יחידת שמשון
 | |
|
ויך שמשון את הפלשתים שוק על ירך שופטים ט"ו, ח' | |
| פרטים | |
|---|---|
| כינוי | מסתערבים |
| מדינה |
 ישראל |
| שיוך |
 צה"ל |
| סוג | יחידת מסתערבים ללוחמה בטרור |
| אירועים ותאריכים | |
| תקופת הפעילות | 1986–1996 (כ־10 שנים) |
| מלחמות | האינתיפאדה הראשונה |
| נתוני היחידה | |
| ציוד עיקרי | נשק קל, אמצעים מיוחדים |
| פיקוד | |
| יחידת אם |
 אוגדת עזה |
| דרגת המפקד |
 סגן-אלוף |
| מפקדים | יגאל בן-שלום, ציון פ, אילן רוזנפלד, רן טמיר, דני שחר, טל שאול, עובד אליעז |
יחידת "שמשון" (יחידה 367) הייתה יחידת מסתערבים ולוחמה בטרור מובחרת, אשר פעלה באזור רצועת עזה בשנים 1986 – 1996. שכנה בבסיס קטן ליד מחנה הפליטים ח'אן יונס.
בסמל היחידה מופיע שמשון הגיבור השובר את העמודים על הפלשתים.
יעוד
[עריכת קוד מקור | עריכה]עיקר פעילותה של היחידה, היה מעצר מבוקשים בלב שטחים עוינים, כאשר חלק מהפעילות נעשית בצורה מסוערבת (כלומר: הלוחמים מחופשים לעוברי-אורח ערבים). היחידה פעלה בעיקר ברצועת עזה. במקביל פעלה יחידת דובדבן באזור יהודה ושומרון.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]יחידת "שמשון" הוקמה על ידי אלוף פיקוד דרום יצחק מרדכי בעקבות הקמתה של יחידת דובדבן, שיועדה לפעילות מסוערבת ביהודה ושומרון. היא נחשפה בתקשורת לראשונה עם מותו של סמל ברוך בן שמעון, ההרוג הראשון של היחידה בפעילות מבצעית ב-5 במרץ 1992[1].
היחידה פעלה כנגד ארגוני הטרור בשטחי רצועת עזה והתמחתה בלחימה בטרור והסתערבות, בצד יכולות מבצעיות נוספות ומגוונות. במהלך שנות קיומה הקצרות ביצעה היחידה מאות מבצעים ורשמה הצלחות מבצעיות בתחום הלחימה בטרור. בין היתר, ב-24 בנובמבר 1993, הרג צוות לוחמים מהיחידה, בפיקוד אורי אזולאי, במבצע סיכול ממוקד בשכונת סג'עיה בעזה, את עימאד חסן אברהים עקל, המפקד הארצי של גדודי עז א-דין אל-קסאם, הזרוע הצבאית של החמאס ובכיר המבוקשים של עז א-דין אל-קאסם באותה העת, לאחר מצוד בן כשנתיים[2].
מיום הקמתה ועד לפירוקה, פיקדו על היחידה חמישה מפקדים בדרגת סא"ל ומפקד ושני מפקדים בדרגת סגן. מפקד היחידה הראשון משרת במשטרה. מפקדה השני, יוצא חטיבת הצנחנים, שירת בשב"כ. מפקדה השלישי יוצא הצנחנים[3], אשר שימש כמפקד פלוגה בחטיבת גבעתי בעברו, הורשע בבית דין צבאי על מתן הוראה להרוג פעילי טרור נמלטים, הורד בדרגה ולאחר מכן קיבל חנינה[4]. לאחר מכן מונה המפקד הרביעי, סא"ל רן טמיר, יוצא פלחה"ן גולני[5]. המפקד החמישי היה סגן-אלוף דני שחר, יוצא שייטת 13[6], שבתקופתו נרשמה עלייה בשימוש בנשק חם. במהלך תקופת פיקודו נהרג בקרב לוחם היחידה דורון דניאל דרזי, אירוע שבעקבותיו נכתבה פקודת סיר לחץ[7]. אחריו מונה טל שאול, בעברו מפקד פלגת ה"פושטים" בקומנדו הימי ובהמשך ראש אגף אבטחה בשב"כ[8]. המפקד האחרון של היחידה טרם פירוקה היה עובד אליעז.
במהלך שנות פעילותה, הוענקו 4 צל"שי אלוף פיקוד הדרום ללוחמי היחידה:
- דורון דניאל דרזי, נהרג בקרב[9]
- מוטי בר-ששט[10] נפטר 6 שנים לאחר הפציעה הקשה
- אופיר אלמגור[10]
- עדי שרוני[10]
לאורך שנות פעילות היחידה נפלו שבעה מלוחמיה: משה מוזס, ברוך בן שמעון, אודי ברמן, אליחי טובים, דורון דניאל דרזי, אורי אזולאי ומוטי בר-ששט.
בחודש יוני בשנת 1996 פורקה היחידה, ולוחמיה הועברו ליחידת דובדבן ולצוותי ההקמה של יחידת אגוז. בין בוגרי היחידה אשר המשיכו במסלול פיקודי בצה"ל הם פיני יוסף[11] ויהודה הכהן[12].
בנובמבר 1997 הוקם גדוד שמשון (92) (היום גדוד בחטיבת כפיר) בחטיבה הצפונית ברצועת עזה שנקרא על שם יחידת המסתערבים "שמשון". הסיכה הגדודית זהה לסיכת היחידה.
גיוס ליחידה והכשרת הלוחם
[עריכת קוד מקור | עריכה]בתחילת הדרך הגיוס בוצע באופן ספורדי כאשר חלק מהלוחמים הגיעו לגבעתי וקיבלו אנשים מהטירונות ללא סינון ומיון. לאחר מיסוד היחידה, החל להבנות תהליך גיוס וסינון חיילים אשר התאימו לשרת ביחידה. מועמדים בעלי נתונים מתאימים קיבלו זימון לגיבוש הנקרא שדו"ב (ליחידות שמשון ודובדבן). הם התגייסו לצנחנים ולאחר כשבוע יצאו לגיבוש במקביל לגיבושי היחט"יות לצנחנים שאורכו 3 ימים פיזיים, ובסוף היום השלישי ראיון על ידי לוחמי היחידה. בסיומו, המתאימים ביותר התחילו את המסלול שמשכו היה כ-18 חודשים.
מסלול הכשרת הלוחמים בשמשון כלל הכשרה בסיסית (טירונות) בקליעה, שדאות, כושר גופני וביצוע תרגילים ברמת הפרט, החוליה והצוות, הסמכה כמפקדי כיתות, קורס לוחמה בטרור, קרב מגע, ניווטים בשטח פתוח ובנוי, קורס לוחמה זעירה, קורס צניחה, הכשרה ייעודית בנושאי סיערוב ונושאים רבים כגון דרמה ומשחק, ערבית בסיסית, איפור.
עמותת "בזלת" - זיכרון, מורשת ותרומה לקהילה.
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנת 2008 הקימו יוצאי היחידה את עמותת "בזלת". העמותה שמה לה למטרה להנציח את חללי היחידה, לשמר ולספר את מורשת היחידה, ולתרום לחברה במדינת ישראל. במסגרת זו, הוקם אתר הנצחה לחללי היחידה, וחדר למורשת חינוכית - בכפר הנוער עיינות. אתר ההנצחה והמבנה שבו - מהווים אבן דרך לדור הצעיר המתחנך בכפר ולאורחים המבקרים באתר, ומציגים את סיפורה של יחידת המסתערבים "שמשון". בכל יום זיכרון לחללי צה"ל, מתקיים טקס מרכזי לחללי היחידה בהשתתפות ילדי וסגל הכפר, משפחות הנופלים, ואנשי העמותה.
פרויקט "נוער בזלת" - בוגרי היחידה מובילים פעילויות חינוכיות המשקפות את הערכים שלאורם פעלה היחידה ואשר מטרתן להטמיע את הערכים, הציונות, המנהיגות וההדדיות (תוכנית עצמ"ה) בקרב בני הנוער. במסגרת זו נבנתה תוכנית חינוך להעצמה אישית וקבוצתית לבני נוער (פרויקט "נוער בזלת") הפרויקט מתמקד במתן כלים וערכים לחניכי כפר הנוער וכולל פעילויות חינוכיות א-פורמליות מגוונות.
יחידת "ענבר" - פלגת מתנדבים מבצעית למשימות מיוחדות במשמר הגבול. הפלגה מבוססת כולה על יוצאי היחידה, המבצעים פעילות מבצעית מיוחדת כנגד פעילות פח"ע, פעילות פלילית וטרור חקלאי. בעת חירום תהווה הפלגה מענה מבצעי טקטי לתגבור כוחות מג"ב ומשטרת ישראל. המתנדבים מבצעים סדרות אימונים ייעודיות המכינות אותם להתמודדות עם תרחישים שונים. ומדי שבוע מבוצעת פעילות מבצעית, המתמקדת בתקופה האחרונה בקווי התפר בין איו"ש למדינת ישראל.
מפקדי היחידה
[עריכת קוד מקור | עריכה]1.יגאל בן-שלום (פברואר 1988-1987)
2.ציון פילוס (1987-ספטמבר 1988)
3.אילן רוזנפלד (אוקטובר 1988-נובמבר 1989)
4.רן טמיר (ינואר 1990-מאי 1991)
5.דני שחר (מאי 1991-אפריל 1993)
6.טל שאול (אפריל 1993-אוקטובר 1994)
7.עובד אליעז (אוקטובר 1994-יוני 1996)
חללי היחידה
[עריכת קוד מקור | עריכה]1.סמל משה מוזס (1970-1989)
2.סמל ברוך בן-שמעון (1972-1992)
3.סמל אהוד (אודי) ברמן (1970-1992)
4.סמל דורון דניאל דרזי (1972-1992)
5.סמל אליחי (אילי) טובים (1972-1992)
6.רב-סרן אורי אזולאי (1970-1996)
7.סמל ראשון מרדכי (מוטי) בר-ששט (1971-1999)
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ימ"ס - היחידה המקבילה של משמר הגבול
- יחידות מובחרות בצה"ל
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- שלומי ציפורי, "צדק מסוערב", הוצאת אגם, 2004.
- תומר צבן, "עמוק בעזה", הוצאת כנרת זמורה-ביתן דביר, 2022.
- תומר צבן, "בליבה של עזה", הוצאת כנרת זמורה-ביתן דביר, 2024.
- עידן ירון, עוזי ברזילי, אבי פרידמן, "יחידת המסתערבים שמשון - המבצעים שלא סופרו", מודן הוצאה לאור, משרד הביטחון – ההוצאה לאור ומערכות, 2025.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- "בזלת", עמותת יוצאי יחידת המסתערבים שמשון
- עמרי אסנהיים, ברירת שמשון, באתר nrg, 16 בספטמבר 2004
- שי לוי, השאירו חותם ונעלמו: יחידות צה"ל שפורקו, באתר מאקו, 26 בפברואר 2013
- עמרי אסנהיים וגלעד טוקטלי, הפאודה הגדולה מכולן, באתר מאקו, 10 במאי 2018
- אסף גבור, פאודה – ההתחלה: המבצעים העלומים של יחידת המסתערבים שפעלה בעזה, בעיתון מקור ראשון, 28 בספטמבר 2022
- יחידת המסתערבים שמשון: המבצעים שלא סופרו, מערכות, 11 במאי 2025
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ אהרן קליין, ההרוג הראשון של "שמשון", חדשות, 8 במרץ 1992
- ^ גיא אביעד, "לקסיקון חמאס", הוצאת משרד הביטחון, 2008, עמוד 205.
- ^ שלומי ציפורי, "צדק מסוערב", הוצאת אגם, 2004, עמוד 45.
- ^ אביתר בן-צדף, האם תפרו לסא"ל אילן תיק?, באתר News1 מחלקה ראשונה, 15 בספטמבר 2004.
- ^ איל דורון, הדס ועופר רגב, "בהשקט ובבטחה - מורשת יחידת מגלן", פורת הוצאה לאור, מאי 2012, עמוד 36.
- ^ עמוס הראל, מפקדי המילואים הוותיקים חוזרים: "צה"ל חזר לבנות עלינו", באתר הארץ, 14 במאי 2010.
- ^ עמרי אסנהיים, מסתערבי שמשון, מעריב, 16.09.2004, כפי שהועלה באתר "יחידה".
- ^ עמרי אסנהיים, קרמבו האמיתי, באתר nrg, 11 במרץ 2005.
- ^ סמל דורון דניאל, באתר הגבורה
- ^ 1 2 3 במרכז השיקום הוענקו צל"שים ללוחמי "שמשון", באתר הגבורה
- ^ אמיר בוחבוט, מפקד אגוז: "נהיה הראשונים לצעוד בסבך הלבנוני", באתר וואלה, 19 בינואר 2013.
- ^ מחליפים צבעים במחנה, כפי שהועלה באתר "פרש".
