מאיר דודזון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
מאיר דודזון
שמעון אבין ומאיר דוידזון.jpg
מאיר דודזון (מימין) ושמעון אבידן ב-1948
לידה 1916
ריישא, האימפריה האוסטרו-הונגרית
פטירה 29 ביוני 2003 (בגיל 87 בערך)
ישראל
עלה לישראל 1922
השתייכות Hahagana.jpg  ההגנה
Palmach.jpg  פלמ"ח
הצבא הבריטיהצבא הבריטי הצבא הבריטי
IDF new.png  צבא הגנה לישראל
Emblem of Israel Police.svg  משטרת ישראל
תקופת שירות 1936–1950
1974 - 1979
דרגה רב סרן  רב סרן
תת ניצב  תת ניצב
תפקידים צבאיים
מלחמות וקרבות
המרד הערבי
מלחמת העולם השנייה
מלחמת העצמאות  מלחמת העצמאות
תפקידים אזרחיים
פסל
פסלי מוזאיקה של מאיר דודזון, בגן דודזון בקיבוץ אילון. פסלי משפחת האדם בדמות טוטם

מאיר (מאירק'ה) דודזון (1916 - 29 ביוני 2003) היה מפקד בהגנה ובפלמ"ח, תת-ניצב במשטרת ישראל ממקימי המשמר האזרחי.

דודזון נולד בעיר ריישא שבפולין, בנם של הורים שגורשו מארץ ישראל על ידי שלטונות האימפריה העות'מאנית. ב-1922 עלה עם משפחתו לישראל וגדל בתל אביב. למד בבית הספר אחד העם ובגיל 14 עזב את הלימודים לטובת עבודה במסגרות ובבניין לעזרה בפרנסת משפחתו. בגיל 15 הצטרף לתנועת השומר הצעיר בתל אביב, בהמשך היה ממקימי קומונה בעיר, בה הכיר את אשתו לעתיד רות.

גויס להגנה על ידי אליהו בן חור מפקד אזור פתח תקווה, שימש בתפקידי פיקוד והדרכה, פיקד על טנדר במסגרת המשמר הנע בגוש עפולה, אבטחת צינור הנפט כירכוכ-חיפה ושמירה על שדות חקלאיים בעמק יזרעאל בתקופת המרד הערבי. במסגרת הפו"ש השתתף בהקמת חניתה ב-1938 ופיקד על פלוגת השרון. היה ממייסדי קיבוץ אילון בנובמבר 1938, בו התגורר מאז. היה ממקימי הפלמ"ח ביוני 1941, נשלח, יחד עם שניים מעמיתיו, על ידי יצחק שדה להוביל את הגדוד האוסטרלי מרמות נפתלי לבינת ג'בייל במסגרת המערכה בסוריה ולבנון במלחמת העולם השנייה. בעקבות פציעתו של משה דיין נקרא להחליפו בפיקוד על פלוגה ב'.

ב-1943 החליט יחד עם חברו ישראל ליברטובסקי להתנדב לצבא הבריטי והוצב בפלוגת ההובלה 462, שקלטה מגויסים חדשים אחרי אסון הארינפורה. באיטליה פגשו בניצולי השואה וסייעו להעלותם לארץ ישראל במסגרת המוסד לעלייה ב'. היה חלק מ"החבורה" שעסקה בהקמת נקודת הכשרה לפליטים היהודים הצעירים בעיר מג'נטה צפונית למילאנו, בה אספו נשק וציוד ושלחו את תשע ספינות המעפילים הראשונות מאיטליה לארץ ישראל.

לאחר שחרורו וחזרתו לישראל מונה על ידי דוד בן-גוריון למפקד גדוד 51 של חטיבת גבעתי, באותה תקופה חטיבת חי"ש בתל אביב. בהמשך מונה לקצין מבצעים ובהמשך לסגן וראש מטה החטיבה. השתתף בקרבות מלחמת העצמאות באזור תל אביב, מבצע נחשון, קרב גשר עד הלום ומבצע יואב. ב-1949, במהלך כנס קצינים בכירים העביר ביקורת על בן-גוריון באשר לארגון הצבא, ולאחר מכן כתב מכתב ביקורת על רקע נזיפתו של בן-גוריון ברמטכ"ל יעקב דורי. דודזון הועבר מתפקידו ונקבע שישתחרר.

ב-1950 השתחרר וחזר לקיבוץ אילון, שימש במשך מספר שנים כמרכז ועדת הביטחון של הקיבוץ הארצי. בעקבות טבח מעלות ב-1974 נקרא על ידי מולה כהן להתגייס למשטרת ישראל ולהקים את מרחב הגליל של המשמר האזרחי. בהמשך מונה לסגנו של כהן במטה הארצי בדרגת תת-ניצב.

ב-1979 פרש מהמשטרה, היה בין המקימים של מפעל המוזאיקה בקיבוץ אילון. היה פסל והקים משאריות המפעל גן ובו כ-150 פסלים מצופים באבני פסיפס. הגן נקרא על שמו גן דודזון. ב-1995 זכה בפרס יגאל אלון למעשה מופת חלוצי על מפעל חייו.

היה אב לארבעה ילדים, בנו יונתן נפצע קשה במלחמת יום הכיפורים ונהרג ב-1985 בתאונת דרכים.

ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]