כישורים חברתיים

כישורים חברתיים (באנגלית: Social skills) הוא מושג רב ממדי המתייחס ליכולת האדם ליצור קשרים בין-אישיים נאותים ויעילים עם הזולת.^[1] המושג כולל מגוון כישורים חברתיים, שהם התנהגויות נלמדות ונרכשות המיושמות על ידי הפרט במצבים בין-אישיים.^[1] אוגיליבי (1994) מבליטה את הקושי בהגדרת המושג "תפקוד חברתי", הכולל יכולות, מיומנות והתנהגויות מגוונות. לטענתה הדרך הטובה ביותר להגדרת המושג היא באמצעות הבנת הקשר בין ביצוע ההתנהגות תוך שימוש במיומנות החברתית ובין התוצאה המתקבלת בעקבות הביצוע, כמו מקובלות חברתית.^[2]

תפקוד חברתי תקין, מהווה בסיס להקמה ופיתוח של מערכות יחסים מספקות ומתמשכות החיוניות לרווחה הפיזית והנפשית של האדם.^[3] הכרה בכך שתפקוד חברתי קשור לתפקוד של מבנים מוחיים מסוימים, הובילה להתמקדות מוגברת בהבנת המורכבות של תפקוד חברתי. למשל, מחקר אמפירי שנערך בקרב ילדים בגילאים שונים, הצביע על שכיחות גבוהה של בעיות בתפקוד החברתי שמובילות להשפעות ארוכות טווח של הפרעות בתפקוד זה אשר יכולות להשפיע על הסתגלות בבית הספר, בבית ובקהילה.^[4] התפקוד החברתי כולל קוגניציה חברתית, כישורים חברתיים ואינטראקציות כמו גם התנהגויות חברתיות המוצגות על ידי הפרט. כמו כן, תפקד חברתי תלוי במגוון רחב של מיומנויות קוגניטיביות, רגשיות ולשוניות.^[5]

ליקויים בתחום הקוגניטיבי או ההתנהגותי, סביבות מוחלשות, ליקוי בתפקוד המוחי, ואישיות או מזג שמעכב אינטראקציות חברתיות, יכולים להיות גורמים בהתפתחות של בעיות חברתיות משמעותיות.^[6] בנוסף, קשיים חברתיים יכולים להוביל לדחייה חברתית, תפקוד אקדמי ירוד^[7], וקשיים באינטראקציה עם מורים ובני משפחה.^[8]

יתרונות ומאפיינים

הכישורים החברתיים משפיעים על התנהגות האדם במצבים חברתיים. כישורים חברתיים כוללים פיתוח יכולת של תקשורת חברתית ומערבים הפעלה של אינטליגנציה רגשית. הם מאפשרים לאדם ליצור רושם ראשוני טוב, שהוא אחד המרכיבים המכריעים בקביעת המוניטין והתפיסה הכללית של הזולת אודות אותו האדם.

כישורים חברתיים יכולים לסייע לאדם להתמודד מול מצבים חברתיים מאתגרים כמו לחץ חברתי ולהשפיע על אווירה קבוצתית. בהתאם לכך, יש להם חשיבות רבה לפיתוח יכולת מנהיגות.

רכישת כישורים חברתיים

רכישת כישורים חברתיים היא חלק מתהליך החיברות וההתפתחות החברתית של האדם מילדותו. בהתאם לכך, חלק ניכר מהפעילות בגן ילדים מוקדש לנושא זה והעיסוק בו ממשיך גם במסגרת בית הספר.

יכולות ומיומנויות הנדרשות לרכישת כישורים חברתיים

הכישורים החברתיים נשענים על מגוון יכולות ומיומנויות מתחומים שונים. למשל, שליטה עצמית מסייעת לרכישת כישורים חברתיים, משום שהיא מאפשרת להימנע מהתנהגויות שאינן מקובלות חברתית, אשר תוצאותיהן אינן רצויות לאדם. באופן דומה, רכישת שפה היא הבסיס לכישורים החברתיים המערבים תקשורת מילולית, כמו שימוש בדיבור במהלך שיחה. פיתוח האוריינות חשוב למצבים חברתיים המערבים תקשורת כתובה; מצבים מסוג זה נפוצים במסגרת רשתות חברתיות מקוונות.

פגיעה בכישורים חברתיים

פגיעה בכישורים החברתיים יכולה להשפיע על תפקודו של האדם בחיים האישיים, להקשות עליו להשתלב בחברה וליצור קשר עם קבוצת השווים שלו, ולפגוע באיכות חייו. הנמכה בכישורים חברתיים עלולה לעורר תגובות שליליות מצד הסביבה כמו לעג, כעס, עוינות ובוז. במקרים קיצוניים פגיעה חמורה בכישורים החברתיים יכולה אף להוביל לשנאה ולחרם חברתי.

בתחום הבידור מוצגות לעיתים קרובות דמויות בעלות קשיים שונים בכישורים החברתיים. דוגמה פופולרית היא דמותו של שלדון קופר מתוך הסדרה "המפץ הגדול". "היפה והחנון" היא תוכנית מציאות המתארת מפגשים בין גברים בעלי אינטליגנציה גבוהה וכישורים חברתיים נמוכים, לבין נשים יפות בעלות כישורים חברתיים גבוהים שחסר להן ידע כללי בתחומים בסיסיים.

גורמים לפגיעה בכישורים חברתיים

כאמור, רכישת כישורים חברתיים מתבססת על מספר יכולות ומיומנויות בתחומים שונים. בהתאם לכך, ישנם מספר גורמים העלולים להוביל לפגיעה בכישורים חברתיים, אשר כל אחד מהם יכול לבוא לידי ביטוי בדרכים שונות ובעוצמות שונות. לעיתים הפגיעה זניחה או קלה מאוד לטיפול, אך במצבים קיצוניים יותר הפגיעה תשפיע באופן משמעותי על התפקוד החברתי של האדם.

כל אחד מהגורמים צריך להיות מאובחן ומטופל על ידי איש המקצוע המתאים. בנוסף, כישוריו החברתיים של אדם מסוים עלולים להיפגע מיותר מגורם אחד בו זמנית - מצב המכונה תחלואה נלווית או תחלואה כפולה. במקרה זה יש לתת מענה מתאים עבור כל אחד מהגורמים במסגרת תוכנית רב-תחומית.

דוגמאות לגורמים העלולים להוביל לפגיעה בכישורים החברתיים:

הפרעה נוירו-התפתחותית^[9].
לקויות שונות הפוגעות ביכולות התקשורתיות, כמו לקות שפה.
תסמונות מהספקטרום האוטיסטי כמו אוטיזם קלאסי, תסמונת אספרגר.
הפרעה טורדנית-כפייתית.
הפרעת אישיות אנטיסוציאלית.
אימפולסיביות ופגיעה באינהיביציה, אשר עלולות להקשות על האדם להימנע מפעולות ותגובות שאינן רצויות עבורו. מכיוון שתסמיני הליבה של הפרעת קשב כוללים בין היתר אימפולסיביות ופגיעה באינהיביציה, אוכלוסייה זו נמצאת בסיכון לפגיעה בכישורים החברתיים. עם זאת, הנמכה בתחומים אלו יכולה להיגרם גם מסיבות אחרות.

טיפול ופיתוח כישורים חברתיים

יצירת הזדמנויות למפגשים חברתיים בין אנשים ביומיום, הן במסגרת המשפחה והן בסביבה החברתית הכללית, מאפשרת התנסויות במצבים חברתיים שונים ולמידה מתוך ההתנסות. גם ניתוח עצמי או בשיחה עם אחרים לגבי המצבים אליהם נקלע האדם, משפר את הבנת המצבים הללו ולמידה על דרכי התמודדות מגוונות מולם. כלי חשוב נוסף הוא המשחק, המאפשר התנסות חברתית משמעותית התורמת רבות לתהליך החיברות^[10].

קלינאי תקשורת יכולים לפתח כישורים חברתיים במקרים שבהם הפגיעה היא על רקע שפתי או תקשורתי. גם תרגול התמודדות עם מצבים חברתיים שונים במסגרת טיפול קבוצתי המונחה על ידי אנשי מקצוע, יכולה לסייע בשיפור הכישורים החברתיים של האדם.

ראו גם

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא כישורים חברתיים בוויקישיתוף

שיר-לי גולן, מה עושים כשהילד לא מקובל בחברה?, באתר ynet, 15 במאי 2008
מיכל כהן-אליעזר, בתי נדחתה פעם אחר פעם. אז פיתחתי שיטה ששינתה את מצבה החברתי, באתר הארץ, 19 באפריל 2021
טלי הירשטיין, יהודית דרורי, מיומנויות חברתיות, באתר העמותה הישראלית להתפתחות הילד ושיקומו
מיומנויות חברתיות, דף שער בספרייה הלאומית

הערות שוליים

^ ¹ ² Kenneth A. Kavale, Steven R. Forness, Social Skill Deficits and Learning Disabilities: A Meta-Analysis, Journal of Learning Disabilities 29, 1996-05, עמ' 226–237 doi: 10.1177/002221949602900301
^ Carole M. Ogilvy, Social Skills Training with Children and Adolescents: a review of the evidence on effectiveness, Educational Psychology 14, 1994-01-01, עמ' 73–83 doi: 10.1080/0144341940140105
^ John T. Cacioppo, Social neuroscience: Understanding the pieces fosters understanding the whole and vice versa., American Psychologist 57, 2002-11, עמ' 819–831 doi: 10.1037/0003-066X.57.11.819
^ Keith Owen Yeates, Erin D. Bigler, Maureen Dennis, Cynthia A. Gerhardt, Kenneth H. Rubin, Terry Stancin, H. Gerry Taylor, Kathryn Vannatta, Social outcomes in childhood brain disorder: a heuristic integration of social neuroscience and developmental psychology, Psychological Bulletin 133, 2007-05, עמ' 535–556 doi: 10.1037/0033-2909.133.3.535
^ Miriam H. Beauchamp, Vicki Anderson, SOCIAL: an integrative framework for the development of social skills, Psychological Bulletin 136, 2010-01, עמ' 39–64 doi: 10.1037/a0017768
^ James C. Harris, Social neuroscience, empathy, brain integration, and neurodevelopmental disorders, Physiology & Behavior 79, 2003-08, עמ' 525–531 doi: 10.1016/S0031-9384(03)00158-6
^ Malecki, C. K., & Elliot, S. N. (1999). Adolescents' ratings of perceived social support and its importance: Validation of the Student Social Support Scale. Psychology in the Schools, 36(6), 473–483.
^ Emily D. Warnes, Susan M. Sheridan, Jenenne Geske, William A. Warnes, A contextual approach to the assessment of social skills: Identifying meaningful behaviors for social competence, Psychology in the Schools 42, 2005-02, עמ' 173–187 doi: 10.1002/pits.20052
^ American Psychiatric Association - APA, (2013). DIAGNOSTIC AND STATISTICAL MANUAL OF MENTAL DISORDERS, FIFTH EDITION - DSM 5.
^ אסתר קבלסון, התפתחות, למידה ומשחק בגיל הרך, באתר פסיכולוגיה עברית, ‏7 ביוני 2005

[:0-1] ¹ ² Kenneth A. Kavale, Steven R. Forness, Social Skill Deficits and Learning Disabilities: A Meta-Analysis, Journal of Learning Disabilities 29, 1996-05, עמ' 226–237 doi: 10.1177/002221949602900301

[2] Carole M. Ogilvy, Social Skills Training with Children and Adolescents: a review of the evidence on effectiveness, Educational Psychology 14, 1994-01-01, עמ' 73–83 doi: 10.1080/0144341940140105

[3] John T. Cacioppo, Social neuroscience: Understanding the pieces fosters understanding the whole and vice versa., American Psychologist 57, 2002-11, עמ' 819–831 doi: 10.1037/0003-066X.57.11.819

[4] Keith Owen Yeates, Erin D. Bigler, Maureen Dennis, Cynthia A. Gerhardt, Kenneth H. Rubin, Terry Stancin, H. Gerry Taylor, Kathryn Vannatta, Social outcomes in childhood brain disorder: a heuristic integration of social neuroscience and developmental psychology, Psychological Bulletin 133, 2007-05, עמ' 535–556 doi: 10.1037/0033-2909.133.3.535

[5] Miriam H. Beauchamp, Vicki Anderson, SOCIAL: an integrative framework for the development of social skills, Psychological Bulletin 136, 2010-01, עמ' 39–64 doi: 10.1037/a0017768

[6] James C. Harris, Social neuroscience, empathy, brain integration, and neurodevelopmental disorders, Physiology & Behavior 79, 2003-08, עמ' 525–531 doi: 10.1016/S0031-9384(03)00158-6

[7] Malecki, C. K., & Elliot, S. N. (1999). Adolescents' ratings of perceived social support and its importance: Validation of the Student Social Support Scale. Psychology in the Schools, 36(6), 473–483.

[8] Emily D. Warnes, Susan M. Sheridan, Jenenne Geske, William A. Warnes, A contextual approach to the assessment of social skills: Identifying meaningful behaviors for social competence, Psychology in the Schools 42, 2005-02, עמ' 173–187 doi: 10.1002/pits.20052

[APADSM5-9] American Psychiatric Association - APA, (2013). DIAGNOSTIC AND STATISTICAL MANUAL OF MENTAL DISORDERS, FIFTH EDITION - DSM 5.

[פינתמשחק-10] אסתר קבלסון, התפתחות, למידה ומשחק בגיל הרך, באתר פסיכולוגיה עברית, ‏7 ביוני 2005

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]