אברהם שרוני

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אברהם שרוני
אין תמונה חופשית
לידה 2 באפריל 1918
כ' בניסן תרע"ח
עיראק
פטירה 30 באוגוסט 2012 (בגיל 94)
י"ב באלול תשע"ב
ישראל
תאריך עלייה 1934
השתייכות Hahaganah.png  ההגנה
Badge of the Israel Defense Forces.new.svg  צבא הגנה לישראל
תקופת שירות 19361948
19481970
דרגה אלוף-משנה אלוף-משנה
תפקידים בשירות
עיטורים
פרס ביטחון ישראל
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

אברהם שרוני (2 באפריל 1918 - 30 באוגוסט 2012) היה קצין צה"ל בדרגת אלוף-משנה ששירת ביחידה 8200, הקים בה את מערך ההדרכה וזכה בפרס ביטחון ישראל. הוא מחברו של מילון ערבי-עברי שיצא לאור בהוצאת משרד הביטחון.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שרוני נולד בבגדאד שבעיראק, בנם של דינה ומאיר שעשוע. אמו הייתה בתו של מנהיג הקהילה, הרב שמעון אגסי. למד בכותאב (תלמוד תורה) ובתיכון היהודי "שָמָש" אותו סיים בגיל 16 לאחר שהוקפץ כיתה פעמיים. ב-1931 היה ממקימי תנועת הנוער הציונית "אחיעבר". ב-1934 עלה לארץ ישראל עם חבריו, החבורה התמקמה במושבה רעננה ועסקה בנטיעה ועיבוד פרדסים. בפרוץ מאורעות תרצ"ו-תרצ"ט הצטרף לארגון "ההגנה" והשתתף בפעולות הגנה מפני שבט אבו כישכ. לפרנסתו עבד כפועל בהנחת קווי תשתית וסלילת כבישים בשרון. עבר לקיבוץ אשדות יעקב ולימד ערבית בקיבוץ וביישובים סמוכים, ב-1937 עבר לטבריה ולימד ערבית ב"בית הספר התיכון בגליל" ובבית הספר העממי על שם הרמב"ם. ב-1938 שינה את שם משפחתו ל"שרוני". ב-1939 החל ללמוד בהתכתבות הנדסת חשמל במכון הבריטי לטכנולוגיית הנדסה (BIET).

ב-1942 גויס על ידי יגאל אלון למחלקה הסורית בפלמ"ח, שאלון עמד בראשה. עבר קורס אלחוט בצבא הבריטי ופעל במסווה בביירות ובדמשק. במהלך משימותיו בדמשק נתפס ונכלא בחשד לריגול אך שוחרר לאחר התערבות של הבריטים. בשובו לארץ ישראל למד שפה וספרות ערבית באוניברסיטה העברית בירושלים. לימד ערבית בתיכון "סליגסברג" בירושלים, בבית הספר הריאלי בחיפה ובתיכון בקריית מוצקין. במקביל הצטרף למנגנון הקבע של "ההגנה", שירת כמפקד חוליית האלחוט בירושלים ולאחר מכן מפקד חוליית ההאזנה בחיפה, שהאזינה לתקשורת שעברה דרך מרכזת הטלפונים הבין–לאומית שבעיר.

במלחמת העצמאות השתלטה "ההגנה" על תחנת הקשר הערבית בחיפה והמכשור במקום הביא לקפיצה ביכולות החוליה. שרוני הצליח לפענח שידורים מוצפנים של הצבא הירדני והצלחתו הביאה להעברתו למפקדת יחידת האזנה של צה"ל בבית האדום בתל אביב. הוא עסק בפענוח תשדורות הלגיון הירדני והצבא המצרי וייסד קורס הדרכה לחוליות האזנה ניידות. לאחר המלחמה מונה לראש מדור עיבוד בשירות מודיעין 2, בשנת 1952 שימש במשך שלושה חודשים ממלא מקום מפקד היחידה עד כניסתו לתפקיד של אברהם אילוני שסיים קורס קצינים. בשנות החמישים ייסד מערך קורסים קדם צבאיים בו למדו החניכים ערבית לקראת שירותם ביחידת ההאזנה, וטיפח את מערך מגמות המזרחנות בבתי הספר התיכוניים.

ב-1963 זכה צוות בראשותו ממדור "חיבור" ביחידה, שכלל גם את רס"ן שאול שמאי, רס"ן יצחק עמבר, רס"ן עזרא סופר ורס"ר זאב חוסני, בפרס ביטחון ישראל הודות לעבודתם המסורה שזיכתה את מערכת הביטחון להישגים חשובים.

ב-1963 מונה שרוני להקים את ענף ההדרכה ולרכז את פעולות ההכשרה ביחידה. הוא קידם את מערך הקורסים הקדם צבאיים, הקים תוכנית לימודים משולבת ערבית ומתמטיקה במסגרת העתודה האקדמית וקורסים להכשרת אלחוטנים, קציני בינה רשתית, מפענחי צפנים ומתרגמים. לאחר הקמת בה"ד 15 ייסד בו את ענף מקצועות. בסוף 1971 פרש משירות הקבע אך המשיך לשרת במילואים ביחידה.

לאחר שחרורו הקים באוניברסיטת תל אביב את היחידה להוראת ערבית למשרתי ציבור. ב-1976 פנה אליו אל"מ אפרים לפיד וביקש ממנו לעמוד בראש צוות הוצאה לאור של מילון ערבי-עברי. כתיבת המילון נמשכה מפברואר 1977 עד יולי 1980, עיכוב בניקוד המילים הביאה לדחייה בהוצאתו לאור עד 1987, תחילה במהדורה ארוכה בת שלושה כרכים וב-1991 במהדורה מקוצרת בת כרך בודד. גם לאחר הוצאתו לאור של המילון המשיך שרוני באיסוף מילים נוספות למילון, ובעשרים השנים שחלפו מאז צאתו לאור נוספו למילון כ-3,000 ערכים חדשים וכ-12,000 משמעויות חדשות לערכים קיימים.

בשנת 2008, בהגיעו לגיל 90, הועלה לדרגת אלוף-משנה.[1]

ב-1950 נישא שרוני לעדנה גולומב, עולה חדשה מארצות הברית ששירתה אף היא ביחידת ההאזנה, ולזוג ארבעה ילדים.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]