לואיש בואה מורטה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
לואיש בואה מורטה
לואיש בואה מורטה
בואה מורטה, 2017
מידע אישי
לידה 4 באוגוסט 1977 (בן 41)
ליסבון שבפורטוגל
שם מלא לואיש בואה מורטה פריירה
גובה 1.78 מטר
עמדה קשר שמאלי
מועדוני נוער
1994 - 1996 ספורטינג ליסבון
מועדונים מקצועיים כשחקן*
1996 - 1997
1996 - 1997
1997 - 1999
1999 - 2001
2000 - 2001
2001 - 2007
2007 - 2011
2011 - 2012
2012
2012 - 2013
סך הכול:
ספורטינג ליסבון
לוריניאננשה
ארסנל
סאות'המפטון
פולהאם
פולהאם
וסטהאם יונייטד
לאריסה
אורלנדו פירטס
צ'סטרפילד
0 (0)

25 (0)
14 (1)
39 (18)
166 (26)
91 (2)
7 (0)
3 (0)
12 (0)
357 (47)
נבחרת לאומית כשחקן
2001 - 2009 פורטוגל 28 (1)
קבוצות כמאמן
2013 - 2014
2014
2014 - 2015
2015 - 2017
2017
פולהאם (נוער)
ספורטינג ליסבון (עוזר מאמן נוער)
ספורטינג ליסבון (נוער)
ארסנל (סקאוט)
סינטרנשה
* מספר ההופעות והשערים במועדון מתייחס למשחקי הליגה בלבד


לואיש בואה מורטה פריירהפורטוגזית: Luís Boa Morte Pereira; נולד ב-4 באוגוסט 1977 בליסבון) הוא כדורגלן עבר פורטוגלי ששיחק בעמדת הקשר השמאלי, וכיום מאמן כדורגל.

בואה מורטה גדל במחלקת הנוער של ספורטינג ליסבון, ופרץ במדיה של ארסנל מהפרמייר ליג, ממנה המשיך לקריירה ארוכה בליגה האנגלית הבכירה, במדיהן של סאות'המפטון, פולהאם וווסטהאם. בהמשך שיחק תקופה קצרה ביוון ובדרום אפריקה, לפני שסיים את הקריירה בליגה הרביעית באנגליה.

לזכותו של בואה מורטה 28 הופעות ושער בודד במדי נבחרת פורטוגל, אותה ייצג בין היתר במונדיאל 2006.

לאחר פרישתו פנה לקריירה מקצועית, תחילה במחלקות נוער, ובהמשך כסקאוט וכמאמן ראשי.

קריירת משחק[עריכת קוד מקור | עריכה]

תחילת הקריירה בפורטוגל[עריכת קוד מקור | עריכה]

בואה מורטה נולד בליסבון להורים מסאו טומה ופרינסיפה, והצטרף לקבוצת הנוער של ספורטינג ליסבון מעיר הולדתו. בעונת 1996/1997 עלה בואה מורטה לקבוצה הבוגרת, ומיד הושאל ללוריניאננשה מהליגה הרביעית בפורטוגל.

ארסנל[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתום עונת ההשאלה, זכה בואה מורטה להיות לאחת מהחתמותיו הראשונות של ארסן ונגר בארסנל, ולקראת עונת 1997/1998 הצטרף בואה מורטה לארסנל תמורת כ-1.75 מיליון ליש"ט. את הופעת הבכורה ערך בואה מורטה ב-23 באוגוסט 1997, כשהחליף את מארק אוברמארס שלוש דקות לסיום ניצחון החוץ 1–3 על סאות'המפטון. כחודשיים אחר כך כבש את שעריו היחידים לאותה העונה, כשהשלים צמד לרשתה של בירמינגהאם סיטי בניצחון 1–4 בגביע הפוטבול ליג. בעונת הבכורה שלו רשם בואה מורטה 15 הופעות ליגה, רובן כמחליף, וארבע הופעות נוספות בגביע ה-FA, כאשר ארסנל השלימה זכייה בדאבל לאותה העונה. בואה מורטה לא שותף בניצחון על ניוקאסל יונייטד בגמר הגביע.

עם פתיחת עונת 1998/1999 זכה בואה מורטה בתואר שלישי עם ארסנל, כשעלה כמחליף בניצחון 0–3 על מנצ'סטר יונייטד במגן הצדקה. על אף ההתחלה המבטיחה, בואה מורטה לא הצליח לתפוס מקום של קבע בהרכב ארסנל. את שערו הראשון באותה העונה כבש בניצחון 1–3 על פנאתינייקוס במסגרת שלב הבתים בליגת האלופות.

בואה מורטה פתח עם ארסנל את עונת 1999/2000 עם זכייה נוספת במגן הצדקה, שוב כמחליף בניצחון 1–2 על מנצ'סטר יונייטד. באוגוסט 1999, לאחר שתי הופעות ליגה כמחליף ומשלא הצליח להתברג להרכב באופן קבוע, עזב בואה מורטה את ארסנל וחתם במועדון של סאות'המפטון תמורת כ-500 אלף ליש"ט.

סאות'המפטון[עריכת קוד מקור | עריכה]

כבר בהופעתו השנייה במדי סאות'המפטון, הורחק בואה מורטה בכרטיס אדום ישיר לאחר שנגע בידו על קו השער, בהפסד 2–3 למידלסברו. פול גאסקוין כבש את הפנדל שנשרק לחובתו של בואה מורטה. בחצי העונה הראשונה הצליח בואה מורטה להשתלב בסגל של הקבוצה, עם 11 הופעות, רובן כמחליף, ושער בכורה בפרמייר ליג. הגעתו של המאמן גלן הודל לקבוצה בחודש ינואר 2000 פגע משמעותית במעמדו של בואה מורטה בקבוצה. הוא נעלם כמעט לחלוטין מהרוטציה של המאמן, ועד לתום העונה הוסיף שלוש הופעות ליגה בלבד.

פולהאם[עריכת קוד מקור | עריכה]

עונה לאחר מכן הושאל בואה מורטה לפולהאם מליגת המשנה. בואה מורטה קבע שיא קריירה אישי, ובפעם היחידה בקריירה כבש כמות דו-ספרתית של שערי ליגה. הוא היה לשחקן הרכב קבוע, ותרם 18 שערים ב-39 הופעות ליגה להעפלתה של פולהאם בחזרה לפרמייר ליג מהמקום הראשון בטבלה. היכולת הגבוהה שהפגין בואה מורטה בעונת ההשאלה, הביאה לרכישתו של השחקן על ידי פולהאם לקראת עונת 2001/2002, תמורת סכום של כ-1.7 מיליון ליש"ט ששולמו לארסנל כחלק מהסכם העברתו של בואה מורטה לסאות'המפטון. זאת, על אף התעקשותה של סאות'המפטון להשיבו לסגל בתום עונת ההשאלה. עם זאת, בשתי עונותיו הראשונות במדי פולהאם בפרמייר ליג, התקשה בואה מורטה לשחזר את היכולת וכבש בסך הכול שלושה שערי ליגה ב-52 הופעות.

הגעתו של המאמן הוולשי כריס קולמן לקבוצה בעונת 2003/2004 השפיעה לטובה על בואה מורטה, ששב להיות שחקן מרכזי יותר בחלק ההתקפי של הקבוצה, עם תשעה שערי ליגה ב-33 הופעות ויכולת גבוהה. בתום עונת 2004/2005, אשר גם במהלכה הפגין יכולת טובה עם שמונה שערי ליגה, התמנה לתפקיד קפטן הקבוצה במקומו של לי קלארק, שעבר לניוקאסל יונייטד, אשר התעניינה באותו הקיץ גם בהחתמת בואה מורטה עצמו. רגע השיא של בואה מורטה בעונתו הראשונה כקפטן היה שער הניצחון בדרבי המערב-לונדוני מול צ'לסי ב-16 במרץ 2006, שהסתיים בניצחון 0–1 לפולהאם.

בינואר 2007, ולאחר שש וחצי עונות, סיים בואה מורטה את דרכו בפולהאם, לאחר שהיה לאחד מחביבי הקהל, שימש עונה וחצי כקפטן המועדון, וכבש 26 שערי ליגה ב-166 הופעות.

וסטהאם יונייטד[עריכת קוד מקור | עריכה]

בואה מורטה חתם בקבוצת וסטהאם יונייטד תמורת כ-5 מיליון ליש"ט[1]. ב-6 בינואר, בהופעת הבכורה שלו במדי הקבוצה, בישל בואה מורטה פעמיים בניצחון 0–3 על ברייטון במסגרת הגביע האנגלי. את הופעת הבכורה שלו בליגה במדי הקבוצה ערך שבוע בדיוק לאחר מכן, דווקא מול קבוצתו לשעבר. הוא עלה בהרכב במשחק שהסתיים בשוויון 3-3 (צמד ליוסי בניון עבור וסטהאם). עד לתום העונה ערך 14 הופעות ליגה במדיה של וסטהאם, בהן כבש שער אחד. בשתי העונות הבאות היה לשחקן משמעותי ברוטציה, עם 27 הופעות ליגה בכל עונה, אך לא הצליח לכבוש שערי ליגה כלל בשתי עונות אלו.

ב-29 ביולי 2009, במהלך ההכנות לעונת 2009/2010, ספג בואה מורטה פציעה קשה שהשביתה אותו כמעט לכל העונה. היה זה במהלך טורניר ברקליס אסיה בבייג'ינג, במשחקה של קבוצתו מול טוטנהאם הוטספר. פקקי הנעליים של בואה מורטה ננעצו בדשא, וכתוצאה מכך סובב בואה מורטה את הברך וסבל מקרע ברצועות. הוא שב למגרשים כתשעה חודשים לאחר מכן, במשחק במסגרת ליגת המילואים, והספיק לערוך הופעת ליגה אחת בלבד באותה העונה - בה גם כבש את שערה היחיד של קבוצתו בשוויון 1-1 מול מנצ'סטר סיטי ב-9 במאי 2010. היה זה שערו הראשון במדי הקבוצה לאחר יותר משלוש שנים.

על אף שהחמיץ את רובה המוחלט של העונה זכה בואה מורטה, שחוזהו עמד לפוג באותו הקיץ, להצעת חוזה חדשה מבעלי הקבוצה. בואה מורטה חידש את חוזהו לשנתיים נוספות, והצהיר כי הוא מצפה לעבודה המשותפת עם מאמנה החדש של וסטהאם, אברהם גרנט. בפועל, המציאות לא האירה פנים לקבוצה. בואה מורטה ערך 22 הופעות ליגה באותה העונה, שבסיומה נשרה וסטהאם לליגת המשנה מהמקום האחרון בטבלה. עם תום העונה בוטל חוזהו של בואה מורטה בהסכמה הדדית, והוא סיים את דרכו במדי וסטהאם לאחר ארבע וחצי עונות. לזכותו שני שערי ליגה ב-91 הופעות במדי הקבוצה.

שלהי הקריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

באוגוסט 2011, ולראשונה מאז 1997, עזב בואה מורטה את אנגליה והצטרף ללאריסה מליגת המשנה ביוון, שם התאחד עם מאמנו לשעבר בפולהאם, כריס קולמן. בינואר 2012, חצי שנה בלבד לאחר שהצטרף לקבוצה וכשלזכותו שבע הופעות ליגה בלבד, שוחרר בואה מורטה מהקבוצה עקב קשיים כלכליים אליהם נקלע המועדון.

ב-24 בינואר 2012, זמן קצר לאחר שעזב את לאריסה, עבר בואה מורטה לדרום אפריקה וחתם במדי אורלנדו פירטס. על אף שהקבוצה הפגינה יכולת טובה ואף זכתה באליפות בתום העונה, בואה מורטה התקשה להשתלב במועדון, ערך שלוש הופעות בלבד, מתוכן שתיים בהרכב, לפני שעזב את הקבוצה ב-14 במאי 2012, עוד לפני תום העונה.

לאחר שניסה את מזלו כנבחן בשורותיה של פורטסמות' מהליגה השלישית באנגליה, חתם בואה מורטה בצ'סטרפילד מהפוטבול ליג השנייה, שהיא הליגה הרביעית באנגליה. הוא הצטרף למועדון ב-10 באוקטובר 2012 בחוזה לחצי עונה, והצהיר כי הדבר החשוב מבחינתו באותו הזמן הוא לשחק כדורגל. חברו לקבוצה לשעבר בתקופתו בפולהאם, מארק קרוסלי, היה באותו הזמן מאמנה של צ'סטרפילד. בואה מורטה ערך 12 הופעות ליגה בחצי העונה שלו בקבוצה, אך חוזהו לא חודש ובינואר 2013 שוחרר מהמועדון. הייתה זו קבוצתו האחרונה בקריירה, ולאחריה פרש ממשחק פעיל בגיל 36.

נבחרת פורטוגל[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעקבות יכולתו הגבוהה בעונת הבכורה בפולהאם, זומן בואה מורטה לסגל נבחרת פורטוגל על ידי המאמן אנטוניו אוליביירה. ב-25 באפריל 2001 ערך בואה מורטה את הופעת הבכורה שלו במשחק ידידות מול צרפת. הוא עלה כמחליף בדקה ה-36, והוחלף בעצמו בדקה ה-87. פורטוגל הובסה בסיום בתוצאה 0–4. ב-14 בנובמבר, שבעה חודשים לאחר מכן, כבש בואה מורטה את שערו הראשון והיחיד במדי הנבחרת, במשחק הידידות מול אנגולה. בואה מורטה, שעלה כמחליף בשלהי המחצית הראשונה, כבש את שערה הרביעי של נבחרתו בדקה ה-51. זמן קצר לאחר מכן, במצב של 1–5 לפורטוגל, הופסק המשחק לאחר שאנגולה נותרה בשישה שחקנים, בעקבות הרחקתם של ארבעה שחקנים בכרטיסים אדומים, ושחקן נוסף שנפצע כאשר לנבחרתו לא נותרו חילופים.

לאחר הופעה זו, ובעקבות הירידה ביכולתו במדי פולהאם, נעדר בואה מורטה מהסגל למשך כשנתיים, תוך שהוא מחמיץ את הזימון למונדיאל 2002. על אף שחזר לסגל הנבחרת, לא הצליח בואה מורטה לתפוס מקום של קבע בהרכב. מירב הופעותיו היו כמחליף, והוא החמיץ גם את הזימון לטורניר יורו 2004 הביתי, בו הגיעה פורטוגל עד למשחק הגמר. באותו הקיץ זומן לסגל הנבחרת האולימפית לאולימפיאדת אתונה 2004. על אף הסגל הבכיר, שכלל בין היתר את כריסטיאנו רונאלדו, ז'וזה בוסינגווה, ריקרדו קושטה, ראול מיירלש ופרננדו מיירה, כשלה פורטוגל עם הפסדים לעיראק ולקוסטה ריקה, וניצחון בודד על מרוקו. בואה מורטה פתח בהרכב במשחק הראשון בו נוצחה פורטוגל 2–4 על ידי עיראק, ולא שב לשחק עוד בטורניר.

לאחר שרשם ארבע הופעות במסגרת מוקדמות מונדיאל 2006, זכה בואה מורטה לקבל זימון לטורניר גדול, כאשר נכלל בסגל של לואיס פליפה סקולארי למונדיאל 2006 בגרמניה. פורטוגל הבטיחה את העפלתה משלב הבתים לאחר שניצחה את צמד משחקי הפתיחה שלה. במשחק השלישי, בו גברה 1–2 על מקסיקו, עלה בואה מורטה להופעתו היחידה בטורניר, כאשר החליף את הקפטן לואיש פיגו בדקה ה-80 של ההתמודדות. פורטוגל המשיכה עד לחצי הגמר, תוך שהיא מדיחה את הולנד ואת אנגליה, לפני שהפסידה לצרפת בחצי הגמר ולמארחת גרמניה במשחק על המקום השלישי.

כשלושה חודשים לאחר הטורניר רשם בואה מורטה הופעה אחת במשחק ידידות מול דנמרק, שלאחריה נעדר כשלוש שנים מהסגל הפורטוגלי. הוא הוחזר לנבחרת ביוני 2009 על ידי קרלוס קיירוש, ורשם הופעה אחת במוקדמות מונדיאל 2010 בניצחון החוץ 1–2 על אלבניה. ארבעה ימים לאחר מכן, ב-10 ביוני 2009, רשם את הופעתו האחרונה במדי פורטוגל, במשחק ידידות מול אסטוניה.

בסך הכול ערך בואה מורטה 28 הופעות במדי הנבחרת, מתוכן שבע בהרכב הפותח, וכבש שער אחד.

קריירת אימון[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר פרישתו ממשחק פנה בואה מורטה לקריירה מקצועית, שהחלה בשנת 2013 כחבר צוות באימון קבוצת הנוער של פולהאם. שנה לאחר מכן שב לקבוצה בה גדל, ספורטינג ליסבון, כעוזר מאמן הנוער של הקבוצה. זמן קצר לאחר מכן, התמנה למאמן הראשי של קבוצת הנערים (עד גיל 19).

בשנת 2015 חזר לאנגליה כסקאוט עבור ארסנל, קבוצתו הראשונה כשחקן באנגליה. בפברואר 2017 קיבל הזדמנות ראשונה כמאמן ראשי, בקבוצת סינטרנשה מהליגה השלישית בפורטוגל, אך הוא סיים את תפקידו בקבוצה בתום העונה לאחר שזו סיימה שלישית בטבלת הבית, ולא העפילה לפלייאוף.

תארים[עריכת קוד מקור | עריכה]

תארים כשחקן[עריכת קוד מקור | עריכה]

ארסנל

סטטיסטיקות[עריכת קוד מקור | עריכה]

מועדונים[עריכת קוד מקור | עריכה]

עונה קבוצה ליגה בליגה בגביע בגביע
הליגה
באירופה סך הכול
הופעות שערים הופעות שערים הופעות שערים הופעות שערים הופעות שערים
1997/1998 ארסנל אנגליהאנגליהפרמייר ליג 15 0 4 0 1 2 1 0 21 2
1998/1999 8 0 1 1 2 0 3 1 14 2
1999/2000 2 0 0 0 0 0 0 0 2 0
1999/2000 סאות'המפטון אנגליהאנגליהפרמייר ליג 14 1 1 0 2 0 0 0 17 1
2000/2001 פולהאם אנגליהאנגליההליגה הראשונה של הפוטבול ליג 39 18 1 0 6 3 0 0 46 21
2001/2002 אנגליהאנגליהפרמייר ליג 23 1 3 0 3 1 1 0 30 2
2002/2003 29 2 2 0 1 1 11 2 43 5
2003/2004 33 9 5 1 1 0 0 0 39 10
2004/2005 31 8 5 1 3 0 0 0 39 9
2005/2006 35 6 1 0 1 1 0 0 37 7
2006/2007 15 0 0 0 0 0 0 0 15 0
2006/2007 וסטהאם יונייטד אנגליהאנגליהפרמייר ליג 14 1 2 0 0 0 0 0 16 1
2007/2008 27 0 1 0 4 0 0 0 32 0
2008/2009 27 0 3 0 2 0 0 0 32 0
2009/2010 1 1 0 0 0 0 0 0 1 1
2010/2011 22 0 2 0 4 0 0 0 28 0
2011/2012 לאריסה יווןיווןהליגה היוונית השנייה 7 0 0 0 0 0 0 0 7 0
2011/2012 אורלנדו פירטס דרום אפריקהדרום אפריקהPSL‏ 3 0 0 0 0 0 0 0 3 0
2012/2013 צ'סטרפילד אנגליהאנגליההפוטבול ליג השנייה 12 0 1 0 0 0 0 0 13 0
סך הכל קריירה 357 47 32 3 29 8 16 3 435 61

נבחרת לאומית[עריכת קוד מקור | עריכה]

נבחרת פורטוגל
שנה הופעות שערים
2001 4 1
2002 2 0
2003 6 0
2004 7 0
2005 5 0
2006 2 0
2007 0 0
2008 0 0
2009 2 0
סה"כ 28 1

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא לואיש בואה מורטה בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ איזי עין דור וסער הס, ווסטהאם: בואה מורטה חתם, מסצ'ראנו יעזוב, באתר ynet, 5 בינואר 2007


נבחרת פורטוגל - אולימפיאדת אתונה 2004

1 מוריירה | 2 סרג'יו | 3 מיירלש | 4 אלווש | 5 קושטה | 6 מיירה | 7 רונאלדו | 8 ויאנה | 9 אלמיידה | 10 מרטינס | 11 ריביירו | 12 פרשו | 13 בואה מורטה | 14 בוסינגווה | 15 לורנסו | 16 ז'ואאו פאולו | 17 דני | 18 ואלה | מאמן: רומאו

פורטוגלפורטוגל
נבחרת פורטוגל - מונדיאל 2006 (מקום רביעי)

1 ריקרדו | 2 פאולו פריירה | 3 קניירה | 4 קושטה | 5 מיירה | 6 קושטיניה | 7 פיגו | 8 פטיט | 9 פאולטה | 10 ויאנה | 11 סימאו | 12 קים | 13 מיגל | 14 נונו ואלנטה | 15 בואה מורטה | 16 קרבאליו | 17 כ. רונאלדו | 18 מאניש | 19 טיאגו | 20 דקו | 21 גומש | 22 סנטוס | 23 פושטיגה | מאמן: סקולארי

פורטוגלפורטוגל