אבניו קיו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אבניו קיו
Avenue Q
Avenueq.jpg
הלוגו המקורי של המחזמר
מבוסס על ספרו של ג'ף וייטי
רחוב סומסום
מוזיקה רוברט לופז (פזמונאי)
ג'ף מרקס
מקום ההתרחשות ניו יורק
סוגה מחזמר
הצגת בכורה 2003
2007 (גרסה עברית)
2018 (בישראל - הגרסה המקורית)
מספר מערכות 2
שפה אנגלית
בארץ - נוסח בעברית על ידי אלי ביז'אווי
פרסים 3 פרסי טוני

אבניו Q (באנגלית: Avenue Q) הוא מחזמר בבימויו של ג'ייסון מור, המבוסס על התוכנית "רחוב סומסום". בהתחלה הוא הופיע באוף ברודוויי, אחר כך בברודוויי בין 2003 עד 2009, ובלונדון ואז הופק בגרסאות נוספות בארצות כמו שוודיה, פינלנד וישראל.

המחזמר כולל בתוכו קטעים למבוגרים בלבד ומילים גסות, ולכן הוא מיועד לבני 16 ומעלה. את המילים לשירים כתבו רוברט לופז וג'ף מרקס והבובנאי ריק ליון עיצב את הבובות.

הבובות עצמן מבוססות על דמויות האהודות מרחוב סומסום, טרקי המפלצת, למשל, הוא מפלצת חובבת סקס ואוננות המבוססת על עוגיפלצת, ואילו רוד, הומו שמתעקש להשאר בארון, וניקי, שעושה הכול כדי להוציא אותו, מבוססים על אריק ובנץ.

בישראל הועלתה הפקה בעברית של המחזמר בתיאטרון בית ליסין בסוף 2007. מפעילי הבובות היו רועי בר נתן, טלי אורן, עידן אלתרמן, ניקי גולדשטיין וקומיקאים נוספים. כמו כן השתתפו בגרסה העברית השחקנים מיכל ינאי, אלינור אהרון וניר שלמון. הפקה מוקדמת יותר בישראל המבוססת על מחזה זה משנת 2006 נקראה "רחוב טוב" בבימויו של חנן פלד, את המוזיקה המקורית כתב יוני בלוך והשתתפו בהצגה גיל נתנזון, לוסי דובינצ'יק, ניר לוי, מאיה שוטנפלד, דייוויד לוינסקי, יעל בדש, כפיר לוי ועדי אייזנמן.

המחזמר המצליח חזר לבמות ישראל ב-2018 כהפקה עצמאית. המחזמר בגרסתו הנוכחית נאמן לחלוטין למקור כפי שעלה על במות ברודוויי, בבימויו של עידן ליפר ובהשתתפות השחקנים: בועז נחום, אורי אלקיים, אורית להב (עד 2019), ניצן אופיר, מאיה ליבני / קטלין אליגדו, יורן דוידי, מזל פיקדו, עופרי לסקי / מאיה קריסטל טננבאום. כיום, המחזמר התחיל באולם רוזין ברמת אביב ג' ובחודש אוקטובר 2019 צפוי להתחיל לרוץ בתיאטרון הסינימה בסינימה סיטי גלילות.

רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]

המחזמר הוא מחווה לתוכנית הפופולרית רחוב סומסום, כאשר ג'ף מרקס והבובנאי ריק ליון עבדו ביחד בתוכנית. אולם בניגוד לרחוב סומסום, אבניו Q מציג קטעים של גזענות, פורנוגרפיה והומוסקסואליות. באחד הראיונות ציינו לופז ומרקס שכאשר הזמינו את אלמנתו של ג'ים הנסון לצפות בהצגה, היא תארה אותו בתור "מכתב אהבה שהוא הומאז' לרחוב סומסום".

עלילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרטי העלילה להלן מבוססים על הגרסה העברית של המחזמר שתרגם אלי ביז'אווי וביים משה קפטן והועלתה בתיאטרון בית ליסין בשנת 2007.

המחזמר מתחיל עם פרינסטון, בוגר מכללה, המחפש דירה וחיים טובים בניו יורק. לאחר שחיפש דירה בשאר חלקיה של ניו יורק, הוא מגיע לאבניו Q, שם הוא פוגש קבוצת דיירים השונאים את חייהם. באבניו קיו גרים קייטי-פלצת, גננת בגן; ניקי ורוד, שני שותפים לדירה הגרים ביחד כבר תקופה ארוכה; בראיין, קומיקאי יהודי ומובטל; לטינה, ארוסתו הדרום אמריקאית, אשר עובדת כמטפלת פסיכולוגית אך חסרת מטופלים; ומיכל ינאי, מלכת הילדים בעבר, וכרגע עובדת כ"אב הבית" של הבניין. בעוד שכולם מתלוננים על חייהם, הם מסכימים כי חייה של מיכל הם הגרועים ביותר. מיכל נותנת לפרינסטון את המפתחות לדירתו, וכולם מברכים אותו כדייר החדש באבניו קיו.

בדירתו, רוד קורא את הספר "האירוויזיון - השנים היפות'", כאשר ניקי נכנס לדירה, ורוצה לחלוק איתו מאורע על הומוסקסואל אותו פגש ברכבת התחתית. רוד מרגיש מותקף על ידי איזכור המושג הומוסקסואליות, וניקי מבטיח לו כי לא תהיה לו בעיה לקבל את העובדה שהוא הומו.

פרינסטון מפוטר מעבודתו החדשה, ומחפש אחר מטרתו בחיים. הוא מוצא אגורה עם שנת לידתו - אמונה תפלה נדירה. כולם מסבירים את מטרתם בחיים. מיכל, מצידה, מפחדת כי הוא כבר הגשימה את מטרתה בחיים. קייט מגלה כי היא רוצה לפתוח בית ספר רק למפלצות. כאשר פרינסטון שואל האם היא וטרקי-פלצת מלמעלה מקורבים, היא נעלבת קשות, ואומרת כי בעיניה הוא גזען. פרינסטון מציין כי גם מטרתה בחיים היא די גזענית, וכולם מצטרפים לשיחתם ומסכימים כי כל אחד הוא קצת גזען. הדובי-לאלאים מופיעים, ומשכנעים אותו לקנות פחיות בירה, במקום למצוא את מטרתו.

פרינסטון וקייטי-פלצת מתאהבים ונפרדים, כאשר לבסוף עוזר פרינסטון לקייטי-פלצת להגשים את חלומה ולפתוח בית ספר למפלצות בלבד, בסיוע כספי של טרקי-פלצת, מפלצת שעירה וגסת רוח שמתגוררת בקומה העליונה.

דמויות ראשיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • פרינסטון - בוגר טרי מהמכללה, המאוהב בקייט-פלצת, ומחפש אחר מטרתו בחיים.
  • קייט-פלצת - עוזרת גננת נואשת לאהבה, מאוהבת בפרינסטון וחלומה הוא פתיחת בית ספר למפלצות.
  • ניקי - פארודיה על אריק; עצלן טוב-לב שמתגורר עם רוד.
  • רוד - פארודיה על בנץ; פקיד בנק השקעות, שמרן והומו בהכחשה, בסתר מאוהב בניקי.
  • בראיין - קומיקאי מובטל, מאורס ללטינה.
  • קריסמס איב - מטפלת פסיכולוגית יפנית, מאורסת לבראיין (בגרסה הישראלית ב-2007 החליפו את קריסמס איב בלטינה - מטפלת פסיכולוגית ארגנטינאית).
  • הדובילולואים - (דובי לא-לא) זוג דובונים חמודים אך זוממי-צרות, המנסים לגרום לאנשים לעשות מעשים בלתי אחראיים, ההפך המוחלט מדובני "אכפת לי".
  • טרקי-פלצת - פארודיה על עוגי-פלצת; מכור לפורנו באינטרנט.
  • לוסי הנוצצת - זמרת ברים זנותית.
  • גרי קולמן - שחקן קולנוע ששיאו מאחוריו, שרוי בחובות כלכליים, מנהל את הבלוק באבניו קיו.
  • גברת פותיבש - (פות יבש) הבוסית המבוגרת של קייט, ומורה בגן.
  • אורח חדש - גרסה חדשה של פרינסטון, בוגר טרי מהמכללה.

בישראל בהפקה של 2007 נוספה למחזה דמות נוספת:

  • מיכל ינאי - מלכת הילדים לשעבר שהתדרדרה לניהול בלוק מגורים בניו יורק.

רשימת שירים[עריכת קוד מקור | עריכה]

חלק ראשון
  • "שיר הפתיחה של אבניו Q" - מקהלה
  • "תואר ראשון זה נחמד בשביל אמא, מה זה נותן בחיים?" - פרינסטון
  • "אין לי חיים" - בראיין, קייטי-פלצת, רוד, ניקי, קריסמס איב/לטינה, גרי קולמן/מיכל ינאי, ופרינסטון
  • "אם אתה גיי" - ניקי ורוד
  • "העולם קורא לי" - פרינסטון ומקהלה
  • "כל אחד גזען מדי פעם" - פרינסטון, קייטי-פלצת, גרי קולמן/מיכל ינאי, בראיין, וקריסמס איב/לטינה
  • "שיר האינטרנט" - קייטי-פלצת, טרקי-פלצת, בראיין, גרי קולמן/מיכל ינאי, רוד, ופריסנטון
  • "שיר הקלטת" - קייטי-פלצת ופרינסטון
  • "אני לא לובש תחתונים" - בראיין
  • "בוא תרגיש גבר" - לוסי הנוצצת
  • "שאתם גומרים תגמרו בקול זה עושה הכל" - גרי קולמן/מיכל ינאי, הדובילולואים, פרינסטון וקייטי-פלצת
  • "חיי את החלום" - רוד, קייטי-פלצת, ניקי ופרינסטון
  • "יש לי חברה בקנדה" - רוד
  • "הקו הדק" - קייטי-פלצת
חלק שני
  • "אין לי חיים (חזרה)" - פרינסטון
  • "תוציא את האף מהבית" - פרינסטון, בראיין, גרי קולמן/מיכל ינאי, ניקי, קריסמס איב/לטינה, טרקי-פלצת ולוסי הנוצצת
  • "מרוב שאת אוהב" - קריסמס איב/לטינה וקייטי-פלצת
  • "שאדנפרוידה" - ניקי ומיכל ינאי
  • "תנו לי לחזור לבית ספר" -קייטי-פלצת, ניקי ופרינסטון
  • "שיר הכסף" - פרינסטון, ניקי, גרי קולמן/מיכל ינאי, בראיין וקריסמס איב/לטינה
  • "בית ספר למפלצות" - טרקי-פלצת
  • "שיר הכסף (חזרה)" - טרקי-פלצת, פריסטון, ניקי, גרי קולמן/מיכל ינאי, בראיין, קריסמס איב/לטינה וקייטי-פלצת
  • "הקו הדק (חזרה)" - פרינסטון וקייטי-פלצת
  • "תואר ראשון זה נחמד בשביל אמא, מה זה נותן בחיים? (חזרה)" - אורח חדש
  • "נכון לעכשיו" - פרינסטון, קייטי-פלצת, לוסי הנוצצת, טרקי-פלצת, ניקי, רוד, בראיין, קריסמס איב/לטינה, גרי קולמן/מיכל ינאי, הדובילולואים

ההפקה הישראלית[עריכת קוד מקור | עריכה]

2018[עריכת קוד מקור | עריכה]

במרץ 2018 עלתה ההצגה בבכורה מחודשת באולם רוזין בתל אביב. על ידי קבוצת מפיקים עצמאית בוגרי "המסלול לתיאטרון ומחזות זמר" מיסודו של הבמאי עידן ליפר.

השחקנים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ההפקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

2007[עריכת קוד מקור | עריכה]

בסוף שנת 2007 עלתה בישראל הפקה מקומית בתיאטרון בית ליסין. ההפקה זכתה בפרס התיאטרון הישראלי בקטגוריית "הצגת הבידור של השנה".

השחקנים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ההפקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שינויים בין הגרסה האמריקאית לגרסה העברית שעלתה ב-2007[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • בגרסה האמריקאית אשתו של בריאן היא יפנית הקרויה בשם "ערב חג המולד" (Christmas Eve) ואילו בגרסה העברית אשתו של בריאן היא דרום אמריקאית בשם לטינה (על שם השפה המדוברת שם).
  • בגרסה האמריקאית מנהל הבלוק הוא גארי קולמן מסדרת הטלוויזיה "על טעם ועל ריח", בגרסה זו הוא מגולם על ידי אישה לעומת זאת בלונדון הוא מגולם על ידי גבר, ואילו בגרסה העברית הוא הוחלף במיכל ינאי אשר גילמה את עצמה.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אבניו קיו בוויקישיתוף