רודולף קרנפ

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
רודולף קרנפ
Rudolf Carnap
Rudolf Carnap.jpg
לידה 18 במאי 1891
גרמניה עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 14 בספטמבר 1970 (בגיל 79)
סנטה מוניקה, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים אוניברסיטת פרידריך שילר, אוניברסיטת הומבולדט של ברלין, אוניברסיטת פרייבורג עריכת הנתון בוויקינתונים
מוסדות אוניברסיטת וינה, אוניברסיטת קארל בפראג, אוניברסיטת שיקגו, אוניברסיטת קליפורניה בלוס אנג'לס עריכת הנתון בוויקינתונים
זרם פוזיטיביזם לוגי
תחומי עניין פילוסופיה של הלשון, פילוסופיה של המדע
הושפע מ ראסל, פרגה, ויטגנשטיין
השפיע על קוויין, בר הלל
ארצות מגורים גרמניה, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים מלגת גוגנהיים עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

רודולף קרנפגרמנית: Rudolf Carnap;‏ 18 במאי 189114 בספטמבר 1970) היה פילוסוף גרמני חבר החוג הווינאי.

חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

קרנפ נולד ברונסדורף ולמד בגימנסיה בברמן ובאוניברסיטת פרייבורג. לימודיו באוניברסיטה כללו פיזיקה, מתמטיקה ופילוסופיה תחת ברונו באוך. בתחילת לימודיו היוותה הפיזיקה את מוקד התעניינותו, בפרט תפיסת המרחב הקאנטיאנית. כמו כן למד מספר קורסים אצל גוטלוב פרגה שעסקו במערכות לוגיות וביישומן במתמטיקה. לימודיו הופסקו במהלך מלחמת העולם הראשונה בה שירת בחזית עד ל-1917, אז הועבר לברלין. בברלין למד את תורת היחסות. באותה תקופה היה אלברט איינשטיין מרצה באוניברסיטת ברלין. בפרק זמן זה אף החל להתעניין בסוציאליזם. לאחר המלחמה חזר קרנפ ללימודיו וכתב את עבודת המחקר שלו, "Der Raum" (המרחב), שעסקה בתאוריית מרחב-זמן. בעקבות קבלת התזה שלו ב-1922 המשיך קרנפ לעסוק בפיזיקה מנקודת מבט פילוסופית, שלימים תיקרא פוזיטיביזם לוגי. בין 1924 ל-1925 השתתף בסמינר אותו הנחה אדמונד הוסרל.

ב-1926 עבר לווינה לצורך לימוד באוניברסיטת וינה. שם השתתף, ובהמשך הפך לחבר בולט, בחוג הווינאי, קבוצת אינטלקטואלים שהושפעה רבות מהפילוסופיה של ויטגנשטיין, הונהגה על ידי מוריץ שליק וכללה את הנס האן, פרידריך וייסמן, אוטו נוירת, קורט גדל. בדיוניה נכחו לעיתים גם אלפרד ג'ולס אייר, קארל המפל ואחרים. ב-1929 חיבר יחד עם נוירת והאן את "תפיסת העולם המדעית" - מניפסט החוג הווינאי. ב-1928 פרסם קרנפ את: Der logische Aufbau der Welt (המבנה הלוגי של העולם) בו הציג גרסה פורמלית לאמפיריציזם, והגדיר מחדש מושגים בשפה פנומנליסטית, תוך התבססות על הניסיון. ב-1929 פרסם מדריך לוגי מתמטי, "Abriss der Logistik". ב-1930 ייסדו קרנפ ורייכנבאך את כתב העת הפילוסופי "Erkenntnis". ב-1931 מונה לפרופסור לפילוסופיה של הטבע באוניברסיטת קארל בפראג שם פעל עד ל-1935. בשנה זו, בעקבות השפעות עליית אדולף היטלר ב-1933, היגר לארצות הברית, בסיוע עמיתו וידידו, וילארד ואן אורמאן קוויין.

מונה לפרופסור באוניברסיטת שיקגו ב-1936 שם נשאר עד ל-1952. בשיקגו החל לעסוק בסמנטיקה וחיבר במהלך שנות הארבעים שלושה ספרים בנושא. הוא לימד תקופה קצרה באוניברסיטת פרינסטון ובאוניברסיטת הרווארד לפני שהתמנה לפרופסור באוניברסיטת קליפורניה בלוס אנג'לס ב-1954. הוא חזר לעבודתו בנושא ידע מדעי, והתרכז באבחנה בין טענות אנליטיות וסינתטיות ובעיקרון האימות.

בגיל ארבע עשרה למד קרנפ אספרנטו, בהמשך ביקר בקונגרס האספרנטו העולמי והשתמש בשפה זו בנסיעותיו. באוטוביוגרפיה שלו מ-1963 הביע חיבתו לשפה זו.

מאמרים מתורגמים לעברית[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא רודולף קרנפ בוויקישיתוף



פילוסופיה
תחומים
אונטולוגיהאסתטיקהאפיסטמולוגיהאתיקהלוגיקהמטאפיזיקהמטאפילוסופיהמטא-אתיקהפילוסופיה פוליטיתפילוסופיה של ההיסטוריהפילוסופיה של החינוךפילוסופיה של הלשוןפילוסופיה של המדעפילוסופיה של המתמטיקהפילוסופיה של הנפשתאולוגיה
P philosophy1.png
זרמים/אסכולות
טאואיזםהאסכולה הפיתגוראיתהאסכולה האלאטיתהאסכולה האטומיסטיתמוהיזםלגליזםנטורליזםהאסכולה הפריפטטיתהאסכולה הסטואיתהאסכולה הציניתנאופלאטוניזםהאסכולה האפיקוראיתקונפוציאניזםסכולסטיקהרציונליזםאמפיריציזםאקזיסטנציאליזםנאו-קונפוציאניזםפנומנולוגיהפילוסופיה אנליטיתפרגמטיזםפוסטמודרניזםפילוסופיה בודהיסטיתפילוסופיה הינדואיסטיתפילוסופיה ג'ייניסטיתפילוסופיה יהודית
אישים בולטים
פילוסופים של העת העתיקה לאו דזהקונפוציוסתאלספיתגורסהרקליטוסמו דזהבודההפרמנידספרוטגורסדמוקריטוססוקרטסאפלטוןאריסטוזנון מקיטיוןטימון מפליוספירון מאליספלוטינוססון דזהקונדה-קונדה
פילוסופים של ימי הביניים אוגוסטינוסיוהאן סקוטוסאבן סינאג'ו שירמב"םתומאס אקווינסויליאם איש אוקאם
פילוסופים מודרניים ניקולו מקיאווליתומאס הובספרנסיס בייקוןרנה דקארטברוך שפינוזהגוטפריד לייבניץג'ון לוקג'ורג' ברקלידייוויד יוםז'אן-ז'אק רוסועמנואל קאנטג'רמי בנת'םגאורג הגלג'ון סטיוארט מילארתור שופנהאוארסרן קירקגורקרל מרקספרידריך ניטשה
פילוסופים בני המאה ה-20 גוטלוב פרגהג'ון דיואיאדמונד הוסרלמרטין היידגרברטראנד ראסלרודולף קרנפלודוויג ויטגנשטייןקרל המפלז'אן-פול סארטרוילארד ואן אורמאן קווייןג'ון רולסיורגן האברמאסמישל פוקוגסטון בשלאר
מונחים
מונחים בסיסיים אינסוףאמת ושקראפוסטריוריאפריורידיאלקטיקההנחהזמןחומר ורוחחוק הזהותטוב ורעישותכשל לוגילוגוסמהותמציאותסיבתיותערךפרדוקסצדקתכונה
תאוריות/תפיסות אגואיזם אתיאוניברסליזםאימננטיותאינטואיציוניזםאמנה חברתיתבחירה חופשיתבעיית הראוי-מצויהבעיה הפסיכופיזיתדאונטולוגיהדואליזםהדוניזםהוליזםהיסטוריציזםהשכל הפועלטיעון השפה הפרטיתכשל נטורליסטילוגיציזםמטריאליזםמוניזםמונאדהמכניזםנטורליזם מטאפיזיניהיליזםנומינליזםסובייקטיביזםסוליפסיזםספקנותעל-אדםעשרת הכבליםפוזיטיביזםפטליזםפנאנתאיזםפנתאיזםהפרא האצילהצו הקטגוריהקוגיטוריאליזםרדוקציוניזםרלטיביזםתועלתנותתערו של אוקאםהרצון לעוצמה
פורטל פילוסופיה