יחסי גינאה–הודו
| יחסי גינאה–הודו | |
|---|---|
|
|
| |
| גינאה | הודו |
| שטח (בקילומטר רבוע) | |
| 245,857 | 3,287,263 |
| אוכלוסייה | |
| 14,442,408 | 1,438,446,840 |
| תמ"ג (במיליוני דולרים) | |
| 21,228 | 3,385,090 |
| תמ"ג לנפש (בדולרים) | |
| 1,470 | 2,353 |
| משטר | |
| דמוקרטיה נשיאותית | רפובליקה סוציאליסטית פדרלית |
יחסי גינאה–הודו הם יחסי החוץ בין גינאה והודו.
סקירה כללית[עריכת קוד מקור | עריכה]
היחסים הבינלאומיים בין גינאה והודו היו לבביים וידידותיים. הודו החזיקה בשגרירות בקונאקרי, אך סגרה אותה לאחר יותר מ-2 עשורים של פעילות בשנת 1988.[1] לאחר מכן, שגרירות הודו באביג'אן, חוף השנהב הוסמכה במשותף לגינאה.[2][1] גינאה פתחה את שגרירותה בניו דלהי באפריל 2012.[1]
נשיא גינאה, אחמד סקאו טורה, ערך ביקור בן ארבעה ימים בהודו במרץ 1981, וניהל שיחות עם ראש הממשלה אינדירה גנדי.[3][4] הוא ביקר שוב במדינה במרץ 1983 כדי להשתתף בפסגת המדינות הבלתי מזדהות בדלהי. היו ביקורים קבועים בהודו של שרי גינאה.[1] שרת המדינה ההודית לענייני חוץ, פרנה קאור, ביקרה בגינאה בינואר 2014. זה היה ביקור השרים הראשון מאז סגירת שגרירות הודו בקונאקרי ב-1988. קאור קיים שיחות דו-צדדיות עם הנשיא, ראש הממשלה ושר החוץ. במהלך הביקור חתמו שתי המדינות על הסכם להקמת ועדה משותפת בין משרדי החוץ של שתי מדינות, ועל מזכר הבנות לקיים התייעצויות סדירות של משרד החוץ.[1]
גינאה והודו היו בין 19 המדינות הראשונות שהצטרפו לברית השמש הבינלאומית, שהוצעה על ידי ראש הממשלה נרנדרה מודי, ב-15 בנובמבר 2016.[5]
יחסי סחר[עריכת קוד מקור | עריכה]
הודו הייתה היעד השני בגודלו ליצוא, והמקור השני בגודלו לייבוא לגינאה בשנת 2015.[6] הסחר הדו-צדדי בין גינאה והודו הסתכם ב-1,013.50 מיליון דולר בשנים 2014–2015, עלייה חדה של 154.76% לעומת התקציב הקודם. למרות שהמסחר הדו-צדדי גדל מאז 2010, הוא משתנה מאוד מדי שנה ואינו מבחין במגמה ברורה. הודו ייצאה לגינאה סחורות בשווי 283.81 מיליון דולר, וייבאה 729.69 מיליון דולר בשנים 2014–2015. הסחורות העיקריות שמייצאת הודו לגינאה הן דגנים, אורז, תרופות, טקסטיל, ציוד הובלה, צבעים, כימיקלים, ברזל, פלדה וציוד בנייה. הסחורות העיקריות המיובאות על ידי הודו מגינאה הן פנינים, אבני חן, תכשיטים, דלקים מינרליים וביטומן, קשיו, גרוטאות מתכות ואלומיניום.[1]
קבוצת טופז מפעילה יחידות לייצור מוצרי צבע ופלסטיק, ובומביי סטור מפעילה מתקן לייצור סבונים בגינאה.[7] בית החולים ההודי-מפרץ, נוידה, הקים בית חולים עם 300 מיטות בקונאקרי.[1]
עזרה חיצונית[עריכת קוד מקור | עריכה]
הודו תרמה לגינאה באפריל 2007 50 שנאים חשמליים בעלי קיבולת בין 250 ל-400 KVA. השנאים עולים 17.64 מיליון רופי הודי והם נועדו לסייע בהתמודדות עם המחסור בחשמל במדינה. הודו גם תרמה 175 מחשבים לממשלת גינאה. בית החולים ההודי-מפרץ, נוידה תרם תרופות ואספקה אחרת בשווי 30 מיליון רופי הודי כדי לספק הקלה במהלך התפרצות האבולה בגינאה. החברה ההודית Tata Steel תרמה 10 אוטובוסים לממשלת גינאה בשנת 2013.[1]
פרויקט Pan African e-Network, יוזמת הדגל של הודו באפריקה, יושם בגינאה. בפסגת הפורום השנייה של הודו אפריקה באדיס אבבה בשנת 2011, הודו הסכימה להקים תחנת גז ביו-מסה לחשמול כפרי בגינאה.[1]
הודו סיפקה לגינאה קו אשראי (LOC) בשווי 35 מיליון דולר לשיפור מערכת הבריאות שלה במרץ 2014, ועוד 59.87 מיליון דולר קו אשראי למודרניזציה ופיתוח של המגזר החקלאי. גינאה קיבלה הרחבה לקו אשראי של 28.51 מיליון דולר באמצעות ECOWAS Bank for Investment and Development (EBID) לייבא 100 אוטובוסים מהודו (בשווי 8.1 מיליון דולר) ולשדרוג והרחבת רשת החשמל במדינה (20 מיליון דולר).[1]
הודו תרמה 50,000 דולר ישירות לגינאה כדי לסייע במלחמה באבולה, ו-2 מיליון דולר נוספים נתרמו ל-3 מדינות מושפעות אבולה במערב אפריקה (כולל גינאה) כדי לרכוש ציוד מגן למלחמה באבולה. הודו תרמה עוד 500,000 דולר דרך ארגון הבריאות העולמי, ו-10 מיליון דולר דרך קרן האו"ם לאבולה.[1]
אזרחי גינאה זכאים למלגות במסגרת התוכנית ההודית לשיתוף פעולה טכני וכלכלי והמועצה ההודית ליחסי תרבות.[1]
גינאים בהודו[עריכת קוד מקור | עריכה]
ישנם 900 גינאים שחיים ועובדים בהודו.
הודים בגינאה[עריכת קוד מקור | עריכה]
נכון ליולי 2015, כ-700 הודים התגוררו בגינאה. הם עוסקים בעיקר במסחר או מועסקים בחברות מסחר. חלק מחברי הקהילה ייסדו עסקי ייצור, מסחר, כרייה וחקלאות. לקונקרי יש מקדש גורודווארה הינדי המשמש את כל חברי הקהילה ההודית לפעולות דתיות והתכנסויות.[1]
נציגויות דיפלומטיות[עריכת קוד מקור | עריכה]
- גינאה מחזיקה בהודו שגרירות בניו דלהי.
- הודו מיוצגת בגינאה באמצעות שגרירותה באביג'אן, חוף השנהב, ובנוסף מחזיקה קונסוליית כבוד בקונאקרי.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 12 13 "India - Guinea Relations" (PDF). Ministry of External Affairs. ביולי 2015. נבדק ב-5 באפריל 2017.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "R. Ravindra concurrently accredited as Ambassador to Guinea". Indian Mandarins. 30 בספטמבר 2016. נבדק ב-5 באפריל 2017.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Devries, Hilary (18 במרץ 1981). "Islamic panel to resume attempt to end Gulf war". Christian Science Monitor. נבדק ב-5 באפריל 2017.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Ahmed Sekou Toure". Times Content. נבדק ב-5 באפריל 2017.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ IANS (2016-11-17). "19 countries sign up for solar alliance". Business Standard India. נבדק ב-2017-04-14.
- ^ "Trade Profiles". World Trade Organization. נבדק ב-15 באפריל 2017.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "India - Guinea Relations" (PDF). Ministry of External Affairs. ביולי 2014. נבדק ב-5 באפריל 2017.
{{cite web}}: (עזרה)
