יחידת רוכב שמיים

יחידת רוכב שמיים
	סיכת לוחם היחידה; ; תג היחידה
פרטים
כינוי	רוכ"ש, "פגסוס"
מדינה	ישראל
שיוך	צה"ל
סוג	יחידה
בסיס האם	מחנה נחל שורק
אירועים ותאריכים
תקופת הפעילות	2010–הווה (כ־14 שנים)
מלחמות	מבצע עמוד ענן; ; מבצע צוק איתן; מבצע שומר החומות; מבצע עלות השחר; מבצע בית וגן; מלחמת חרבות ברזל;
נתוני היחידה
ציוד עיקרי	נשק קל: רובה שירות M4A1 פלאט-טופ, סקיילרק 1 LE בלוק 3.2, רחפני תצפית ותקיפה
פיקוד
יחידת אם	עוצבת עמוד האש
דרגת המפקד	סגן-אלוף

יחידת רוכב שמיים (או יחידה 5353; בראשי תיבות: רוכ"ש) היא יחידה מיוחדת בצה"ל המשויכת לחטיבת האש 215. צוותי היחידה מתמחים בחבירה ליחידות מיוחדות אחרות ולגדודי זרוע היבשה, ומשפרים את יכולות התצפית והאש של אותן יחידות באמצעות אמל"ח מגוון הכולל בין היתר כטמ"ם Skylark 1, רחפני תצפית ותקיפה, ועוד.

פעילות היחידה חשאית ומסווגת, אך נפח הפעילות שלה ניכר ועבודתה מסייעת רבות ליחידות המרחביות והלוחמות. משימות היחידה כוללות בעיקר איסוף מודיעין, אבטחת כוחות קרקעיים, תקיפה והכוונת אש של אמצעים שונים בעת הצורך. היחידה ככח אורגני חובר של כטמ"ם, היא הראשונה מסוגה, ותפקידה, בראש ובראשונה, הוא סיוע לכוחות הקרקע השונים בלחימה, וכן ביצוע משימות מיוחדות עם כוחות מיוחדים. אחד ממאפינייה הבולטים של היחידה הוא השילוב של הפן הטכנולוגי יחד עם הפן המבצעי-קרבי.

היסטוריה

זמן קצר לפני פרוץ האינתיפאדה השנייה הוחלט לסגור את יחידת נחשון של חיל המודיעין, שהפעילה מזל"טים מסוג "סורק", "זהבן", סרצ'ר-1 וסרצ'ר-2, במטרה לספק מודיעין חזותי לכוחות היבשה. עם פרוץ האינתיפאדה מפקד אוגדת עזה תת-אלוף ישראל זיו פנה לחברת אירונאוטיקס, שתיחזקה קודם את הציוד של יחידת נחשון, בבקשה שתפעיל מערך מזל"טים כדי לסייע לכוחות בשטח^[1]. במרץ 2002, החליט צה"ל רשמית לרכוש את שירותי המזל"טים של אירונאוטיקס לביצוע משימות מודיעין טקטי, לצורכי ביטחון שוטף. זו הייתה הפעם הראשונה בתולדות צה"ל שהוא החליט להפריט שירותי מודיעין ולהפקיד אותם בידי קבלן אזרחי, במודל של מיקור חוץ. המשימה שקיבלה החברה הייתה שיגור מזל"טים לרצועת עזה ולגדה המערבית כדי לעקוב אחרי פעילות מחבלים בשטחי הרשות, ולהתריע מפני ניסיונות שיגור חוליות טרור לשטח מדינת ישראל^[1]. במקביל החליט המנהל למחקר ולפיתוח אמצעי לחימה ותשתית טכנולוגית במשרד הביטחון, בשנת 2003, לצאת במכרז לפיתוח ואספקת מזל"ט חדש לצה"ל לאור לקחי האינתיפאדה השנייה. המכרז קיבל את שם הקוד "רוכב שמיים"^[2].

בינואר 2004 נערכה תחרות הדגמת יכולות על ידי זרוע היבשה, שבה התמודדו בין השאר מזל"טים מתוצרת התעשייה האווירית לישראל, אלביט מערכות ורפאל - מערכות לחימה מתקדמות. לאחר התחרות הודיע צה"ל כי הוא מעדיף את סקיילרק 1 של אלביט^[3]. בשלב זה הוחלט במנהל למחקר ולפיתוח לפרסם מפרט טכני ומכרז רשמי לפיתוח ורכישת המזל"ט^[2]. במקביל הכניס צה"ל לשימוש ניסיוני כמה מערכות שפותחו בידי התעשייה האווירית (בירד-איי), רפאל ("סקיילייט") ואלביט ("סקיילרק 1"). המערכות, נוסו גם בתנאי קרב במלחמת לבנון השנייה, במבצע עופרת יצוקה ובפעילות מבצעית בעזה^[4].

חמש חברות התמודדו במכרז "רוכב שמים": אלביט מערכות, התעשייה האווירית, רפאל, אירונאוטיקס ו"רותם תעשיות", חברת מסחור ידע של הקריה למחקר גרעיני – נגב. היקף המכרז היה כ-30 מיליון דולר, לאספקת בין 70 למאה מערכות לזרוע היבשה^[5]. במקביל למכרז המנהל למחקר ולפיתוח העניק לחברת "קונטרופ", שבה הייתה מושקעת חברת "אירונאוטיקס", מענק של כשני מיליון דולרים לפתח את המצלמה של המזל"ט. כדי להחזיר לעצמה את כספי השקעתה החליט המנהל למחקר ולפיתוח, כי אחד מתנאי הסף להגשת ההצעה במכרז הוא להצטייד במצלמה של "קונטרופ". בשנת 2008 הודיע המנהל למחקר ולפיתוח כי "רותם תעשיות" נופתה מהמכרז, מאחר שאין לה הכישורים לניהול פרויקט צבאי מסוג זה, והתעשייה האווירית נופתה מאחר שהמזל"ט שלה היה כבד מדי^[4]. ב-16 בדצמבר 2008 זכתה חברת אלביט במכרז עם דגם ה"סקיילרק", תמורת 40 מיליון דולר. במסגרת החוזה נקבע כי אלביט תהיה אחראית גם לאימון הכוחות ולתמיכה הלוגיסטית^[6]. חברת אירונאוטיקס פנתה לבית המשפט בבקשה לקבלת צו מניעה נגד זכיית אלביט, בטענה שההצעה שלה הייתה זולה מדי ולא כלכלית, אך נדחתה^[7].

היחידה הוכרזה כעצמאית ב-10 באוקטובר 2010, לאחר שבוצעו כמה פיילוטים לקליטת הציוד תחת חיל המודיעין וחיל האיסוף הקרבי, אך לבסוף הוחלט שהיחידה תוכפף לחיל התותחנים^[8]. שם היחידה לקוח מהפסוק^[9]:

אֵין כָּאֵל יְשֻׁרוּן רֹכֵב שָׁמַיִם בְעֶזְרֶךָ וּבְגַאֲוָתוֹ שְׁחָקִים.

— דברים פרק לג, כו

בנובמבר 2013 התרסק לראשונה מזל"ט של היחידה ברצועת עזה כקילומטר מגבול ישראל, מול נחל עוז. ההתרסקות נבעה מכשל טכני. גורמים פלסטיניים פרסמו תמונה של המזל"ט שהתרסק וטענו כי הם שאחראים להפלתו^[10]. במרץ 2014, שוב התרסק מזל"ט בדרום רצועת עזה בעקבות תקלה^[11]. באוגוסט 2015, הזרוע הצבאית של החמאס, גדודי עז א-דין אל-קסאם, הודיעה כי יחידה מיוחדת של הארגון השתלטה על מזל"ט של היחידה והצליחה להפעילו ולהכניסו לשירות מבצעי. בנוסף, פורסם ביוטיוב סרטון של המזל"ט לכאורה^[12].

בספטמבר 2014, שולבו לראשונה נשים במסלול ההכשרה לתפקידים ביחידה^[13]. באותו חודש גם התרסק מזל"ט של היחידה באזור מרג' עיון בלבנון, עקב תקלה^[14].

במבצע צוק איתן הפעילו לוחמי היחידה את הסקיילרק על מנת לסייע לכוחות היבשה של צה"ל במודיעין חזותי בעת התמרון הקרקעי^[^{דרוש מקור]}.

ביולי 2017 התרסקו שני מזל"טים של היחידה באותו שבוע, אחד ליד בית לחם והשני בשטח הרצועה^[15]. חברת אלביט הודיעה כי קיים כשל טכני ודפוס המקשר בין ההתרסקויות^[16].

ב-2018 שופרו הכטב"מים של היחידה ומערכת ההפעלה שודרגה לבלוק 3 ונוספה אפשרות לסימון מטרות^[17]. כמו כן הוקמה ביחידה פלגת קומנדו שייעודה הוא הפעלת המערכת בעומק האויב^[17].

באפריל 2018 מצאה תושבת הצפון במקרה מזל"ט של היחידה, שנעלם שנה וחצי קודם במהלך תרגיל. המזל"ט הושב ליחידה^[18].

ביוני 2018 נפל מזל"ט של היחידה בשטח סוריה^[19].

ב-5 בספטמבר 2019 הועברה כפיפותה הפיקודית של היחידה לעוצבת עמוד האש.

במאי 2021 יירטה סוללת כיפת ברזל בשוגג מזל"ט של היחידה, לאחר שמפעיליו לא עדכנו את הבקרה של חיל האוויר על הפעלתו, והוא יורט לאחר שלא זוהה^[20].

סמלי היחידה

הפגסוס (סוס מכונף), המסמל את התמחותה האווירית של היחידה, הוצע כסמל על ידי תום זיידרמן מגרעין ההקמה שלה בשנת 2007. באותה השנה עיצב נדב אמבון, קצין ביחידה, את סיכת הלוחם. הסיכה מורכבת ממספר סמלים:

כנפי סיכת מפעיל כטמ"ם, נועדו לסמל את תחילת היחידה, כאשר היא הייתה פלוגה הכפופה ליחידת זיק של חיל התותחנים;
לכנפיים נוצות, כפי שמקובל בסיכות פלס"רים;
הפגסוס מסמל שילוב של חוזקה בקרקע ובשמיים. בנוסף הוא נועד להפריד בין סיכת מפעיל כטמ"ם, אשר מבצעים את תפקידם באוויר בלבד;
צוואר ראש הפגסוס מורכב משלושה חלקים כפופים המדמים את מראה אתר ההנצחה לחללי חיל התותחנים, שתוכנן על ידי אלכס שר. סמל זה נועד לסמל את הקשר לחיל התותחנים.

תגי היחידה

תג היחידה הראשון, שימש בין השנים 2010–2015. התג עוצב בשנת 2010 על ידי הקריקטוריסט אור רייכרט^[21].
תג עוצבת קלע דוד, בין השנים 2015–2019.
תג עוצבת עמוד האש, עם העברת הכפיפות אליה.

מזל"ט היחידה

היחידה עוסקת בהפעלת מטוס זעיר ללא טייס (מזל"ט) מסוג סקיילרק 1. המזל"ט נישא על גב הלוחמים ומורכב בשטח בעת הצורך, דקות טרם העלייה לאוויר. משקל המערכת ללא ציוד לחימה או ציוד נלווה הוא כ-70 קילוגרם. משקל הכטב"ם כ-7 ק"ג, עלותו כ-200 אלף ש"ח והוא מיוצר על ידי אלביט מערכות.

הכשרה

ניתן להגיע ליחידה דרך גיוס לחיל התותחנים או דרך שבוע ראיונות בעת הפסקת השתתפות בקורס טיס, קורס חובלים, או יחידות מיוחדות או מובחרות אחרות. בשבוע הראשון לשירות, חיילים שהתגייסו לחיל התותחנים ומעוניינים לשרת ביחידות המובחרות של החיל מבצעים גיבוש. חייל שמסיים את הגיבוש ונבחר על ידי הממיינים משובץ בטירונות של היחידה.

מסלול הלוחם ביחידה

מסלול הלוחם ביחידה מחולק לשלושה חלקים: טירונות, "אימון פרט" ו"אימון צוות". אורך המסלול הוא שנה, ואורך כל פרק הוא כ-4 חודשים. מסלול הלוחם ביחידה דורש מן החיילים במסלול יכולות טכניות ומוטוריות גבוהות, כושר גופני גבוה, ויכולת לתחקר ולהשתפר במהירות.

בתום הגיבוש החיילים מגיעים לפלוגת טירונים "להב", פלוגה ייעודית שמכשירה את טירוני היחידה ואת טירוני מסלול מטאור. זוהי פלוגה נפרדת משאר הטירונים שהתגייסו לחיל. הטירונות נמשכת כ-4 חודשים בשבטה. הטירונות מורכבת משני חלקים – טירונות חי"ר רגילה בה החיילים מוכשרים לדרגת רובאי 05 שאורכת כחודשיים, וטירונות יחידה שבה החיילים עוברים מספר רב של ניווטים. הטירונים בפלוגה זו מנווטים בזמן המוקדם ביותר לזמן השירות שלהם בצבא בהשוואה ליחידות אחרות שמנווטות בשלבים מאוחרים יותר במסלול ההכשרה.

בסיום שלב הטירונות החיילים מתחילים את השלב השני של ההכשרה, שנקרא "אימון פרט". אימון הפרט מתחלק לשלושה תחומים עיקריים:

הפעלת הכטמ"ם: הלוחמים מבצעים גיחות במאמן הטיסה (סימולטור) ובשטח על מנת לתרגל את הפעלת המטוס לבדם, לומדים לשגר את המטוס, להרכיב ולפרק אותו. הלוחמים לומדים לבצע את הפעולות הנ"ל תחת לחץ זמן ובחוסר משאבים כדי לדמות מצב לחימה.
פיתוח כושר קרבי: לוחמי רוכב שמיים נדרשים לשאת את האמל"ח (חלקי המטוסים, העמדה הקרקעית הנדרשת להפעלת המטוס וכו') על גבם במהלך לחימה ופעילות מבצעית, ונדרשים לפתח כושר נשיאה. הלוחמים עוברים מסעות רבים, ומבצעים אקטים פיזיים רבים נוספים. הלוחמים מתחילים לבצע מסעות עם תיקי "לואו" שמשקלם 30% ממשקל גופם, ועולים בהדרגה עד שמגיעים לכ-60%. בסוף אימון הפרט הלוחמים מבצעים פרק מסכם שנקרא "מסכם פרט", המתבצע תוך חוסר ודאות ואתגרים מנטליים רבים.
תרגול ולמידה של טכניקות רובאות ולוחמה שונות.

בסוף אימון הפרט ממשיכים החיילים ל"אימון צוות". הלוחמים מחולקים לצוותים שאיתם יעברו לפעילות המבצעית. בתחילת אימון הצוות עובדים על האורגניות של הצוות, מתרגלים לשאת את המנשאים הייעודיים שמכילים את האמל"ח, ומתרגלים את הפעלת המטוס כצוות לראשונה. בהמשך הלוחמים לומדים על כוחות חי"ר, שריון, הנדסה, חיל אוויר, אמצעי אש ועוד, על מנת שהלוחמים יכירו את הכוחות אליהם הם חוברים. הצוותים חוברים לתרגילים מורכבים של כוחות סדירים ומתרגלים לחימה תוך חבירה לכוחות גדולים (מרמת גדוד ומעלה). במהלך אימון הצוות עוברים הלוחמים תכנים פיקודיים, ובסוף המסלול הלוחמים מוכשרים כמ"כים. בסופו של אימון הצוות חל הפרק המסכם, שמורכב מחבירה לשבוע מלחמה של מגמת האימון המתקדם של חטיבת הצנחנים, ופרק מסכם היחידה, שבו הלוחמים מתורגלים בכל החומר המקצועי והמעשי שלמדו מתחילת הטירונות. הפרק המסכם נגמר במסע שנקרא "מסע הסיכה", שבו הלוחמים מבצעים את המסע הארוך ביותר שיבצעו במהלך המסלול, ובסופו הם מקבלים את סיכת הלוחם ודרגת הסמל.

ביחידה עוברים הלוחמים קורס צניחה במהלך שירותם הסדיר, זמן קצר לאחר שסיימו את הכשרתם.

מפקדי היחידה

שם	תקופת כהונה	הערות
אורי גונן	2010–2013
בן וייסמן	2013–2015	לימים מפקד מחנה שבטה
רן אשכנזי	2015–2017	לימים סגן מפקד חטיבה 282
רעות רטיג-וייס^[22]	2017–2019
אלירן דהאן	2019–2021	לימים סגן מפקד אוגדה 162
אדיב איפרח	2021-2023	לימים סגן מפקד חטיבה 215
סא״ל א’	2023-