ליונל הולינס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
ליונל הולינס
Lionel Hollins
הולינס בשנת 2010
הולינס בשנת 2010
לידה 19 באוקטובר 1953 (בן 65)
ארקנסו סיטי שבקנזס, ארצות הברית
עמדה רכז
גובה 1.91 מטר
מספר 9, 14
מכללה אוניברסיטת המדינה של אריזונה
דראפט בחירה שישית, 1975
פורטלנד טרייל בלייזרס
קבוצות כשחקן
1975–1980
1980–1982
1982–1983
1983–1984
1984–1985
פורטלנד טרייל בלייזרס
פילדלפיה 76'
סן דייגו קליפרס
דטרויט פיסטונס
יוסטון רוקטס
הישגים כשחקן
זכייה באליפות ה-NBA‏ (1977)
בחירה למשחק האולסטאר (1978)
בחירה לחמישיית ההגנה הראשונה (1978)
בחירה לחמישיית ההגנה השנייה (1979)
בחירה לחמישיית הרוקיז של העונה (1976)
קבוצות כמאמן
1985–1988
1988–1995
1995–1999
1999–2000
2000–2001
2002
2002–2004
2004
2004–2007
2008–2009
2009–2013
2013–2016
2019-
אוניברסיטת המדינה של אריזונה (עוזר)
פיניקס סאנס (עוזר)
ונקובר גריזליס (עוזר)
ונקובר גריזליס
לאס וגאס סילבר בנדיטס
סנט לואיס סקייהוקס
ממפיס גריזליס (עוזר)
ממפיס גריזליס
ממפיס גריזליס (עוזר)
מילווקי באקס (עוזר)
ממפיס גריזליס
ברוקלין נטס
לוס אנג'לס לייקרס (עוזר)

ליונל יוג'ין הולינסאנגלית: Lionel Eugene Hollins; נולד ב-19 באוקטובר 1953) הוא כדורסלן עבר ומאמן כדורסל אמריקאי, ששיחק בליגת ה-NBA בין השנים 1975–1985, בעמדת הרכז.

בעונת 1976/1977 זכה באליפות ה-NBA כשחקן פורטלנד טרייל בלייזרס, ולאורך קריירת המשחק השתתף פעם אחת במשחק האולסטאר (1978) והעמיד ממוצעים כוללים של 11.6 נקודות, 2.4 ריבאונדים, 4.5 אסיסטים ו-1.6 חטיפות למשחק.[1] שימש כמאמן הראשי של קבוצות ה-NBA ונקובר/ממפיס גריזליס וברוקלין נטס.

נעורים ומכללות[עריכת קוד מקור | עריכה]

הולינס נולד בארקנסו סיטי שבקנזס, וגדל בעיר לאס וגאס הצפונית שבנבדה. בין השנים 1971–1973 למד באוניברסיטת המדינה של דיקסי אשר בסנט ג'ורג', יוטה, ובשנתיים הבאות למד באוניברסיטת המדינה של אריזונה.[2] בעונת 1974/1975 הוביל את קבוצת הכדורסל של האוניברסיטה להישגה הטוב אי פעם – העפלה לשלב רבע הגמר של טורניר אליפות המכללות ("NCAA Elite Eight"). בשתי עונותיו באריזונה רשם ממוצעים של 17.0 נקודות ו-4.2 אסיסטים למשחק.[3]

קריירת משחק[עריכת קוד מקור | עריכה]

פורטלנד טרייל בלייזרס[עריכת קוד מקור | עריכה]

בדראפט ה-NBA‏ 1975 נלקח הולינס בבחירה השישית, על ידי קבוצת פורטלנד טרייל בלייזרס.[4] בסיום עונת הרוקי שלו נבחר הולינס לחמישיית הרוקיז של העונה, לאחר שקלע 10.8 נקודות בממוצע למשחק. בעונה הבאה העפילה פורטלנד לפלייאוף ה-NBA בפעם הראשונה בתולדותיה, הודות ליכולת טובה של הולינס (14.7 נקודות למשחק), ביל וולטון (18.6) ומוריס לוקאס (20.2). בפלייאוף עצמו גברו הטרייל בלייזרס על שיקגו בולס (2–1), דנוור נאגטס (4–2), לוס אנג'לס לייקרס (4–0) ופילדלפיה 76' (4–2) בדרך לזכייה בתואר האליפות, על אף שהיו ללא יתרון ביתיות מאז הסיבוב השני. לאורך הפלייאוף היה הולינס חלק חשוב בהצלחת קבוצתו, כשקלע 17.3 נקודות ומסר 4.5 אסיסטים בממוצע למשחק. בעונת 1977/1978 קלע שיא קריירה של 15.9 נקודות למשחק, נבחר לחמישיית ההגנה של העונה והשתתף בפעם היחידה בקריירה במשחק האולסטאר. בעונה העוקבת המשיך להציג יכולת טובה בפורטלנד כשקלע 15.3 נקודות למשחק ונבחר לחמישיית ההגנה השנייה.

ב-18 באפריל 2007, כ-30 שנה לאחר שזכה עמה באליפות ה-NBA, הפרישה פורטלנד טרייל בלייזרס את גופייתו של הולינס, עם המספר "14".[5]

פילדלפיה 76'[עריכת קוד מקור | עריכה]

באמצע עונת 1979/1980, לאחר 4 עונות וחצי בפורטלנד, הועבר הולינס בטרייד לפילדלפיה 76' בתמורה לבחירת דראפט עתידית. בסיום אותה עונה העפיל עם פילדלפיה לגמר ה-NBA, בו הפסידה ללוס אנג'לס לייקרס בתוצאה 2–4. בעונה הבאה הודחה הקבוצה בסדרת גמר המזרח, ובעונת 1981/1982 חזרה פילדלפיה לגמר ה-NBA, ושוב הפסידה ללייקרס בתוצאה 2–4. בשלוש עונותיו בקבוצה רשם הולינס ממוצעים כוללים של 10.5 נקודות ו-4.1 אסיסטים למשחק.

השנים האחרונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקראת עונת 1982/1983 נשלח הולינס בטרייד לסן דייגו קליפרס, בתמורה לשתי בחירות דראפט עתידיות. בעונתו היחידה בקבוצה קלע 13.5 נקודות ומסר שיא קריירה של 6.7 אסיסטים למשחק. בשתי העונות הבאות שיחק עבור דטרויט פיסטונס ויוסטון רוקטס, בהתאמה, ובקיץ 1985 פרש ממשחק, בגיל 31.

קריירת אימון[עריכת קוד מקור | עריכה]

הולינס במדי פורטלנד טרייל בלייזרס, 1976

כעוזר מאמן וכממלא מקום[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנים 1985–1988 שימש הולינס כעוזר מאמן בקבוצת הכדורסל של אוניברסיטת אריזונה סטייט, ובין העונות 19891995 היה עוזר מאמן בקבוצת פיניקס סאנס, תחת המאמנים קוטון פיטסימונס ופול וסטפאל.[6] בעונת 1992/1993 רשמו הסאנס את מאזן העונה הסדירה הטוב בתולדות המועדון (62–20), והגיעו עד גמר ה-NBA.

לקראת עונת הבכורה של ונקובר גריזליס, 1995/1996, מונה הולינס לעוזרו של מאמן הקבוצה בראיין וינטרס. ב-3 מתוך 4 העונות הראשונות של הגריזליס סיימה הקבוצה עם המאזן הגרוע ביותר בליגה, ורשמה מאזן כולל של 56 ניצחונות לעומת 240 הפסדים (18.9%). במהלך עונת 1999/2000, כאשר עמדה ונקובר על מאזן ניצחונות שלילי 4–18, מונה הולינס למאמן הקבוצה הזמני במקומו של בראיין היל. עד סיום אותה עונה רשמו הגריזליס שיפור מסוים כשניצחו 18 מתוך 60 המשחקים הנותרים, אך הקבוצה החליטה לפטר את הולינס ומינתה את סידני לואו כמחליפו.

בעונות 2001 ו-2002 שימש הולינס כמאמן ראשי בקבוצות "לאס וגאס סילבר בנדיטס" (מ"ליגת הכדורסל הבינלאומית") ו"סנט לואיס סקייהוקס" (מליגת ה-USBL).[6]

בעונת 2002/2003 חזר לתפקיד עוזר מאמן הגריזליס, כעוזרו של יובי בראון, ובסוף עונת 2003/2004 העפיל עם הקבוצה לפלייאוף ה-NBA לראשונה בתולדותיה. לאחר 12 משחקים בעונת 2004/2005 התפטר בראון מתפקיד המאמן, והולינס מונה למחליפו הזמני, במשך 4 משחקים, עד מינויו של מייק פראטלו. עד סיום עונת 2006/2007 המשיך להחזיק בתפקיד תחת פראטלו וטוני בארון. בתחילת עונת 2008/2009 מונה לעוזרו של סקוט סקיילס, מאמן מילווקי באקס.[7]

ממפיס גריזליס[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-25 בינואר 2009 קיבל הולינס את תפקידו הראשון כמאמן ראשי קבוע ב-NBA, כאשר מונה למאמנה של ממפיס גריזליס במקומו של מארק אייברוני.[8] את אותה עונה סיימו הגריזליס עם 24 ניצחונות בלבד, אך בעונה הבאה רשמו שיפור של 16 ניצחונות והוצבו במקום העשירי באזור המערבי. בעונת 2010/2011 הוביל הולינס את הקבוצה למאזן חיובי 46–36, ולהעפלה ראשונה לפלייאוף מזה 5 עונות. בסיבוב הפלייאוף הראשון גברה ממפיס על סן אנטוניו ספרס (4–2), ובכך העפילה לראשונה בתולדותיה לסיבוב השני, בו הפסידה לאוקלהומה סיטי ת'אנדר (3–4). את העונה העוקבת סיימו הגריזליס עם אחוז הניצחונות הגבוה בתולדות הקבוצה (62.1%), אך הודחו כבר בסיבוב הפלייאוף הראשון.

בעונת 2012/2013 שוב שברה הקבוצה את שיא הניצחונות שלה, עם מאזן 56–26 (68.3%), אך בשל חוזקן של קבוצות האזור המערבי הוצבה במקום החמישי בלבד במערב. אף על פי שלא החזיקו ביתרון ביתיות באף סדרת פלייאוף, גברו הגריזליס הן על לוס אנג'לס קליפרס (4–2) והן על אוקלהומה סיטי (4–1), לפני שהודחו בגמר המערב על ידי סן אנטוניו (0–4). הייתה זו העפלתה הראשונה אי פעם של ממפיס לגמר המערב. בסיום אותה עונה תם חוזהו של הולינס בקבוצה, אשר מינתה במקומו את עוזרו דייוויד ייגר.[9] מאזנה הכולל של ממפיס תחת הולינס (באותה קדנציה) עומד על 196 ניצחונות ו-155 הפסדים (55.8%) בעונה הסדירה.

ברוקלין נטס[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקראת עונת 2014/2015 מונה הולינס למאמן ברוקלין נטס, כשחתם בקבוצה על חוזה ל-4 עונות.[10] בעונתו הראשונה בברוקלין רשמו הנטס מאזן שלילי 38–44, והעפילו לפלייאוף מהמקום השמיני במזרח. בסיבוב הפלייאוף הראשון התמודדו הנטס מול המדורגת ראשונה אטלנטה הוקס, והפסידו לה בתוצאה 2–4. לאחר שפתח את עונת 2015/2016 עם 10 ניצחונות לעומת 27 הפסדים, פוטר הולינס מתפקיד מאמן הקבוצה.[11]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ליונל הולינס בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ סטטיסטיקות הקריירה של הולינס ב-NBA, באתר basketball-reference.com
  2. ^ ראיון עם הולינס, באתר ESPN,‏ 19 בנובמבר 2003
  3. ^ סטטיסטיקות המכללות של הולינס, באתר sports-reference.com
  4. ^ רשימת נבחרי דראפט 1975, באתר basketball-reference.com
  5. ^ ביוגרפיה, באתר הרשמי של ה-NBA,‏ 2009
  6. ^ 6.0 6.1 ליונל הולינס, באתר סוכנות הספורט "קאופמן"
  7. ^ הולינס ממונה לעוזר מאמן במילווקי, באתר ESPN,‏ 14 במאי 2008
  8. ^ הולינס ממונה למאמן ממפיס, באתר ESPN,‏ 24 בינואר 2009
  9. ^ הולינס עוזב את ממפיס גריזליס, באתר ESPN,‏ 12 ביוני 2013
  10. ^ הולינס ממונה למאמן ברוקלין, באתר ESPN,‏ 7 ביולי 2014
  11. ^ ברוקלין מפטרת את הולינס, באתר הרשמי של הקבוצה, 10 בינואר 2016