יהושע רפאל בנבנישתי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

רבי יהושע רפאל בנבנישתי (ה'ש"נ בערך, 1590 - ה'תכ"ה בערך, 1665) היה מחכמי טורקיה ומנהיגי הקהילה היהודית בה במאה ה-17. רופא, מדקדק ופייטן. מחבר הביאור שדה יהושע לתלמוד ירושלמי.

קורות חיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד לרבי ישראל, בעיר קושטא שבטורקיה, כבן למשפחת בנבנישתי. הוא אחיו הבכור של רבי חיים בנבנישתי מחבר "כנסת הגדולה".

למד תורה מפי רבי יוסף מטראני (מהרימ"ט), ומפי רבי אברהם אליגרי, מגדולי רבני קושטא. השתלם בדקדוק אצל ר' יצחק עוזיאל, וברפואה אצל ר' יצחק קארו, דודו של מרן ה"בית יוסף".

יצירתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

רבי יהושע רפאל בנבנישתי שימש כרב בקושטא ופסקיו היו מקובלים[דרושה הבהרה]. הקדיש את זמנו בעיקר לפירוש התלמוד הירושלמי, הקשה לקריאה בשל שפתו השונה משפת התלמוד הבבלי, תחום שנזנח עד אז במידה מסוימת. מלימודו זה הדפיס את חיבורו שדה יהושע, שבו פירש את התלמוד הירושלמי, והקיף את סוגיותיו תוך השוואה עם סוגיות מקבילות בתלמוד הבבלי, והוסיף ליקוט נרחב מתורתם של ראשונים. בשל לשונו הקצרה והקשה, קשה להבין את פירושיו בסקירה מהירה, ונדרש לכך עיון מעמיק.

עוד כתב: "סדר הגט" ו"סדר חליצה", שהודפסו בספר "גט פשוט"; "אוזני יהושע", דרשות על התורה והספדים; "עבודה תמה", ביאור סדר תפילת מוסף ועבודת יום הכיפורים.

רבות מתשובותיו מכונסות בספר השו"ת שלו "שער יהושע". תשובות רבות נוספות שלו נשתמרו בכתבי בני זמנו; ולפי עדותו של החיד"א, הוא חיבר ספר שו"ת בארבעה כרכים, אך הספר עלה באש בשרפה גדולה שהייתה בקושטא.

נותרו בכתב יד, ספריו: "משמרת המצוות", פיוט על תרי"ג המצוות; "לבוש מלכות", נפלאות הבורא בגוף האדם; "פרק בשיר".