ישיבת חידושי הרי"ם

Crystal Clear app help index.svg
ערך ללא מקורות
בערך זה אין מקורות ביבליוגרפיים כלל, לא ברור על מה מסתמך הכתוב וייתכן שמדובר במחקר מקורי.

אנא עזרו לשפר את אמינות הערך באמצעות הבאת מקורות לדברים ושילובם בגוף הערך בצורת קישורים חיצוניים והערות שוליים.
אם אתם סבורים כי ניתן להסיר את התבנית, ניתן לציין זאת בדף השיחה.

ישיבת חידושי הרי"ם
אין תמונה חופשית
ישיבה
השתייכות חסידות גור
תאריך ייסוד 1935 עריכת הנתון בוויקינתונים
מיקום
קואורדינטות 32°06′45″N 34°50′03″E / 32.112527777778°N 34.834027777778°E / 32.112527777778; 34.834027777778
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

ישיבת חידושי הרי"ם היא ישיבה של חסידות גור בתל אביב. זוהי הישיבה השנייה של חסידות גור שנפתחה בארץ ישראל, ובפתיחתה הייתה סניף של ישיבת שפת אמת בירושלים. ראש הישיבה הנוכחי הוא הרב מאיר פלקסר. הישיבה כוללת ישיבה גדולה וישיבה קטנה.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הישיבה נוסדה בשנת תרצ"ו כסניף של ישיבת שפת אמת. הישיבה נפתחה על ידי רבי שמחה בונים אלתר, בהוראת אביו רבי אברהם מרדכי אלתר ה"אמרי אמת". ה"אמרי אמת" הורה לפתוח את הישיבה בשל שתי סיבות, ראשית, ציפייתו שהישיבה תפתח את החיים היהודיים בתל אביב, שנית, הצורך בהקמת מוסד לחסידי גור הרבים שהתגוררו בעיר, שחלקם פחד לשלוח את בניהם לירושלים עקב המאורעות[1].

הישיבה שכנה בהתחלה בשטיבל של גור ברחוב התבור ובשנת ה'תרצ"ט[2] עברה למבנה שכור בן שלושה חדרים ברחוב פרץ 12 באזור התחנה המרכזית הישנה בדרום תל אביב, שם נבנה אחר כך בנין הישיבה ונחנך ב־ ה'תשי"ג 1953[3]. נשיא הישיבה לאחר פטירת ה"אמרי אמת", רבי שמחה בונים אלתר, השיג שטח לישיבה בשכונת רמת החייל. הנחת אבן הפינה הייתה באלול תשכ"ג, וחנוכת הבית הייתה בסיוון תשכ"ט ובאדר תשל"א עברה הישיבה למבנה החדש. רבי שמחה בונים, דאג לצורכי הישיבה והרגיש קשר נפשי אליה. הוא נהג להיפרד מבני הישיבה קודם נסיעותיו לחוץ לארץ.

סביב הישיבה נבנתה "קריית הרי"ם לוין". בב' בניסן תשל"ז, בתום השלושים לפטירתו של ה"בית ישראל", הונחה אבן הפינה לבית המדרש החדש של הישיבה.

בשנת ה'תשע"ו נסגרה הישיבה הגבוהה והוקמה מחדש בשנת ה'תשפ"א בבני ברק בראשות הרב חיים יהושע שארר חתנו של רבי יעקב אלתר האדמו"ר מגור. כיום יש בקמפוס 2 ישיבות קטנות וכולל.

בספטמבר 2020, בתקופת הגל השני של מגפת הקורונה בישראל, הוחלט לפתוח בקמפוס הישיבה מלונית קורונה[4].

צוות הישיבה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראש הישיבה הראשון היה הרב גדליה הרץ. לצידו כיהנו כר"מים בישיבה הרב מנחם מנדל וייץ, חותנו של האדמו"ר מגור הנוכחי והרב חיים זילברשטיין. לאחר בואו של הרב גד אייזנר לארץ, נסע אליו רבי שמחה בונים לחיפה, לבקשו שיעבור לתל אביב ויכהן כמשגיח. בהמשך החל לכהן כמשגיח הרב אברהם יוסף אירנשטיין, איש אמונו של "הבית ישראל" ואחד משני מדריכי החתנים מטעמו, על פי בקשתו של רבי שמחה בונים כיהן רבי מאיר סג"ל לנדא מדראהביטש בנשיאות הישיבה.

ראש הישיבה היה הרב יוסף הורביץ. ה'תרפ"א - ה'תשפ"ב ובוגר ישיבת מיר הליטאית. בין ראשי הישיבה כיום, הרב יעקב גרנירר האדמו"ר מאשלג חזון איש, והרב יונה מנלה, וכן הרב מאיר פלקסר המכהן כראש הישיבה הקטנה.

בוגרים בולטים[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ראו אור זרוע לצדיק עמודים רכז-רכח
  2. ^ אור זרוע לצדיק ,עמוד רלב
  3. ^ נחנך בית לישיבת חידושי הרי"מ, הצופה, 14 באוגוסט 1953
  4. ^ נפתחה מלונית קורונה לחרדים בת"א - והתושבים לא ידעו: "איך יכול להיות שהכול נעשה במחשכים?", באתר ‏מאקו‏‏, ‏26 בספטמבר 2020‏