ישראל גוטליב

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
ישראל גוטליב
ישראל גוטליב תמונה זאת מוצגת בוויקיפדיה בשימוש הוגן.נשמח להחליפה בתמונה חופשית.
ישראל גוטליב
תמונה זאת מוצגת בוויקיפדיה בשימוש הוגן.
נשמח להחליפה בתמונה חופשית.
לידה דצמבר 1917
מונקאץ', אוקראינה
פטירה 1988 (בגיל 70 בערך)
עיסוק סגן ראש העירייה
מפלגה הפועל המזרחי, למפנה, המפד"ל
ראש עיריית בני ברק
תקופת כהונה 19691974 (כ־5 שנים)
הקודם שמעון סירוקה
הבא יצחק מאיר
ראש עיריית בני ברק בשנית
תקופת כהונה 19761978 (כשנתיים)
חבר הנהלת הצופה

ישראל גוטליב (דצמבר 19171988) היה ראש העירייה השישי והשמיני של בני ברק. גוטליב כיהן בתפקידו 9 שנים, בין השנים ה'תש"ל - ה'תשל"ד וה'תשל"ו - ה'תשל"ח (1969-1974 1976 - 1978).

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

גוטליב נולד בכ"א כסלו תרע"ח במונקאץ'. הוא למד בבית ספר עברי בתלמוד תורה ובישיבה. בסוף שנת 1935 עלה לארץ ישראל עם משפחתו והחל לפעול בתנועת בני עקיבא[1]. בשנת 1938 שירת כנוטר בעין השופט. בהמשך היה מזכיר סניף תל אביב של האיגוד המקצועי של הפועל המזרחי. כן כיהן בתפקידים שונים מטעם התנועה, בהם חבר הנהלת הצופה, חבר הוועד המפקח של קופת-חולים הכללית וראש המחלקה לאיגוד מקצועי של הפועל המזרחי[2]. גוטליב השתייך בשנות ה-40 לסיעת "למפנה"[3] ובהמשך עבר לסיעת ליכוד ותמורה במפד"ל, בראשות יצחק רפאל[4].

גוטליב נבחר לראשונה למועצת עיריית בני ברק בשנת 1965[5]. במרץ 1968 נתמנה לסגן ראש העירייה, לאחר שחבר סיעתו משה בגנו פרש מטעמי בריאות[6]. לאחר הבחירות בסוף שנת 1969 גיבש קואליציה עם המערך וגח"ל והותיר את הגוש התורתי באופוזיציה[7]. בה'תשל"ו גוטליב נכנס לכהונה שנייה, במסגרת הסכם רוטציה עם אגודת ישראל. בבחירות 1978 זכה המפד"ל בראשותו בשישה מנדטים מתוך 21 מקומות במועצה, לעומת 9 מנדטים של "למען בני ברק התורתית"[8] וגוטליב היה לממלא מקום ראש העירייה. בדצמבר 1981 הוא התפטר מתפקידו כממלא מקום ראש העיר ובמקומו התמנה רפאל מרובקה[9].

ב-1981 שימש כעד מדינה במשפט השוחד של אהרן אבוחצירא. הוא התמוטט מתשישות על דוכן העדים. "תשובות השקר שלו הן שגרמו לתשישותו במהלך החקירות על ידי הסנגוריה", קבע השופט יהודה כהן - נשיא ההרכב, השופטים זיכו את אבוחצירא מחמת הספק[10].

לאחר מותו, הונצח גוטליב על ידי עיריית בני ברק, בקריאת רחוב בעיר על שמו.

סגירת רחוב השומר[עריכת קוד מקור | עריכה]

במהלך כהונתו השנייה כראש העיר התפתחו הפגנות סביב דרישה לסגירת רחוב השומר לנסיעת כלי רכב בשבת. החרדים פעלו לסגור את הכביש בכח[11] וגורמים חילוניים ארגנו הפגנות נגדיות נגד החרדים. האירועים התדרדרו לאלימות הדדית וגוטליב פעל רבות בניסיון למצוא פתרון שירגיע את הרוחות[12], לחץ על הרשויות לסגור את רחוב השומר[13] ודרש מהציבור החרדי לשמור על איפוק עד מציאת פתרון של פשרה. העירייה בראשותו הציבה שלטים המבקשים שלא לנסוע ברחוב[14]. חרדים קיצונים הפעילו על גוטליב לחץ וטענו שהוא תומך בחילונים[15].

ביוני 1977 הוחלט במועצת העירייה לחסום את הכביש לנסיעה בשבת[16]. המפקח על התעבורה במחוז תל אביב הביע התנגדות לסגירת הכביש והתריע על הסכנה שבהצבת שרשרת בכביש, וגוטליב השיב לו שהוא תמיה על התנגדותו לסגירת הכביש[17] הנתמכת על ידי המשטרה וכי בעיית השימוש בשרשרת היא בעיה טכנית שניתן להתגבר עליה[18][19].

ב-2 ביולי 1977 התנגש ג'יפ בשרשרת בלתי מוארת שהוצבה לאורך רחוב השומר כדי למנוע תנועה בשבת, והנוסע שישב ליד הנהג נהרג[20]. בפברואר 1978 החליט היועץ המשפטי לממשלה אהרן ברק להעמיד את גוטליב, את מועצת העיר ואת הנהג לדין על גרימת מוות ברשלנות. ההעמדה לדין ספגה ביקורת רבה בחוגים דתיים, אשר טענו שהנוסע נהרג בזמן שהנהג ניסה לפרוץ את המחסום, ולא בגלל שהוא לא ראה אותו[21][22][23]. כמו כן, ההעמדה לדין ספגה ביקורת מצד אנשי מרכז השלטון המקומי שטענו שהדבר יפגע בתפקודם של ראשי רשויות. גוטליב זכה לאהדה רבה מצד הציבור החרדי ובעת פתיחת משפטו שבתו החנויות בבני ברק במשך שעתיים לאות הזדהות עמו[24]. המשפט נפתח במרץ 1978[25], אך לבקשת גוטליב נדחו הדיונים לדצמבר 1978 לאחר הבחירות לראשות עיריית בני ברק[26]. בפברואר 1980 גוטליב הורשע בדין, והיה זה מקרה ראשון בו ראש עירייה בישראל הורשע בגרימת מוות ברשלנות[27][28]. גוטליב נידון למאסר על תנאי ותשלום קנס[29].

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ אסיפות, הרצאות, שיעורים, הצופה, 24 בפברואר 1939
    י. אבי מרים, בשכונת מונטיפיורי באליצור, הצופה, 23 בספטמבר 1940
  2. ^ בתנועה, הצופה, 23 בינואר 1957
    באגוד המקצועי בתל אביב, הצופה, 20 בנובמבר 1957
  3. ^ רשימת המועמדים של סיעת למפנה, הצופה, 14 בינואר 1946
  4. ^ סיעת רפאל בחרה מועמדיה ללא הפתעות, דבר, 16 במרץ 1977
  5. ^ ישעיהו אביעם, ראש עירית בני ברק שבע רצון מהבחירות - ומשותפיו עד כה, מעריב, 9 בנובמבר 1965
  6. ^ י. גוטליב סגן ראש עיריית בני ברק בפועל, דבר, 18 במרץ 1968
  7. ^ הסיעה החרדית בבני ברק גירשה שמעון סירוקה מתוכה, דבר, 3 בדצמבר 1969
  8. ^ ילקוט הפרסומים, 1 בדצמבר 1978, עמוד 303
  9. ^ הודעה בדבר בחירת סגן ראש עיריית בני ברק, 29 בינואר 1982, ילקוט הפרסומים 2797, עמ' 1403
  10. ^ עקיבא אלדרהריסה בנוהל מזורז, באתר הארץ, 4 ביולי 2007
  11. ^ תלונות על התנהגות שוטרים בעת מעצר חשודים בבני ברק, דבר, 14 ביוני 1976
  12. ^ ראש עיריית בני ברק תובע מהמשטרה לחקור, דבר, 30 באוגוסט 1976
  13. ^ הלל: המשטרה חייבת להגן על הנהגים, דבר, 9 בספטמבר 1976
  14. ^ אלפי חרדים הפגינו בשבת בצומת השומר בבני ברק, דבר, 20 ביוני 1976
  15. ^ חרדים קיצוניים מאיימים ברצח על ראש עיריית בני ברק וממלא מקומו, דבר, 16 באוגוסט 1976
  16. ^ רק בית משפט ימנע החלטתינו לסגור בשבת רחוב השומר, דבר, 1 ביולי 1977
  17. ^ ראש עיריית בני ברק הוזהר מראש, מעריב, 18 בדצמבר 1978
  18. ^ עמוס לבב, שרגא מקל, מרדכי אלקן ויוסף וקסמן, אני חושש מסערה ציבורית חדשה, מעריב, 16 בפברואר 1978; המשך
  19. ^ אבי בטלהייםמשפטו של ראש עיריית בני ברק יחל ב-14 במארס, מעריב, 17 בפברואר 1978; המשך
  20. ^ צעיר נהרג ממחסום של חרדים בבני ברק, דבר, 3 ביולי 1977; המשך
  21. ^ על משמרת קדושת השבת בבני ברק, בית יעקב, טבת תשל"ח, עמ' 24, באתר HebrewBooks
  22. ^ נציגי כל הארגונים הדתיים דורשים ביטול המשפט נגד ר"י גוטליב, ראש העיר לשעבר של בני ברק, הפרדס אדר-ניסן, תש"מ, עמוד 25, באתר HebrewBooks
  23. ^ ועדה ציבורית נגד העמדתו לדין של גוטליב הוקמה בבני ברק, דבר, 21 בפברואר 1978
  24. ^ מרדכי אלקן, סוחרים השביתו אתמול את עסקיהם למשך שעתיים, מעריב, 15 במרץ 1978
  25. ^ הבוקר מתחיל בת"א משפטו של ראש עירית בני ברק, מעריב, 14 במרץ 1978
  26. ^ המחסום הקטלני, מעריב, 20 בדצמבר 1978
  27. ^ ראש עירית בני ברק לשעבר והעיריה הורשעו בגרימת מות במחסום שבת, דבר, 3 בפברואר 1980
  28. ^ New outlook, Volume 23, Hashkafah Hadashah, 1980, page 44
  29. ^ ראש עיריית בני ברק לשעבר נידון לקנס ומאסר על תנאי, דבר, 2 במרץ 1980
ראשי עיריית בני ברק
יצחק גרשטנקורן משה בגנו ראובן אהרונוביץ' שמואל וינברג שמעון סירוקה ישראל גוטליב יצחק מאיר משה אירנשטיין
1939 - 1954 1954
1959-1957
1957-1954
1966-1959
1966 - 1968
1978 - 1983
1968 - 1969 1969 - 1974
1976 - 1978
1974 - 1976 1983 - 1991
1993 - 1995
ירחמיאל בויאר עמוס מר-חיים
(ועדה קרואה)
מרדכי קרליץ ישכר פרנקנטהל יעקב אשר אברהם רובינשטיין חנוך זייברט
1991 - 1993 1995 - 1997 1998 - 2003 2003 - 2008 2008 - 2013 2013 2013 - מכהן
Stub Israelis.png ערך זה הוא קצרמר בנושא ישראלים. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.