נחמיה תמרי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
נחמיה תמרי
נחמיה תמרי.jpg
נולד 17 בנובמבר 1946
מקום לידה עין חרוד ארץ ישראל
נהרג 12 בינואר 1994 (בגיל 47)
השתייכות IDF new.png  צבא הגנה לישראל
דרגה אלוף  אלוף
תפקידים צבאיים
מלחמות וקרבות

מלחמת ששת הימים  מלחמת ששת הימים
מלחמת ההתשה  מלחמת ההתשה
מלחמת יום הכיפורים  מלחמת יום הכיפורים
מלחמת לבנון הראשונה  מלחמת לבנון הראשונה
הלחימה ברצועת הביטחון
האינתיפאדה הראשונה

הנצחה

מצודת נחמיה - מפקדת פיקוד המרכז

רחוב ע"ש נחמיה תמרי בקריית מוצקין

נחמיה תמרי (17 בנובמבר 1946 - 12 בינואר 1994) היה אלוף בצה"ל, מפקד סיירת מטכ"ל, חטיבות הנח"ל והצנחנים, עוצבת הגליל ואלוף פיקוד המרכז. נהרג בהתרסקות מסוק במהלך שירותו.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

תמרי נולד בעין חרוד לצבי ומרים, נקרא על שם נחמיה שיין, לוחם הפלמ"ח שנהרג בפיצוץ גשר א-זיב. למד בבני עטרות ובתיכון בליך. ב-1965 התגייס לצה"ל במסגרת גרעין של הנח"ל, והתנדב לצנחנים לגדוד הנח"ל המוצנח[1], שם עבר מסלול הכשרה כלוחם וקורס מ"כים חי"ר. תמרי שימש כמפקד כיתה ויצא לקורס קציני חי"ר. כצוער בקורס לחם תמרי במלחמת ששת הימים ונפצע[2][3]. לאחר קורס קצינים שירת במגוון תפקידי פיקוד בחטיבת הצנחנים, השתתף בפעולת כראמה בפיקודו של יורם יאיר, ושימש כמפקד כוח במבצע תרנגול 53, בעת שהיה מפקד פלוגה א' בגדוד 50. ב-1970 מונה למפקד סיירת צנחנים. במלחמת יום הכיפורים לחם בסיני בקרב ואדי מבעוק[4] ובקרב החווה הסינית, שבו אף נפצע[5].

ב-1974 עבר לסיירת מטכ"ל ומונה לסגנו של גיורא זורע. באותה שנה השתתף תמרי בפריצה לדירת מגורים בבית שאן בה התבצרו שלושה מחבלים. כל ששת הלוחמים מסיירת מטכ"ל שפרצו לדירה, ותמרי ביניהם, קיבלו משר הביטחון דאז, שמעון פרס, ספר שירים של נתן אלתרמן כהוקרה על אומץ לבם[6]. בתפקידו זה פיקד בשנת 1975 על כוח מן היחידה בפשיטה בעומק לבנון כנגד יעדי מחבלים[7], וכן פיקד על אחד מצוותי היחידה שפרצו למלון סבוי והרגו את המחבלים[8]. בהמשך היה עוזר ראש אגף המודיעין למבצעים ולאחר מכן מונה למפקד גדוד 890 של הצנחנים[9], ופיקד עליו במבצע אנטבה[10]. לאחר מכן פיקד על סיירת מטכ"ל בשנים 1978-1980 והיה מפקד חטיבת המילואים 623 של הצנחנים בתקופת מלחמת לבנון הראשונה. ב-1984 התמנה למפקד חטיבת הנח"ל[11] וב-1985 למפקד חטיבת הצנחנים[12]. לאחר הסבה פיקד על עוצבת עידן וב-1988 עד 1990 על עוצבת הגליל.

בעת מלחמת המפרץ שימש נחמיה תמרי כמפקד הכוח האוגדתי המיוחד אשר נועד לבצע פעולה קרקעית בעיראק כדי לפגוע במשגרי טילי הסקאד הניידים[13], אולם המשימה לא יצאה אל הפועל בשל החלטת הדרג המדיני לנהוג באיפוק ולא לקחת חלק במלחמה[14]. בנובמבר 1991 קודם לדרגת אלוף ומונה לעוזר ראש אג"ם[15] והיה מעורב בהכנות למבצע שיח אטד[16]. ב-1993 מונה לאלוף פיקוד המרכז[17]. ב-12 בינואר 1994 נהרג בהתרסקות מסוק סייפן של חיל האוויר, סמוך למפקדת הפיקוד. בעקבות האסון הוסב שמו של בסיס המפקדה ל"מצודת נחמיה" לזכרו.

לנחמיה תמרי שני אחים נוספים ששרתו בתפקידים בכירים בצה"ל: תת אלוף שי תמרי ותת אלוף דב תמרי. במותו הותיר שלושה ילדים.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • משה זונדר, "סיירת מטכ"ל", כתר ספרים, 2000, "תקופת נחמיה תמרי", עמ' 173-178

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ בן כספית ואילן כפיר, "אהוד ברק: חייל מספר אחד",קוראים, 1998, עמוד 276.
  2. ^ קורות חייו של נחמיה תמרי באתר הרשמי של חטיבת הצנחנים
  3. ^ אלכס פישמן, "לא גנרל מת. מת בן-אדם", מעריב מוסף שבת, 14.01.1994, עמ' 5-7
  4. ^ מעוזיה סגל, עדויות מגובה החול - קרב הצנחנים בחווה הסינית, הוצאת מודן, 2007.
  5. ^ עמירם אזוב, צליחה, הוצאת דביר, 2011, עמוד 210, "מהאש שנפתחה כלפיו בחזית רחבה, כולל מ'אנשי המזוודות' עם טילי הסאגר שלהם, נפגעו מיד כמה מאנשי חוליית המח"ט. רס"ן אבנר חרמוני נפצע בירכו, סרן נחמיה תמרי נפצע בידו".
  6. ^ משה זונדר, "סיירת מטכ"ל", כתר ספרים, 2000. תקופת שי אביטל, עמוד 201.
  7. ^ מייק אלדר, "שייטת 13", ספריית מעריב, 1993, עמוד 528.
  8. ^ משה זונדר, "סיירת מטכ"ל", כתר ספרים, 2000. תקופת שי אביטל, עמוד 174.
  9. ^ יוסי יהושוע וראובן וייס, "הגדוד של המדינה", ידיעות אחרונות מוסף 7 ימים, ‏ 07.10.2011.
  10. ^ גיורא איילנד, הכריח אותנו לנסוע הביתה, במחנה, 2 בינואר 2004
  11. ^ אמיר אורןהכומתות האדומות שבות לצמרת צה"ל, באתר הארץ, 2 במאי 2014
  12. ^ פליאה קטנר ועדי חכמון, חמישים לשמונה מאות תשעים, במחנה, 20 ביוני 2003
  13. ^ עמרי אסנהיים, צאלים: הטראומה של סיירת מטכ"ל, אור יהודה: כנרת, זמורה-ביתן, תשע"ג 2012, עמ' 25
  14. ^ ‫אמנון ברזילי, חוקרי צה"ל: האיפוק במלחמת המפרץ היה נכון, באתר הארץ, 24 בספטמבר 2002‬
  15. ^ ביטחון 50: צה"ל, קהיליית המודיעין, משרד הביטחון, הוצאת אלפא תקשורת 1998
  16. ^ עמרי אסנהיים, צאלים: הטראומה של סיירת מטכ"ל, אור יהודה: כנרת, זמורה-ביתן, 2012, עמ' 91
  17. ^ שי פוגלמן, את זורקי האבנים לא ינצחו, באתר הארץ, 4 ביוני 2013