ישראל זיו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
ישראל זיו
Israel Ziv 2015.jpg
ישראל זיו, 2015
לידה 1957 (בן 63 בערך)
ירושלים ישראלישראל
השכלה אוניברסיטת בר-אילן עריכת הנתון בוויקינתונים
השתייכות Badge of the Israel Defense Forces.new.svg  צבא הגנה לישראל
תקופת שירות 1975-2005
דרגה אלוף  אלוף
תפקידים בשירות
פעולות ומבצעים
מלחמת לבנון הראשונה  מלחמת לבנון הראשונה
הלחימה ברצועת הביטחון
האינתיפאדה הראשונה
האינתיפאדה השנייה
תפקידים אזרחיים
ראש חברת ייעוץ ביטחוני
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

ישראל זיו (נולד ב-1957) הוא מנכ״ל חברת "גלובל גרופ" (Global Group) המספקת ייעוץ ביטחוני ואימונים צבאיים במדינות שונות, בהן מדינות באמריקה הלטינית ובאפריקה, ובנוסף גם ניהול פרויקטים אזרחיים בנושאי תשתיות שונות ללקוחות עסקיים וממשלות ברחבי העולם. שירת כאלוף בצה"ל, והיה ראש אגף המבצעים בשנים 20032005.

השכלה וחיים פרטיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ישראל זיו נולד בשם ישראל זילברשטיין, בשכונת נחלת אחים שבירושלים בשנת 1957, גדל והתחנך בשכונת קטמון.

זיו הוא בעל תואר ראשון בכלכלה מאוניברסיטת בר-אילן ותואר שני במדע המדינה מאוניברסיטת חיפה. כמו כן הוא בוגר המכללה לביטחון לאומי ובוגר קורס מנהלים מתקדם בהארווארד בית ספר לעסקים.

זיו נשוי לרעייתו עידית ואב לשלושה.

שירות צבאי[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1975 התגייס זיו לצה"ל במסגרת גרעין נח"ל לקיבוץ סופה, והתנדב לצנחנים לגדוד הנח"ל המוצנח (שבאותם ימים כונה "גדוד 50"). בצנחנים עבר מסלול הכשרה כלוחם וקורס מ"כים חי"ר. לאחר קורס קצינים שירת כמד"כ ונטל חלק במבצע ליטני כחלק מצוות של קצינים, שם עבר את טבילת האש שלו[1]. כמו כן, שימש בתפקידי מ"מ סמ"פ ומפקד פלוגה בגדוד הנח"ל המוצנח. בשנת 1981 הוא מונה למפקד סיירת צנחנים. ב-19 ביולי אותה שנה, בעת מספר ימי קרב ארטילרי בין אש"ף לצה"ל, בהם הופגזו יישובי הצפון, פיקד זיו על כוח הסיירת במבצע צלצל, פשיטה שביצעו הצנחנים, בפיקוד יורם יאיר, מדרום ל"מזרעת- אל- מצילה", כחמישה קילומטרים מדרום למזרח לשפך הזהרני שבלבנון. הכוח הוטס במסוקי "יסעור" לקרבת היעד, ופשט על מפקדת מחבלים מארגון החזית העממית לשחרור פלסטין - המפקדה הכללית של אחמד ג'יבריל[2]. בקרב על היעד נהרגו חמישה מחבלים. לכוח הפושט, בפיקוד יאיר, היו שבעה פצועים והרוג, קצין האג"ם החטיבתי יוסי טהר. לאחר שהמשימה בוצעה במלואה והיעד הושמד[3], חולצו זיו ואנשיו במסוקים מן השטח תחת אש כבדה. המסוק בו שהה ספג פגיעות רבות, אולם זיו שכנע את הטייס להמשיך לטוס עד לשטח ישראל, שם נחת המסוק נחיתת אונס. לטייס ניתן צל"ש על אומץ ליבו[4].

זיו שימש כמפקד סיירת צנחנים גם במלחמת לבנון הראשונה. עם פרוץ המלחמה, ביוני 1982, ביצעה חטיבת הצנחנים, בפיקודו של יורם יאיר, נחיתה מן הים בשפך נהר האל-אוואלי והובילה את אוגדות צה"ל עד מבואות ביירות. זיו ואנשיו, לחמו כחלק מ"כוח עוגן", גדוד הסיור של הצנחנים, שאיגד תחתיו לראשונה את היחידות החטיבתיות, הסיירת הפלנ"ט והפלחה"ן של החטיבה וכן פלגה מפלוגת הרפואה החטיבתית. הגדוד, בפיקוד דורון אלמוג[5], הוביל את החטיבה, כמשמר קדמי, בהצלחה רבה מהנחיתה בשפך נהר האוואלי ועד ביירות. זיו הוביל את הסיירת במסע רגלי קשה בציר ההררי לאורך הרי השוף, לאורך שבעים קילומטרים, שהיה רצוף קרבות והיתקלויות עם מחבלי אש"ף, במשימות תצפית וסיור ושימשו ככוח החוד החטיבתי. באחת ההיתקלויות מצפון לדאמור הובילו זיו ואלמוג את לוחמי הסיירת בקרב, חיסלו עשרה מחבלים ולקחו בשבי עשרה נוספים[6]. לאחר מכן, בעת שאזל מלאי המים והמזון לכוח הסיירת, קבע זיו כי למרות מצוקת המים אין למנוע מים מן השבויים. במהלך התנועה לכפר קבר שמון, נתקלו זיו ואנשיו במחצבה ובה שלושים פיליפינים הכלואים בה בתנאי עבדות. זיו פקד על חייליו לשחרר את הפיליפינים ואף דאג, תוך איום על הקבלן שהעסיק אותם ולאחר מכן באמצעות מגעים עם שגרירות הפיליפינים בישראל, לשיבת הפועלים לארצם. לאחר מכן בג'מהור, בסמוך לכביש ביירות-דמשק לחם זיו בראש סיירת צנחנים בקרב קשה. לוחמיו, שהיו נתונים תחת אש חזקה, סירבו לקום ולחתור למגע. זיו, תוך דוגמה אישית גבוהה, קם והסתער על האויב ואיתו שני לוחמים, מה שהניע את שאר לוחמי הסיירת לעשות כמותו[4]

לאחר המלחמה שימש זיו כעוזר נספח צה"ל בארצות הברית, האלוף אורי שמחוני. ב-1986 מונה למפקד גדוד הנח"ל המוצנח. בפעילות חודרת אל תוך לבנון עליה פיקד זיו, נהרג מאש כוחותינו אחד מלוחמי הגדוד, אידור רבינוביץ'. הכוח בפיקוד זיו תוחקר על ידי הרמטכ"ל דאז, דן שומרון[7]. זיו פעל לשיקום הרוח והמורל בגדוד והוביל את לוחמיו, במבצע רוח קיץ, מבצע חטיבתי של הצנחנים, כנגד תשתיות מחבלים במשולש הכפרים יעטר- כפרא- צדיקין שבדרום לבנון .על הפעולה פיקד מח"ט הצנחנים דאז, שאול מופז. במהלך המבצע הרגו זיו וחייליו כעשרה מחבלים מארגון אמל. באוגוסט 1991 מונה למפקד עוצבת שועלי מרום, חטיבת צנחנים במילואים, ובמקביל למפקד החטיבה הצפונית ברצועת עזה ושירת בתפקיד עד מאי 1993[8]. ב-1993 מונה למפקד חטיבת הצנחנים. במהלך כהונתו כמפקד החטיבה אירע הפיגוע בצומת בית ליד, בו נרצחו עשרים ואחד חיילים, רבים מהם חיילי החטיבה, ואזרח אחד. כמו כן תקופת פיקודו על החטיבה התאפיינה בשורת תרגילים ואימונים חטיבתיים קשים ואינטנסיביים במיוחד, וכן ברצף מבצעים מוצלחים שביצעו היחידות החטיבתיות[9] ובהן הסיירת החטיבתית, בפיקוד יוסי בכר, כנגד מחבלי החזבאללה, בהם חיסלו הצנחנים עשרים ואחד מחבלים[4]. בשנים 1997 עד 1999 פיקד על עוצבת סיני אוגדה מילואים משוריינת בפיקוד הדרום ובמקביל פיקד על קורס מפקדי פלוגות ומפקדי גדודים ועל מדור תורת חי"ר צנחנים. בשנת 1998 הוא היה יושב ראש ועדה שהוקמה בעקבות פיצוץ מטען צד ליד מוצב תל קבעה. ב-1999 מונה לקצין חיל רגלים וצנחנים ראשי, ובמשך שנה וחצי מיולי 2001 ועד ינואר 2003 היה מפקד אוגדת עזה[10] ופיקד עליה במבצעים כנגד הטרור הפלסטיני באינתיפאדה השנייה[11]. בשנת 2003 הועלה לדרגת אלוף ומונה לתפקיד ראש אגף המבצעים במטכ"ל[12]. בתפקידו זה היה זיו מעורב בין היתר בתכננו ובביצועו של מבצע גשם ראשון[13] ומבצע קטיף כלניות[14]. היה ממתכנני ביצוע תוכנית ההתנתקות. על המשימה זיו אמר שהייתה הקשה ביותר שעבר בצבא, שהוא אינו גאה בה ושתכליתה הפוליטית והמדינית לא הייתה ברורה לו[1]. ב-2 באוקטובר 2005 הוחלף כראש אגף המבצעים על ידי האלוף גדי איזנקוט, ויצא לתקופת לימודים. במלחמת לבנון השנייה ייעץ למפקד אוגדת הגליל, גל הירש[15]. לאחריה השתחרר משירות צבאי.

חברת גלובל CST[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2006 הקים זיו את חברת גלובל CST‏ (Global CST), המספקת ייעוץ ביטחוני ואימונים צבאיים לכוחות ביטחון במדינות באמריקה הלטינית ובאפריקה. בנוסף החברה מספקת ייעוץ אסטרטגי במדינות באמריקה הלטינית ובאפריקה [דרוש מקור]. בנוסף החברה מספקת ניהול פרויקטים בעלי אופי אזרחי ברחבי העולם [דרוש מקור], על מנת לעזור ללקוחות כמו גם ממשלות שונות, להביא למאזן אסטרטגי חיובי ויציבות לאומית בנושאי תשתיות שונות ושיפור המציאות היומיומית לאזרחים החיים שם. החברה מתמקדת בנושאי חקלאות וביטחון תזונתי, פתרונות בנושא טיהור ואספקת מים, תחבורה, ערים חכמות ותשתיות נוספות[דרוש מקור]. דוגמאות לכך מהעבר ניתן לראות בפרויקטים מגוונים, החל מבניית ותפעול מסילות רכבת באמריקה הלטינית[דרוש מקור] דרך מפעל מים באפריקה [דרוש מקור]וכלה בפרויקט חקלאי רחב היקף הנועד לייצר חקלאות מקומית בת קיימא [דרוש מקור], תוך כדי העלאת רמות הביטחון התזונתי בדרום סודן[דרוש מקור].

על פי פרסומים החברה אימנה את צבא קולומביה וצבא גאורגיה וחתמה על חוזים לאימון יחידות לוחמה בטרור בטוגו, גינאה, גבון וניגריה.[16][17]

החברה העניקה לנשיא סאלווה קיר מאיארדיט ייעוץ תדמיתי[18] בעקבות הריגתם של 300 איש ביולי 2016.

סנקציות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-2011 הממשל האמריקני הטיל סנקציות על מדינות ששיתפו פעולה עם זיו, בגין אינטרסים כלכליים וביטחוניים[דרוש מקור]. בנוסף פורסם שמשרדי הביטחון והחוץ הישראלים הטילו קנס על זיו, לאחר שלמרות האיסור שהטילו, הוא חתם על חוזה לאספקת נשק והקמת משמר מיוחד למען הנשיא מוסה דדיס קמרה, שהיה קצין שב-2008 תפס את השלטון בגינאה בכוח[19].

בדצמבר 2018 משרד האוצר האמריקאי הטיל סנקציות על זיו בשל טענות כי חברת גלובל CST מכרה לממשלת דרום סודן נשק בשווי של 150 מיליון דולר ובמקביל סייעה למורדים בממשלה להתקיף שדות נפט[20]. בעקבות זאת סגר בנק לאומי את חשבונותיו של זיו, של רעייתו, ושל חברות בבעלותו.[21]

בפברואר 2020 הודיע משרד האוצר האמריקאי על הסרה מוחלטת של הסנקציות כלפי זיו[22][23]. החלטה זו ניתנה לאחר שבהליך מנהלי בין זיו לממשל האמריקאי לא הוצגו כל ראיות לתמיכה בטענות והאישומים שהופנו נגדו[24]. זיו מצידו טען שאין ביסוס להאשמות ושהצדק יצא לאור[25].

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מכּתביו:

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 ראיון עם ישראל זיו, על אזרחי, גלי צה"ל, 6 באוקטובר 2012
  2. ^ מבצע צלצל, באתר "סיירת צנחנים"
  3. ^ אלוף יורם יאיר, "אתי מלבנון" - סיפורה של חטיבת הצנחנים במלחמת לבנון, משרד הביטחון – ההוצאה לאור, 1990, עמודים 13-14.
  4. ^ 1 2 3 אביחי בקרמלחמות ישראל, באתר הארץ, 24.10.2001
  5. ^ הפרק הראשון מתוך הספר בומרנג מאת עפר שלח ורביב דרוקר, הוצאת כתר, 2005.
  6. ^ אלוף יורם יאיר, "אתי מלבנון" - סיפורה של חטיבת הצנחנים במלחמת לבנון, משרד הביטחון – ההוצאה לאור, 1990, עמוד 73.
  7. ^ באיחור של 15 שנה, באתר nrg‏, 28 בפברואר 2002
  8. ^ אמיר אורןמבצע שנולד לא בזעם רותח, אלא בשיקול קר, באתר הארץ, 10 במאי 2002.
  9. ^ גל פרל פינקל, למרות הטענות גנץ היה מפקד מצוין, אין בכך בכדי ללמד שיהיה פוליטיקאי טוב, דבר ראשון, ‏ 06.03.2019.
  10. ^ אטילה שומפלבי, הרמטכ"ל: "החיילים והמפקד נכשלו בהגנה על מוצב מרגנית", באתר ynet, 28 באוקטובר 2001
  11. ^ עלי ואקד ופליקס פריש, 10 פלסטינים נהרגו בפעילות צה"ל ברצועה, באתר ynet, 7 בדצמבר 2002.
  12. ^ פליקס פריש, מינויים: האלוף הראל - לפיקוד דרום; תא"ל זיו - למבצעים, באתר ynet, 3 בינואר 2003.
  13. ^ אמיר בוחבוט ואורי גליקמן, "נגרוס כל מה שקשור לחמאס", באתר nrg‏, 25 בספטמבר 2005.
  14. ^ כיצד הוחמצה הזדמנות לחסל את צמרת החמאס? , זמן אמת, כאן 11, 4 בדצמבר 2019.
  15. ^ עפר שלח, בצבא של אשכנזי עושים, באתר nrg‏, 11 ביולי 2008.
  16. ^ ברק רבידארה"ב וקולומביה נגד האלוף (מיל') ישראל זיו, באתר הארץ, 13 באפריל 2011
  17. ^ שי אספריל, ישראל בעלייה: המקפצה הקולומביאנית של ישראל זיו, באתר כלכליסט, 24 במרץ 2011
  18. ^ חדשות 2, ‏"העזרה לנשיא דרום סודן - מחווה אישית", באתר ‏מאקו‏‏, ‏8 בדצמבר 2016‏
  19. ^ ברק רבידארה"ב וקולומביה נגד האלוף (מיל') ישראל זיו, באתר הארץ, 13.4.2011
  20. ^ סוכנויות הידיעות, ‏"ניצל סבל בשביל רווחים": סנקציות אמריקאיות על האלוף במיל' ישראל זיו, באתר מעריב אונליין, 14 בדצמבר 2018
  21. ^ ליטל דוברוביצקי, העליון דחה את ערעור ישראל זיו - חשבונותיו בלאומי יישארו מוקפאים, באתר כלכליסט, 14 במאי 2019
  22. ^ Twitter bird logo.svg news/status/1232714044999634945 ציוץ של כאן חדשות ברשת החברתית טוויטר, 26 בפברואר 2020
  23. ^ ארה"ב הסירה סנקציות מעל האלוף במיל' ישראל זיו שנחשד בסחר בנשק, באתר ynet, 27 בפברואר 2020
  24. ^ מערכת ישראל היום, ‏אלוף ישראל זיו הוצא מ"הרשימה השחורה", באתר ישראל היום, 26 בפברואר 2020
  25. ^ תומר גנון, סכסוך הדמים בדרום סודן: ארה"ב הוציאה את אלוף (מיל') ישראל זיו מהרשימה השחורה, באתר כלכליסט, 26 בפברואר 2020