יצחק אייזיק קרסילשציקוב

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

הרב יצחק אייזיק קרסילשציקוב (תרמ"ח 1888 - י' באייר תשכ"ה, 12 במאי 1965), רב בפולטבה שברוסיה, מחבר פירוש 'תבונה' על הירושלמי וחידושים על משנה תורה לרמב"ם.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בעיירה קריצ'ב ברוסיה הלבנה, לדב בער. למד בישיבת מיר בתקופה בה כיהן הרב אליהו ברוך קמאי כראש הישיבה.

עוד בטרם המהפכה הקומוניסטית שימש כרב בעיירה האדיץ' במחוז קורסק ואחר כך בפולטבה ובקריוקוב. נודע בכינויו "הגאון מפולטבה"[1]. החל מ-1929 התגורר הרב קרסילשציקוב במוסקבה, ועבד כמנהל חשבונות. במלחמת העולם השנייה עבר לקראסנויארסק שבאזור סיביר, ולאחר המלחמה שב למוסקבה.

ספריו ומאמריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

תבונה ותולדות יצחק על הירושלמי - ספרו הגדול והחשוב ביותר של הרב קרסילשציקוב הוא פירושו לירושלמי, סדר זרעים ומועד. הפירוש מתחלק לשני חלקים: 'תולדות יצחק' - פירוש רציף על הסוגיה, המתאפיין בשפה ברורה ושווה לכל נפש, ו'תבונה' - חידושים והרחבות.

פירוש זה נכתב בסתר בהיותו במוסקבה. הרב צבי בורנשטיין מארצות הברית, נשיא מכון 'מוצל מאש' שעסק בהוצאה לאור של כתבי יד מעבר למסך הברזל, נסע לרוסיה ופגש את הרב קרסילשציקוב בבית החולים בהיותו על ערש דווי, יום לפני פטירתו. הוא סיפר לו על כתב היד של פירושו לירושלמי, כעשרים כרכים גדולים שהיו במקום מסתור, וביקש ממנו לעשות להוצאתו מרוסיה והדפסתו. לאחר מאמצים מרובים הצליח הרב בורנשטיין להוציא את כתב היד ופעל להוצאתו לאור במהדורת הירושלמי המהודרת של מכון 'מוצל מאש'. חלק מהכרכים יצאו לאור אחרי פטירת הרב בורנשטיין, על ידי ממשיכי מפעלו. הפירוש זכה להסכמות מגדולי תורה, שהביעו את התפעלותם מהפירוש עצמו ומהתנאים הקשים בהם נכתב. לקראת הדפסתו נערך הספר בהכוונת הרב חיים קנייבסקי.

תבונה על הרמב"ם - בהיותו בפולטבה הדפיס חלק ראשון (42 עמ') מספרו "תבונה" על הרמב"ם, בשנת תרפ"ו, 1926. זהו הספר התורני האחרון שהודפס ברוסיה הקומוניסטית[2]. חלקו השני נדפס רק כעבור חמשים שנה (תשל"ו 1976), על ידי מוסד הרב קוק בירושלים, אליו הוברח כתב היד מרוסיה, גם כן על ידי הרב צבי בורנשטיין.

רעיונות והגיונות - ספר הגותי שנשאר בכתב יד.

מאמרים ומכתבים - הרב קרסילשציקוב התכתב בענייני השקפה עם הוגה הדעות הרב שמואל אלכסנדרוב. וקטעים ממכתביו התפרסמו בספרו של הרב אלכסנדרוב מכתבי מחקר וביקורת, ירושלים תרצ"ב.

כמה ממכתביו בענייני הלכה התפרסמו בספר שומרי הגחלת, כתבי רבנים בברית המועצות, ירושלים - ניו יורק תשכ"ו. אחד מהם (התכתבות עם הרב זוין אודות ספרו "המועדים בהלכה"; התפרסם גם בבטאון 'אור המזרח' תמוז תש"ך, עמ' 8 והלאה) מסיים במילות הבאות, שהן כנראה מס שפתיים לשלטון העוקב אחרי מכתביו: "ונסיים בדבר טוב: ימח שמם של הפשיסטים מכל המינים, שונאי היהדות והאנושיות, יחי השלום העולמי".

במאמר יסוד התיקון לעתיד, שהתפרסם אחרי פטירתו בבטאון שנה בשנה תשכ"ח (עמ' 210 - 220) שוטח המחבר את המצב הרוחני החמור של יהדות רוסיה, ומאידך את תקוותו שהתפיסה המטריאליסטית השלטת ברוסיה תביא בסופו של דבר לאמונה בדרגה משוכללת יותר.

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ הרב משה פיינשטיין, בהסכמתו לפירוש 'תבונה' על הירושלמי
  2. ^ כך לדברי הרב צבי בורנשטיין, נשיא מכון 'מוצל מאש' להוצאת כתבי יד תורניים מעבר למסך הברזל, במבוא לפירוש 'תבונה' על הירושלמי.