כרם התימנים
שגיאות פרמטריות בתבנית:שכונה
פרמטרים [ מספר תושבים ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
 | |
| מודעה של עיריית תל אביב משנת 1925 אל תושבי "כרם קרטון" | |
| מידע | |
|---|---|
| עיר | תל אביב-יפו |
| שטח | 374 דונם |
| קואורדינטות | 32°04′11″N 34°46′05″E / 32.06973889°N 34.76797222°E |
| שכונות נוספות בתל אביב-יפו | |
|
(למפת תל אביב רגילה)   כרם התימנים | |
  | |
כרם התימנים היא שכונה הממוקמת בדרום-מרכז תל אביב, בין הרחובות אלנבי, גאולה, הכובשים והכרמל. בבתיה הראשונים אשר נבנו מצפון לעיר יפו בשלהי המאה ה-19 התיישבו יהודים שהגיעו לארץ מתימן בגלי עליית אעלה בתמר (1881-1882).[1] היא מאחת־עשרה שכונות מגורים נפרדות שנבנו לפני "אחוזת בית - תל אביב" "בין השנים 1903 ו-1909".[2] בתרפ"א (1921) הצטרפה השכונה, עם שכונות יהודיות נוספות, לתחום העיר תל אביב.
היסטוריה
השכונה הוקמה בשנת 1906 (לפני ייסוד תל אביב), על אדמתם של אהרון שלוש, יוסף בק מויאל וחיים אמזלג. הקרקע נמכרה בתנאים אטרקטיביים לקונים. רוב הרוכשים היו יוצאי תימן שהגיעו מירושלים. תחילה הייתה כוונה לקרוא לשכונה על שם עו"ד דוד מויאל, בנו של יוסף בק מויאל, אך מכיוון שהקמתה של השכונה נמשכה שנים רבות, הוצע לקרוא לה לאחר מכן בשם "מחנה ישראל", אלא שגם שם זה לא התקבל. רק בשנת 1929 התקבע השם כרם התימנים. על פי הסיפור, גרסת השם הראשונית הייתה "כרם התימני", ומקורה היא מהשומר התימני אשר שמר על כרמו של יוסף בק מויאל[3].
השכונה התאפיינה בבנייה נמוכה, חצרות פנימיות, בתים צמודים וסמטאות צרות. בשל חסרון הכיס שאפיין את תושבי השכונה היו עשויים בתיה אף בראשית המאה ה-20 מקורות עץ, פחונים וחומרים זולים אחרים. בשולי "כרם התימנים" של היום נמצאה בעבר גם השכונה הקטנה והדלה "חרת' אל טנק" או "כרם קרטון".
בין תושבי השכונה היו תלמידי חכמים כמו הרב יחיא נחום, שהיה רב השכונה, הרב אברהם אלנדאף והרב שלום יצחק הלוי.
בשנים 1945 - 1948
החזית שנמתחה בשלוש שנות המנדט הבריטי האחרונות, ערב מלחמת העצמאות, בתוככי כרם התימנים ונווה צדק הייתה 'חזית ותיקה', שתחילתה אולי במאורעות תרפ"א (1921), והמשכה במאורעות תרפ"ט (1929), ומאורעות תרצ"ו-תרצ"ט (1939-1936). בשלהי המנדט הבריטי סבלה כרם התימנים, כמו שכונות נוספות, מכדורי צלפים אשר ניצבו ביום ובלילה על צריח מסגד חסן בק.
השכונה נחשבה למעוז של מחתרות "הפורשים" בתל אביב, ותושביה נהגו לקלוט בבתיהם לוחמים נרדפים ופצועים של האצ"ל והלח"י. כך למשל לאחר התקפת אנשי הלח"י על מחנה של הצבא הבריטי ברחוב הירקון בתל אביב בכ"ד בניסן תש"ה (25 באפריל 1945) נמלטו התוקפים אל כרם התימנים "ונבלעו בבתיו".[4] מאידך גיסא, פעלו כמה מתושבי השכונה להכללתה בשטח המוניציפלי של מובלעת העיר יפו; זו נכללה במדינה הערבית, על פי תוכנית החלוקה של האו"ם מ-1947.
"ההגנה" ביקשה גם היא לגייס את נוער השכונה לשורותיה, וכן צעירים שלא נטו אליה מלכתחילה משכונת התקוה ושכונת שפירא; לשם כך הוקמה תנועת נוער מיוחדת בשם "השחר" ומדריכיה נבחרו משכונות היעד של התנועה.[5] לקראת יציאתם העתידית של הבריטים הוכן באביב תש"ז (1947) "עיבוד מדוקדק" של תוכנית קו הגנה למדינת ישראל שבדרך בגבולה בדרום מערב תל אביב: אזור כרם התימנים ונוה-צדק.[6]
ב-1947 נכללה כרם התימנים בתוכניות "ההגנה" ב"חבל ג'" במחוז תל אביב במלחמת העצמאות הצפויה. "חבל ג'" הקיף את השכונות "על גבול יפו - נוה-שלום, נוה צדק, כרם התימנים, עד שפת הים. כל החזית, בפיקודו של ישראל שחורי 105 עמדות; ב-40 מהן ניצבו אנשים רק בשעות חירום. לרשות החזית עמדו 64 רובים".[7] במקביל, ובתיאום עקרוני עם "ההגנה" ומוסדות "היישוב המאורגן", ניצבו בסמוך לקו החזית, מכרם התימנים ועד נווה שלום, מפקדות ועמדות לוחמי האצ"ל; מהן יצאו לקרב הסתערות וכיבוש של מנשייה ויפו אשר החל בט"ז בניסן תש"ח (25 באפריל 1948).[8]
לאחר קום המדינה
בשכונה צמחו להקות כמו "צלילי הכרם", "השבלים", "הפרברים"; וכן זמרים כמו סולימאן הגדול, דקלון, חופני כהן, אהובה עוזרי, בעז שרעבי ועוד. בשכונה הוקמו מסעדות מתמחות במאכלים יהודיים תימניים, ובהן החלה תופעת ה"חאפלות", מסיבות ענק שאליהן נהרו רבים.
מועדון הכדורגל שמשון תל אביב מזוהה עם השכונה.
החל משנות ה-90 השתנו פניה של השכונה, נבנו בה בתי מידות מפוארים ועלה הביקוש להתגורר בה. רבים מזקני השכונה הלכו לעולמם ורבים מהצעירים עזבו. רוחו המקורית של הכרם נשמרה במועדון הקשישים בשכונה.
לקריאה נוספת
- רזיאל ממט, "מפת ההתיישבות של יהודי תימן בישראל", בתוך: סעי יונה - יהודי תימן בישראל, תל אביב: הוצאת עם עובד, 1980
- חנה רם, היישוב היהודי ביפו בעת החדשה: מקהילה ספרדית למרכז ציוני, ירושלים: הוצאת כרמל, תשנ"ו 1996
- אילן שחורי, חלום שהפך לכרך, תל אביב, לידה וצמיחה: העיר שהולידה מדינה, תל אביב: הוצאת אביבים, תש"ן-1990, עמ' 13, 61, 193, 315.
- בן-ציון דינור (עורך), ספר תולדות ההגנה, ג, תל אביב: הוצאת מערכות, 1973, עמ' 879, 1273–1281, 1375.
- אלתר דרויאנוב, תל אביב, תל אביב: בהוצאת ועדת ספר תל אביב בהשתתפות העירייה, תרצ"ו[דרושה הבהרה]
קישורים חיצוניים
- דוד מורי, "יסודה והתפתחותה של שכונת כרם התימנים בתל אביב", תהודה, 17, תשנ"ז-1997, עמ' 35-42
- פנחס בן-שחר, שכונות יהודיות בטרם עיר, באתר מט"ח
- הסודות כמוסים של כרם התימנים. סיור טעמים, אנשים וריחות - סיור מצולם בכרם מבית אתר "תל אביב שלי"
- לייזי שפירא, מקדש מעט פרק 1 - "כרמי שלי לא נטרתי" – בית כנסת "שבת אחים", כרם התימנים
- נתונים סטטיסטיים על רבעים ושכונות בתל אביב-יפו (2012), באתר עיריית תל אביב-יפו
- דני רכט, שכונת קרטון (חארת' אל טאנאק), באתר תל אביב 100
הערות שוליים
- ^ ראו: דוד מורי, יסודה והתפתחותה של שכונת כרם התימנים בתל אביב, תהודה, 17, תשנ"ז-1997, עמ' 36.
- ^ גדעון ביגר, התפתחות השטח הבנוי של תל אביב בשנים 1934-1909, בתוך: מרדכי נאור (עורך), תל אביב בראשיתה: 1934-1909, ירושלים: הוצאת יד יצחק בן-צבי, תשמ"ד, עמ' 43-42.
- ^ מרדכי אלקיים, יפו נוה-צדק, ראשיתה של תל-אביב., משרד הבטחון, 1990, עמ' 231
- ^ בן-ציון דינור (עורך), ספר תולדות ההגנה, ג, ב, עמ' 879.
- ^ בן-ציון דינור (עורך), ספר תולדות ההגנה, ג, ב, עמ' 1281.
- ^ בן-ציון דינור (עורך), ספר תולדות ההגנה, ג, ב, עמ' 1283.
- ^ בן-ציון דינור (עורך), ספר תולדות ההגנה, ג, ב, עמ' 1375.
- ^ ראו: המערכה על יפו, באתר מוזיאון האצ"ל בתש"ח.
|
 |
| השכונות שקדמו לתל אביב | |
|---|---|
|