חיים בן שחר

חיים בן שחר
	אין תמונה חופשית
לידה	1935 (בן 89 בערך); תל-אביב, פלשתינה (א"י)
מקום מגורים	רמת אביב
מקום לימודים	אוניברסיטת ניו יורק; האוניברסיטה העברית בירושלים ;
מוסדות	אוניברסיטת תל אביב
מספר צאצאים	3

חיים בן שחר (חב"ש) (נולד ב-1935 בתל אביב) הוא כלכלן ישראלי, פרופסור אמריטוס באוניברסיטת תל אביב והפקולטה למדעי החברה ונשיאהּ בשנים 1975–1983. מילא תפקידים בולטים בתחום הציבורי ובסקטור הפרטי. יו"ר הוועדה לרפורמה במיסים, שנודעה בשם "ועדת בן שחר" (1975) ויועץ לשר האוצר שמעון פרס בשנים 1986–1988. נחשב למומחה בתחומי המדיניות הכלכלית של ישראל ושוקי ההון.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בן שחר נולד ב-1935 בתל אביב. בנעוריו היה חבר בתנועת השומר הצעיר.

קריירה אקדמית[עריכת קוד מקור | עריכה]

בן שחר קיבל תוארי בוגר ומוסמך באוניברסיטה העברית בירושלים. את עבודת הדוקטור בנושאי בנקאות ומימון ציבורי סיים באוניברסיטת ניו יורק ב-1961. שימש מרצה לכלכלה באוניברסיטה העברית, ואחר כך עבר ללמד באוניברסיטת תל אביב, שבה קיבל בשנת 1967, בגיל 32, דרגת פרופסור. נבחר לדקאן הפקולטה למדעי החברה וב-1975 נבחר לנשיא אוניברסיטת תל אביב^[1]. בתום כהונתו ב-1979 נבחר לקדנציה נוספת^[2], וכיהן בתפקיד עד 1983.

בינואר 1972 נמנה עם קבוצה של פרופסורים שפנתה לראש הממשלה גולדה מאיר, בקביעה שהממשלה טרם מיצתה את כל האפשרויות לפתיחת משא ומתן עם מצרים^[3].

בשנת 1991 היה בן שחר ממקימי המכון הישראלי לדמוקרטיה ועמד בראש המכון.

בן שחר פרסם שישה ספרים בנושאים כלכליים שונים ומאמרים רבים, בעיקר בכתבי עת מדעיים, בתחומי הניהול הפיננסי, שוקי ההון, מדיניות כלכלית, נפט ואנרגיה, תכנון אזורי ועירוני ושיתוף פעולה כלכלי במזרח התיכון.

קריירה ציבורית[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1974 מינה שר האוצר יהושע רבינוביץ את בן שחר ליושב ראש הוועדה לרפורמה במיסים ("ועדת בן שחר")^[4]. במרץ 1975 הונח על שולחן הממשלה דו"ח הוועדה^[5], והוא אומץ על ידה, כתיקון מס' 22 לפקודת מס הכנסה. הוועדה הביאה למהפכה רבתי במערכת המיסוי, שעיקריה היו חיוב כל מרכיבי ההכנסה (למעט חריגים, דוגמת קרנות ההשתלמות), כולל טובות ההנאה מהמעסיק, במס הכנסה; פישוט החישוב של מדרגות המס, הקטנת מספרן והקטנת שיעורי המס השולי הגבוה; הנהגת נקודות זיכוי לפי קריטריונים וקצבת ילדים; ביטול מלוות החובה (שנהגו אז בנוסף למס הכנסה). רוב ההצעות של ועדת בן שחר הפכו למרכיבי קבע במערכת המס.

לפני הבחירות לכנסת ב-1981 הציג אותו יושב ראש מפלגת העבודה שמעון פרס כמועמד העבודה לתפקיד שר האוצר^[6], אף שלא היה חבר המפלגה וגם לא מועמד ריאלי לכנסת מטעמה. אחרי הקמת ממשלת בגין השנייה חזר מיד לאקדמיה. עם זאת, בזמן ממשלת האחדות השנייה שימש יועץ כלכלי חיצוני לשמעון פרס בעיקר בשנות כהונתו כשר האוצר בשנים 1986–1988^[7].

בקיץ 1988 מונה לעומד בראש ועדה לבחינת עתיד חברת העובדים ומשק העובדים של ההסתדרות, ולתכנן את כיווני התפתחותו^[8]. בנובמבר 1988 המליץ הצוות בראשות בן שחר, על הפיכת "חברת העובדים" לחברת החזקות ושהשליטה המעשית על הקונצרנים שלה תעבור ממטה חברת העובדים לידי המנהלים הפועל היוצא מהמלצות הצוות היה למעשה הפרדה מעשית בין המשק ההסתדרותי לאיגוד המקצועי של ההסתדרות^[9]. בפברואר 1989 הוחל ביישום תוכנית הרפורמה והשינוי המבני^[9], כולל הפרדה בין תפקיד מזכ"ל ההסתדרות ליושב ראש חברת העובדים^[10].

ב-1993, אחרי הסכמי אוסלו ולקראת הקמת הרשות הפלסטינית עמד בראש "צוות הייעוץ הכלכלי למשא ומתן המדיני". בנוסף שימש יושב ראש קרן ארמנד המר לשיתוף פעולה כלכלי במזרח התיכון, במסגרת אוניברסיטת תל אביב^[11].

ב-1998 היה חבר בוועדת דב לוין, שעסקה בבחינת שינוי מבנה בנק ישראל וניסוח חוק בנק ישראל חדש^[12].

לקראת הבחירות לכנסת החמש עשרה ולראשות הממשלה במאי 1999 היה בין מנסחי המצע הכלכלי-חברתי של אהוד ברק^[13], ואחרי הבחירות שימש יועץ לממשלת ברק^[14], בין השאר עמד בראש ועדה לצמצום הפערים החברתיים-כלכליים בישראל ושיפור השירות הציבורי בנושאים כמו חינוך והכשרת עובדים^[15].

בן שחר היה מבקר חריף של מדיניות ממשלות ישראל בראשות בנימין נתניהו ונחשב לתומך מובהק בפתרון של שתי מדינות לשני עמים^[16]. בתחום הכלכלי-חברתי, בן שחר השמיע במשך שנים ביקורת נוקבת על אי-השוויון בהכנסות ועל מצב העוני בישראל^[17]. הוא תומך בהעלאת נטל המיסים על הגורמים החזקים במדינה^[18].

בן שחר חבר במועצה הציבורית של הקרן החדשה לישראל.

קריירה במגזר הפרטי[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1997 היה מעורב בן שחר בכניסת קבוצת הפרסום הבינלאומית "פובליסיס" לישראל ורכישת משרד הפרסום "אריאלי"^[19]. ואחר כך החזיק 5% ממניות קבוצת הפרסום "פובליסיס ישראל"^[20].

בשנות ה-2000 עמד בראש חברת השקעות וייעוץ עסקי ואסטרטגי בניהולו. בין השאר, שימש כיועץ לחברת בזק^[21], שימש כבורר בין המדינה לחברת כימיקלים לישראל על גובה תשלום התמלוגים שלה על כריית אשלג^[22], מונה על ידי בנק ישראל לבדוק בעיות בוועדת האשראי של בנק דיסקונט^[23], ושימש כיועץ לחברת החשמל^[24].

בשנת 2004 רכש 10% ממניות רשת בתי הקפה והמאפיות "לחם ארז", מידידו מייסד הרשת ארז קומרובסקי^[25].

משפחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

אשתו, יעל בן שחר, שנפטרה בנובמבר 2023, הייתה גננת המנהלת-המייסדת של גן השלום ביפו – הגן היהודי-ערבי הראשון בישראל. במרץ 1988 רוסס הגן בכתובות נאצה על ידי אנשי תנועת "כך"^[26].

בן שחר הוא אב לשלושה. בנו הבכור, עמרי בן שחר, הוא פרופסור מן המניין למשפטים וכלכלה באוניברסיטת שיקגו^[27]. בנו הצעיר, דני בן שחר, הוא פרופסור חבר למימון וכלכלת נדל"ן ועומד בראש מכון אלרוב לחקר הנדל״ן בפקולטה לניהול ע״ש קולר באוניברסיטת תל אביב^[28]. בתו גילי נפטרה מסרטן בשנת 2000.

ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

אבא לרנר, חיים בן שחר, כלכלה יעילה ויישומה בישראל, תל אביב: עמיקם, תש"ל 1969^[29]. (מהדורה מעובדת ראתה אור באנגלית בהמשך)
חיים בן שחר, שאול ברונפלד, אלכס צוקרמן, שוק ההון בישראל, ירושלים – תל אביב: שוקן, תשל"ג. (מהדורה עברית של ספרם שהופיע במקור באנגלית)

Public International Development Financing in Israel, New York: Columbia University School of Law (Public International Development Financing: Report no. 5), 1963.
Interest rates and the cost of capital in Israel, 1950-1962, Basel: Kyklos-Verlag, 1965.
Haim Ben-Shahar [et al.], Israel and the Common Market; editor: Pierre Uri, Jerusalem: Published for the Middle East Peace Institute, Geneva by Weidenfeld and Nicolson, 1971.
Haim Ben-Shahar, Saul Brenfeld and Alexander Cukierman, The Capital Market in Israel, Jerusalem: Weidenfeld and Nicolson, for the Middle East Peace Institute, Geneva, 1971.
Abba Lerner, Haim Ben-Shahar, The Economics of Efficiency and Growth: Lessons from Israel and the West Bank. Cambridge, Mass.: Ballinger Pub. Co., 1975. (עיבוד של ספרם העברי)
Oil: Prices and Capital, Lexington, Mass. [u.a.]: Heath, 1976.
Festschrift in Honor of Dr. George S. Wise; editorial board: Haim Ben-Shahar (chairman) et al., Tel Aviv: Tel Aviv University – Publication Department, 1981.
Haim Ben-Shahar, Gideon Fishelson, Seev Hirsch, Economic Cooperation and Middle East Peace; editor: Meir Merhav, London: Weidenfeld and Nicholson, 1989. ("based on research projects commissioned by the Armand Hammer Fund for economic cooperation in the Middle East, Tel Aviv University")

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

חיים בן שחר, באתר אוניברסיטת תל אביב
זאב קליין, ‏בן-שחר: "אסור לעשות מחטף ולצאת במכה מהמיתון ע"י הגדלת הגירעון", באתר גלובס, 25 במאי 1999 – ריאיון
יורם גביזון, בן שחר: יעד אינפלציה נקודתי של 3% הוא אסון, באתר הארץ, 1 בדצמבר 2001
נחמיה שטרסלר, בן שחר: "ההחלטה הגרועה ביותר מאז ארידור", באתר הארץ, 17 במרץ 2002
שאול אמסטרדמסקי, "הכלכלה כבר לא תוכל לספק מענה לאיום הביטחוני", באתר כלכליסט, 7 בספטמבר 2014
תמורות בהתפלגות הכנסותיהם של השכירים, ירושלים, ה'תשכ"א, באתר הספריה הלאומית
חיים בן שחר (1935-), דף שער בספרייה הלאומית

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

^ פרופ' בן-שחר – נשיא אוניברסיטת תל אביב, דבר, 21 במרץ 1975
^ בן-שחר נבחר שוב לנשיא אוניברסיטת ת"א, מעריב, 25 במאי 1979
^ יחיאל לימור, מלחמות של פרופסורים, מעריב, 11 בינואר 1972
^ כתב המינוי של ועדת בן-שחר
^ עיקרי דו"ח ועדת בן-שחר, דבר, 13 במרץ 1975, המשך.
^ בן שחר: נוריד האינפלציה ל-35 אחוזים תוך שנתיים, דבר, 31 במאי 1981
^ עמוס כרמל, הכול פוליטי: לקסיקון הפוליטיקה הישראלית, לוד: דביר, תשס"א 2001, עמ' 162
^ שלמה אבי-שאול, אחריות אישית של מנהלים ושיתוף עובדים בבעלות - בתכנית הרפורמה בחברת העובדים העובדים, מעריב, 24 באוגוסט 1988
^ ¹ ² עידו טל, מהפכה בהסתדרות: קיסר יעביר את האחריות למנהלי המפעלים, חדשות, 17 בפברואר 1989
^ עידו טל, אושר מינוי שישינסקי ליו" ר חברת העובדים, חדשות, 14 באוגוסט 1989
^ אורה קורן, ‏שיתוף פעולה עסקי במזה"ת יתחיל מהשטח, באתר גלובס, 24 בנובמבר 1996
^ יואב יצחק, ‏ועדת לוין: להקים בבנק ישראל מועצת מנהלים שתשלול מהנגיד גם את הבלעדיות בניהול הבנק, באתר גלובס, 22 בדצמבר 1998
^ זאב קליין, ‏בן-שחר: "אסור לעשות מחטף ולצאת במכה מהמיתון ע"י הגדלת הגירעון", באתר גלובס, 25 במאי 1999
^ קרן צוריאל-הררי, ‏חיים בן-שחר: רפורמת בן-בסט המצומצמת - עדיפה על כל חלופה, באתר גלובס, 17 במאי 2001
^ דן בן דוד, ספין לא חינוכי, באתר הארץ, 2 בספטמבר 2007
^ שאול אמסטרדמסקי, "הכלכלה כבר לא תוכל לספק מענה לאיום הביטחוני", באתר כלכליסט, 7 בספטמבר 2014 (ריאיון עם בן שחר)
^ עופר לוי וספיר פרץ, ‏בן שחר: עברנו ממקום טוב באמצע לאליפות העולם באי השוויון, באתר גלובס, 9 בדצמבר 2002
^ מוטי בסוק, ההמלצות של רוב הוועדות לא יושמו - מסיבות פוליטיות, באתר הארץ, 3 בינואר 2002
^ טל שיר: "האפיליאיישן הקיימים יתחלפו מהר מאוד בהשתלטויות", באתר גלובס, 30 ביולי 1997
איילה צורף, פובליסיס העולמית במהלך למיזוג משרד הפרסום אריאלי עם משרד פרסום בינוני, באתר TheMarker‏, 18 בספטמבר 2003
^ איילה צורף, הבעלות בפובליסיס הממוזג תתחלק בין שבעה שותפים, באתר TheMarker‏, 27 ביולי 2004
^ אפי לנדאו, ‏גם חיים בן-שחר יכתוב עבור בזק חוו"ד על דו"ח גרונאו, באתר גלובס, 26 במאי 2003
^ אורה קורן, חיים בן שחר מייעץ לאוצר בעניין כיל - תמורת 250 אלף שקל, באתר TheMarker‏, 25 בנובמבר 2010
^ עירן פאר, ‏בעקבות החשיפה ב"גלובס": פישר מינה את פרופ' בן-שחר לבחון חומר הבדיקה על האשראי בדיסקונט, באתר גלובס, 21 בנובמבר 2006
נחמיה שטרסלר, בלי לפגוע באינטגריטי, באתר TheMarker‏, 28 בנובמבר 2006
^ דוד חיון, ‏חיים בן-שחר גיבש מודל להגדלת רווחי חב' החשמל, באתר גלובס, 22 בינואר 2003
עמירם כהן, ועדת הכספים דנה בהצעת החוק לשינוי מבני במשק החשמל, באתר TheMarker‏, 9 במאי 2003גד פרץ, ‏פרופ' חיים בן-שחר וקסלמן יעריכו את שווי מיזם התקשורת של חב' החשמל, באתר גלובס, 21 בספטמבר 2010
^ איילה צורף, מנכ"ל לחם ארז: "עד סוף 2006 יהיו לנו 26 סניפים", באתר TheMarker‏, 28 ביוני 2006
^ אחלנה ברש, מה למדת בגן היום, ילד, חדשות, 22 במרץ 1988
^ עמרי בן שחר, באתר אוניברסיטת שיקגו
^ דני בן-שחר, באתר הפקולטה לניהול ע״ש קולר באוניברסיטת תל אביב; עינת פז-פרנקל, "השפעת הטרור על מחירי הדירות היא קצרת טווח", באתר כלכליסט, 24 ביולי 2014.
^ יצא הספר "כלכלה יעילה ויישומה בישראל", דבר, 9 בדצמבר 1969
ב. דניאל, עידוד היצוא והחסכון, דבר, 17 בדצמבר 1969
זאב צור, מה ביקשו ללמדנו המלומדים?, דבר, 6 בפברואר 1970, המשך: מישנה כלכלית שמגמתה אי-שויון גדל, דבר, 20 בפברואר 1970, סוף: מישנה כלכלית שתחזק רכושנות ותשלול האמצעים לפיתוח חברת העובדים, דבר, 22 בפברואר 1970.

[1] פרופ' בן-שחר – נשיא אוניברסיטת תל אביב, דבר, 21 במרץ 1975

[2] בן-שחר נבחר שוב לנשיא אוניברסיטת ת"א, מעריב, 25 במאי 1979

[3] יחיאל לימור, מלחמות של פרופסורים, מעריב, 11 בינואר 1972

[4] כתב המינוי של ועדת בן-שחר

[5] עיקרי דו"ח ועדת בן-שחר, דבר, 13 במרץ 1975, המשך.

[6] בן שחר: נוריד האינפלציה ל-35 אחוזים תוך שנתיים, דבר, 31 במאי 1981

[7] עמוס כרמל, הכול פוליטי: לקסיקון הפוליטיקה הישראלית, לוד: דביר, תשס"א 2001, עמ' 162

[מעריב-8] שלמה אבי-שאול, אחריות אישית של מנהלים ושיתוף עובדים בבעלות - בתכנית הרפורמה בחברת העובדים העובדים, מעריב, 24 באוגוסט 1988

[חדשות-9] ¹ ² עידו טל, מהפכה בהסתדרות: קיסר יעביר את האחריות למנהלי המפעלים, חדשות, 17 בפברואר 1989

[10] עידו טל, אושר מינוי שישינסקי ליו" ר חברת העובדים, חדשות, 14 באוגוסט 1989

[11] אורה קורן, ‏שיתוף פעולה עסקי במזה"ת יתחיל מהשטח, באתר גלובס, 24 בנובמבר 1996

[12] יואב יצחק, ‏ועדת לוין: להקים בבנק ישראל מועצת מנהלים שתשלול מהנגיד גם את הבלעדיות בניהול הבנק, באתר גלובס, 22 בדצמבר 1998

[13] זאב קליין, ‏בן-שחר: "אסור לעשות מחטף ולצאת במכה מהמיתון ע"י הגדלת הגירעון", באתר גלובס, 25 במאי 1999

[14] קרן צוריאל-הררי, ‏חיים בן-שחר: רפורמת בן-בסט המצומצמת - עדיפה על כל חלופה, באתר גלובס, 17 במאי 2001

[15] דן בן דוד, ספין לא חינוכי, באתר הארץ, 2 בספטמבר 2007

[16] שאול אמסטרדמסקי, "הכלכלה כבר לא תוכל לספק מענה לאיום הביטחוני", באתר כלכליסט, 7 בספטמבר 2014 (ריאיון עם בן שחר)

[17] עופר לוי וספיר פרץ, ‏בן שחר: עברנו ממקום טוב באמצע לאליפות העולם באי השוויון, באתר גלובס, 9 בדצמבר 2002

[18] מוטי בסוק, ההמלצות של רוב הוועדות לא יושמו - מסיבות פוליטיות, באתר הארץ, 3 בינואר 2002

[19] טל שיר: "האפיליאיישן הקיימים יתחלפו מהר מאוד בהשתלטויות", באתר גלובס, 30 ביולי 1997
איילה צורף, פובליסיס העולמית במהלך למיזוג משרד הפרסום אריאלי עם משרד פרסום בינוני, באתר TheMarker‏, 18 בספטמבר 2003

[20] איילה צורף, הבעלות בפובליסיס הממוזג תתחלק בין שבעה שותפים, באתר TheMarker‏, 27 ביולי 2004

[21] אפי לנדאו, ‏גם חיים בן-שחר יכתוב עבור בזק חוו"ד על דו"ח גרונאו, באתר גלובס, 26 במאי 2003

[22] אורה קורן, חיים בן שחר מייעץ לאוצר בעניין כיל - תמורת 250 אלף שקל, באתר TheMarker‏, 25 בנובמבר 2010

[23] עירן פאר, ‏בעקבות החשיפה ב"גלובס": פישר מינה את פרופ' בן-שחר לבחון חומר הבדיקה על האשראי בדיסקונט, באתר גלובס, 21 בנובמבר 2006
נחמיה שטרסלר, בלי לפגוע באינטגריטי, באתר TheMarker‏, 28 בנובמבר 2006

[24] דוד חיון, ‏חיים בן-שחר גיבש מודל להגדלת רווחי חב' החשמל, באתר גלובס, 22 בינואר 2003
עמירם כהן, ועדת הכספים דנה בהצעת החוק לשינוי מבני במשק החשמל, באתר TheMarker‏, 9 במאי 2003גד פרץ, ‏פרופ' חיים בן-שחר וקסלמן יעריכו את שווי מיזם התקשורת של חב' החשמל, באתר גלובס, 21 בספטמבר 2010

[25] איילה צורף, מנכ"ל לחם ארז: "עד סוף 2006 יהיו לנו 26 סניפים", באתר TheMarker‏, 28 ביוני 2006

[26] אחלנה ברש, מה למדת בגן היום, ילד, חדשות, 22 במרץ 1988

[27] עמרי בן שחר, באתר אוניברסיטת שיקגו

[28] דני בן-שחר, באתר הפקולטה לניהול ע״ש קולר באוניברסיטת תל אביב; עינת פז-פרנקל, "השפעת הטרור על מחירי הדירות היא קצרת טווח", באתר כלכליסט, 24 ביולי 2014.

[29] יצא הספר "כלכלה יעילה ויישומה בישראל", דבר, 9 בדצמבר 1969
ב. דניאל, עידוד היצוא והחסכון, דבר, 17 בדצמבר 1969
זאב צור, מה ביקשו ללמדנו המלומדים?, דבר, 6 בפברואר 1970, המשך: מישנה כלכלית שמגמתה אי-שויון גדל, דבר, 20 בפברואר 1970, סוף: מישנה כלכלית שתחזק רכושנות ותשלול האמצעים לפיתוח חברת העובדים, דבר, 22 בפברואר 1970.

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]

[14]

[15]

[16]

[17]

[18]

[19]

[20]

[21]

[22]

[23]

[24]

[25]

[26]

[27]

[28]

[29]