אליהו בן חור
 | |
| לידה |
1907 האימפריה הרוסית |
|---|---|
| פטירה | 1985 (בגיל 78 בערך) |
| תאריך עלייה | 1923 |
| מדינה |
ישראל  |
| שירות צבאי | |
| השתייכות |
 ההגנה הצבא הבריטי צבא הגנה לישראל |
| דרגה |
 אלוף |
| תפקידים בשירות | |
| |
| פעולות ומבצעים | |
|
המרד הערבי הגדול מלחמת העולם השנייה  מלחמת העצמאות | |
| תפקידים נוספים | |
| מנהל מחלקת הנדסת הייצור בקונצרן כור | |
אליהו בן חור (אליהו כהן) (1907 – 1985) היה איש צבא ישראלי. היה חבר בהגנה, והתנדב לצבא הבריטי במהלך מלחמת העולם השנייה. במהלך מלחמת העצמאות עמד בראש אגף הדרכה אך הודח מהתפקיד בידי שר הביטחון דוד בן-גוריון.
קורות חייו
[עריכת קוד מקור | עריכה]ילדות ונעורים
[עריכת קוד מקור | עריכה]אליהו בן חור נולד בויטבסק שברוסיה הלבנה, בשם אליהו כהן, השני מחמשת בניהם של אבא וסוניה כהן. ב-1915 עברה המשפחה לחרקוב, ואחרי מהפכת אוקטובר נושלה מנכסיה ועזבה את רוסיה הסובייטית. ב-1923 עלתה המשפחה לארץ ישראל והתיישבה בתל אביב. בן חור הפסיק את לימודיו ועבד עם אביו כפועל ביישור חולות. מאוחר יותר הועסק כנהג בעיריית יפו.
בהגנה
[עריכת קוד מקור | עריכה]בן חור הצטרף לארגון ההגנה כנער. ב-1928 עבר קורס סגנים (המקביל לקורס מפקדי כיתות בתקופות מאוחרות יותר), וב-1930 הקים את סניף ההגנה בשכונת בורוכוב. תפקידו המבצעי הראשון בשורות ההגנה היה הוצאה להורג של בוגד, סוכן של הבולשת הבריטית שמסר לה את מקום ׳הסליק׳ של הסניף[1]. ב־1930 מונה למפקד אזור (מא"ז) שומרון (עמק חפר).[2]
ב־1933 היה בין מקימי אגודת השומרים.[2]
בתקופת מאורעות תרצ"ו - תרצ"ז שינה בן חור את תוכניות ההדרכה של ההגנה, תוך דגש על ניצול הלילה ליציאה מתחומי היישובים - "היציאה מן הגדר" בלשון התקופה - ולתקיפת הערבים בשטח הפתוח ואף ביישוביהם. ב-1936 הקים יחד עם יצחק שדה את "הנודדת" של קריית ענבים. אחר-כך מונה סגן מפקד פלוגות השדה (הפו"ש), ובהמשך לסגן מפקד מחוז ירושלים. ב-1937 מונה למפקד אזור פתח תקווה והקים יחידה להגנת מחצבות מגדל צדק. בהמשך נתמנה למפקד פלוגות השדה. ב-1938, בעת הקמת גדר הצפון, היה אחראי לאבטחת העובדים שהקימו את הגדר. לאחר מכן היה מפקד אזור ירושלים. תקופה מסוימת היה מפקד הפו"ם של מחוז תל אביב.
בצבא הבריטי
[עריכת קוד מקור | עריכה]ב-1940, אחרי פרוץ מלחמת העולם השנייה, התנדב בן חור לצבא הבריטי. הוא שרת כטוראי בכמה פלוגות הובלה, אך היה לו מעמד מיוחד כממונה מטעם ההגנה על חיילי היישוב ששרתו בצבא הוד-מלכותו.
ב-1942, בתקופת מאתיים ימי החרדה, כאשר נשקפה סכנה כי הצבא הגרמני יכבוש את מצרים ומשם ימשיך לארץ-ישראל, נמנה בן חור עם מתכנני מבצע "מצדה על הכרמל" - תוכנית לרכז, במקרה פלישה, את היישוב לקרב הרואי אחרון באזור הכרמל. הוא יזם תוכנית ולפיה, במקרה של נסיגת הצבא הבריטי ממצרים ומארץ ישראל, ינטשו אלפי מתנדבי היישוב את יחידותיהם, יערקו עם נשקם וציודם לארץ, ויישארו בה לקדם את פני האויב הגרמני.
במהלך המלחמה שימש בן חור כרס"פ בפלוגת ההובלה 462.[3]
לקראת סיום המלחמה היה בן חור פעיל בתנועות הבריחה וההעפלה, במסגרתן חצו ניצולי שואה את אירופה, ממזרחה וממרכזה, בדרך לא דרך, אל נמלי איטליה על מנת להעפיל בספינות מעפילים לארץ ישראל.[4] הוא הכין וניהל תוכניות חשובות להברחת נשק שאספו החיילים היהודים משדות הקרב של אירופה לארץ ישראל.
בן חור שירת בצבא הבריטי שש שנים.
בהגנת הנגב
[עריכת קוד מקור | עריכה]אחרי המלחמה שב בן חור לארץ. הוא נטל חלק במבצעי הברחת עולים מעיראק, סוריה ולבנון בדרך היבשה. בתקופת המאבק אחרי מלחמת העולם השנייה ועד מלחמת העצמאות היה בן חור, כחבר "ועדת הנגב", האחראי על הנחת קו צינור המים (במסגרת קווי המים ל-11 הנקודות)[5] שהתחבר לישובי הנגב המערבי, גבולות וחצרים, והמתכנן של הגנת יישובי הנגב למקרה של פלישה ערבית לדרום. הוא יזם את הורדת יחידת הפלמ"ח הראשונה לנגב.
במלחמת העצמאות
[עריכת קוד מקור | עריכה]ב-1947, כשבועיים לפני החלטת החלוקה, מונה בן חור לראש אגף ההדרכה בהגנה. היה ממפקדי מבצע נחשון לפריצת הדרך לירושלים להקלת המצור. על כך סיפר:
”לעולם לא אשכח את ישיבת המטה שקדמה למבצע נחשון. ידענו כי אין לנו כלום וכי מצבם של מגיני ירושלים בכל רע. אספנו את הנשק מכל המקומות האפשריים. בחזיתות שלמות בגבול תל אביב נשאר רובה אחד או שניים. שאר הנשק נלקח למבצע. הכל בוצע בהצלחה למרות הקשיים”
בהמשך מלחמת העצמאות, עם כינון צה"ל, שימש בן חור כראש אגף ההדרכה במטכ"ל, שהתווה תוכניות להפיכת מגויסים, כולל ניצולי שואה, ללוחמים שנשלחו לחזית ממחנות העולים ולפעמים ישר מהנמל. כן היה חבר בוועדת המטכ"ל לענייני משטר ונוהג.
ביוני 1948 התפטר מתפקידו לצד ראש אגף המבצעים יגאל ידין, אה"ד אליהו בן חור, סגן הרמטכ"ל צבי איילון ועוזר שר הביטחון ישראל גלילי עקב התנגדותם לשורת מינויים שביקש שר הביטחון דוד בן-גוריון להוביל, בה ייעד להעביר את בן חור ואת איילון מהמטכ"ל. הממשלה הזמנית הקימה את ועדת החמישה לבירור הסוגיה, ולבסוף הייתה יד בן-גוריון על העליונה.[6] לבן חור הוצע לפקד על חטיבת הנגב אך הוא סירב, ובחודשי המלחמה האחרונים נלחם כנהג זחל"מ במסגרת שועלי שמשון של חטיבת גבעתי,[1] והשתתף במבצע גי"ס במסגרתה.[7] באוקטובר 1948 עבר לחטיבת הנגב וסייע בהכנות לכיבוש באר שבע במסגרת מבצע יואב.[8]
במרץ 1949 לאחר מבצע עובדה, המבצע האחרון של מלחמת העצמאות שבמהלכו נכבשו הנגב הדרומי ואילת, פרש בן חור מצה"ל.
בן חור קיבל דרגת אלוף במהלך לימודיו בארצות הברית.[9]
בארצות הברית
[עריכת קוד מקור | עריכה]אחרי שחרורו עבד בן חור כנהג אוטובוס, השלים את השכלתו התיכונית, וב-1951 יצא ללימודים בארצות הברית. במשך ארבע שנים למד הנדסת ייצור באוניברסיטת דרום קליפורניה, ובהמשך עסק שנתיים בעבודה מעשית.
בתקופת שהותו בארצות הברית נתקל בן חור בפעילות הסברתית ענפה של סטודנטים ערבים, וראה צורך לפעול בהסברה לטובת העניין הישראלי. לאחר מלחמת סיני ארגן בן חור סטודנטים ישראלים לפעולות הסברה והתקפת נגד אל מול התעמולה הערבית. על כך סיפר לימים: ”נחלצנו לפעולה. עברנו על פני ערים ועיירות. סיפרנו על חיי המתח המתמידים של יישובי הספר, על המסתננים והחבלנים הערבים. הוכחנו כי מצב זה הוא שהביא לפעולת התגמול הגדולה הקרויה מבצע קדש”.
אחרי חזרתו לארץ נתמנה בן חור כמנהל מחלקת הנדסת הייצור בקונצרן "כור".
עזרה ליישובי הספר
[עריכת קוד מקור | עריכה]במאי 1967 במהלך תקופת ההמתנה, הקים בן-חור את יחידת "המתנדבים לספר" שמנתה כ־500 מתנדבים ופעלה תחת פיקודו במהלך המלחמה בשינוע חומרי כיבוי ליישובי הנגב ותיקון משאבות מים ומכונות. היחידה פורקה בתום המלחמה.[2]
לאחר מלחמת ששת הימים היה ממייסדי התנועה למען ארץ ישראל השלמה עם אנשי צבא נוספים.
במהלך מלחמת ההתשה הקים ביולי 1969 את יחידת המתנדבים "לוחמי המדינה לספר" (למ"ס) ועמד בראשה. מתנדבי היחידה היו בני 50–75, רובם יוצאי הצבא הבריטי, ארגוני המחתרות וצה"ל. חברי היחידה הוצבו ביישובים בגבול לבנון, הוכפפו לפלוגה ח' של משמר הגבול, ועסקו בשמירה על היישובים, הכשרת מקלטים, תיקון גדרות ועבודות ביצור. היחידה פורקה בדצמבר 1969 לאחר שישה חודשי פעילות[2][10].
לאחר הפיגוע בקריית שמונה באפריל 1974 עבר בן חור להתגורר בקריית שמונה. ב־1974 מונה ליועץ לענייני ביטחון לראש עיריית קריית שמונה, ופעל להקמת המשמר האזרחי בעיר במסגרת משטרת ישראל, והיה למפקדו. בן חור התפטר מהתפקיד בנובמבר 1974 והמשיך לשמש כיועץ בנושאי ביטחון לראש העירייה[11] עד פרישתו ב-1975.
באפריל 1972 מונה למבקר עיריית הרצליה.[12]
אליהו בן חור היה דעתן, איש סוער ודינמי שעמד על דעותיו[1]. העיתונאי יורם המזרחי, שסיקר באותה עת את גזרת הצפון והכיר את בן חור מפעילותו בגבול הצפון, כתב על צד אחר באישיותו:
את סיפורו של האיש קראתי, בנסיבות שהוחזרו לו דרגותיו. באותה כתבה עתונאית נרחבת, סופר סיפור קטן שהצביע על גדולתו של האיש. באמצע הקרבות של 1948, באחד הלילות של "בטרם קרב", הודיע מ"פ לאחד מחייליו שאמור היה להתחתן אחרי המלחמה, כי הוא נותן לחייל חופשה של 24 שעות, ללכת ולראות את זוגתו בטרם קרב. החייל הקשה בפני מפקדו, "הרי רק ללכת ולחזור בטרמפים, זה יקח לי יותר מ-24 שעות. "זה מה שיש" - המ"פ לחייל. המח"ט (אליהו בן-חור) שהיה עד שמיעה לוויכוח, אמר לחייל, הנה טנדר שלי, קח אותו, ותחזור בזמן. וכך היה.
אליהו בן חור נפטר בשנת 1985 בישראל, ונקבר בבית העלמין בקריית ענבים[1].
"לצאת את הגדר"
[עריכת קוד מקור | עריכה]ספר זכרונותיו של אליהו בן חור "לצאת את הגדר, זכרונות איש מגן" שראה אור בערוב ימיו, הוא אוטוביוגרפיה בה פרס בן-חור את קורותיו בשנות העשרים והשלושים, ובהן סיפור בניינו של הכוח הצבאי העברי בארץ-ישראל. בהקדמה לספר כתב ההיסטוריון ד"ר מאיר פעיל:
... דומה כי תרומתו העיקרית של אליהו להתפתחות כוח המגן העברי... הייתה בתחום היציאה אל מחוץ לגדר, בלחימה הניידת ההתקפית במרחבי השדה. הוא היה מן היוזמים הראשונים של הקמת ה'נודדות' באמצע שנות השלושים... ובתחום זה היה לו שיתוף פעולה פורה עם יצחק שדה... פעילותם המשותפת ריתקה את תשומת-ליבה של המפקדה הארצית של ה'הגנה', והניעה אותה לאפשר ליצחק שדה להקים את פלוגות השדה (ה'פו"ש') ככוח מגויס ארצי נייד... תרומתו של בן-חור לארגון, לאימון ולהצלחה של ה'פו"ש' הייתה מכרעת. ומן ה'פו"ש' החל לאחר מכן נתיב נסיקה אל הפלמ"ח ואל יצירת צה"ל. לא מחקר של היסטוריון מוגש בדפיו של ספר זה, אלא סיפור מעשה אישי של איש יצירה סוער ומתפרץ.
ספרו
[עריכת קוד מקור | עריכה]- לצאת את הגדר: זכרונות איש מגן, הוצאת מערכות, 1985
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- מאיר דוידזון, דמותו של אלוף במחלוקת, יד טבנקין, 1990, גרסה מקוונת של הספר (לבעלי הרשאה), באתר "פסיק"
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- שרגא הר-גיל, אנשים מאחורי הכותרת: פעם חייל - תמיד חייל, מעריב, 8 בספטמבר 1969
יובל מלחי, פרק 151: האלוף שהפך לטוראי פעמיים – אליהו בן חור (כהן) (פודקאסט היסטוריה), באתר "קטעים בהיסטוריה", 7 במרץ 2016
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- 1 2 3 4 אורי מילשטיין, האלוף אליהו בן־חור שנפטר בחודש שעבר בגיל 78, הוציא להורג בוגד, השתתף בנסיון לסרס ערבי שנחשד באונס, השליך את דרגותיו על שולחנו של בן־גוריון. ואחרי הכל האמין שהציונות מונחת לו על הכתפיים, חדשות, 6 בספטמבר 1985
- 1 2 3 4 יוסף אוחיון, אזרחים במדים: יחידת המתנדבים להגנת יישובי הספר במלחמת ההתשה, בין וולונטריזם למיליטריזם, משטרה והיסטוריה 6, 2024, עמ' 53–86
- ↑ לוגיסטיקה לאורך כך הדרך: 100 שנות פעילות העוצמה הלוגיסטית שמאחורי הקלעים, סיפורו של חיל הלוגיסטיקה במאמץ הלחימה 1915-2013, חיל הלוגיסטיקה, 2013, עמ' 38
- ↑ רפאל בשן, ראיון השבוע עם אלוף אליהו בן חור: כנס ההעפלה מזייף היסטוריה, מעריב, 3 באוקטובר 1958
- ↑ שמחה בלאס, מי מריבה ומעש, ע' 143
- ↑ זהבה אוסטפלד, צבא נולד, כרך 2, מודן ומשרד הביטחון, 1994, עמ' 601–620
- ↑ דוידזון, עמ' 233–235
- ↑ דוידזון, עמ' 237
- ↑ דוידזון, עמ' 238
- ↑ מוקמת יחידת מתנדבים לספר, הארץ, 13 באוגוסט 1969
- ↑ מאיר הראובני, מפקד המשמר האזרחי בקרית־שמונה מתפטר, מעריב, 28 בנובמבר 1974
- ↑ יהושע מרקוס, איך פועל ה"אומבודסמן" בעירית הרצליה, על המשמר, 1 באוקטובר 1972
| ראשי אגף/מחלקת ההדרכה וחטיבת התורה, ההערכה וההדרכה | |
|---|---|
|
| בקרת זהויות |
|
|---|