אברהם שרוני

תבנית:חייל אברהם שרוני (2 באפריל 1918 - 30 באוגוסט 2012) היה קצין צה"ל בדרגת אלוף משנה ששירת ביחידה 8200, הקים בה את מערך ההדרכה וזכה בפרס ביטחון ישראל. הוא מחברו של מילון ערבי-עברי שיצא לאור בהוצאת משרד הביטחון.

ביוגרפיה

שרוני נולד בבגדאד שבעיראק, בנם של דינה ומאיר שעשוע. אמו הייתה בתו של מנהיג הקהילה, הרב שמעון אגסי. למד בכותאב (תלמוד תורה) ובתיכון היהודי "שָמָש" אותו סיים בגיל 16 לאחר שהוקפץ פעמיים כיתה. ב-1931 היה ממקימי תנועת הנוער הציונית "אחיעבר". ב-1934 עלה לארץ ישראל עם חבריו, החבורה התמקמה במושבה רעננה ועסקה בנטיעה ועיבוד פרדסים. בפרוץ מאורעות תרצ"ו-תרצ"ט הצטרף לארגון ההגנה והשתתף בפעולות הגנה מפני שבט אבו כישכ. לפרנסתו עבד כפועל בהנחת קווי תשתית וסלילת כבישים בשרון. הוא עבר לקיבוץ אשדות יעקב ולימד ערבית בקיבוץ וביישובים סמוכים, ב-1937 עבר לטבריה ולימד ערבית ב"בית הספר התיכון בגליל" ובבית הספר העממי על שם הרמב"ם. ב-1938 שינה את שם משפחתו ל"שרוני". ב-1939 החל ללמוד בהתכתבות הנדסת חשמל במכון הבריטי לטכנולוגיית הנדסה" (BIET).

ב-1942 גויס על ידי יגאל אלון למחלקה הסורית בפלמ"ח שאלון עמד בראשה, עבר קורס אלחוט בצבא הבריטי ופעל במסווה בביירות ובדמשק. במהלך משימותיו בדמשק נתפס ונכלא בחשד לריגול אך שוחרר לאחר התערבות של הבריטים. בשובו לארץ ישראל למד שפה וספרות ערבית באוניברסיטה העברית בירושלים, הוא לימד ערבית בתיכון "סליגסברג" בירושלים, בבית הספר הריאלי בחיפה ובתיכון בקריית מוצקין. במקביל הצטרף למנגנון הקבע של ההגנה, שירת כמפקד חוליית האלחוט בירושלים ולאחר מכן מפקד חוליית ההאזנה בחיפה.

במלחמת העצמאות השתלטה ההגנה על תחנת הקשר הערבית בחיפה והמכשור במקום הביא לקפיצה ביכולות החוליה, שרוני הצליח לפענח שידורים מוצפנים של הצבא הירדני והצלחתו הביאה להעברתו למפקדת יחידת האזנה של צה"ל בתל אביב. הוא עסק בפענוח תשדורות הלגיון הירדני והצבא המצרי וייסד קורס הדרכה לחוליות האזנה ניידות. לאחר המלחמה מונה לראש מדור עיבוד בשירות מודיעין 2, בשנת 1952 שימש במשך שלושה חודשים ממלא מקום מפקד היחידה עד כניסתו לתפקיד של אברהם אילוני שסיים קורס קצינים. בשנות החמישים ייסד מערך קורס קדם צבאיים בו למדו החניכים ערבית לקראת שירותם ביחידת ההאזנה, וטיפח את מערך מגמות המזרחנות בבתי הספר התיכון.

ב-1963 זכה צוות בראשותו ממדור "חיבור" ביחידה, שכלל את גם את רס"ן שאול שמאי, רס"ן יצחק עמבר, רס"ן עזרא סופר, ורס"ר זאב חוסני, בפרס ביטחון ישראל הודות לעבודתם המסורה שזיכתה את מערכת הביטחון להישגים חשובים.

ב-1963 מונה שרוני להקים את ענף ההדרכה ולרכז את פעולות ההכשרה ביחידה. הוא קידם את מערך הקורס הקדם צבאיים, הקים תוכנית לימודים משולבת ערבית ומתמטיקה במסגרת העתודה האקדמית וקורסים להכשרת אלחוטנים, קציני בינה רשתית, מפענחי צפנים ומתרגמים. לאחר הקמת בה"ד 15 ייסד בו את ענף מקצועות. בסוף 1971 פרש משירות הקבע אך המשיך לשרת במילואים ביחידה.

לאחר שחרורו הקים באוניברסיטת תל אביב את היחידה להוראת ערבית למשרתי ציבור. ב-1976 פנה אליו אפרים לפיד וביקש ממנו לעמוד בראש צוות הוצאה לאור של מילון ערבי-עברי. כתיבת המילון נמשכה מפברואר 1977 עד יולי 1980, עיכוב בניקוד המילים הביאה לדחייה בהוצאתו לאור עד 1987, תחילה במהדורה ארוכה בת שלושה כרכים וב-1991 במהדורה מקוצרת בת כרך בודד.

שרוני נישא לעדנה גולומב ב-1950 ולזוג ארבעה ילדים.

לקריאה נוספת

• לזכרו של אברהם שרוני, מבט מל"מ, גיליון 66 יוני 2013

קישורים חיצוניים

• נַחֵם אילן, תיווך תרבותי – אברהם שרוני מן המודעין הצבאי אל המילון הערבי-עברי, פעמים, 122–123 (תש"ע), עמ' 193–211
• אברהם שרוני - מחבר מילון שרוני הלך לעולמו בן 94