ספר המורמונים (מחזמר)
 | |
| מילות השירים |
טריי פארקר, רוברט לופז, מאט סטון  |
|---|---|
| מוזיקה |
טריי פארקר, רוברט לופז, מאט סטון |
| הצגת בכורה |
24 במרץ 2011 |
| פרסים |
פרס טוני למחזמר הטוב ביותר |
| אתר רשמי | |
  | |
"ספר המורמונים" (באנגלית: The Book of Mormon) הוא מחזמר סאטירי שנכתב והולחן על ידי טריי פארקר ומאט סטון והמחזאי רוברט לופז. ההצגה משלבת בין סאטירה על עולם הדת לבין פארודיה על מחזות הזמר הקלאסיים.
"ספר המורמונים" מגולל את סיפורם של שני נערים מיסיונרים מהזרם המורמוני, שנשלחים למשימתם בכפר נידח בצפון אוגנדה הנשלט על ידי גנרל אכזר שמהלך אימים על האוכלוסייה המקומית. הם מנסים לשכנע את תושבי הכפר לקרוא את ספר מורמון (על אף שרק אחד משניהם באמת קרא אותו), ואז להציע להם להמיר את דתם. תושבי אוגנדה מודאגים מהמלחמה, הרעב, העוני וממחלת האיידס שמכה בהם, ולכן אינם מסכימים לקרוא את הספר.
במרץ 2011, לאחר שבע שנות עבודה, עלתה ההצגה בברודוויי, ניו יורק, גרפה ביקורות חיוביות וזכתה בפרסים רבים, כולל תשעה פרסי טוני – אחד מהם פרס טוני למחזמר הטוב ביותר – וכן בפרס גראמי לאלבום המחזמר הטוב ביותר. האלבום, בביצוע להקת השחקנים המקורית של ברודוויי, יצא לאור במאי 2011, ונחשב לאחד האלבומים הנמכרים ביותר מבין אלבומי מחזות הזמר של ברודוויי בארבעת העשורים האחרונים.
ב-25 בפברואר 2013 הועלתה ההפקה הבריטית למחזמר בווסט אנד. ב-13 במרץ 2013 נערכה הבכורה הרשמית בלונדון. באפריל 2014 זכתה ההפקה הבריטית בארבעה פרסי אוליבייה (טקס פרסי התיאטרון החשוב ביותר באנגליה): המחזמר הטוב ביותר, השחקן הראשי הטוב ביותר במחזמר, שחקן המשנה הטוב ביותר במחזמר ופרס עיצוב התנועה הטוב ביותר.
עלילה
[עריכת קוד מקור | עריכה]מערכה ראשונה
[עריכת קוד מקור | עריכה]במרכז האימונים של הכנסייה המיסיונרית ביוטה שבארצות הברית, לומד התלמיד האדוק, הנאה והיהיר קווין פרייס. בפתיחת המחזמר, פרייס עומד על הבמה עם חבריו לכיתה, ויחד הם מבצעים תרגיל, שבו עליהם להראות למנהל כיצד הם מתכוונים להציג את "ספר מורמון" כשיעברו מדלת לדלת במדינות שונות במסגרת שליחותם המיסיונרית ("Hello!"). אחד התלמידים, ארנולד קנינגהאם, הוא נער חסר ביטחון וחנון חסר-תקנה, הסובל מעודף משקל. במהלך התרגיל ניתן לראות שאין לו שום סיכוי להצליח במשימה.
פרייס מאמין שאם הוא יתפלל מספיק, הוא יישלח לאורלנדו שבפלורידה ויבלה שם במשך שנתיים במסגרת השליחות המיסיונרית. אולם לתדהמתו, הוא וקנינגהאם נשלחים יחד לאוגנדה ("Two By Two"). אחרי שהשניים נפרדים מבני משפחותיהם, הם עולים על מטוס בשדה התעופה של העיר סולט לייק סיטי. פרייס מתכנן להשלים את המשימה באופן מופלא (לבדו), בזמן שקנינגהאם פשוט שמח על כך שיש לו מעכשיו "חבר הכי טוב". אמנם הוא הכיר את פרייס רק יום קודם לכן, אבל על פי חוק מס' 72 של מרכז האימונים בכנסייה המורמונית, לפרייס אסור לעזוב את שותפו החדש אף לא לרגע, חוץ מאשר בשירותים ("You And Me But Mostly Me").
מיד עם הגעתם לכפר בצפון אוגנדה, נשדדים שני הנערים על ידי חייליו החמושים של הגנרל המקומי, גנרל באט-פאקינג-נייקד. לאחר מכן, הם מתקבלים בברכה על ידי ראש הכפר מאפאלה חטימבי, וקבוצה של תושבים אשר משתפים אותם במציאות היומיומית הקשה ("Hasa Diga Eebowai").
בתו של חטימבי, נאבאלונגי, מובילה את פרייס וקנינגהאם המזועזעים לדירה שבה חיים שאר המיסיונרים המורמונים אשר פועלים באזור. במהלך המפגש מגלים פרייס וקנינגהאם שאף אחד מהם לא הצליח לצרף אפילו אפריקני אחד לזרם המורמוני. מקינלי, מנהיג המיסיונרים באזור, מלמד את פרייס וקנינגהאם כיצד להתמודד עם הרגשות השליליים שעולים בהם, ומציע להם להדחיק כל דבר שגורם להם להרגיש רע ("Turn It Off").
פרייס וקנינגהאם מגיעים למיטתם ללילה ראשון באוגנדה, ועל אף שפרייס חושש מפני העתיד ומראה סימני לחץ, קנינגהאם מרגיע אותו, ובטוח שפרייס יצליח להמיר את דתם של תושבי הכפר ("I Am Here For You").
פרייס, שדברי שותפו הרגיעו אותו, קם בבוקר נחוש מתמיד להצליח במשימה שכל שאר המיסיונרים נכשלו בה: ללמד את תושבי הכפר על ג'וזף סמית, מייסד הכנסייה המורמונית. הוא מחליט לעשות זאת באמצעות שיר, שמתחיל כשיר הלל לסמית, אך מסתיים כשיר הלל לעצמו ("All-American Prophet"). אנשי הכפר אינם מביעים עניין בסיפור על ג'וזף סמית, ומתייחסים לפרייס כאל נודניק שמטריד את מנוחתם. זמן קצר לאחר שפרייס שר את השיר, מגיע הגנרל האכזר ומודיע על הצו שהוציא, אשר מחייב את כל בנות הכפרים של צפון אוגנדה לעבור מילה תוך שבוע (זאת משום שעל פי אמונתו, הדגדגן הוא איבר עוצמתי ואימתני שעלול לחסל אותו). אחד מבני הכפר מוחה נגד הגנרל, ובתגובה הגנרל יורה בראשו למוות.
נאבאלונגי בורחת לביתה ומתחבאת שם. היא נזכרת בשיר ששר פרייס על ספר מורמון ובהבטחותיו כי מי שימיר את דתו, חייו יהיו טובים יותר. היא חולמת על הארץ החדשה שנשמעת כמו גן עדן עלי אדמות ("Sal Tlay Ka Siti").
בינתיים נוצרת פאניקה בדירת המיסיונרים שבכפר, כשמנהיג המיסיונרים האזורי מקינלי מתבקש להעביר דיווח לנשיא הכנסייה המורמונית על מספר האנשים באוגנדה שהמירו את דתם לזרם המורמוני בנצרות. זאת משום שחבורת המיסיונרים שלו לא הצליחה לשכנע אפילו אדם אחד בכפר. כשמתברר שגם פרייס וקנינגהאם נכשלו במשימתם, הלחץ גובר. שניהם עדיין מזועזעים מהמציאות החשוכה של אפריקה, ופרייס מחליט לבקש העברה לאורלנדו, בזמן ששותפו הנאמן קנינגהאם מבטיח לפרייס שילך איתו לאן שרק יגיד. אבל פרייס מבהיר לקנינגהאם שהוא נוטש אותו ובורח מהאזור. כשקנינגהאם השבור נותר לבדו, מגיעה נאבאלונגי, ומביעה את רצונה ללמוד על ספר מורמון. לטענתה, היא שכנעה גם את שאר בני הכפר להגיע לשיעור ולהקשיב. קנינגהאם אוזר אומץ, ומחליט לקחת את המושכות בפעם הראשונה בחייו ("Man Up").
מערכה שנייה
[עריכת קוד מקור | עריכה]קנינגהאם מעולם לא קרא באמת את ספר מורמון, ולכן כשהקהל שלו מתחיל להראות סימני נטישה ומאיים לעזוב את השיעור, הוא ממציא במהירות סיפורים שמשלבים בין מעט הדברים שהוא יודע על המורמונים, לבין מוטיבים המוכרים לו היטב מסרטי מדע בדיוני. הסיפורים היצירתיים של קנינגהאם מדברים לליבם של אנשי אוגנדה ומעוררים בהם הזדהות, וכך הם שבים להקשיב לו. המצפון של קנינגהאם (בדמות אביו, ג'וזף סמית, הוביטים, דארת' ויידר ועוד) מציק לו, אבל הוא משכנע את עצמו שאם הסיפורים שהוא המציא עוזרים לאנשים אחרים, זו בטח אינה טעות לעשות זאת ("Making Things Up Again").
פרייס מגיע בינתיים לאורלנדו והוא מאושר, עד שהוא מבין שהוא רק חלם על כך. לפתע הוא נזכר בחלום בלהות שהיה לו לאחר שחטא בילדותו (הוא גנב סופגניה מהמטבח בשעת לילה, ולמחרת בבוקר האשים את אחיו בגנבה). כעת, הוא חש חרדה כשהוא מבין שהסיוט עומד לחזור על עצמו ("Spooky Mormon Hell Dream"). בחלומו, פרייס מגיע לגיהנום כשמסביבו רוקדים השטן, שדונים, ונשמותיהן של דמויות אכזריות כמו היטלר וג'ינגיס חאן. כמו כן, מסתובבות בגיהנום גם כוסות קפה, זאת משום שהזרם המורמוני אוסר על שתיית קפה.
פרייס מתעורר מהסיוט, ומבין שעליו לחזור למשימה בכפר שבצפון אוגנדה. קנינגהאם מגיע ומודיע שישנם עשרה אפריקנים שמתעניינים בכנסייה המורמונית. אלא שלמרות הפצרותיו של פרייס, קנינגהאם מסרב להחזיר אותו לחייו. מקינלי מבהיר לקנינגהאם, שאף אחד מהאפריקנים לא ימיר את דתו כל עוד הגנרל האכזר לא יאפשר זאת. פרייס רואה בדבריו של מקינלי הזדמנות להוכיח את תרומתו, והוא מחליט לפרוץ ללשכתו של הגנרל עם ספר מורמון בידו, במטרה לשכנע גם אותו להמיר את דתו ("I Believe"). לאחר מכן נראה פרייס במרפאה, שם מחלץ הרופא מישבנו את ספר מורמון.
קנינגהאם ממשיך בשיעוריו, ואנשי הכפר מחליטים לעבור הטבלה ולהמיר את דתם לזרם המורמוני בנצרות. קנינגהאם הנרגש מטביל באופן אישי את נאבאלונגי ("Baptize Me"), והמיסיונרים מטבילים את שאר אנשי הכפר. במעמד הטקס החגיגי, מרגישים המיסיונרים סוף סוף אחדות שלמה עם בני הכפר וחוגגים זאת ("I Am Africa"). בינתיים, שומע הגנרל על המרת הדת של אנשי הכפר, ומחליט להרוג את כולם.
פרייס מטביע את יגונו בשתיית כוסות קפה רבות, משקה שצריכתו אסורה על פי האמונה המורמונית. כשקנינגהאם מוצא אותו, הוא מספר לו שעליהם להתנהג כאילו הם שותפים למשימה, משום שנשיא הכנסייה המורמונית ובכירים נוספים בקהילה עומדים לבקר את המיסיונרים באוגנדה כדי לברך אותם על הצלחתם במשימה. אחרי שקנינגהאם עוזב, פרייס נזכר בכל הבטחות השווא ששמע כל חייו מאנשי הכנסייה, מהוריו, מחבריו ומסביבתו ככלל ("Orlando").
במהלך החגיגה של אנשי הכנסייה המורמונית עם המיסיונרים באוגנדה, מוכתרים פרייס וקנינגהאם כשני המיסיונרים המוצלחים ביותר בכל יבשת אפריקה. מיד לאחר מכן מגיעה נאבאלונגי למסיבה יחד עם שאר המקומיים, ויחד הם מבקשים להציג את מופע הראווה שהכינו: "סיפורו של ג'וזף סמית, משה האמריקני" ("Joseph Smith American Moses"). אלא שההצגה שלהם משקפת את הסיפורים המעוותים שקנינגהאם סיפר להם. מסופר בה, בין היתר, שג'וזף סמית קיים יחסי מין עם צפרדעים כדי להירפא מאיידס. נשיא הכנסייה המזועזע מורה לכל המיסיונרים המורמונים לשוב לביתם, ומבהיר לנאבאלונגי שהיא וחבריה אינם באמת מורמונים. לבה של נאבאלונגי נשבר כשהיא מבינה שלעולם לא תגיע לגן העדן, והיא מקללת את אלוהים על כך שהזניח אותה ("Hasa Diga Eebowai [Reprise]").
קנינגהאם מתוסכל מכישלונו, אבל פרייס מבין שקנינגהאם צדק לאורך כל הדרך, כי למרות החשיבות של כתבי הקודש, הערך החשוב ביותר בדת הוא עזרה לזולת. הם מתפייסים וחוזרים במהירות לנאבאלונגי כדי להציל את אנשי הכפר מידי הגנרל האכזר.
נאבאלונגי כועסת עדיין על קנינגהאם, ולכן מספרת לאנשי הכפר שהוא נאכל על ידי אריות, והם מתאבלים על מותו. הגנרל האכזר מגיע לכפר ומאיים לפגוע בכולם, אך קנינגהאם מופיע, ואנשי הכפר בטוחים שהוא קם לתחייה. פרייס וקנינגהאם מצליחים לגרש את הגנרל לאחר שהם מדגישים בפניו כי הוא לא יוכל לפגוע בקנינגהאם "בן האלמוות". בנוסף לכך, הם מאיימים להיעזר בכוחותיו של ישו ולהפוך אותו ללסבית (והרי הגנרל מפחד מדגדגנים).
המיסיונרים, שגורשו על ידי נשיא הכנסייה המורמונית מהכפר, עושים את דרכם לשדה התעופה, אלא שפרייס מציע להם להישאר איתו ועם קנינגהאם באוגנדה כדי להמשיך לעזור לאנשי הכפר. פרייס משכנע את כולם – המורמונים והאפריקנים – לעבוד יחד כדי להפוך את חייהם לגן עדן. מאוחר יותר עוברים האפריקנים והמיסיונרים לשעבר מדלת לדלת בצפון אוגנדה, ומציעים לאנשים לעיין בספר הקדוש החדש: "ספרו של ארנולד" ("Tomorrow Is a Latter Day" / "Hello! [Reprise]" / "Finale").
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של ספר המורמונים
ספר המורמונים, ברשת החברתית פייסבוק
ספר המורמונים, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
ספר המורמונים, ברשת החברתית אינסטגרם- האתר הרשמי מניו יורק
- האתר הרשמי מלונדון
- דני שדה, שואוטיים: 10 מחזות הזמר הכי שווים בלונדון, באתר ynet, 27 בספטמבר 2015
