוחמה בשטח בנוי באיו"ש
צמ"ה 210 חתולי הרמה תג עוצבת הבשן.png  אוגדת הבשן מתמחה בביצורים בגזרת רמת הגולן והגבול עם סוריה

גדודי צמ"ה קרביים[עריכת קוד מקור | עריכה]

דחפור D9 משוריין באימון גדוד מילואים.
"טאטרה-דרילר" - מקדח-בורות ממוגן על גבי משאית טאטרה. כלים מסוג זה הופעלו על ידי גדוד ציוד מכני הנדסי פיקוד מרכז במבצע צוק איתן.

בנוסף לפלוגות הצמ"ה הסדירות קיימים בחיל ההנדסה הקרבית מספר גדודי צמ"ה פיקודיים קרביים במילואים, המורכבים מלוחמים ומפעילים ותיקים ומנוסים, ואלה מפעילים לצד דחפורי ה-D9 המשוריינים גם כלי צמ"ה נוספים הדורשים התמחות נוספת ועבודה מדויקת במיוחד כגון מחפרים, משאיות עפר, מפלסות ומקדחי-בורות. בנוסף לתעסוקה מבצעית במשימות הנדסה וביטחון שוטף משתתפים גדודי הצמ"ה הקרביים גם במבצעים צבאיים ומלחמות. גדודי הצמ"ה הפיקודיים נחשבים לגדודים מצטיינים: גדוד ציוד מכני הנדסי פיקוד מרכז זכה לצל"ש אלוף על לחימתו במבצע חומת מגן ובפרט על הכרעת הקרב בג'נין 2002 באמצעות דחפורי D9, ובצל"ש הרמטכ"ל על לחימתו במבצע צוק איתן וחשיפת מנהרות החדירה של רצועת עזה, ואחד מלוחמיו הוותיקים, רס"ם חיים תמם, זכה לאות הערכה מטעם הרמטכ"ל; גדוד ציוד מכני הנדסי פיקוד דרום זכה לאות הצטיינות מנשיא המדינה על לחימתו ברצועת עזה במהלך האינתיפאדה השנייה.

להלן רשימת גדודי הצמ"ה הפיקודיים (מילואים):

סמל/תג שם מספר פיקוד עיטורים וצל"שים
גדוד-ציוד-מכני-הנדסי-פיקוד-מרכז.png גדוד ציוד מכני הנדסי פיקוד מרכז
"מבקיעי המרכז"
גדוד 7058 PakmazLogo.svg  פיקוד המרכז צל"ש אלוף  צל"ש אלוף (2002)
צל"ש הרמטכ"ל  צל"ש הרמטכ"ל (2014)
גדוד ציוד מכני הנדסי פיקוד דרום גדוד 8163 PadamLogo.svg  פיקוד הדרום אות הצטיינות נשיא המדינה (2005)
גדוד ציוד מכני הנדסי פיקוד צפון גדוד 7064 PazanLogo.svg  פיקוד הצפון

יחידות צמ"ה עורפיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

הכלים ההנדסיים של מערך הצמ"ה[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – אמצעים של חיל ההנדסה הישראלי

צה"ל מפעיל ציוד מכני הנדסי (צמ"ה) מסוגים שונים, בהם דחפורים, מחפרים ושופלים תוצרת קטרפילר וכן מחפרונים, מיני-מעמיסים, מפלסות ומשאיות. בעוד חלק מכלי הצמ"ה נועדו לעבודות בינוי ותחזוקה בבסיסיים עורפיים, כלים אחרים נועדו לעבוד בבסיסים שבאזורי עימות ואף בחזית עצמה, כולל השתתפות בקרבות, ולפיכך זוכים למיגון הולם. בתחילת המאה ה-21 החל חיל ההנדסה הקרבית בקליטת כלי צמ"ה הנשלטים מרחוק, החל ממיני-מעמיסים וכלה בדחפורי ענק. בהתחלה נקלטו הכלים בפלגת הרובוטיקה של יהל"ם ובהמשך חלק מהם שולבו במערך הצמ"ה הרגיל.

דחפור D9[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – דחפור די-9 בשירות צה"ל
דחפור D9 משוריין עם מיגון כלוב מהדגם החדש (D9R או D9T) - הכלי העיקרי של מערך הצמ"ה הקרבי.
דחפור D9 של צה"ל מהדגם הישן ביותר - D9L. דגם זה עדיין נמצא בשירות בקרב כוחות המילואים.

כלי הצמ"ה העיקרי של חיל ההנדסה הקרבית הוא דחפור די-9 משוריין, זהו דחפור ממוגן מדגם קטרפילר די-9 תוצרת קטרפילר המשמש לפריצה הנדסית, עבודות עפר ומשימות בנייה והריסה תחת אש. משקל הדחפור הממוגן הוא כ-56 טון ועוצמת המנוע היא כ-405 כוחות סוס (תלוי בדגם). זהו הכלי הקרבי העיקרי של מערך הצמ"ה: למרות פשטותו היחסית של ה-D9, הוא שימושי ביותר למגוון רב של משימות (בהן עבודות עפר, חילוץ וגרירת כלים פגועים, פריצת מכשולים, פתיחת צירים, ניקוי זירות מטענים, חישוף צבאי והריסת מבנים) - ואף נחשב על ידי צה"ל כאמצעי יעיל וחיוני במלחמה בטרור.

ה-D9 ממוגן בשריון כבד מתוצרת ישראל שכולל בין השאר לוחות שריון על כל הכלי, חלונות מזכוכית משוריינת ומיגון כלוב. המיגון הישראלי הוכיח את עצמו כיעיל ביותר נגד ירי (כולל מקלעים וצלפים) ומטעני חבלה, כולל מטעני גחון כבדים. המיגון של ה-D9 מספק גם הגנה חלקית כנגד רקטות נ"ט ומיגון הכלוב ("מיגון סטטיסטי") שהותקן ב-2005 מספק למפעילים שכבת הגנה נוספת כנגד איום זה. ה-D9 נחשב לאחד הכלים הממוגנים והעמידים ביותר בצה"ל[1] אך הוא אינו בלתי-פגיע. במלחמת לבנון השנייה נהרג צוות D9 מירי טיל נגד טנקים, וכך גם במבצע צוק איתן. עם זאת, ב-2014 הוכתר ה-D9 הצה"לי כדחפור הלחימה הממוגן ביותר בעולם על ידי ספר השיאים של גינס.[2][3]

ה-D9 נמצא בצה"ל במספר דגמים:

  • דחפור D9L - הישן והגדול שבדגמי ה-D9 של צה"ל, בעל עוצמה של 460 כוחות סוס.
  • דחפור D9N - הקטן שבדגמי ה-D9 של צה"ל, בעל עוצמה של 375–401 כוחות סוס.
  • דחפור D9R - הדגם הנפוץ ביותר בשירות צה"ל, בעל מיגון כלוב ועוצמה של 405 כוחות סוס.
  • דחפור D9T - הדגם החדש ביותר, בעל מיגון כלוב ועוצמה של 410 כוחות סוס.

בנוסף קיימים שלושה דגמים בלתי-מאוישים הנשלטים בשלט רחוק:

  • רעם השחר (דחפור D9N): זהו דחפור ממוגן בלתי-מאויש מדגם D9N המופעל באמצעות שלט רחוק. זהו הרובוט הגדול ביותר בשירות צה"ל, ביחד עם "פו הדב".
  • פו הדב (דחפור D9T): זהו דחפור ממוגן בלתי-מאויש מדגם D9T. ניתן להפעילו הן בשלט רחוק והן על ידי מפעיל הנמצא בתוך הכלי. זהו הרובוט הגדול ביותר בשירות צה"ל (ביחד עם "רעם השחר"), ומצויד במערכות בקרה מתקדמות יותר לעומת "רעם השחר".
  • פנדה (דחפור D9T): זהו דחפור ממוגן בלתי-מאויש מדגם D9T. ניתן להפעילו הן בשלט רחוק והן על ידי מפעיל הנמצא בתוך הכלי. זהו הדור החדש ביותר של D9 נשלט מרחוק ופרסומו הותר רק ב-2017.

ה-D9 הלא ממוגן נכנס לשירות צה"ל בשנות ה-60 של המאה ה-20 ובלט במלחמת יום הכיפורים. ה-D9 הממוגן נכנס לשירות ב-1986 עם סדרת D9L שזכתה למיגון תקני תוצרת התעשייה הצבאית. ב-2003 נכנס לשירות צה"ל דגם ה-D9R עם חליפת מיגון חדשה תוצרת התעשייה האווירית. בהמשך שופר המיגון על ידי צה"ל (חיל החימוש ומנת"ק) וכלל התקנת מיגון כלוב על כלל הדגמים, בהתחלה על דחפורי ה-D9R החדשים ומאוחר יותר גם על דחפורי D9L ו-D9N ישנים יותר. ה-D9 בלט במיוחד במהלך האינתיפאדה השנייה ובפרט במבצע חומת מגן.

שופלים ובאגרים ממוגנים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מחפר צבאי ממוגן, מדגם CAT-245 של קטרפילר
יעה אופני (שופל) ממוגן מדגם CAT 966G של קטרפילר.
מקדח-בורות על משאית טאטרה הוא אחד מכלי הצמ"ה העיקרי של צה"ל בחשיפת מנהרות הטרור של רצועת עזה.

בנוסף לדחפורים משוריינים מפעילים פלוגות וגדודי הצמ"ה של חיל ההנדסה הקרבית גם שופלים (יעה אופני) ממוגנים ובאגרים (מחפר זחלי) ממוגנים:

  • מחפר (באגר): זהו מחפר ממוגן מדגמי 225 ו-245 (סדרה 2 הישנה יותר) ו-330 תוצרת קטרפילר, המשמש לעבודות חפירה והריסה תחת אש, בייחוד של בתים רבי-קומות. את היעה האחורי על זרוע החפירה התלת-מפרקית אפשר להחליף במקדח הידראולי המשמש לקדיחת בורות או בפטיש הידראולי המשמש להריסת בתים. מחפרים נטלו חלק בהריסת המוקטעה ברמאללה ובמבצע הבאת ביכורים וכן בהריסת מנהרות בציר פילדלפי.
  • באגר E-349: זהו מחפר כבד ממוגן מדגם E-349 תוצרת קטרפילר, הגדול והמתקדם ביותר בין המחפרים של צה"ל. ייעודו הוא לחשוף מנהרות וביצורים תת-קרקעיים של האויב, להרוס מבנים ולבנות ביצורים.[4]
  • יעה אופני (שופל): זהו "שופל" ממוגן מסדרת קטרפילר 966, בעיקר מדגמי 996E, 996F ו-966G, שמיוצרים על ידי חברת קטרפילר. הוא מיועד בעיקר למשימות בניה, הנדסה, הובלת חומרים ופינוי צירים. הוא ממוגן כנגד אבנים, בקבוקי תבערה ונשק קל. היעה האופני מסוגל לנוע במהירות גבוהה יותר מכלי צמ"ה אחרים כיוון שהוא מצויד בגלגלים במקום בזחל.
  • לביא"ה (ראשי תיבות של לוחם הנדסי ביעה אופני הנדסי): שופל מדגם 966G ממוגן עם עמדת מפקד מיוחדת החמושה במקלע. נועד לפינוי מכשולים והריסת בתים בעת לוחמה בשטח בנוי. המקלע מוסיף לו אפשרות להשבת אש והסתערות. יתרונותיו: גדול מספיק בשביל להרוס מבנים קטנים, בעל עבירות גבוהה בכבישים ולא גורם נזק לאספלט עליו הוא עובר. חסרונותיו: ממוגן פחות וחזק פחות מ-D9.

כלי צמ"ה נוספים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בנוסף לדחפורים, שופלים ובאגרים מפעיל צה"ל כלי צמ"ה מגוונים נוספים. אלו כוללים בין השאר את:

קורס צמ"ה[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – קורס צמ"ה
דחפור D9R משוריין של בית הספר להנדסה צבאית בתצוגה. ידיות ורכיבים שונים בדחפור צבועים בצבע אדום על מנת להקל את השימוש והתחזוקה שלו על ידי החיילים.

קורס צמ"ה הוא משפחה של קורסים בבית הספר להנדסה צבאית (בהל"צ), בו מוסמכים החיילים להפעיל כלי צמ"ה שונים. כלל הרישיונות שמקבלים על הכלים במהלך הקורסים תקפים גם באזרחות ומוכרים על ידי משרד הרישוי ומשרד העבודה והרווחה.

הקורס הבסיסי נמשך 7–8 שבועות ובסיומו מוסמכים החיילים כמפעילי צמ"ה 07 ומוכשרים להפעיל טרקטור זחלי ודחפור ממוגן מדגם קטרפילר די-9. קורס זה כולל שיעורים עיוניים על מבנה הדחפור, אופן פעולתו ואחזקתו והתנסות מעשית על הדחפורים שכוללת את הפעלתם תחת חניכה אישית של מדריכי ומדריכות הצמ"ה. בנוסף, כולל הקורס שיעורי נהיגה שמקנים רישיון נהיגה ברכב פרטי.

בנוסף קיים קורס הרחבה בין 4–6 שבועות בבהל"צ, שמעלה את ההסמכה למפעילי צמ"ה 08, ובו מוכשרים החיילים להפעיל משאית, יעה אופני וכלי צמ"ה אופניים אחרים. קיים גם קורס המכשיר את הלוחמים להפעיל מחפר (באגר).

במסגרת יחידות הצמ"ה קיימים גם מספר מסלולים פיקודיים: קורס מפקדי צמ"ה, קורס קציני צמ"ה ומסלול מנהלי עבודה (שלבים 10, 12 ו-13) המחייב חתימה לקבע. קורס מנהלי העבודה מעניק לחייל הכשרה בניהול מיזמי בנייה ועבודות עפר ומהווה את המקצוע הצבאי המקביל לקבלן בנייה באזרחות.

אחזקה וחימוש[עריכת קוד מקור | עריכה]

כל פלוגת צמ"ה כוללת מחלקת חיל החימוש שתפקידה לסייע בתחזוקה שוטפת של הכלים ההנדסיים. בנוסף קיימים בצה"ל גופים מרכזיים האמונים על מיגון כלי הצמ"ה, אחזקתם והחזרתם לכשירות במקרה שנפגעו.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מחפר ממוגן מדגם קטרפילר 349 וברקע פומ"ה, טאטרה-דרילר ושופל
דחפורים בינוניים לא ממוגנים ומחפרים ממוגנים באימון

אתרים רשמיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מידע כללי[עריכת קוד מקור | עריכה]

מידע על קורסי צמ"ה[עריכת קוד מקור | עריכה]

תמונות וגלריות[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ חגי הוברמן, "מתי הציבור יבין שברצועה יש מלחמה לכל דבר?", אתר קטיף.נט: "דחפור די-9 נכנס לשטח לבצע חישוף ... עד כה, השבח לאל, לא היו הרוגים ממפעילי הדחפורים. ... [רקטות נ"ט תקניות] חדרו אפילו את המיגון המאסיבי ביותר, שאין מאסיבי ממנו, של הדחפורים."
  2. ^ "ספר השיאים של גינס", 2014, עמודים 162–163
  3. ^ ידיעה בישראל היום, 3 בינואר 2014
  4. ^ זז כמו באגר, זרוע היבשה, 3 ביולי 2014.
  5. ^ מיני-מחפרון: תמונה, ידיעה ותמונה באתר צה"ל.
  6. ^ אמיר בוחבוט, צפו: הכלי שמבצע "סיכול ממוקד" עבור חיל ההנדסה, וואלה, 28 ביוני 2014.
  7. ^ רואדמיינר: תמונה וזיהוי הכלי, בפורום צבא וביטחון, פרש.
  8. ^ נתנאל רוזמן, הדחפור החדש של חיל ההנדסה: "עמי", במחנה, 27 באוקטובר 2010.
  9. ^ דניאלה בוקור, ‏המחפרון החדש "עמי" ישתלב בשנה הקרובה בצה"ל, באתר צה"ל (דרך ארכיון האינטרנט), 14 בספטמבר 2011.
  10. ^ מפרט טכני באתר JCB.
  11. ^ חלוץ: תמונה + ידיעה, ידיעה נוספת.
  12. ^ סמדר קרמפף, רובוטים מהעתיד - פרק 1, אתר זרוע היבשה, 18 ביוני 2012.
  13. ^ אלעד לביא, ‏שופל מאכער: הכירו את היחידה שמתקנת את כלי חשיפת המנהרות בעזה, באתר צה"ל (דרך ארכיון האינטרנט), 30 ביולי 2014