לדלג לתוכן

המילטון (מחזמר)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
המילטון
בימוי תומאס קייל
מילות השירים לין-מנואל מירנדה
מבוסס על הביוגרפיה "אלכסנדר המילטון" מאת רון צ'רנאו
מוזיקה

לין-מנואל מירנדה

אלכס לקמוייר
מקום ההתרחשות ארצות הברית
תקופת ההתרחשות 1776-1804
סוגה מחזמר
הצגת בכורה 17 בפברואר 2015 עריכת הנתון בוויקינתונים
מספר מערכות 2
שפה אנגלית
פרסים פרס פוליצר לדרמה, פרס טוני למחזמר הטוב ביותר עריכת הנתון בוויקינתונים
hamiltonmusical.com
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

המילטון הוא מחזמר מאת לין-מנואל מירנדה על אודות חייו של אלכסנדר המילטון, אחד האבות המייסדים של ארצות הברית. המחזמר מבוסס על הביוגרפיה "אלכסנדר המילטון" מאת רון צ'רנאו שיצאה לאור בשנת 2004. הוא זכה לשבחי המבקרים, ולהצלחה מרשימה בקופות. הוא היה מועמד למספר שיא של 16 פרסי טוני, מתוכם הוא זכה ב-11, כולל פרס טוני למחזמר הטוב ביותר. בנוסף הוא זכה בפרס גראמי עבור אלבום המחזמר הטוב ביותר, ובפרס פוליצר לדרמה.

ההפקה הראשונה של המחזמר הייתה ב-17 בפברואר 2015 באוף ברודוויי[1]. מסע הופעות בארצות הברית של ההפקה התחיל בסן פרנסיסקו במרץ 2017 . הפקה נוספת החלה בווסט אנד בלונדון באוקטובר 2017, בתיאטרון שעבר שיפוץ לאחר שהמחזמר בילי אליוט רץ בו במשך זמן רב.

בשדה התעופה, בדרכו לחופשה מהמחזמר המצליח שלו, In The Heights, החליט לין-מנואל מירנדה לרכוש עותק של הביוגרפיה "אלכסנדר המילטון", מאת רון צ'רנאו. לאחר שסיים כמה מהפרקים הראשונים של הספר, מירנדה התחיל לדמיין את חייו של המילטון כמחזמר וחקר האם כבר הופק בעבר מחזמר בנושא. מחזה על סיפור חייו של המילטון הוצג בברודוויי בשנת 1917, בכיכובו של ג'ורג' ארליס כאלכסנדר המילטון.

לאחר שגילה זאת, החל מירנדה פרויקט שהוא כינה The Hamilton Mixtape, ועבד עליו בזמנו הפנוי מ-In The Heights. ב-12 במאי 2009, מירנדה הוזמן לבצע שירים מתוך In The Heights בערב השירה, המוזיקה והספוקן וורד של הבית הלבן. במקום לבצע אותם, הוא ביצע את השיר הראשון מתוך The Hamilton Mixtape, גרסה ראשונית שמאוחר יותר תהפוך ל-"אלכסנדר המילטון", שיר הפתיחה של המחזמר. לקח לו עוד שנה לעבוד על My Shot, שיר נוסף מתוך ההצגה.

מירנדה, יחד עם עוד שמונה זמרים, ביצע גרסה מוקדמת של המחזמר בפסטיבל של מכללת ואסר ב-27 ביולי 2013. ההצגה בוימה על ידי תומאס קייל, עם בימוי מוזיקלי של אלכס לקמויר, שגם ליווה את ההופעה בפסנתר. היא הורכבה מכל המערכה הראשונה של המחזמר, יחד עם שלושה שירים מהמערכה השנייה.

מתוך אותו קאסט ראשוני, רק שלושה שחקנים מרכזיים המשיכו עם ההצגה לאוף ברודוויי: מירנדה, דויד דיגס וכריסטופר ג'קסון. רוב הקאסט של המחזמר באוף-ברודוויי המשיך איתה לברודוויי, מלבד בריאן ד'ארסי ג'יימס, שגילם את המלך ג'ורג' השלישי והוחלף על ידי ג'ונתן גרוף.

מערכה ראשונה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

המחזמר מתחיל עם הלהקה שמסכמת את ראשית חייו של אלכסנדר המילטון כיתום בקריביים ("Alexander Hamilton").

בקיץ של 1776 בעיר ניו יורק, המילטון מחפש את ארון בר. בר מייעץ להמילטון "דבר פחות, חייך יותר", אך זה דוחה את גישתו של בר ("Aaron Burr, Sir") ומצטרף לשלושה מהפכנים שהוא פוגש: ג'ון לורנס, שפועל לביטול העבדות, המרקיז דה לה פאייט ושוליית החייט, הרקולס מוליגן. המילטון מדהים אותם עם כישורי הנאום שלו ("My Shot") והם חולמים להקריב את חייהם למען העצמאות האמריקאית ("The Story Of Tonight"). בינתיים, האחיות סקיילר העשירות - אנג'ליקה, אלייזה ופגי - משוטטות ברחובות ניו יורק, מרוגשות מאווירת המהפכה באוויר ("The Schuyler Sisters").

החקלאי סמואל סיבורי הלויאליסט יוצא כנגד המהפכה, אך המילטון מתווכח איתו ("Farmer Refuted"). הוויכוח בין השניים מופסק כאשר הודעה מגיעה מהמלך ג'ורג' השלישי ומזכירה למהפכנים שהוא מוכן ורוצה להילחם על אהבתם ("You'll Be Back").

המהפכה האמריקאית מתקדמת, והמילטון, בר וחבריהם מצטרפים לצבא הקונטיננטלי במסגרת מלחמת העצמאות של ארצות הברית. כשהצבא נסוג מהעיר ניו יורק, הגנרל ג'ורג' וושינגטון מבין שהוא צריך עזרה כדי לנצח במלחמה. אף על פי שהמילטון רוצה לפקד ולהילחם בחזית, הוא מזהה את ההזדמנות שוושינגטון מציע לו ומסכים לשרת כיד ימינו ("Right Hand Man").

בחורף של 1780, מגיעים החברים לנשף שעורך פיליפ סקיילר, והמילטון שם את עינו על הבת של פיליפ ("A Winter's Ball"). אלייזה מיד מתאהבת בו, ואחרי שאנג'ליקה אחותה מכירה ביניהם, אלייזה והמילטון מתחתנים ("Helpless"). אנג'ליקה נמשכת אינטלקטואלית ופיזית להמילטון, אבל שומרת את רגשותיה לעצמה למען האושר של אחותה ("Satisfied"). אחרי החתונה, המילטון, לה פאייט, מוליגן ולורנס נפגשים ושותים יחד. בר מגיע באופן לא צפוי כדי לברך את המילטון על נישואיו ועל התפקיד שקיבל לצד וושינגטון. המילטון משיב שהיה מעדיף את התפקיד של בר בחזית. בר מספר להמילטון שהוא מנהל רומן עם אישה של קצין בריטי. המילטון מבקר את ההססנות של בר ואומר לו שאם הוא אוהב את האישה הוא צריך להשיג אותה ("The Story Of Tonight (Reprise)"). בר, לעומת זאת, מעדיף לחכות ולראות לאן יובילו אותו החיים. בינו לבין עצמו הוא חושב על כך שהמילטון חותר כל הזמן להשגת מטרותיו בעוד הוא מתנהל בזהירות ומחכה שדברים יסתדרו ("Wait For It").

כשהמהפכה נמשכת, המילטון מבקש שוב ושוב מוושינגטון שייתן לו לפקד, אבל וושינגטון מסרב, ומקדם לפיקוד את צ'ארלס לי. החלטה זו מתגלה כטעות בקרב על מונמות', כאשר לי פוקד על נסיגה בניגוד להוראות של וושינגטון, וגורם למותם של כאלף חיילים. אירועים אלו גורמים לוושינגטון להחליף את לי בלה פאייט כמפקד. לי, הממורמר מההחלפה, מפיץ שמועות נבזיות ונקמניות על וושינגטון. המילטון מגן על וושינגטון, אך וושינגטון מורה להמילטון להתעלם מההערות של לי. לורנס מתנדב לצאת לדו-קרב נגד לי, כדי שהמילטון לא יצטרך להפר את פקודותיו של וושינגטון ("Stay Alive"). לורנס מנצח בדו-קרב ופוצע את לי ("Ten Duel Commandments"). וושינגטון זועם כשהוא שומע על הקרב ומורה להמילטון לחזור הביתה לאשתו ("Meet Me Inside"). כשהמילטון שב לביתו, אלייזה מספרת לו שהיא בהיריון. היא מרגיעה את המילטון, ואומרת לו שהוא היחיד בשבילה ("That Would Be Enough").

לה פאייט מתקדם לתפקיד בכיר יותר בצבא המהפכה ומשכנע את צרפת להצטרף למטרה האמריקאית. וושינגטון ולה פאייט מבינים שהם יכולים לנצח במלחמה אם ינתקו את חיל הים הבריטי מיורקטאון, אבל הם יצטרכו את המילטון כדי לעשות את זה. לבסוף, וושינגטון נותן להמילטון לפקד כפי שרצה ("Guns And Ships"). בערב הקרב, וושינגטון משחזר את הפקודה הראשונה שלו שהייתה אסון, ומייעץ להמליטון שאף אדם לא יכול לשלוט באופן בו יזכרו אותו ("History Has Its Eyes On You"). אחרי מספר ימי לחימה, הצבא הקונטיננטלי מנצח. הבריטים נכנעים בקרב הגדול האחרון של המלחמה ("(Yorktown (The World Turned Upside Down"). לאחר שכוחותיו נוצחו, המלך ג'ורג' שואל את המהפכנים איך הם מצפים למשול בעצמם מבלי שהאנשים שלהם ישנאו אותם ("?What Comes Next").

לאחר המהפכה נולדים בנו של המילטון, פיליפ, ובתו של בר, ת'אודוז'יה ("Dear Theodosia"). אלייזה מקריאה להמילטון מכתב מאביו של לורנס שמספר על מותו (Tomorrow" there'll be more of us") והמילטון אומר שיש לו הרבה עבודה לעשות. המילטון ובר חוזרים לניו יורק כדי לסיים את לימודיהם ולהמשיך בעבודתם כעורכי דין. בר מעריץ את אתיקת העבודה העיקשת של המילטון ומתחיל להיות מאוים מהצלחתו. המילטון נבחר כנציג בוועידת החוקה האמריקאית בקיץ של שנת 1787. המילטון מגייס את ג'יימס מדיסון וג'ון ג'יי לכתיבת כתבי הפדרליסט ובר החששן מסרב להצטרף למאמץ. וושינגטון, שנבחר לנשיאות, מגייס את המילטון לתפקיד מזכיר האוצר של ארצות הברית, על אף בקשותיה חסרות האונים של אלייזה שיישאר בבית ("Non-Stop").

מערכה שנייה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1789, תומאס ג'פרסון חוזר לארצות הברית מצרפת, שם שימש כשגריר. וושינגטון מבקש ממנו להיות מזכיר המדינה, וג'יימס מדיסון מבקש את עזרתו של ג'פרסון כדי לעצור את התוכנית הכלכלית של המילטון. מדיסון מאמין שהתוכנית תיתן לממשלה יותר מידי שליטה על כספי האזרחים ("?What'd I Miss"). ג'פרסון והמילטון מתעמתים על התוכנית הכלכלית של המילטון במהלך ישיבת קבינט. כשהרוחות מתלהטות וושינגטון לוקח את המילטון הצידה, ואומר לו למצוא פשרה כדי לזכות בדעת הקהל של הקונגרס ("Cabinet Battle #1").

בזמן שהמילטון עובד בביתו, אלייזה מזכירה לו שהגיע יום הולדתו התשיעי של בנם פיליפ. פיליפ מציג להמילטון קטע ראפ קצר שהוא הכין, ומדהים את אביו. אנג'ליקה מייעצת להמילטון לשכנע את ג'פרסון בנוגע לתוכנית שלו כדי שהקונגרס יקבל אותה. לאחר מכן, אלייזה ואנג'ליקה מנסות לשכנע את המילטון להצטרף אליהן לחופשת הקיץ, אבל המילטון מסרב באומרו שהוא חייב לעבוד על התוכנית שלו לקונגרס, ונשאר בניו יורק בזמן שהמשפחה יוצאת לחופשה בצפון המדינה ("Take A Break").

כשהוא לבדו, מגיעה מריה ריינולדס לבקר את המילטון וטוענת שבעלה מתעלל בה. כשהמילטון מציע לה עזרה, היא מפתה אותו והם מתחילים לנהל רומן. בעלה של מריה, ג'יימס ריינולדס, מגלה על הרומן וסוחט את המילטון. הוא דורש כסף תמורת שתיקתו בנוגע לניהול הרומן. המילטון כועס על מריה אך משלם לריינולדס וממשיך ברומן ("Say No To This").

המילטון מזמין את ג'פרסון ומדיסון לארוחת ערב כדי לדון איתם בתוכנית הכלכלית שלו, והם מגיעים לפשרה שידועה כפשרה של 1790. ג'פרסון ומדיסון מסכימים לתמוך בתוכנית הכלכלית של המילטון בתמורה לתמיכתו בהקמת בירת ארצות הברית על גדות הפוטומק בדרום, אתר שקרוב יותר לביתו של ג'פרסון בווירג'יניה. בר מקנא בהשפעה של המילטון על הממשלה ורוצה שיהיה לו כוח דומה ("The Room Where It Happens"). בר מחליף מפלגות ומנצח את אביה של אלייזה, פיליפ סקיילר, בבחירות לסנאט, מה שתוקע טריז ביחסים בין המילטון ובר ("Schuyler Defeated").

בפגישת קבינט נוספת, ג'פרסון והמילטון מתווכחים האם על ארצות הברית לעזור לצרפת במלחמות המהפכה הצרפתית. בסופו של דבר, וושינגטון מסכים עם העמדה של המילטון שעל ארצות הברית להישאר נייטרלית ("Cabinet Battle #2"). לאחר הפגישה, בר, ג'פרסון ומדיסון תוהים כמה נחמד זה בשביל המילטון שתמיד יש לו את התמיכה של וושינגטון, והם מחפשים דרך לפגוע בתדמיתו של המילטון ("Washington On Your Side").

וושינגטון מספר להמילטון שג'פרסון התפטר מתפקידו בממשלה כדי לרוץ לנשיאות, ושהוא עצמו החליט לא להתמודד שוב על התפקיד. המילטון בהלם, אבל וושינגטון משכנע אותו שהדבר הנכון לעשות הוא להראות לאזרחים שהם יכולים להמשיך גם בלעדיו. הם כותבים יחד את נאום הפרידה של וושינגטון ("One Last Time"). באנגליה, המלך ג'ורג' השלישי מקבל את החדשות בנוגע לכך שוושינגטון לא ירוץ לנשיאות ועל בחירתו של ג'ון אדמס לנשיאות. המלך יוצא מגדרו משמחה, מוכן שארצות הברית תיפול תחת הנהגתו של אדמס הבלתי-מנוסה ("I Know Him").

עם עלייתו של אדמס, המילטון מפוטר מתפקידו כשר האוצר, ובכך מתחיל ריב בינו לבין אדמס, שבסופו של דבר גורם להריסת המפלגה הפדרליסטית ("The Adams Administration"). ג'פרסון, מדיסון ובר חושבים שהם גילו שערורייה שיכולה להרוס את המילטון. הם מאמינים שהוא מעל בכספי הממשלה ומאשימים אותו בבגידה. המילטון מודה בפניהם על הרומן עם מריה ריינולדס ומוכיח שהכספים שהם גילו יצאו מכיסו הפרטי כדמי שתיקה. המילטון מתחנן שלא יספרו לאף אחד ("We Know"). אף על פי שאמרו שלא יספרו, המילטון חושש שהם ידווחו על הרומן שלו. הוא נזכר איך כתיבה פתוחה ואמיתית הצילה אותו בעבר ("Hurricane"). הוא מעדיף לפרסם בעצמו את דבר הרומן עם ריינולדס על פני שמועות על מעילה או בגידה במדינה ומפרסם פמפלט עם כל פרטי הפרשה ("The Reynolds Pamphlet"). בעוד שהצליח למנוע שמועות על בגידה פוליטית, המוניטין האישי שלו נהרס, יחד עם קשריו עם אנג'ליקה סקיילר. אלייזה המיואשת בוכה ושורפת את כל התכתבויותיה עם המילטון. בכך היא הורסת את הסיכוי של המילטון שההיסטוריונים בעתיד ינקו אותו מאשמה ומונעת מהעולם ידע לגבי האופן בו הגיבה לרומן (“Burn”).

השנים חולפות, ובנו של המילטון, פיליפ, מזמין לדו-קרב את ג'ורג' איקר, בחור צעיר שהכפיש את שמו של המילטון האב. בעצת האב, פיליפ מכוון לשמים מתחילת הדו-קרב בתקווה למנוע שפיכות דמים, אבל כבר כשמגיעים לשבע בספירה לעשר לתחילת הירי, איקר יורה בפיליפ ("Blow Us All Away"). פיליפ נלקח לרופא, שלא מצליח להציל אותו. המילטון ואלייזה מגיעים בנפרד ממש לפני מותו של פיליפ (("Stay Alive (Reprise"). בעקבות מותו של פיליפ, משפחת המילטון עוברת לצפון העיר. המילטון מבקש את סליחתה של אלייזה על מעשיו בעבר, ולבסוף היא סולחת לו ("It's Quiet Uptown").

הבחירות לנשיאות בשנת 1800 מסתיימות בתבוסה של ג'ון אדמס ותיקו בין ג'פרסון ובר. המילטון רואה בבר אדם חסר עקרונות יציבים ונותן את תמיכתו ליריבו, ג'פרסון, שמנצח ונבחר לנשיא. ג'פרסון אומר לבר שהוא אינו מעוניין לשתף איתו פעולה כסגן נשיא ומבטיח שיביא לשינוי החוקה ("The Election Of 1800"). בר הזועם מתכתב עם המילטון בניסיון להכריע את הסכסוך ביניהם, אך העניינים מסלימים במהרה, ובר קורא את המילטון לדו-קרב ("Your Obedient Servant"). לפני הזריחה בבוקר הקרב, אלייזה רואה שהמילטון עובד, ומבקשת ממנו לחזור למיטה. הוא משיב לה שיש לו פגישה, אך מחמיא לה באהבתו אליה ("Best Of Wives And Best Of Women").

בר והמילטון נוסעים לוויקהאון שבניו ג'רזי בשביל הדו-קרב, ממש ליד המקום שבו פיליפ נורה. כשיריית האקדח נשמעת, המילטון מריץ את חייו בראשו, את מערכות היחסים שלו, ואת מורשתו. הוא מכוון את אקדחו לשמיים ונפגע מירייתו של בר. זמן קצר לאחר מכן הוא מת. בר מקונן על כך שעל אף ניצחונו בדו-קרב, הוא הפסיד בכך שלנצח ייזכר כנבל שהרג את המילטון ("The World Was Wide Enough").

הלהקה מתכנסת לסיום הסיפור. וושינגטון נכנס ומזכיר לקהל שאין לאף אדם שליטה מוחלטת באופן בו ייזכר. ג'פרסון ומדיסון מודים שעל אף המחלוקות בינם לבין המילטון, היו לו הישגים רבים. אלייזה מספרת שהיא נלחמה על שימור המורשת של בעלה במשך חמישים השנים הבאות. היא מתייסרת במחשבה שהיא לא עשתה מספיק ושואלת מי יספר את הסיפור כשהיא תלך לעולמה. וושינגטון מספר שאלייזה הקימה את בית היתומים הפרטי הראשון בעיר ניו יורק ("Who Lives, Who Dies, Who Tells Your Story").

רשימת השירים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

מערכה ראשונה

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • Alexander Hamilton (אלכסנדר המילטון) - בר, לורנס/פיליפ, לאפייט/ג’פרסון, מוליגן/מדיסון, המילטון, אלייזה, וושינגטון, אנג'ליקה, פגי/מריה ריינולדס והמקהלה
  • Aaron Burr, Sir (ארון בר, אדוני) - המילטון, בר, לורנס, לאפייט ומוליגן
  • My Shot (ההזדמנות שלי) - המילטון, בר, לורנס, לאפייט, מוליגן והמקהלה
  • The Story of Tonight (הסיפור של הלילה הזה) - המילטון, לאפייט, מוליגן, לורנס והמקהלה
  • The Schuyler Sisters (האחיות סקיילר) - בר, אנג'ליקה, אלייזה, פגי והמקהלה
  • Farmer Refuted (הפרכת החקלאי) - סמואל סיבורי, מוליגן, בר, המילטון והמקהלה
  • You’ll Be Back (אתם עוד תחזרו) - המלך ג'ורג' השלישי והמקהלה
  • Right Hand Man (יד ימינו) - המילטון, וושינגטון, בר והמקהלה
  • A Winter’s Ball (נשף חורף) - בר, המילטון והמקהלה
  • Helpless (חסרת אונים) - אלייזה, המילטון, אנג'ליקה והמקהלה
  • Satisfied (מסופקת) - אנג'ליקה, המילטון, אלייזה והמקהלה
  • The Story of Tonight (Reprise) (הסיפור של הלילה הזה (חזרה)) - לורנס, לאפייט, מוליגן, המילטון ובר
  • Wait For It (חכה לזה)- בר והמקהלה
  • Stay Alive (הישאר בחיים) - אלייזה, המילטון, וושינגטון, צ'ארלס לי, לורנס והמקהלה
  • The Ten Duel Commandments (עשרת חוקי הדו-קרב) - לורנס, צ’ארלס לי, המילטון, בר והמקהלה
  • Meet Me Inside (פגוש אותי בפנים) - המילטון, בר, לורנס, וושינגטון והמקהלה
  • That Would Be Enough (זה יהיה מספיק) - המילטון ואלייזה
  • Guns and Ships (רובים וספינות) - לאפייט, בר, וושינגטון והמקהלה
  • History Has Its Eyes On You (ההיסטוריה מביטה בך) - וושינגטון והמקהלה
  • Yorktown (The World Turned Upside Down) (יורקטאון (העולם התהפך)) - המילטון, לאפייט, מוליגן, לורנס, וושינגטון והמקהלה
  • What Comes Next? (מה יבוא עכשיו?) - המלך ג'ורג' השלישי
  • Dear Theodosia (תיאודוזיה היקרה) - בר והמילטון
  • Tomorrow There'll Be More of Us (מחר נהיה יותר) - המילטון, אלייזה ולורנס
  • Non-Stop (ללא הפסקה) - בר, המילטון, אלייזה, אנג'ליקה, וושינגטון והמקהלה

מערכה שנייה

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • What’d I Miss (מה הפסדתי) - ג'פרסון, בר, מדיסון, וושינגטון, המילטון והמקהלה
  • Cabinet Battle #1 (קרב קבינט #1) - וושינגטון, ג'פרסון, מדיסון והמילטון
  • Take a Break (קח הפסקה) - אלייזה, פיליפ, המילטון ואנג'ליקה
  • Say No To This (אמור לזה לא) - בר, המילטון, מריה ריינולדס, ג'יימס ריינולדס והמקהלה
  • The Room Where It Happens (החדר שבו זה קורה) - בר, המילטון, ג'פרסון, מדיסון והמקהלה
  • Schuyler Defeated (תבוסתו של סקיילר) - פיליפ, אלייזה, המילטון ובר
  • Cabinet Battle #2 (קרב קבינט #2) - וושינגטון, ג'פרסון, מדיסון והמילטון
  • Washington On Your Side (וושינגטון בצד שלך) - בר, ג'פרסון, מדיסון והמקהלה
  • One Last Time (פעם אחת אחרונה) - וושינגטון, המילטון והמקהלה
  • I Know Him (אני מכיר אותו) - המלך ג'ורג' השלישי
  • The Adams Administration (השלטון של אדמס) - בר, ג'פרסון, מדיסון, המילטון והמקהלה
  • We Know (אנחנו יודעים) - המילטון, בר, ג'פרסון ומדיסון
  • Hurricane (הוריקן) - המילטון והמקהלה
  • The Reynolds Pamphlet (העלון של ריינולדס) - המילטון, בר, ג'פרסון, מדיסון, אנג’ליקה, המלך ג'ורג' השלישי והמקהלה
  • Burn (נשרף) - אלייזה
  • Blow Us All Away (ידהים את כולנו) - פיליפ, ג'ורג' איקר, המילטון והמקהלה
  • Stay Alive (Reprise) (הישאר בחיים (חזרה)) - המילטון, פיליפ ואלייזה
  • It’s Quiet Uptown (שקט בצפון העיר) - אנג'ליקה, המילטון, אלייזה והמקהלה
  • The Election of 1800 (הבחירות של שנת 1800) - ג'פרסון, מדיסון, בר המילטון והמקהלה
  • Your Obedient Servant (עבדך הנאמן) - בר והמילטון
  • Best of Wives and Best of Women (הטובה ברעיות והטובה בנשים) - אלייזה והמילטון
  • The World Was Wide Enough (העולם היה גדול מספיק) - בר, המילטון והמקהלה
  • Who Lives, Who Dies, Who Tells Your Story (מי חי, מי מת, מי מספר את סיפורך) - וושינגטון, בר, ג'פרסון, מדיסון, אנג’ליקה, אלייזה והמקהלה

שירים נוספים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

במחזמר קיימים מספר שירים אשר נחתכו, נמחקו, או נערכו מאוחר יותר, ולא הופיעו בגרסה המוגמרת של המחזמר. הנה רשימה של כל השירים אשר הוקלטו אך לא נכנסו למחזמר:

  • Ladies Interlude ("מעבר הנשים"): גרסה שונה של השיר "A Winter's Ball".
  • This One's Mine ("האחד הזה שלי"): גרסה ראשונית של השיר "Helpless" שהוקלטה על ידי לין מנואל מירנדה.
  • Valley Forge ("ואלי פורג'"): גרסה ראשונית של השיר "Stay Alive".
  • No John Trumble ("לא ג'ון טראמבל"): מעבר בין השירים "What'd I miss?" ו"Cabinet Battle #1", שעוסק בציור של האבות המייסדים שצויר על ידי ג'ון טראמבל, ונועד להחליף את הפתיח של "Cabinet Battle #1".
  • Schuyler Defeated ("תבוסתו של סקיילר"): שיר שנחתך ונשאר כמעבר בין "The Room Where It Happens" ו"Cabinet Battle #2". הגרסה המקורית מכילה בית נוסף לאחר הוויכוח בין המילטון ובר, בו אלייזה ופיליפ מוצאים את אלכסנדר ובר בניו יורק, ומתגלה כי אשתו של בר חולה במחלה קשה.
  • Let It Go ("תעזוב"): שיר המשך לגרסה המקורית של "Schuyler Defeated", שגם מציג את כניסתו של ארון בר לסנאט.
  • "Cabinet Battle #3 ("קרב קבינט #3): שיר שמציג דיון נוסף בקבינט, בנוגע לדרישה לסיום סחר העבדים האטלנטי.
  • An Open Letter ("מכתב פתוח"): גרסה מורחבת של השיר "The Adams Administration". הגרסה הזו מכילה קטע ראפ של המילטון בו הוא מעליב את הנשיא הפדרליסט ג'ון אדמס.
  • I Have This Friend ("יש לי את החבר הזה"): שיר בו המילטון מגיע להתייעץ עם ג'ורג' וושינגטון בנוגע למה לעשות לאחר שאויביו גילו על הרומן עם מריה ריינולדס.
  • Congratulations ("ברכותיי"): שיר סרקסטי של אנג'ליקה סקיילר, בו היא מעליבה את המילטון לאחר פרסום הריינולדס פמפלט. אחד מהבתים מהשיר נחתך והוכנס לתוך השיר "The Reynolds Pamphlet".
  • Dear Theodosia (Reprise) ("ת'אודוז'יה היקרה (חזרה)"): שיר שארון בר שר לבתו, ת'אודוז'יה, בו הוא מספר כי אשתו החולה מתה לילה קודם לכן. השיר היה אמור לשמש כמעבר בין "Burn" ו"Blow Us All Away".
  • Your Obedient Servant ("עבדך הנאמן"): גרסה ראשונית של שיר דומה באותו שם. הגרסה הראשונית של השיר הייתה יותר דומה לאירועים שהתרחשו במציאות, שכן מוזכר שם המכתב מאת צ'ארלס ד. קופר בו המילטון כינה את בר "איש מסוכן שאין לבטוח בו". בנוסף, השיר מכיל התגרות מצד אלכסנדר בהתאלמנותו של בר.
  • Ten Things, One Thing ("עשרה דברים, דבר אחד"): גרסה אלטרנטיבית של השיר "The World Was Wide Enough", אשר לא מכיל את המונולוג של אלכסנדר ואת החרטה של בר לאחר הקרב. במקומם, ההכנה של בר לקרב מוצגת מנקודת מבטו של אלכסנדר המילטון, כשהוא עדיין בטוח שאם הוא ייכנע, גם בר ייכנע ושניהם יחיו.

המחזמר מושר ברובו, עם מעט דיאלוג. התלבושות והתפאורה משקפים את התקופה בה העלילה מתרחשת, עם מעילי פראק מקטיפה ומכנסי רכיבה. התפאורה מורכבת מפיגומי עץ כנגד לבנים חשופות, והתאורה החמימה מזכירה אור נרות. אודות גילומם של המילטון, תומאס ג'פרסון, ג'ורג' וושינגטון ועוד דמויות היסטוריות לבנות על ידי שחקנים שחורים והיספנים, מירנדה אמר שלדעתו אין זה מצריך השעיית הספק משמעותית מצד הקהל: "הקאסט שלנו נראה כמו שאמריקה נראית היום, וזה ללא ספק בין-לאומי. זו דרך למשוך אותך לתוך הסיפור ולאפשר לך להשאיר בכניסה כל מטען תרבותי שהגעת איתו". הוא הוסיף: "אנחנו מספרים את סיפורם של גברים לבנים זקנים ומתים, אבל אנחנו משתמשים בשחקנים שאינם לבנים, וזה הופך את הסיפור ליותר נגיש לקהל עכשווי". "המילטון הוא סיפור על אמריקה, והדבר היפה ביותר בו הוא שהוא מסופר על ידי קאסט מגוון עם כאלה סגנונות מוזיקליים מגוונים", אמרה רניי אליס גולדסברי, שמגלמת את אנג'ליקה סקיילר. "יש לנו הזדמנות לקחת מחדש בעלות על היסטוריה שחלק מאיתנו לא בהכרח חושבים ששייכת לנו". מירנדה מתעקש שכל האבות המייסדים יגולמו על ידי שחקנים שאינם לבנים, והוא פתוח לאפשרות שנשים יגלמו את האבות המייסדים.

דיוק היסטורי

[עריכת קוד מקור | עריכה]

אף על פי שהמילטון מבוסס על אירועים אמיתיים, מירנדה לקח לעצמו קצת חירות אומנותית בסיפור האירועים הללו. לדוגמה, בשיר Farmer Refuted ההתכתבויות של סמואל סיבורי והמילטון קרו לפני מעשיות השיר Aaron Burr, Sir אך בהצגה Farmer Refuted מוצג ארבעה שירים אחריו. לאנג'ליקה באמת היה קשר חזק עם המילטון (לפי התכתבויות בין השניים היכולות להיחשב לעיתים כרומנטיות), אך הקשר הזה מנופח בהצגה. במהלך השיר Satisfied, אנג'ליקה מסבירה מדוע המילטון לא מתאים לה אף על פי שהיא מעוניינת בו. היא מציינת בפרט ש-"אני בחורה בעולם שבו תפקידי היחיד הוא להתחתן עם גבר עשיר. לאבי אין בנים ולכן אני זו שחייבת לטפס בסולם החברתי." במציאות, הלחץ על אנג'ליקה לעשות זאת היה קטן בהרבה. לפיליפ סקיילר היו חמישה עשר ילדים, מתוכם שני בנים ששרדו עד לבגרות, ואנג'ליקה בחרה להתחתן עם ג'ון בארקר צ'רץ' כמה שנים לפני שפגשה את המילטון. מירנדה ציין שהוא בחר לתאר זאת כך עקב האפקט הדרמטי שנוצר במידה שאנג'ליקה פנויה ובכל זאת לא יכולה להנשא לו. כמו כן, במערכה הראשונה, תפקידו של בר בחייו של המילטון גדול יותר מאשר במציאות, והרבה מהאינטראקציות המוקדמות בין השניים הן בדיוניות. לדוגמה, בעוד שבר היה נוכח בקרב על מונמות', הוא לא שימש כסגנו של צ'ארלס לי בדו-קרב שלו מול ג'ון לורנס, כפי שמופיע בשיר Ten Duel Commandments, אלא אוון אדוארדס. כבנוסף, המילטון מעולם לא פנה לבר בבקשה שיעזור בכתיבת כתבי הפדרליסט כפי שמופיע בשיר Non-Stop.

במערכה השנייה ישנם מספר אי דיוקים לגבי שקיעתו של המילטון, ככל הנראה עקב אילוצי זמן וסיפור. על אף שג'ון אדמס והמילטון באמת לא הסתדרו ביניהם, אדמס מעולם לא פיטר את המילטון כפי שמתואר בהצגה. המילטון התפטר מתפקידו כשר האוצר ב-1795, שנתיים לפני שאדמס נבחר לנשיא. בנוסף, ג'פרסון, מדיסון ובר לא פנו להמילטון לגבי הרומן שלו, אלא ג'יימס מונרו ופרדריק מולנברג ב-1792. מונרו היה חבר קרוב של ג'פרסון וחלק איתו את המידע על הרומן של המילטון. העיתונאי ג'יימס קלנדר פרסם את הסיפור על הבגידה ב-1796. המילטון האשים את מונרו, והסכסוך ביניהם כמעט הסתיים בדו-קרב. לבסוף, המילטון פרסם הודאה רשמית ברומן.

בשיר Blow Us All Away היו כמה וכמה אי דיוקים. לדוגמה, בשיר אפשר לשמוע שהם אומרים שהכל חוקי בניו ג׳רזי, אבל באותה תקופה חוקי ניו ג׳רזי וניו יורק היו שווים לגמרי ולכן, מה שהיה ניתן לעשות בניו ג׳רזי היה ניתן לעשות גם בניו יורק בלי שום שינוי. בנוסף, במחזמר, ג׳ורג׳ איקר ירה בפיליפ כאשר הגיעו לספרה שבע בספירה עד עשר, לעומת זאת, בדול האמיתי, הספירה הגיעה עד עשר ואפילו אחרי. פיליפ ואיקר לא עשו כלום, וכשאיקר הרים את אקדחו לשמיים לבסוף, הוא בטעות ירה בפיליפ.

כמו כן, לא היו אלה הבחירות של שנת 1800 שהובילו לדו-קרב בין בר להמילטון. באותן בחירות בר מונה לסגן הנשיא של ג'פרסון, אך כשג'פרסון החליט שלא לרוץ שוב עם בר לבחירות של 1804, בר החליט להתמודד על תפקיד מושל ניו יורק. הוא הפסיד ברוב קולות למורגן לואיס. לאחר מכן פורסם מכתב מאת צ'ארלס ד. קופר אל פיליפ סקיילר, ובו נטען שהמילטון קרא לבר "איש מסוכן שאין לבטוח בו עם מושכות הממשל". פרסום זה הוביל לאותה התכתבות בין בר להמילטון שמוצגת בשיר Your Obedient Servant.

בנוסף לכך, בשיר "Cabinet Battle #1", אלכסנדר המילטון טוען כי לתומאס ג'פרסון אין זכות להזכיר את מלחמת העצמאות, כי הוא לא שירת בה והעדיף "להתמסטל עם הצרפתים". בפועל, ג'פרסון שירת כקצין במלחמת העצמאות, והוא הפך לשגריר בצרפת רק לאחר שהמלחמה נגמרה. דוגמה נוספת היא האזכור של משפט לוי ויקס (אנ') בסמוך לוועדת החוקה האמריקאית וכתיבת מסמכי הפדרליסט, למרות שהמשפט בפועל התרחש רק בשנת 1800, למעלה מעשר שנים לאחר מכן.

המילטון זכה לתשבחות מצד המבקרים, והוגדר על ידי רבים כתופעה תרבותית.

ביקורת על ההפקה של המחזה במגזין וריאטי היללה: "המוזיקה משלהבת, אבל המילים הן ההפתעה הגדולה. ההרגשה והצליל של הדיאלוג המושר הותאמו במיוחד לכל דמות. ג'ורג' וושינגטון, דמות ממלכתית בגילומו המרשים של ג'קסון, שר בפרוזה מלוטשת... אבל בסופו של דבר, הנראטיב המרגש של מירנדה על סיפור חייו של אדם אחד הופך לנראטיב של אומה שלמה, אומר שנבנתה על ידי מהגרים שלעיתים זקוקים לתזכורת מהיכן הגיעו."

בביקורת על ההפקה בברודוויי במגזין טיים-אאוט ניו יורק נכתב: "אני אוהב את המילטון. אני אוהב אותו כמו שאני אוהב את ניו יורק, או את ברודוויי כשהוא מצליח לעשות את זה נכון. וזה כל כך נכון... שילוב עילאי של היפ-הופ ברמה שמתאימה להשמעה ברדיו (כמו גם רית'ם אנד בלוז, בריטפופ ושירי מחזות זמר מסורתיים), היסטוריה אמריקאית שלא סופרה מספיק יחד עם נקודת המבט הייחודית והאישית של מירנדה בתור דור ראשון למהגרים פורטוריקנים וכישרונו הבלתי נדלה עם מילים. המילטון לוחץ חזק על כפתורים תרבותיים בכל כך הרבה רמות... הדרמה האנושית והעומק הסיפורי של היצירה פשוט מדהימים."

ביקורת במגזין האקונומיסט ציינה שההפקה נהנית מהצלחה ביקורתית אוניברסלית כמעט. ברק אובמה התלוצץ שההערצה למחזמר היא "הדבר היחידי שדיק צ'ייני ואני מסכימים עליו."

הצלחה קופתית

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הכרטיסים לכל הצגות המחזמר בתיאטרון הציבורי באוף-ברודוויי נמכרו כולם. עוד לפני הצגת הבכורה של המחזמר בברודוויי, הוא הספיק לגרוף מיליוני דולרים במכירות כרטיסים מראש (כ-30 מיליון דולר על פי הדיווחים). בשבוע של יום העבודה שהסתיים ב-6 בספטמבר 2015, המילטון היה ההצגה השנייה הכי רווחית בברודוויי, שני רק למלך האריות. עד לאותו חודש נמכרו כמעט כל הכרטיסים עבור כל ההצגות המתוכננות של המחזמר בברודוויי.

כמו הצגות אחרות בברודוויי, המילטון מציע הגרלת כרטיסים מוזלים לפני כל הופעה. בהגרלה מוצעים עשרים ואחד מקומות בשורות הראשונות, ולעיתים גם כמה מקומות בעמידה. שלא כמו הצגות אחרות בברודוויי, ההגרלה של המילטון משכה קהל גדול במיוחד, ויצרה בעיה של דחק ברחוב של התיאטרון. היות שרק מעט אנשים יכולים לזכות בהגרלה, לין מנואל מירנדה העלה הופעות קטנות שהוצגו לפני ההגרלה עצמה, כך שגם אלה שלא זכו בכרטיסים יוכלו לחוות חלק קטן מההופעה. ההופעות הללו זכו לשם #Ham4Ham, כלומר המילטון עבור המילטון, היות שהזוכים בהגרלה נדרשים לשלם 10$, ערך השטר עליו מופיעה דמותו של אלכסנדר המילטון, בעבור הכרטיסים למחזה.

הקהל הגדול שהגיע להגרלות החל לגרום לבעיות בטיחות, והוחלט להעביר את ההגרלה לאינטרנט באופן זמני. ביום הראשון של ההגרלה הדיגיטלית, יותר מ-50,000 אנשים נרשמו וגרמו לאתר לקרוס.

מורשת והשפעה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-2015, משרד האוצר של ארצות הברית הודיע על עיצוב מחודש של שטר ה-10$, שבו תוחלף דמותו של המילטון בדמות נשית כלשהי מההיסטוריה האמריקאית. בעקבות העלייה בפופולריות של המילטון שיצר המחזמר, החליט שר האוצר האמריקאי ג'ק ליו לבטל את התוכניות להחלפת דיוקנו של המילטון. במקום זאת, הוחלט להחליף את דיוקנו של אנדרו ג'קסון שעל שטר ה-20$ בדיוקנה של הארייט טאבמן.

ב-18 בנובמבר 2016, הגיע מייק פנס, סגנו של הנשיא הנבחר של ארצות הברית דונלד טראמפ (חודשיים לפני כניסתו לבית הלבן), לצפות במחזמר המילטון, בסך הכל 11 ימים לאחר בחירת דונלד טראמפ כנשיא ארצות הברית, במהלך הקמפיין דונלד טראמפ דיבר כנגד הגירה וכנגד אוכלוסיות רבות ביניהם היספנים (שמשמשים חלק מרכזי בשחקנים בהצגה). בסוף ההצגה לאחר ההשתחוויה, החליטו שחקני ההצגה לפני הירידה מהבמה, להקריא מספר דברים לסגן הנשיא החדש, בדבריהם הביעה ההפקה חשש מפני חוסר שמירה על זכויותיהם והפיכתם על ידי הממשל החדש לאזרחים סוג ב', וביקשו שהממשל החדש יעבוד בשביל כולם ודאגו להזכיר את היות השחקנים מכלל העדות, הדתות, הגזעים והמינים שחיים בארצות הברית. תוך כדי הקראת הדברים יצא פנס מהאולם כשהקהל צועק לו קריאות בוז. דונלד טראמפ הנשיא הנבחר הגיב בפייסבוק על דבריהם בהתייחסו לאיכות ההצגה.

המיקסטייפ של המילטון (באנגלית: The Hamilton Mixtape) הוא דיסק שיצא ב-2016 שבו זמרים מפורסמים שרים את שירי המחזמר בביצועים שלהם ומספר שירים נוספים המבוצעים על ידי השחקנים עצמם. בין המשתתפים היו יוצר המחזמר לין מנואל מירנדה, הזמרת סיה, הזמר אשר ועוד.

דמויות מרכזיות ושחקנים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
דמות ואסר (2013) אוף ברודוויי (2015) ברודוויי (קאסט מקורי) (2015) ברודוויי (קאסט נוכחי)
אלכסנדר המילטון לין-מנואל מירנדה לין-מנואל מירנדה / חוויאר מוניוז מיגל סרוואנטס
ארון בר אוטקארש אמבודקאר לזלי אודום ג'וניור ג'ין הא
אליזבת' סקיילר המילטון אנה נוגווירה פיליפה סו קריסטל ג'וי בראון
אנג'ליקה סקיילר צ'רץ' אניקה נוני רוז רניי אליס גולדסברי מנדי גונזלס
המרקיז דה לה פאייט / תומאס ג'פרסון דויד דיגס קייל סקאטליף
ג'ורג' וושינגטון כריסטופר ג'קסון בריאן טרל קלארק
המלך ג'ורג' השלישי ג'ושוע הנרי בריאן ד'ארסי ג'יימס ג'ונתן גרוף יואן מורטון
פגי סקיילר / מריה ריינולדס פרסילה נונייז ג'זמין ספאס-ג'ונס אובין ווייז
ג'ון לורנס / פיליפ המילטון חוויאר מוניוז אנתוני ראמוס דניאל יירווד
הרקולס מוליגן / ג'יימס מדיסון ג'ושוע הנרי אוקייריאטה אונאודוואן פרגי ל. פיליפה

חילופים משמעותיים בקאסט של ברודוויי

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • ג'ונתן גרוף החליף את ברייאן דארסי ג'יימס בתפקיד המלך ג'ורג' השלישי כשההצגה עברה מאוף ברודוויי לברודוויי ב-3 במרץ 2015.
  • אנדרו ראנלס החליף את גרוף בתפקיד המלך ג'ורג' השלישי מ-27 באוקטובר עד 29 בנובמבר 2015, אז גרוף חזר לתפקיד.
  • רורי או'מאלי קיבל את תפקיד המלך ג'ורג' השלישי מגרוף ב-11 באפריל 2016.
  • ג'ונתן גרוף חזר לשחק את תפקיד המלך ג'ורג' השלישי להופעה אחת ב-28 ביוני 2016, לצילומי ההצגה.
  • חוויאר מוניוז, שהיה המחליף של המילטון, קיבל את התפקיד הראשי של אלכסנדר המילטון מלין מנואל מיראנדה ב-11 ביולי 2016, מיכאל לואי קיבל את תפקיד המחליף של המילטון מחוויאר מוניוז.
  • לקסי לוסון קיבלה את התפקיד של אלייזה המילטון מפיליפה סו ב-11 ביולי 2016.
  • ברנדון ויקטור דיקסון קיבל את התפקיד של ארון בר ב-23 באוגוסט 2016. התפקיד בוצע על ידי המחליפים לתפקיד - סידני ג'יימס ארקווט ואוסטין סמית' - בששת השבועות בין יציאת לזלי אודום ג'וניור מהתפקיד לכניסתו של דיקסון.
  • דויד דיגס עזב את ההפקה ב-15 ביולי 2016. הוא הוחלף על ידי סת' סטיוארט.
  • מנדי גונזאלס החליפה את רניי אליס גולדסברי בתפקיד אנג'ליקה סקיילר צ'רץ' ב-6 בספטמבר 2016. גולדסברי עזבה את הקאסט ב-3 בספטמבר.
שנה פרס קטגוריה מועמד תוצאה
2016 טוני המחזמר הטוב ביותר זכייה
הספר הטוב ביותר למחזמר לין מנואל מירנדה זכייה
היצירה המקורית הטובה ביותר זכייה
הבימוי הטוב ביותר למחזמר תומאס קייל זכייה
השחקן הטוב ביותר במחזמר לזלי אודום ג'וניור זכייה
לין מנואל מירנדה מועמד
השחקנית הטובה ביותר במחזמר פיליפה סו מועמדת
שחקן המשנה הטוב ביותר במחזמר דייב דיגס זכייה
ג'ונתן גרוף מועמד
כריסטופר ג'קסון מועמד
שחקנית המשנה הטובה ביותר במחזמר רנה אליס גולדסברי זכייה
עיצוב התפאורה הטוב ביותר במחזמר דייוויד קורניס מועמד
עיצוב התלבושות הטוב ביותר במחזמר פאול טזוול זכייה
התאורה הטובה ביותר במחזמר האוול בינקלי זכייה
הכראוגרפיה הטובה ביותר אנדי בלקנביולור זכייה
הניצוח הטוב ביותר אלכס לקמוייר זכייה
פוליצר דרמה לין מנואל מירנדה זכייה
פרסי גראמי אלבום המחזמר הטוב ביותר זכייה
2017 בילבורד פס הקול הטוב ביותר זכייה
2018 מרכז קנדי לין מנואל מירנדה, אנדי בלקנביולר, אלכס לקומייר ותומס קייל זכייה

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]