לדלג לתוכן

ימימה בן מנחם

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ימימה בן מנחם
לידה 23 בדצמבר 1946 (בת 77)
ירושלים, ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים האוניברסיטה העברית בירושלים עריכת הנתון בוויקינתונים
מנחה לדוקטורט מרק שטיינר עריכת הנתון בוויקינתונים
מוסדות האוניברסיטה העברית בירושלים עריכת הנתון בוויקינתונים
זרם פילוסופיה מערבית
תחומי עניין פילוסופיה של המדע, פילוסופיה של הפיזיקה, פילוסופיה של ההיסטוריה עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוק מרצה באוניברסיטה, פילוסופית של המדע עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראלישראל ישראל
פרסים והוקרה פרס ישראל (2022) עריכת הנתון בוויקינתונים
בן או בת זוג חנינה בן מנחם עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ימימה בן מנחם (נולדה ב־23 בדצמבר 1946) היא פרופסור אמריטה לפילוסופיה באוניברסיטה העברית בירושלים. תחום ההתמחות העיקרי שלה הוא פילוסופיה של המדע, ובמיוחד פילוסופיה של הפיזיקה המודרנית[1]. כלת פרס ישראל לחקר הפילוסופיה לשנת תשפ"ב (2022).

ביוגרפיה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בן מנחם היא ילידת ירושלים. הוריה היו יוסף גולדשמידט, מנהל אגף החינוך הדתי וחבר כנסת מטעם המפד"ל, ואלישבע גולדשמידט, מחלוצות מדע הגנטיקה והייעוץ הגנטי בארץ.

לימודים וקריירה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בן מנחם קיבלה תואר ראשון בפיזיקה ומתמטיקה בשנת 1969 ותואר שני בהצטיינות (summa cum laude) בפילוסופיה של המדע בשנת 1972, שניהם מהאוניברסיטה העברית בירושלים.

בשנת 1983 סיימה את התואר שלישי, דוקטור לפילוסופיה. בן מנחם כתבה את עבודת התזה שלה "פרדוקסים ואינטואיציות", בהנחיית הילרי פטנאם מאוניברסיטת הרווארד ומרק שטיינר מהאוניברסיטה העברית.

בשנת 2001 ייסדה בן מנחם את כתב העת Aleph: Historical Studies in Science and Judaism, "אלף: מחקרים היסטוריים במדע ויהדות", שהוא פרסום אקדמי[2], המוביל ומקדם את המחקר בתחומו[3].

בן מנחם כיהנה כמנהלת מרכז אדלשטיין להיסטוריה ופילוסופיה של מדע, הטכנולוגיה והרפואה באוניברסיטה העברית[4]. בנוסף הדריכה כ-35 תלמידות ותלמידי דוקטורט ומוסמך, וחלקם השתלבו במוסדות אקדמיים. בן מנחם פרשה מעבודתה באוניברסיטה העברית ב-2013[3].

מאז 2006 היא חברה במועצה האקדמית ב-(EPP) "Einstein Papers Project"[5], פרויקט העריכה המדעית של כתביו והתכתבויותיו של אלברט איינשטיין.

בשנת 2007 אצרה את התערוכה "סודותיו של ניוטון" בספרייה הלאומית בירושלים[6][7].

בן מנחם מוכרת בקהילה הבינלאומית בהיותה חוקרת אורחת באוניברסיטאות הרווארד, סטנפורד וסידני. בנוסף מארגנת ומשתתפת בכנסים בישראל ומחוץ לה[3].

חיים אישיים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בן מנחם נשואה לפרופ' חנינה בן מנחם ולהם ארבעה ילדים. נכדם, ענר אליקים שפירא, נרצח במתקפת הפתע על ישראל ב-7 באוקטובר 2023, כשהדף בידיו את הרימונים שהושלכו על ידי המחבלים הפלסטינים לעבר המיגונית שבה שהה, ובכך הציל את שאר השוהים בה[8].

פרסים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

עבודות פילוסופיות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

"קונבנציונאליזם"

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בן מנחם הקדישה לעמדה הקונבנציונליסטית מספר מאמרים וספר[10],עמדה זו נוסחה לראשונה על ידי הפילוסוף הצרפתי אנרי פואנקרה, בראש וראשונה ביחס לגאומטריה. לדברי הקונבנציונליסטים, רבות מהטענות שאנו רואים כאמיתות אובייקטיביות, הן למעשה "מוסכמות בתחפושת", הנגזרות מהגדרות או החלטות מתודולוגיות שאינן נכפות עלינו על ידי הלוגיקה, המתמטיקה או עובדות אמפיריות, ואשר יש לנו לגביהם שיקול דעת. בן מנחם בוחנת את המדע והפילוסופיה של המאה ה-20 מנקודת מבט של השפעת הקונבנציונליזם על תחומים אלה. לטענתה, ההשפעה הבולטת של הקונבנציונליזם באה לידי ביטוי בפילוסופיה של הלוגיקה והמתמטיקה, תורת היחסות, וכתביהם של פילוסופים מובילים במאה העשרים ובהם רודולף קרנפ, לודוויג ויטגנשטיין, הילרי פטנאם ווילארד ואן אורמאן קוויין[11].

סיבתיות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב"סיבתיות במדע", בן מנחם מציעה אפיון תיאור חדש של סיבתיות, שבמרכזו התפישה של סיבתיות כמערכת של אילוצים סיבתיים כלליים ולא התפישה המקובלת של קשרים סיבתיים בין אירועים בודדים. הספר מנתח את קשרי הגומלין בין אילוצים כגון דטרמיניזם ולוקליות (העיקרון שכל השפעה סיבתית היא רציפה), בין חוקי שימור וסימטריות, בין עקרון הפעולה המינימלית ותכליתיות. בתגובה לבעיה הקלאסית של חירות האדם, בן מנחם הרחיבה את המושג של "מחוץ לחוק" או "העדר חוק". מושג זה מאפשר לפעולה אנושית להיות כפופה לסיבות אך לא לחוקים המאפשרים לחזות אותה מראש.

הפרשנות של מכניקת הקוונטים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בן מנחם עוסקת בכמה סוגיות שנויות במחלוקת בהיסטוריה ובפילוסופיה של מכניקת הקוונטים. היא מנתחת את הקשר בין אי-לוקליות קוונטית לאינדטרמיניזם וטוענת שיחסי הגומלין בין מאפיינים אלה מבטיחים את ההתאמה בין מכניקת הקוונטים לתורת היחסות הפרטית. היא מאתגרת את ההבנה המקובלת של משפט ה-PBR ומציעה פירוש חדש לעמדתו של שרדינגר ולמחלוקת בין בוהר לאיינשטיין.

הפילוסופיה של ההיסטוריה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בן מנחם רואה את המושג "קונטינגנטיות" (הניגוד של הכרח) כחיוני לפילוסופיה של ההיסטוריה ולאפשרות של בני האדם לחולל שינוי במהלך האירועים ההיסטוריים. הניתוח שלה את מושגי ההכרח והקונטינגנטיות, מסתמך על אנלוגיה עם מושגי היציבות וחוסר היציבות במדע, שם הם ממלאים תפקיד בולט בתחומים רבים, למשל, מכניקה סטטיסטית ותורת הכאוס.

פילוסופיה כללית של המדע

[עריכת קוד מקור | עריכה]

אחד הנושאים הנדונים ביותר בפילוסופיה של המדע הוא הריאליזם המדעי, עמדה המחויבת לאפשרות של אמת מדעית וידע מדעי. תומכי עמדה זו רואים את הריאליזם כפילוסופיה היחידה שיכולה להסביר את הצלחתו המרשימה של המדע. תרומותיה של בן מנחם לוויכוח סביב העמדה הריאליסטית כוללות את ביקורתה על הטיעון מההצלחה ואת הטענה כי כישלון המדע תורם לא פחות מהצלחתו לתמיכה בריאליזם, הניתוח שלה לתת-היקבעות ותיאורים שקולים, ההגנה שלה על תפיסת האמת הפרגמטיסטית, והדגשתה את רגישות התיאור של חוקים מדעיים.

פרשנויות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בן מנחם כתבה (בין היתר) על חורחה לואיס בורחס, דונלד דייווידסון, מישל פוקו, ויליאם ג'יימס, אמיל מאירסון, אנרי פואנקרה[12].

ספרים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • Conventionalism (Cambridge University Press, 2006)
  • Causation in Science (Princeton University Press, 2018)
  • 2022 עריכת שני כרכים בסדרה "מחקרי ירושלים בהיסטוריה ופילוסופיה של המדע" בהוצאת שפרינגר. כרך אחד עוסק בשינויים שעובר המושג של חוק טבע לאור התפתחויות חדשות במדע. הכרך השני, ביחד עם קרל פוזי, עוסק בפילוסופיה של המתמטיקה, לזכר מרק שטיינר שנפטר ב-2020 מקורונה[3]

מאמרים נבחרים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • "Natural Laws and Human Language" in Engaging Putnam J. Conant and S. Chakraborty (eds.) (De Greuter) (2022), pp. 289-308.
  • (With Hanina Ben-Menahem) "The Rule of Law: Natural, Human and Divine" Studies in the History and Philosophy of Science 35 (2020) 139-159.
  • "The PBR Theorem: Whose Side is it On?" Studies in the History and Philosophy of Modern Physics 57 (2017) 80-88.
  • “Borges on Replication and Concept Formation” in: Stepping in the Same River Twice, A. Shavit and A.M. Ellison (eds.) (Yale University Press) (2017) 23-36.
  • "If Counterfactuals Were Excluded from Historical Reasoning…" Journal of the Philosophy of History 10 (2016) 370-381
  • “The Web and the Tree: Quine and James on the Growth of Knowledge” in Quine and His Place in History, F. Janssen-Lauret and G. Kemp (eds) Palgrave (2016) 59-75.
  • “Poincare’s Impact on Twentieth Century Physics” HOPOS 6 (2016) 257-273.
  • “Revisiting the Refutation of Conventionalism”, The Library of Living Philosophers XXXIV, The Philosophy of Hilary Putnam, E. Auxier, D.R. Anderson, L.E. Hahn (eds), Open Court (2015) 451-478.
  • “Historical Necessity and Contingency” in: The Blackwell Companion to the Philosophy of History, A. Tucker (ed) Blackwells (2009) 120-130
  • “Convention: Poincare and Some of his Critics”, British Journal for the philosophy of Science 52 (2001) 471-513.
  • “Direction and Description”, Studies in the History and Philosophy of Modern Physics 32 (2001) 621-635.
  • “Dummett Versus Bell on Quantum Mechanics”, Studies in the History and Philosophy of Modern Physics 28(1997) 277-290.
  • "Equivalent Descriptions", The British Journal for the Philosophy of Science, 41(1990) 261-279.
  • "The Inference to the Best Explanation", Erkenntnis 33 (1990) 319 - 344.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ Yemima Ben-Menachem, en.philosophy.huji.ac.il (באנגלית)
  2. ^ Aleph: Historical Studies in Science and Judaism-Volume 18, Number 1, 2018, Project MUSE (באנגלית)
  3. ^ 1 2 3 4 קורות חייה של כלת פרס ישראל: פרופסור ימימה בן מנחם, באתר עכשיו 14, 8 במרץ 2022
  4. ^ The Edelstein Center, אתר הספרייה הלאומית (באנגלית אמריקאית)
  5. ^ Executive Committee - Einstein Papers Project at Caltech, www.einstein.caltech.edu
  6. ^ Sean Martin, Sir Isaac Newton predicted when the end of the world will come and we don’t have long left, Express.co.uk, ‏2017-10-11 (באנגלית)
  7. ^ סודותיו של ניוטון: קטלוג התערוכה / [אוצרים - ימימה בן מנחם ... מרדכי פיינגולד ... סטיבן סנובלן ...], באתר הספרייה הלאומית
  8. ^ הגיבור של מסיבת הטבע: תקף את המחבלים והגן בגופו על המבלים, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 17 באוקטובר 2023
  9. ^ פרופ' ימימה בן מנחם - כלת פרס ישראל בתחום חקר הפילוסופיה, באתר ערוץ 7, 8 במרץ 2022
  10. ^ Yemima Ben-Menahem, Conventionalism: From Poincare to Quine, Cambridge: Cambridge University Press, 2006, ISBN 978-0-521-82619-8
  11. ^ Mary Leng, Conventionalism, by Yemima Ben-Menahem., MIND, Oxford Academic 118, 2009, עמ' 1115-1118
  12. ^ Yemima Ben-Menahem | The Hebrew University of Jerusalem - Academia.edu, shamash.academia.edu
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=ימימה_בן_מנחם&oldid=38873685"