יחסי הודו–פרו
| יחסי הודו–פרו | |
|---|---|
|
|
| |
| הודו | פרו |
| שטח (בקילומטר רבוע) | |
| 3,287,263 | 1,285,216 |
| אוכלוסייה | |
| 1,438,446,840 | 34,600,707 |
| תמ"ג (במיליוני דולרים) | |
| 3,385,090 | 242,632 |
| תמ"ג לנפש (בדולרים) | |
| 2,353 | 7,012 |
| משטר | |
| רפובליקה סוציאליסטית פדרלית | רפובליקה |
יחסי הודו–פרו הם היחסים הבינלאומיים הקיימים בין הודו ופרו.
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
הודו ופרו כוננו יחסים דיפלומטיים ב-26 במרץ 1963, ושגרירות הודו בצ'ילה הוסמכה במשותף לפרו. הודו פתחה את הנציגות הדיפלומטית שלה בלימה בספטמבר 1969, והשגריר התושב הראשון בפרו נכנס לתפקידו בנובמבר 1973.[1] פרו מחזיקה בהודו שגרירות בניו דלהי, המוסמכת גם לבנגלדש, איראן, המלדיביים, נפאל וסרי לנקה.[2] היחסים הכלכליים בין שתי המדינות החלו לצמוח באופן משמעותי בשנות ה-90, הניזונות מהצמיחה הטכנולוגית והכלכלית של הודו ומרצונה של פרו להגביר את נוכחותה באסיה. פרו חברה בשיתוף הפעולה הכלכלי של אסיה-פסיפיק (APEC). ההתעניינות ההודית בפרו גדלה כאשר האחרונה הייתה עדה לצמיחה כלכלית מהירה ותיעוש מהיר, והפכה לאחת המדינות הצומחות ביותר באמריקה הלטינית.[3][4]
נערכו כמה ביקורים דיפלומטיים רמי דרג בין המדינות. נשיא פרו אלן גרסיה היה האורח הראשי בחגיגות יום הרפובליקה של הודו בשנת 1987.[1] הנשיא אלברטו פוג'ימורי ביקר בהודו במאי 1997.[5] נשיא הודו ק. ר. נאראיאנאן ביקר בפרו בשנת 1998.[1]
הקונגרס של פרו הפעיל מחדש את ליגת הידידות הפרלמנטרית של פרו-הודו ב-30 באפריל 2003. הפרלמנט של הודו הקים קבוצת ידידות פרלמנטרית הודו-פרו בדצמבר 2007.[1]
באוקטובר 2013 חתמו שתי המדינות על הסכמים בנושא שיתוף פעולה בחינוך, תרבות והקמת ועדה משותפת לקידום היחסים הבילטרליים.[6]
פרו תומכת במועמדותה של הודו למושב קבוע במועצת הביטחון של האו"ם, וכן תומכת בהודו בסכסוך קשמיר. ממשלת פרו "הראתה באופן מסורתי הבנה לעמדה ההודית לגבי קשמיר והייתה אוהדת ומעריכה את האיפוק האחראי של הודו גם לנוכח פרובוקציה חמורה. פרו תומכת בעמדתה של הודו לפיה סכסוכים כאלה צריכים להיפתר באופן דו-צדדי באמצעות דיאלוג ולא להיות בינלאומיים."[5]
שתי המדינות חגגו את 55 שנות הקשר הבילטרלי ביניהן בעת ביקורו בפרו של סגן נשיא הודו וניקאיאח נאידו, במאי 2018. פרו גם מעוניינת לקבל הסכם סחר חופשי עם המדינה, כאשר סבב הדיונים השלישי מתוכנן לאוגוסט 2018[7] שבו מתמקדת בהרחבת הסחר בסקטור התרופות וה-IT.
יחסים כלכליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
סחר[עריכת קוד מקור | עריכה]
הסחר הדו-צדדי בין הודו ופרו היה עד לצמיחה מהירה בסוף שנות ה-2000 ותחילת שנות ה-2010, עלייה מ-250 מיליון דולר ב-2007 ל-3.126 מיליארד דולר ב-2018–2019.[8] בשנת 2012, הסחר הדו-צדדי בין שתי המדינות חצה לראשונה את רף מיליארד הדולר, מה שהפך את פרו לשותפת הסחר השביעית של אמריקה הלטינית של הודו שהשיגה את אבן הדרך, אחרי ברזיל, ונצואלה, מקסיקו, צ'ילה, קולומביה וארגנטינה.[9]
הסחר הדו-צדדי בין הודו ופרו רשם את העלייה הגבוהה ביותר שלו של 76.95% בשנים 2017–2018, ל-3.137 מיליארד דולר, לעומת התקציב הקודם.[8] בשנים 2018–2019 עמד הייצוא ההודי לפרו על 721 מיליון דולר, בעוד שהיבוא מפרו עמד על 2.405 מיליארד דולר.[8] הסחורות העיקריות המיוצאות מהודו לפרו הן מגדלים מברזל ופלדה, צינורות לתעשיית הנפט והגז, מכוניות, אופנועים ותלת גלגלים, מוצרי ברזל ופלדה, חוטי פוליאסטר וכותנה ותרופות. הסחורות העיקריות המיוצאות מפרו להודו הן נחושת, זהב, פוספטים של סידן, אבץ ועופרת, קמח דגים, כבלים סינתטיים וענבים.[1]
שתי המדינות מנהלות כעת משא ומתן על הסכם סחר חופשי דו-צדדי.[10][11][12]
השקעה[עריכת קוד מקור | עריכה]
לכמה חברות הודיות יש השקעות במגזר הכרייה של פרו כולל עפרות ברזל, מנגן, פוספט וזהב.[6] IFFCO מחזיקה בנתח גדול במכרה פוספטים גדול בצפון פרו, ולחברת זוארי אגרו יש 30% (בשווי של כ-36 מיליון דולר) במאגר פוספט סלע באותו אזור. ריליאנס רכשה בלוק נפט בארץ. כמה חברות IT הודיות פועלות גם בפרו. Tata Services Consultancy פועלת בלימה, ו-Tech Mahindra החלה לפעול בארץ לאחר שרכשה את חברת LeadCom הישראלית.[1]
Redbus רכשה את הרוב בחברת Busportal.pe הפרואנית. לכל חברות התרופות ההודיות הגדולות יש נציגות או חברה בת מקומית בפרו.[1]
יצרנית המשקאות הפרואנית AJE Group פתחה חברת בת הודית, AJE India Pvt. בע"מ, במהרשטרה לייצור משקאות קלים. החברה הבת החלה לפעול בדצמבר 2010, והשקיעה 15 מיליון דולר בהודו עד 2016.[1] חברת המכונות Resemen SAC הקימה בניו דלהי חברה בת בשם Reliant Drilling Ltd., לאחר שזכתה בחוזה מ-Hindustan Zinc Ltd. חברות שירותי כרייה אחרות בפרו, כגון Opermin ו-AAC Mining Executors Ltd. הקימו פעילות בהודו. יצרנית חומרי הסיכה ויסטון פתחה מפעל ליד רווארי, הריאנה.[1]
יחסי הגנה[עריכת קוד מקור | עריכה]
הודו ופרו חתמו על הסכם על שיתוף פעולה ביטחוני ומניעת הפצת נשק להשמדה המונית באוקטובר 2013. ההסכם יאפשר לפרו לשלוח את אנשי הצבא שלה להודו לאימון. הודו הציעה לפקידי ההגנה הפרואניים משבצות במכללת שירותי ההגנה בוולינגטון, קוצ'י. הסכם ההגנה כולל גם מכירת חלקי חילוף לצבא פרו.[13]
פרו שלחה קצין ימי להשתתף בקורס ה-NDC ה-53 בניו דלהי בשנת 2013.[1]
סיוע חוץ הודי[עריכת קוד מקור | עריכה]
הודו תרמה 500,000 דולר למאמצי סיוע באסון בעקבות רעידת אדמה בפרו ב-15 באוגוסט 2007. היא גם סיפקה מימון לתוכנית ייעור בפארק על שם מהטמה גנדי בלימה.[1]
אזרחי פרו זכאים למלגות במסגרת התוכנית ההודית לשיתוף פעולה טכני וכלכלי והמועצה ההודית ליחסי תרבות. דיפלומטים פרואנים רבים השתתפו בקורסי PCFD במכון שירות החוץ בהודו.[1]
יחסי תרבות[עריכת קוד מקור | עריכה]
הודו ופרו חתמו על הסכם על שיתוף פעולה תרבותי בשנת 1987.[1] אגודת הידידות ההודו-פרואנית (בהינדית: "Bharat-Maitreyi Samiti") הוקמה בהודו ביוני 2007. זהו ארגון אזרחי שמטרתו לקדם ידידות בין שתי המדינות, להציג את התרבות הפרואנית ואת השפה הספרדית בהודו, כמו גם לעודד חילופי תרבות של פרופסורים וסטודנטים משתי המדינות.[14]
מונדו לטינו הוא מרכז תרבות אמריקה הלטינית ומרכז מצוינות המזוהה עם שגרירות פרו בניו דלהי. המרכז מציע קורסי ריקוד בשפה הספרדית וסלסה ב-Delhi NCR. הוא גם מלמד אנגלית והינדית כקורסי שפות זרות.[15]
הודים בפרו[עריכת קוד מקור | עריכה]
נכון לדצמבר 2016, 500 אזרחים הודים מתגוררים בפרו. הקהילה עוסקת בעיקר בעסקים ובמסחר. כמה עובדים עם מיסיונרי הצדקה וארגונים נוצריים אחרים בלימה, צ'ימבוטה ופונו.[1]
ארגונים כמו האר קרישנה, סאי באבא וברהמה קומאריס נמצאים גם הם בפרו.[5]
פרואנים בהודו[עריכת קוד מקור | עריכה]
נכון לשנת 2013, כ-200 פרואנים מתגוררים בהודו, רובם נשים. הקהילה מועסקת בעיקר כפרופסורים, מהנדסים וסטודנטים. מעטים נשואים לאזרחים הודים. רוב הקהילה הפרואנית מתגוררת ב-Delhi NCR ובמדינות אחרות כמו האריאנה, מהרשטרה, אוטר פראדש, קרנטקה וראג'סטאן.[5]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 12 13 14 "India - Peru Relations" (PDF). Ministry of External Affairs. בדצמבר 2016. נבדק ב-7 בינואר 2017.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Non Resident Representations from india". www.embassyperuindia.in. אורכב מ-המקור ב-11 ביולי 2016. נבדק ב-7 בינואר 2017.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Diplomat, Sooraj Aurora, The. "India's Next Free Trade Partner: Peru?". The Diplomat. נבדק ב-7 בינואר 2017.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "India-Peru: A New Pacific Pivot". Americas Quarterly. נבדק ב-7 בינואר 2017.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ 1 2 3 4 "India Peru Bilateral Relations". www.embassyperuindia.in. אורכב מ-המקור ב-27 בפברואר 2018. נבדק ב-7 בינואר 2017.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ 1 2 "India signs 4 agreements with Peru". Zee News. 29 באוקטובר 2013. נבדק ב-7 בינואר 2017.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Peru wants to conclude FTA with India at the earliest | India News - Times of India".
- ^ 1 2 3 "India-Peru Relations" (PDF). Ministry of External Affairs, India. 6 בינואר 2021. נבדק ב-6 בינואר 2021.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Peru - the new Billion Dollar trade partner of India in Latin America". Gateway House. 12 בספטמבר 2013. נבדק ב-7 בינואר 2017.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Peru eyes Free Trade agreement with India". The Times of India. נבדק ב-7 בינואר 2017.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Chakraborty, Subhayan (9 באוקטובר 2015). "Government in FTA talks with Peru". Business Standard India. נבדק ב-7 בינואר 2017.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ "India-Peru FTA talks in Lima soon". The Financial Express. 26 בדצמבר 2015. נבדק ב-7 בינואר 2017.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Nambath, Suresh (29 באוקטובר 2013). "India, Peru to enhance defence ties". The Hindu. נבדק ב-7 בינואר 2017.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ "India Peru Bilateral Relations". www.embassyperuindia.in. אורכב מ-המקור ב-2 במאי 2017. נבדק ב-7 בינואר 2017.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "About Us". Mundo Latino. נבדק ב-7 בינואר 2017.
{{cite web}}: (עזרה)
