לדלג לתוכן

אליהו וינוגרד

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אליהו וינוגרד
לידה 10 בדצמבר 1926
תל אביב, פלשתינה (א"י)
פטירה 13 בינואר 2018 (בגיל 91)
מדינה פלשתינה (א"י), ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה האוניברסיטה העברית בירושלים עריכת הנתון בוויקינתונים
השתייכות מערכת בתי המשפט הישראלית
תקופת כהונה 19721996 (כ־24 שנים)
תקופת הפעילות 19522018 (כ־66 שנים)
תפקידים בולטים
פעילויות נוספות
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

אליהו וינוגרד (10 בדצמבר 192613 בינואר 2018) היה משפטן ישראלי שכיהן כנשיא בית המשפט המחוזי בתל אביב בשנים 19891996, כשופט בפועל בבית המשפט העליון במשך כשנה ועמד בראש ועדות ציבוריות, בהן ועדת וינוגרד לחקר אירועי מלחמת לבנון השנייה וועדת וינוגרד בנושא שכר הלימוד במוסדות להשכלה גבוהה.

קברם של יוכבד ואליהו וינוגרד, בבית הקברות מורשה, רמת השרון

וינוגרד נולד בתל אביב, בן לישראל וינוגרד וחנה לבית גליק. סבו, הרב פנחס מרדכי וינוגרד, היה שד"ר של ישיבת תורת חיים (אין קשר משפחתי למשפחת וינוגרד מייסדי הישיבה) ואחיו של הרב ישעיהו זאב וינוגרד, מראשי ישיבת עץ חיים.

למד בבית הספר התיכון של בית המדרש למורים "מזרחי" בירושלים. בשנת 1946 למד בבית הספר הגבוה למשפט וכלכלה בתל אביב. בשנים 1948–1950 שירת בצה"ל, וסיים את שירותו כראש המחלקה המשפטית במטכ"ל, בדרגת סגן.

בשנת 1952 הוסמך כעורך דין, ועד שנת 1960 עסק במקצוע זה במשרד עורכי דין "יזהר הררי ושות'".

בשנים 1960–1963 היה עוזר לפרקליט מחוז תל אביב בפרקליטות המדינה. בשנים 1963–1972 עסק כעורך דין עצמאי.

ב-1972 מונה לשופט בבית משפט השלום בתל אביב, ובשנת 1977 מונה לשופט בבית המשפט המחוזי בעיר. בתפקידו זה היה בין השופטים שהרשיעו את חברי כנופיית מע"צ.

בשנת 1983 קיבל תואר דוקטור למשפטים מטעם האוניברסיטה העברית בירושלים.

בשנת 1987 כיהן כשופט בפועל בבית המשפט העליון,[1] ובשנים 19891996 כיהן כנשיא בית המשפט המחוזי בתל אביב. תיק מרכזי שבו טיפל במסגרת תפקידו זה הוא הליכי הפירוק והשיקום של קונצרן "כור".

ב-12 בפברואר 1996 פרש מכס השיפוט בהגיעו לגיל 70.[2] באותה שנה קיבל את אות אביר איכות השלטון.

לאחר פרישתו שימש יושב ראש של ועדות ציבוריות רבות:

בין השנים 1996–2000 שימש כיושב ראש מועצת רואי חשבון בישראל.[6][7]

לצד פעילותו בוועדות ציבוריות עסק בבוררויות,[8] בהן המחלוקת במשפחת אייזנברג על עיזבונו של שאול אייזנברג והמחלוקת בין אנשי העסקים ארקדי גאידמק ויוסי טרוים.

בשנת 2008 הצטרף כשותף למשרד גדעון פישר ושות',[9] ושימש כמנהל המקצועי במשרד. לצד כהונתו כבורר בבוררויות גדולות מטעם המשרד, עסק וינוגרד בתיקי ליטיגציה מורכבים.[10][6] בדצמבר 2013 ייצג מטעם משרד זה את חברת "איקיוטק" במבצע הגבייה שלה שספג ביקורת ציבורית.[11]

וינוגרד זכה בתואר יקיר רמת השרון ב-1995.

אליהו וינוגרד נפטר ב-13 בינואר 2018, ונטמן בבית הקברות מורשה ברמת השרון.[12]

וינוגרד כתב מספר ספרי משפט, בהם:

  • תקנות סדרי הדין האזרחי, 1963
  • דיני רשויות מקומיות, הוצאת הלכות בע"מ, 1988
  • צווי מניעה, הוצאת הלכות בע"מ, 1993

בנוסף ערך את הספרים:

ב-1950 התחתן עם יוכבד, ולזוג נולדו שלושה ילדים. הזוג התגורר שנים רבות ברמת השרון, ולאחר פטירת אשתו ב-2003 עבר להתגורר בהרצליה.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ מינוי זמני כשופט עליון לד"ר וינוגרד, מעריב, 2 בינואר 1987
  2. ^ הודעה על גמר כהונתו של שופט, ילקוט הפרסומים 4404, התשנ"ו, 7 באפריל 1996, עמ' 3024
  3. ^ יהושע בריינר‏, ועדת החקירה קבעה כבר ב-97': פרץ כשל, באתר וואלה, 4 בפברואר 2010
  4. ^ אליהו וינוגרד פרש מהוועדה להסדר קרנות הפנסיה, באתר ynet, 31 ביולי 2005
  5. ^ חנן גרינברג, איציק מרדכי יישאר אלוף "כי נענש מספיק", באתר ynet, 8 בספטמבר 2005
  6. ^ 1 2 ענת שיחור-אהרונסון, השופט בדימוס אליהו וינוגרד הצטרף למשרד גדעון פישר ושות', באתר nrg‏, 17 בדצמבר 2008
  7. ^ איתמר לוין, ‏המנכ"ל המיועד של משרד המשפטים, שלמה גור - יו"ר מועצת רואי חשבון, באתר גלובס, 24 בינואר 2000
  8. ^ עידו באום, ד"ר אליהו וינוגרד: "אני עוסק בבוררויות כדי להיות עסוק ומשתדל גם לא להיות עמוס", באתר TheMarker‏, 1 בפברואר 2009
  9. ^ אלה לוי-וינריב, ‏השופט בדימוס ד"ר אליהו וינוגרד מצטרף למשרד עוה"ד גדעון פישר ושות', באתר גלובס, 17 בדצמבר 2008
  10. ^ אליהו וינוגרד הלך לעולמו בגיל 91, באתר רשת 13, 13 בינואר 2018
  11. ^ מירב קריסטל וצבי לביא, איקיוטק: "צעקת אלפים נותרה ללא מענה", באתר ynet, 30 בדצמבר 2013
  12. ^ רענן בן צור, השופט וינוגרד הובא למנוחות: "מוקירים כל רגע במחיצתך", באתר ynet, 14 בינואר 2018