גיורא זורע – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ ←‏ביוגרפיה: תיקון עפ"י הראיון עמו במעריב
מ הסרת תבנית:אין תמונה משדה תמונה בתבנית, בערך בו יש הצגה אוטומטית של "אין תמונה"#
שורה 1: שורה 1:
{{חייל
{{חייל
|שם=גיורא זורע
|שם=גיורא זורע
|תמונה=
|תמונה={{אין תמונה|גבר|יישור=מרכז}}
|כיתוב=
|כיתוב=
|נולד=[[1945]]
|נולד=[[1945]]

גרסה מ־15:06, 17 בפברואר 2017

תבנית:חייל גיורא זורע (נולד בשם גיורא זארודינסקי ב-1945), תת אלוף בצה"ל, מפקד סיירת מטכ"ל בשנים 1973 - 1975 וקצין מודיעין ראשי.

ביוגרפיה

גיורא זורע הוא הבכור מבין ששת בניו של אלוף מאיר זורע, מוותיקי הבריגדה, איש חוליות הנוקמים בנאצים, אלוף פיקוד הצפון וראש אג"ם. כנער היה אתלט מצטיין והיה שיאן ישראל לנוער בריצת 800 מטר ובריצת 1,500 מטר.

גיורא זורע התגייס לצה"ל ב-1963 והתנדב לסיירת מטכ"ל. ביחידה עבר מסלול הכשרה כלוחם וכמפקד כיתה. בתום שירות החובה השתחרר כסמל ראשון, אך התגייס שוב ליחידה, יצא לקורס קציני חי"ר וסיים אותו בהצטיינות[1]. הוא שב ליחידה ושימש כמפקד צוות[2]. זורע מתואר כמפקד צוות תובעני מאוד, שאימן את חייליו אימונים מפרכים, ובעל דרישות גבוהות מאוד מעצמו ומאחרים. דבר שהוביל לרמת ביצוע גבוהה שלו ושל הצוות, ועל צוותו הוטלו באותה תקופה המשימות הקשות ביותר[3].. במהלך מלחמת ששת הימים, אחיו תבנית:נזכור את כולם, שהיה טייס בחיל האוויר, נהרג בשמי רמת הגולן. לאחר מותו התקרבו גיורא ותקווה, חברתו של יונתן, מאוחר יותר נישאו ולבנם הבכור קראו יונתן. ב-1968 יצא זורע לחופשה ללא תשלום, אך נקרא בשנתיים הבאות פעמים רבות לשירות פעיל מאחר שליחידה חסרו קצינים מנוסים. בתקופה זו הוא פיקד על מבצעים מורכבים רבים. ב-1969 נפצע בידו מהפגזה באזור התעלה במהלך פעילות מבצעית של היחידה. ב-1970 חזר לשירות קבע כסגנו של מנחם דיגלי, מפקד היחידה.

אחרי חצי שנה עזב שוב את הצבא, וב-1972 חזר ופיקד במשך שלושה חודשים על קורס סיור בסיירת אגוז. זורע פיקד על חיילי סיירת אגוז ככוח חי"ר בפשיטה שכללה כוחות שריון בלבנון. בעת שהכוח היה בדרכו חזרה מהפשיטה נתקל במארב נ"ט. בקרב שנפתח הרגו זורע וחייליו את המחבלים[4]. שנה אחר כך חזר זורע לסיירת מטכ"ל ולקח חלק במבצע מיוחד שכלל חדירה לאיסוף מודיעין בסוריה בגזרת החרמון[5] וקיבל את הפיקוד על היחידה במקומו של אהוד ברק[6]. זורע פיקד על סיירת מטכ"ל במלחמת יום הכיפורים. במלחמה השתתפה הסיירת בכיבוש שטחים בגדה המערבית של תעלת סואץ מדרום לאיסמעיליה (במסגרת אוגדת שרון). ברמת הגולן השמידו כוחות של היחידה יחידת קומנדו סורית שנשלחה במסוקים לפגוע בבסיס נפאח. כמו כן פיקד זורע על לוחמי הסיירת במבצע זנבר[7], במהלכו הוטסו לוחמי סיירת מטכ"ל בעזרת שלושה מסוקי יסעור מרפידים לעומק כביש סואץ-קהיר עם ג'יפים שעליהם תול"רים ופגעו בשדה התעופה כותמיה[8]. בנוסף תקפו כוחות מהיחידה שתי סוללות תותחים בגזרת תל-פארס; אחת הסוללות הושמדה והשנייה התגלתה כסוללת דמי. לוחמי הסיירת הגנו על חניוני טנקים מפני ציידי טנקים סורים והשתתפו בכיבוש המובלעת במסגרת אוגדת רפול. במלחמה איבד גיורא אח נוסף, תבנית:נזכור את כולם, שהיה קצין מבצעים של גדוד שריון בקרבות הבלימה ברמת הגולן[9]. עקב מותו של אחיו השני ניתנה הוראה שאסרה עליו להשתתף עם היחידה במבצעים מעבר לגבול.

בתקופת פיקודו של זורע התרחש אסון מעלות במאי 1974. ניסיון החילוץ של בני הערובה כשל ונהרגו כ-22 בני אדם וכ-50 נפצעו, לאחר שדרישת מפקד היחידה לפעול שלא בסמוך למועד פקיעת האולטימטום של המחבלים - נדחתה. חצי שנה לאחר מכן, נערך ניסיון חילוץ בני הערובה בבית שאן וב-1975 השתלטות המחבלים על מלון סבוי שבה נהרגו 8 בני ערובה ושני לוחמים בהם אל"מ עוזי יאירי. פעולות אלה נחשבות בין הפעולות הפחות מוצלחות של היחידה. ב-1975 עבר זורע הסבה לשריון, לאחר מכן נסע לוירג'יניה, לבית הספר לפיקוד ומטה של המארינס. ואחר כך כיהן כראש מחלקת המבצעים המיוחדים וכראש מחלקת איסוף באמ"ן. לאחר מכן כיהן כנספח צבאי בדרום אפריקה, וכקצין מודיעין ראשי (מאוקטובר 1984 עד 1988).

לאחר פרישתו שימש זורע כחבר בוועדות חקירה לבדיקת כשלי צה"ל, בהן ועדת פלד, שחקרה את חטיפת החיילים בהר דב, וועדה בראשות אליהו וינוגרד שחקרה את נושא זיהוי והטמנת חלקי גופות חללי השייטת. בין השנים 1995 ועד 2010 זורע שימש כמנכ"ל מפעל עיבוד הבשר "הוד חפר"[10].

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ משה זונדר, "סיירת מטכ"ל", הוצאת כתר, 2000, עמוד 84.
  2. ^ עמוס הראל, "חיבוק דב", הארץ, ‏ 22.12.2000.
  3. ^ משה זונדר, "סיירת מטכ"ל", הוצאת כתר, 2000, עמוד 84.
  4. ^ משה זונדר, "סיירת מטכ"ל", הוצאת כתר, 2000, עמוד 85.
  5. ^ אבנר שור, צוות איתמר, הוצאת כתר, 2003, עמודים 166-169.
  6. ^ אתר למנויים בלבד אמיר אורן, גולדה ערב המלחמה ב-73': "להילחם נגד מצרים וסוריה - זה פשוט", באתר הארץ, 7 ביוני 2013.
  7. ^ אביתר אורן, "הר ועומק", במחנה, ‏ 12.09.2013, עמודים 43-45.
  8. ^ ליאור אסטליין, היום מלחמה, בטאון חיל האוויר, ‏.
  9. ^ "למדנו את הלקח תחת אש קטלנית", באתר ישראל היום, 17 בספטמבר 2010.
  10. ^
    שגיאות פרמטריות בתבנית:Nrg

    פרמטרים [ 7 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
    nrg מעריב, אחד שר, השני קונה יגואר, באתר nrg‏, 19 בנובמבר 2007.