יחסי הודו – קוריאה הדרומית
| יחסי הודו – קוריאה הדרומית | |
|---|---|
|
|
| |
| הודו | קוריאה הדרומית |
| שטח (בקילומטר רבוע) | |
| 3,287,263 | 99,720 |
| אוכלוסייה | |
| 1,438,446,840 | 51,752,330 |
| תמ"ג (במיליוני דולרים) | |
| 3,385,090 | 1,665,246 |
| תמ"ג לנפש (בדולרים) | |
| 2,353 | 32,177 |
| משטר | |
| רפובליקה סוציאליסטית פדרלית | רפובליקה נשיאותית חוקתית |
יחסי הודו–קוריאה הדרומית הם יחסי החוץ בין הודו לקוריאה הדרומית. ליחסים בן המדינות יש היסטוריה של 2000 שנה. כינונם הרשמיים של יחסים דיפלומטיים בין המדינות התרחשה בשנת 1973. מאז נחתמו כמה הסכמי סחר: הסכם לקידום סחר ושיתוף פעולה כלכלי וטכנולוגי בשנת 1974; הסכם על שיתוף פעולה במדע וטכנולוגיה בשנת 1976; האמנה בנושא הימנעות ממיסוי כפול בשנת 1985; והסכם קידום / הגנה השקעות דו צדדי בשנת 1996.
הסחר בין שתי המדינות גדל באופן מעריכי, מכ-530 מיליון דולר בשנת 1993, ל-10 מיליארד דולר במהלך 2007. זה עלה עוד יותר ל-17.6 מיליארד דולר בשנת 2013.
היחסים בין הודו לקוריאה הדרומית עשו צעדים גדולים בשנים האחרונות והפכו לרב ממדיים באמת, ודורבנו על ידי התכנסות משמעותית של אינטרסים, רצון טוב הדדי וחילופים ברמה גבוהה. דרום קוריאה היא כיום מקור ההשקעה החמישי בגודלו בהודו. חברות קוריאניות כמו LG וסמסונג הקימו מתקני ייצור ושירות בהודו, וכמה חברות בנייה קוריאניות זכו במענקים עבור חלק מתוכניות הבנייה התשתיות הרבות בהודו, כמו פרויקט פיתוח הכבישים הלאומי. הרכישה של טאטא מוטורס של כלי רכב מסחריים של דייהו בעלות של 102 מיליון דולר מדגישה את ההשקעות של הודו בקוריאה, המורכבות בעיקר מקבלנות משנה.
הקהילה ההודית בקוריאה נאמדת ב-8,000 איש, והם כוללים אנשי עסקים, אנשי IT, מדענים, עמיתי מחקר, סטודנטים ועובדים. ישנם כ-150 אנשי עסקים העוסקים בעיקר בטקסטיל. למעלה מאלף אנשי IT ומהנדסי תוכנה הגיעו לאחרונה לקוריאה לעבוד, כולל בקונגלומרטים גדולים כמו סמסונג ו-LG. ישנם בקוריאה כ-500 מדענים וחוקרים אחר פוסט-דוקטורט. [1]
יחסים קדם-מודרניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
העובדה שאנשים בתת-היבשת ההודית הכירו את מנהגיה ואמונותיה של קוריאה מתועדות היטב על פי רישומיו של הצליין הבודהיסטי הסיני, אי צ'ינג שהגיע להודו בשנת 673. אי-צ'ינג כותב כי ההודים ראו בקוריאנים "מתפללים לתרנגול". מושג זה על הקוריאנים התבסס באגדה על שושלת סילה. [2]
מלכה סורו, או הנסיכה האו, נסעה מממלכת איודיה לקוריאה.[3] לפי סאמגוק יוסה, הנסיכה חלמה על מלך שמימי שחיכה לנסיעה בשמים. האו שאלה את הוריה, המלך והמלכה, רשות לצאת לחפש את האיש. המלך והמלכה תמכו ודחקו את הרעיון, עם האמונה כי כל גורל מתוזמר על ידי האל.[4] עם האישור, הנסיכה יצאה מאזור מגוריה על סירה הנושאת זהב, כסף, תה צמחים, ואבן שנועדה להרגיע את המים.[3] ארכאולוגים גילו אבן עליה מצוירים שני דגים מתנשקים, סמל לממלכת גאיה הייחודית למשפחת המלוכה המלכותית באיודיה, הודו. קישור מלכותי זה מספק ראיות נוספות לכך שהיה קשר מסחרי פעיל בין הודו לקוריאה מאז הגעתה של המלכה לקוריאה.[3] הצאצאים הנוכחיים חיים בעיר גימהיי שבקוריאה הדרומית, ובחו"ל, במדינות ניו ג'רזי וקנטקי שבארצות הברית של אמריקה. רבים מהם הפכו לפוליטיקאים בולטים ברחבי העולם כמו הנשיא קים דיי יונג, וראש הממשלה יונג פיל קים.
בשנת 2001 חנכה משלחת קוריאנית, שכללה למעלה ממאה היסטוריונים ונציגי ממשלה, בעיר איודאהיה שבהודו אנדרטה לזכרה של הו וואנג-אוק, שמקובל להאמין שהיא נסיכה ממוצא הודי. [5] בשנת 2016 הציעה משלחת קוריאנית לפתח את האנדרטה. ההצעה התקבלה על ידי שר אוטר פרדש, אכילש ידב. [6]
אורח קוריאני מפורסם בהודו היה הייצ'ו, נזיר בודהיסט קוריאני מסילה, אחת משלוש הממלכות הקוריאניות של התקופה. בעצת מוריו ההודים בסין, הוא יצא להודו בשנת 723 לספירה כדי להכיר את השפה והתרבות של ארץ הבודהא. הוא כתב מסע נסיעות של מסעו בסינית, Wang ocheonchukguk jeon או "סיפור המסע לחמש הממלכות ההודיות". זמן רב חשבו שהעבודה אבדה. עם זאת, כתב יד הופיע בקרב כתבי היד של דונהואנג בראשית המאה ה-20.
סוחר עשיר מסולטנות מאבר, אבו עלי (פחאלי), נקשר קשר הדוק עם משפחת המלוכה של מאבר. לאחר שגורש איתם, עבר לשושלת יואן בסין, התחתן עם אישה קוריאנית וקיבל משרה מהקיסר המונגולי. אשתו הייתה נשואה לשעבר לסאנגה ואביה היה צ'אא אינג'יו בתקופת שלטונו של צ'ונגנייאול מגוריאו, ששלט בדונגגוק טונגגאם, גוריאוסה וז'ונג'אנג'י של ליו מנגיאן.[7] [8] 桑哥 סנגהה היה טיבטי. [9]
יחסים מודרניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הקשרים הדיפלומטיים בין שתי המדינות נוסדו באופן רשמי ב-1973.
במהלך המשבר הפיננסי באסיה ב-1997, ביקשו עסקים בדרום קוריאה להגדיל את הגישה לשווקים הגלובליים, והחלו בסחר בהשקעות עם הודו. הוועדה המשותפת להודו-קוריאה הדרומית לשיתוף פעולה דו-צדדי הוקמה בפברואר 1996, בראשות שר החוץ והשר לענייני חוץ וסחר מהצד הקוריאני. עד כה התקיימו שש ישיבות של הוועדה המשותפת, כאשר האחרונה התקיימה בסיאול ביוני 2010. בריאיון לטיימס אוף אינדיה, נשיא קוריאה, נו טה-וו, השמיע את דעתו כי שיתוף פעולה בין המתכנתים ההודים לתעשיות ה-IT של קוריאה יביא לתוצאות מוצלחות. שתי המדינות הסכימו להעביר את המיקוד שלהן לעדכון מדיניות הוויזה בין המדינות, הרחבת הסחר והקמת הסכם סחר חופשי כדי לעודד השקעה נוספת בין המדינות.
נשיא הודו, ד"ר עבדול קאלאם, ערך ביקור ממלכתי בקוריאה בפברואר 2006, אשר הוביל להשקת כוח משימה משותף לסיום הסכם שותפות כלכלית דו צדדית (CEPA), שנחתם על ידי שר המסחר והתעשייה שרי אנאנד שרמה בסיאול ב-7 באוגוסט 2009.
ב-2008 דרום קוריאה הייתה המקור להשקעות זרות החמישי בגודלו להודו.[10] שתי המדינות הסכימו להעביר את המיקוד שלהן לתיקון מדיניות הוויזה בין שתי המדינות, להרחבת הסחר ולהקמת הסכם סחר חופשי כדי לעודד השקעות נוספות בין שתי המדינות. חברות קוריאניות כגון LG, יונדאי וסמסונג הקימו מתקני ייצור ושירותים בהודו, וכמה חברות בנייה קוריאניות זכו במענקים עבור חלק מתוכניות הבנייה התשתיתיות הרבות בהודו, כגון "פרויקט כביש הפיתוח הלאומי".[10] טאטא מוטורס רכשה את רכבי דייהו בעלות של 102 מיליוני דולרים, דבר המדגיש את השקעותיה של הודו בקוריאה, המורכבות בעיקר מקבלנות משנה.[10]
נשיא קוריאה לי ערך ביקור חשוב בהודו, בתפקיד האורח הראשי בחגיגות יום הרפובליקה של הודו ב-26 בינואר 2010, אז הועלו הקשרים הדו צדדיים לרמת השותפות האסטרטגית. מרכז תרבות הודי הוקם בקוריאה הדרומית באפריל 2011 ופסטיבל הודו בקוריאה נחנך על ידי ד"ר קראן סינג, נשיא המועצה ההודית ליחסי תרבות ב-30 ביוני 2011, כדי להחיות את יחסי התרבות בין שתי המדינות. נשיאת הודו פרטיבה פטיל הגיעה לביקור ממלכתי בקוריאה בין התאריכים 24–27 ביולי 2011, במהלכו נחתם הסכם שיתוף הפעולה באנרגיה גרעינית אזרחית.
ביוני 2012 תכננה הודו, יבואנית גדולה של כלי נשק וחומרה צבאית שמונה ספינות מלחמה מדרום קוריאה, אך החוזה הסתיים בביטול. [11]
ראש הממשלה ד"ר מאנמוהאן סינג ערך ביקור רשמי בסיאול בין התאריכים 24–27 במרץ 2012, הנוגע לוועידות הביטחון הגרעיניות, שהובילו להעמקת השותפות האסטרטגית הדו-צדדית שנרקמה במהלך ביקורו של הנשיא לי מיונג-בק בהודו. הסכם לפישוט הוויזה נחתם ב-25 במרץ 2012 בנוכחות שני המנהיגים בבית הכחול. הצהרה משותפת הונפקה גם במהלך ביקורו של ראש הממשלה.
נשיא דרום קוריאה, פאק גון-הייה, ביקר בהודו בשנת 2014. ביולי 2018 חנכו יחד נשיא דרום קוריאה, מון ג'יאה-אין, וראש ממשלת הודו, נרנדרה מודי, את מפעל הרכבות הסמארטפונים של סמסונג אלקטרוניקה בניידה, המפעל הגדול ביותר בעולם. [12] [13]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ "Sorry for the inconvenience". באפריל 2016.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Korea Journal Vol.28. No.12 (Dec. 1988)
- ^ 1 2 3 NDTV article. Web.archive.org (29 September 2007). Retrieved 12 November 2011.
- ^ Iryeon, pp. 161–164. (tr. by Ha Tae-Hung & Grafton K. Mintz) (1972). Samguk Yusa. Seoul: Yonsei University Press. ISBN 89-7141-017-5.
- ^ Korean memorial to Indian princess, 6 March 2001, BBC
- ^ UP CM announces grand memorial of Queen Huh Wang-Ock, 1 March 2016, WebIndia123
- ^ Angela Schottenhammer (2008). The East Asian Mediterranean: Maritime Crossroads of Culture, Commerce and Human Migration. Otto Harrassowitz Verlag. pp. 138–. ISBN 978-3-447-05809-4.
- ^ SEN, TANSEN. 2006. “The Yuan Khanate and India: Cross-cultural Diplomacy in the Thirteenth and Fourteenth Centuries”. Asia Major 19 (1/2). Academia Sinica: 317. JSTOR.
- ^ Shaykh 'Âlam: the Emperor of Early Sixteenth-Century China, p. 15.
- ^ 1 2 3 FICCI i nfo. Web.archive.org (21 January 2008). Retrieved 12 November 2011.
- ^ "India to buy 8 warships from South Korea for Rs 6,000 crore". The Times of India. נבדק ב-29 באפריל 2016.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Samsung opens world's biggest smartphone factory in India" (באנגלית). נבדק ב-2018-07-19.
- ^ Sputnik. "India Becomes Home to World's Largest Smartphone Factory". sputniknews.com (באנגלית). נבדק ב-2018-07-19.
