לדלג לתוכן

קלאדובו – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה
העריכה הבאה ←
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
חזותיקוד ויקי
יצירה באמצעות תרגום הדף "Kladovo"
 
ויקי4800 (שיחה | תרומות)
7,593 עריכות
מיזוג הערות אוטומטי, החלפות (, ארכאולוג, אורתודוקס, אסלאם), הסרת קישורים עודפים, הלבשת קישורים עירומים, ויקישיתוף בשורה
תגיות: צ'קטי גרשיים שגויים nowiki
שורה 1: שורה 1:
'''קלאדובו''' (באלפאבית סרבי קירילי: '''Кладово'''. מבוטא: '''klâdɔʋɔ''') היא עיירה ומועצה מקומית הממוקמת ב[[מחוז בור|מחוז]] [[מחוז בור|בור]] שבמזרח [[סרביה]]. העיירה שוכנת על גדת נהר ה[[דנובה]]. אוכלוסיית העיירה מונה 8,913 ואילו אוכלוסיית המועצה המקומית מונה 20,635 (מפקד 2011).
'''קלאדובו''' (באלפאבית סרבי קירילי: '''Кладово'''. מבוטא: '''klâdɔʋɔ''') היא עיירה ומועצה מקומית הממוקמת ב[[מחוז בור|מחוז]] בור שבמזרח [[סרביה]]. העיירה שוכנת על גדת נהר ה[[דנובה]]. אוכלוסיית העיירה מונה 8,913 ואילו אוכלוסיית המועצה המקומית מונה 20,635 (מפקד 2011).


== שֵׁם ==
== שֵׁם ==
ב[[סרבית]] העיירה ידועה בתור ''קלאדובו'' (Кладово), ב[[רומנית]] - ''Cladova,'' ב[[גרמנית]] -''Kladowo'' או ''Kladovo'' וב[[לטינית]] ו[[יוונית]] באותיות לטיניות - ''Zanes.'' בתקופת [[האימפריה הרומית]], שם העיירה היה ''Zanes'' וביצוריה נודעו בשם ''דיאנה'' (Diana) ו''פונטס'' (מיוונית: "ים" - ''pontos,'' או מלטינית: "גשר" - ''pontem'')''.'' הקיסר טראיאן היה בעל ביצורים באזור בתקופה הרומית, כמו [[גשר טראיאנוס]] (ביצורי פונטס נבנו בצד הסרבי, ביצורי תיאודורה - בצד הרומני). מאוחר יותר הקימו ה[[סלאבים]] יישוב שנקרא ''נובי גראד'' (Нови Град){{מקור|תאריך=October 2009}}, בעוד [[האימפריה העות'מאנית|העות'מאנים]] בנו בעיירה מבצר וקראו לו ''פתוליסלם'' (Fethülislam). השם "קלאדובו" נרשם לראשונה בשנת [[1596]] במסמך צבאי [[אוסטריה|אוסטרי]].
ב[[סרבית]] העיירה ידועה בתור קלאדובו (Кладово), ב[[רומנית]] - ''Cladova,'' ב[[גרמנית]] -''Kladowo'' או ''Kladovo'' וב[[לטינית]] ו[[יוונית]] באותיות לטיניות - ''Zanes.'' בתקופת [[האימפריה הרומית]], שם העיירה היה ''Zanes'' וביצוריה נודעו בשם ''דיאנה'' (Diana) ו''פונטס'' (מיוונית: "ים" - ''pontos,'' או מלטינית: "גשר" - ''pontem'')''.'' הקיסר טראיאן היה בעל ביצורים באזור בתקופה הרומית, כמו [[גשר טראיאנוס]] (ביצורי פונטס נבנו בצד הסרבי, ביצורי תיאודורה - בצד הרומני). מאוחר יותר הקימו ה[[סלאבים]] יישוב שנקרא ''נובי גראד'' (Нови Град){{מקור|תאריך=October 2009}}, בעוד [[האימפריה העות'מאנית|העות'מאנים]] בנו בעיירה מבצר וקראו לו ''פתוליסלם'' (Fethülislam). השם "קלאדובו" נרשם לראשונה בשנת [[1596]] במסמך צבאי [[אוסטריה|אוסטרי]].

⚫
ישנן מספר תיאוריות לגבי מקור השם הנוכחי של העיר: [http://www.kladovo.org.rs/]


⚫
ישנן מספר תיאוריות לגבי מקור השם הנוכחי של העיר: {{קישור כללי|כתובת=http://www.kladovo.org.rs/|כותרת=Кладово|תאריך_וידוא=2021-02-02|אתר=www.kladovo.org.rs}}
* על פי תיאוריה אחת (Ranka Kuic), שם העיירה נגזר מהמילה [[שפות קלטיות|הקלטית]] "kladiff" שמשמעותה "בית קברות" באנגלית.
* על פי תיאוריה אחת (Ranka Kuic), שם העיירה נגזר מהמילה [[שפות קלטיות|הקלטית]] "kladiff" שמשמעותה "בית קברות" באנגלית.
* על פי תיאוריה אחרת (Ranko Jakovljevic), השם נגזר מהמילה "klad" (מכשיר המשמש לאחיזת אדם בכבילה).
* על פי תיאוריה אחרת (Ranko Jakovljevic), השם נגזר מהמילה "klad" (מכשיר המשמש לאחיזת אדם בכבילה).
שורה 11: שורה 10:
* קיימת תיאוריה לפיה מקור השם הוא בדוכס [[האימפריה הבולגרית|הבולגרי]] [[גלאד]], ששלט באזור זה ב[[המאה ה-9|מאה ה-9]].
* קיימת תיאוריה לפיה מקור השם הוא בדוכס [[האימפריה הבולגרית|הבולגרי]] [[גלאד]], ששלט באזור זה ב[[המאה ה-9|מאה ה-9]].


יש יישוב עם אותו שם ב[[רוסיה|רוסיה,]] ליד [[מוסקבה]]{{מקור|תאריך=October 2009}} ויש אמונה כי יישוב זה הוקם על ידי [[סרבים]] שעברו לשם מקלאדובו הסרבית במאה ה-18. אחד מפרברי [[ברלין]] קורי בשם זה, שמקורו ב[[סורבים]] הסלביים החיים במזרח [[גרמניה]] .
יש יישוב עם אותו שם ב[[רוסיה|רוסיה]], ליד [[מוסקבה]]{{מקור|תאריך=October 2009}} ויש אמונה כי יישוב זה הוקם על ידי [[סרבים]] שעברו לשם מקלאדובו הסרבית במאה ה-18. אחד מפרברי [[ברלין]] קורי בשם זה, שמקורו ב[[סורבים]] הסלביים החיים במזרח [[גרמניה]] .


יישובים בשם זה נמצאים גם ב[[מחוז ארד|ארד]] ו[[טימיש (מחוז)|טימיש]], מחוזות של [[רומניה]].
יישובים בשם זה נמצאים גם ב[[מחוז ארד|ארד]] ו[[טימיש (מחוז)|טימיש]], מחוזות של [[רומניה]].


== גאוגרפיה ==
== גאוגרפיה ==
שורה 20: שורה 19:


== היסטוריה ==
== היסטוריה ==
בשטח המועצה נמצאו [[קדרות|כלי חרס]] מ[[תקופת הברונזה]] המוקדמת של תרבות קוסטולאק-קוקופני {{אנ|Kostolac-Kocofeni culture}}, <ref>{{Cite web|url=http://www.rastko.rs/arheologija/srejovic/dsrejovic-eneolit.html|title=[Projekat Rastko] Dragoslav Srejovic: Kulture bakarnog i ranog bronzanog doba na tlu Srbije|website=www.rastko.rs|accessdate=16 April 2018}}</ref> אגרטלים מיניאטוריים בצורת ברווז מהמאה ה-14 לפני הספירה, <ref>http://sehumed.uv.es/revista/numero16/SEHUMED_colecc131.PDF</ref> [[נקרופוליס]] מ[[תקופת הברונזה]] עם כלי חרס (מעוטרים ב[[נפתול]]) ופריטים ארכיאולוגיים אחרים. <ref>{{Cite web|url=http://www.rastko.rs/arheologija/dgarasanin-the_bronze.htm|title=[Projekat Rastko] Dr Draga Garasanin: Bronze Age in Serbia|website=www.rastko.rs|accessdate=16 April 2018}}</ref>
בשטח המועצה נמצאו [[קדרות|כלי חרס]] מ[[תקופת הברונזה]] המוקדמת של תרבות קוסטולאק-קוקופני {{אנ|Kostolac-Kocofeni culture}}, <ref>{{Cite web|url=http://www.rastko.rs/arheologija/srejovic/dsrejovic-eneolit.html|title=[Projekat Rastko] Dragoslav Srejovic: Kulture bakarnog i ranog bronzanog doba na tlu Srbije|website=www.rastko.rs|accessdate=16 April 2018}}</ref> אגרטלים מיניאטוריים בצורת ברווז מהמאה ה-14 לפני הספירה, <ref>http://sehumed.uv.es/revista/numero16/SEHUMED_colecc131.PDF</ref> [[נקרופוליס]] מ[[תקופת הברונזה]] עם כלי חרס (מעוטרים ב[[נפתול]]) ופריטים ארכאולוגיים אחרים. <ref>{{Cite web|url=http://www.rastko.rs/arheologija/dgarasanin-the_bronze.htm|title=[Projekat Rastko] Dr Draga Garasanin: Bronze Age in Serbia|website=www.rastko.rs|accessdate=16 April 2018}}</ref>


בימי קדם, ביצור ליד גשר טאריאנוס בשם ''זאנס'' או ''פונקס'' התקיים במיקום זה, באזור שנשלט בידי שבט בני [[דאקיה]]. [[ימי הביניים|בימי הביניים]] הקימו כאן [[סלאבים]] עיירה חדשה בשם ''נובי גראד'' (Нови Град),{{מקור|תאריך=October 2009}} אך זו הושמדה על ידי [[ממלכת הונגריה|ההונגרים]] בשנת [[1502]]. היא נבנתה מחדש בשנת [[1524]] על ידי [[האימפריה העות'מאנית|העות'מאנים]] וקיבל שם חדש: ''Fethülislam''. לדברי המטייל העות'מאני, [[אווליה צ'לבי]] שביקר בעיירה בשנת [[1666]], מרבית תושביה דיברו בשפה הסלאבית המקומית.{{מקור|תאריך=October 2009}} וב[[טורקית]], וחלקם דיברו גם ולאך {{אנ|Vlach}}. [http://www.kladovo.org.rs/] בשנת [[1784]] מנתה אוכלוסיית קלאדובו 140 בתים [[מוסלמים]] ו-50 נוצרים. [http://www.kladovo.org.rs/]
בימי קדם, ביצור ליד גשר טאריאנוס בשם ''זאנס'' או ''פונקס'' התקיים במיקום זה, באזור שנשלט בידי שבט בני [[דאקיה]]. ב[[ימי הביניים]] הקימו כאן [[סלאבים]] עיירה חדשה בשם ''נובי גראד'' (Нови Град),{{מקור|תאריך=October 2009}} אך זו הושמדה על ידי [[ממלכת הונגריה|ההונגרים]] בשנת [[1502]]. היא נבנתה מחדש בשנת [[1524]] על ידי [[האימפריה העות'מאנית|העות'מאנים]] וקיבל שם חדש: ''Fethülislam''. לדברי המטייל העות'מאני, [[אווליה צ'לבי]] שביקר בעיירה בשנת [[1666]], מרבית תושביה דיברו בשפה הסלאבית המקומית.{{מקור|תאריך=October 2009}} וב[[טורקית]], וחלקם דיברו גם ולאך {{אנ|Vlach}}. {{קישור כללי|כתובת=http://www.kladovo.org.rs/|כותרת=Кладово|תאריך_וידוא=2021-02-02|אתר=www.kladovo.org.rs}} בשנת [[1784]] מנתה אוכלוסיית קלאדובו 140 בתים [[מוסלמים]] ו-50 נוצרים. {{קישור כללי|כתובת=http://www.kladovo.org.rs/|כותרת=Кладово|תאריך_וידוא=2021-02-02|אתר=www.kladovo.org.rs}}


בין השנים [[1929]] ל-[[1941]] היה קלאדובו חלק מ[[ממלכת יוגוסלביה]] .
בין השנים [[1929]] ל-[[1941]] היה קלאדובו חלק מ[[ממלכת יוגוסלביה]] .
שורה 34: שורה 33:
נהר [[דנובה|הדנובה]] אמנם מזוהם מאוד בסטנדרטים בינלאומיים, אך אנשים רבים עדיין דגים בו. לפני הקמת תחנת הכוח, [[קוויאר]] [[בלוגה (דג)|חדקן]] מאזור זה היה פופולרי מאוד ויוצא כמעדן למערב [[אירופה]] [[ארצות הברית|וארצות הברית]]. ב[[שנות ה-60 של המאה העשרים]] יוצאו מקלאדובו עד שלושה טון קוויאר מדי שנה. הספציפיות של הקוויאר מקלאדובו הייתה בזכות "הבשלת" הביצים במהלך מסעם בן 850 הק"מ של הדגים מן [[הים השחור]] במעלה זרם הדנובה. <ref>{{Cite news|last=Miroslav Stefanović|title=Мегдани аласа и риба грдосија|trans-title=Fights between the fishermen and the giant fishes|work=Politika-Magazin, No. 1073|pages=28–29|language=sr|date=22 April 2018}}</ref>
נהר [[דנובה|הדנובה]] אמנם מזוהם מאוד בסטנדרטים בינלאומיים, אך אנשים רבים עדיין דגים בו. לפני הקמת תחנת הכוח, [[קוויאר]] [[בלוגה (דג)|חדקן]] מאזור זה היה פופולרי מאוד ויוצא כמעדן למערב [[אירופה]] [[ארצות הברית|וארצות הברית]]. ב[[שנות ה-60 של המאה העשרים]] יוצאו מקלאדובו עד שלושה טון קוויאר מדי שנה. הספציפיות של הקוויאר מקלאדובו הייתה בזכות "הבשלת" הביצים במהלך מסעם בן 850 הק"מ של הדגים מן [[הים השחור]] במעלה זרם הדנובה. <ref>{{Cite news|last=Miroslav Stefanović|title=Мегдани аласа и риба грдосија|trans-title=Fights between the fishermen and the giant fishes|work=Politika-Magazin, No. 1073|pages=28–29|language=sr|date=22 April 2018}}</ref>


האתרים [[ארכאולוגיה|הארכיאולוגיים]] הסמוכים כוללים את שרידי [[גשר טראיאנוס|גשר]] [[קיסר]] [[האימפריה הרומית|רומא]] [[גשר טראיאנוס|טראיאנוס]], אחד מלוחותיו של טראיאנוס, שרידי דרכו של טראיאנוס דרך [[שערי הברזל]] של הדנובה והמבצר [[רומא העתיקה|הרומי]] דיאנה.
האתרים [[ארכאולוגיה|הארכאולוגיים]] הסמוכים כוללים את שרידי [[גשר טראיאנוס|גשר]] [[קיסר]] [[האימפריה הרומית|רומא]] טראיאנוס, אחד מלוחותיו של טראיאנוס, שרידי דרכו של טראיאנוס דרך [[שערי הברזל]] של הדנובה והמבצר [[רומא העתיקה|הרומי]] דיאנה.


גשר טראיאנוס ממוקם 5&nbsp;ק"מ במורד הזרם מקלאדובו. היו לו 20 עמודים ואורכו 1,200 מ'. יורשו של טראיאנוס, [[אדריאנוס]], הרס אותו חלקית כדי למנוע את פשיטות הדאקים והגשר הוזנח מאוחר יותר. הגשר מתואר ב[[תבליט]] על [[עמוד טראיאנוס]] ברומא. עד [[המאה ה-16]] היה זה הגשר הגדול ביותר שנבנה אי פעם. <ref name="Politika">{{Citation|last=Olivera Milošević|title=Dunav i istorija magneti Kladova|journal=[[Politika]]|page=16|language=sr|date=3 September 2017|url=http://www.politika.rs/sr/clanak/388134/Dunav-i-istorija-magneti-Kladova}}</ref> 20 העמודים נראו עדיין בשנת [[1856]], כאשר מפלס הדנובה הגיע לשיא. בשנת [[1906]] החליטה ועדת הדנובה להשמיד שניים מעמודי התווך שהפריעו לניווט. בשנת [[1932]] נותרו 16 עמודים מתחת למים, אך בשנת [[1982]] מופו רק 12 על ידי ארכיאולוגים; ארבעת האחרים כנראה נסחפו במים. רק עמודי הכניסה נראים כעת בשני גדות הדנובה.
גשר טראיאנוס ממוקם 5&nbsp;ק"מ במורד הזרם מקלאדובו. היו לו 20 עמודים ואורכו 1,200 מ'. יורשו של טראיאנוס, [[אדריאנוס]], הרס אותו חלקית כדי למנוע את פשיטות הדאקים והגשר הוזנח מאוחר יותר. הגשר מתואר ב[[תבליט]] על [[עמוד טראיאנוס]] ברומא. עד [[המאה ה-16]] היה זה הגשר הגדול ביותר שנבנה אי פעם.<ref name="Politika">{{Citation|last=Olivera Milošević|title=Dunav i istorija magneti Kladova|journal=[[Politika]]|page=16|language=sr|date=3 September 2017|url=http://www.politika.rs/sr/clanak/388134/Dunav-i-istorija-magneti-Kladova}}</ref> 20 העמודים נראו עדיין בשנת [[1856]], כאשר מפלס הדנובה הגיע לשיא. בשנת [[1906]] החליטה ועדת הדנובה להשמיד שניים מעמודי התווך שהפריעו לניווט. בשנת [[1932]] נותרו 16 עמודים מתחת למים, אך בשנת [[1982]] מופו רק 12 על ידי ארכאולוגים; ארבעת האחרים כנראה נסחפו במים. רק עמודי הכניסה נראים כעת בשני גדות הדנובה.


אגם ג'רדאפ (Đerdap) המלאכותי הוקם בין השנים 1967-72 כתוצאה מהקמתה של תחנת הכוח ההידרואלקטרית שער הברזל I. האגם הציף את הדרך הרומית העתיקה לאורך החוף והחלק היחיד שנותר בשביל הישן הוא טאבולה טראיאנה ("''Tabula Traiana''"), לוח זיכרון רומי, שהוגבה ב-25 מ'. תהליך הרמת הלוח (4 מטר רוחב ו-1.75 מטר גובהו) נמשך בין השנים 1966 ל -1969, כיום הוא מספר מטרים מעל מפלס האגם וניתן לראותו רק מהאגם. <ref name="Politika">{{Citation|last=Olivera Milošević|title=Dunav i istorija magneti Kladova|journal=[[Politika]]|page=16|language=sr|date=3 September 2017|url=http://www.politika.rs/sr/clanak/388134/Dunav-i-istorija-magneti-Kladova}}</ref>
אגם ג'רדאפ (Đerdap) המלאכותי הוקם בין השנים 1967-72 כתוצאה מהקמתה של תחנת הכוח ההידרואלקטרית שער הברזל I. האגם הציף את הדרך הרומית העתיקה לאורך החוף והחלק היחיד שנותר בשביל הישן הוא טאבולה טראיאנה ("''Tabula Traiana''"), לוח זיכרון רומי, שהוגבה ב-25 מ'. תהליך הרמת הלוח (4 מטר רוחב ו-1.75 מטר גובהו) נמשך בין השנים 1966 ל -1969, כיום הוא מספר מטרים מעל מפלס האגם וניתן לראותו רק מהאגם.{{הערה|שם=Politika}}


שרידי המבצר דיאנה ממוקמים 2&nbsp;ק"מ במורד הזרם של שער הברזל I. דיאנה היא אחת המבצרים הרומיים הגדולים והשמורים ביותר בקטע זה של [[לימס|הלימס הדנוביים]]. היא נבנתה על ידי הקיסר טראיאנוס בראשית המאה ה-2 והושמדה על ידי ההתקפה המשותפת של הסלבים [[אווארים (עם קדום)|והאווארים הפנוניים]] במאה השישית. <ref name="Politika">{{Citation|last=Olivera Milošević|title=Dunav i istorija magneti Kladova|journal=[[Politika]]|page=16|language=sr|date=3 September 2017|url=http://www.politika.rs/sr/clanak/388134/Dunav-i-istorija-magneti-Kladova}}</ref>
שרידי המבצר דיאנה ממוקמים 2&nbsp;ק"מ במורד הזרם של שער הברזל I. דיאנה היא אחת המבצרים הרומיים הגדולים והשמורים ביותר בקטע זה של [[לימס|הלימס הדנוביים]]. היא נבנתה על ידי הקיסר טראיאנוס בראשית המאה ה-2 והושמדה על ידי ההתקפה המשותפת של הסלבים [[אווארים (עם קדום)|והאווארים הפנוניים]] במאה השישית.{{הערה|שם=Politika}}
[[קובץ:Fetislam_Fortress_02.jpg|טקסט=Fetislam fortress|ממוזער| מבצר פטיסלם]]
[[קובץ:Fetislam_Fortress_02.jpg|טקסט=Fetislam fortress|ממוזער| מבצר פטיסלם]]
במהלך הכיבוש [[האימפריה העות'מאנית|העות'מאני]] בחצי האי [[חבל הבלקן|הבלקני]] נבנה מבצר ליד העיירה. הוא נקרא Fetislam (במקור ''Feht-ul-Islam'' שמשמעותו "שער האיסלאם") והוא ממוקם 300 מטר במעלה הזרם ממרכז קלאדובו. הבנייה החלה בשנת [[1524]] והמראה הנוכחי של פטיסלם מתוארך לתקופת [[סולימאן הראשון|סולימאן המפואר]] באמצע המאה ה-16. הוא מורכב מ"עיר גדולה" ו"עיר קטנה", המייצגות שתי רמות של הגנת המבצר. במיקומו שלט המבצר בערוץ שער הברזל. לפטיסלם מגדלים גבוהים, דו קומתיים. ביצור התותחים המלבני עם שישה [[באסטיון|מעוזים]] עגולים הפך את פטיסלם למבנה צבאי חשוב עד סוף [[מלחמת העולם הראשונה]]. הוא נפגע ב[[מלחמת העולם השנייה]] ונזנח לאחר המלחמה. בשנת [[1968]] החלה אט אט הסבה למתחם ספורט והוא שופץ בחלקו בשנת 1973, כולל האמפיתיאטרון. המבצר היה בסכנת הכחדה עם עליית מפלס המים של הדנובה עם בניית סכר שער הברזל המסיבי. כיום הוא מכיל מגרשי משחקים לילדים, מגרשי מסלול וכדורגל, כדוריד, כדורעף ומגרשי טניס. <ref name="Politika">{{Citation|last=Olivera Milošević|title=Dunav i istorija magneti Kladova|journal=[[Politika]]|page=16|language=sr|date=3 September 2017|url=http://www.politika.rs/sr/clanak/388134/Dunav-i-istorija-magneti-Kladova}}</ref> <ref>{{Cite news|last=Mirjana Nikić|title=Игралиште одржало тврђаву|trans-title=Playground kept the fortress in shape|work=Politika-Moja kuća|page=01|language=sr|date=21 December 2018}}</ref>
במהלך הכיבוש [[האימפריה העות'מאנית|העות'מאני]] בחצי האי [[חבל הבלקן|הבלקני]] נבנה מבצר ליד העיירה. הוא נקרא Fetislam (במקור ''Feht-ul-Islam'' שמשמעותו "שער האסלאם") והוא ממוקם 300 מטר במעלה הזרם ממרכז קלאדובו. הבנייה החלה בשנת [[1524]] והמראה הנוכחי של פטיסלם מתוארך לתקופת [[סולימאן הראשון|סולימאן המפואר]] באמצע המאה ה-16. הוא מורכב מ"עיר גדולה" ו"עיר קטנה", המייצגות שתי רמות של הגנת המבצר. במיקומו שלט המבצר בערוץ שער הברזל. לפטיסלם מגדלים גבוהים, דו קומתיים. ביצור התותחים המלבני עם שישה [[באסטיון|מעוזים]] עגולים הפך את פטיסלם למבנה צבאי חשוב עד סוף [[מלחמת העולם הראשונה]]. הוא נפגע ב[[מלחמת העולם השנייה]] ונזנח לאחר המלחמה. בשנת [[1968]] החלה אט אט הסבה למתחם ספורט והוא שופץ בחלקו בשנת 1973, כולל האמפיתיאטרון. המבצר היה בסכנת הכחדה עם עליית מפלס המים של הדנובה עם בניית סכר שער הברזל המסיבי. כיום הוא מכיל מגרשי משחקים לילדים, מגרשי מסלול וכדורגל, כדוריד, כדורעף ומגרשי טניס.{{הערה|שם=Politika}} <ref>{{Cite news|last=Mirjana Nikić|title=Игралиште одржало тврђаву|trans-title=Playground kept the fortress in shape|work=Politika-Moja kuća|page=01|language=sr|date=21 December 2018}}</ref>


בפארק הלאומי ג'רדאפ (Đerdap) נופים ציוריים, שטחי ציד ושבילים רבים לטיולים (רוב השבילים אינם מסומנים היטב ולא מתוחזקים, לכן טיולים מומלצים רק למנוסים).
בפארק הלאומי ג'רדאפ (Đerdap) נופים ציוריים, שטחי ציד ושבילים רבים לטיולים (רוב השבילים אינם מסומנים היטב ולא מתוחזקים, לכן טיולים מומלצים רק למנוסים).


לקלאדובו יש חוף, מוזיאון ארכיאולוגיה וכנסייה אורתודוכסית על שם סנט ג'ורג'. קלאדובו נמצא בשביל האופניים האירופי ובשנת 2016 כ-16,000 רוכבי אופניים עברו בעיירה. נכון לשנת 2017, קו האוטובוסים [[בלגרד|בלגרד-]]<nowiki/>קלאדובו היה היחיד בסרביה שהיה בו מובילי אופניים באוטובוסים. כפרים השכנים הקימו חופי רחצה בנהר. אטרקציות תיירותיות אחרות כוללות ביקורים מאורגנים בתחנת הכוח שער הברזל I, מאכלים מקומיים ואזור היין שמסביב בין קלאדובו. במאה ה-19 היין שיוצר בקלאדובו נשלח ל[[בלגרד]], [[נובי סאד]], [[בודפשט]], [[וינה]] ועוד. <ref name="Politika">{{Citation|last=Olivera Milošević|title=Dunav i istorija magneti Kladova|journal=[[Politika]]|page=16|language=sr|date=3 September 2017|url=http://www.politika.rs/sr/clanak/388134/Dunav-i-istorija-magneti-Kladova}}</ref>
לקלאדובו יש חוף, מוזיאון ארכאולוגיה וכנסייה אורתודוקסית על שם סנט ג'ורג'. קלאדובו נמצא בשביל האופניים האירופי ובשנת 2016 כ-16,000 רוכבי אופניים עברו בעיירה. נכון לשנת 2017, קו האוטובוסים [[בלגרד|בלגרד-]]<nowiki/>קלאדובו היה היחיד בסרביה שהיה בו מובילי אופניים באוטובוסים. כפרים השכנים הקימו חופי רחצה בנהר. אטרקציות תיירותיות אחרות כוללות ביקורים מאורגנים בתחנת הכוח שער הברזל I, מאכלים מקומיים ואזור היין שמסביב בין קלאדובו. במאה ה-19 היין שיוצר בקלאדובו נשלח לבלגרד, [[נובי סאד]], [[בודפשט]], [[וינה]] ועוד.{{הערה|שם=Politika}}


[[שוק (מסחר)|השוק הציבורי]] נפתח בשנת 1586, כאשר העות'מאנים הפכו את מגדל פטיסלם למרכז שלטוני מנהלי. באמצע המאה ה-19 היה השוק פתוח בשבתות. באמצע המאה ה-20, השוק היה מצויד [[דוכן|בדוכני שוק]] מבטון, שזכה למעט תחזוקה <ref>{{Cite news|last=U.R.|title=Неуређена кладовска пијаца|trans-title=Unregulated Kladovo market|work=Politika|page=13|language=sr|date=12 September 2018}}</ref> עד שנת 2019, אז החלו עבודות שיפוץ. <ref>{{Cite web|url=http://www.kladovo.org.rs/vest-poeli-radovi-na-rekonstrukciji-gradske-zelene-pijace-980.htm|title=Počeli radovi na rekonstrukciji gradske zelene pijace|date=14 February 2019|website=Municipality of Kladovo official website (in Serbian)}}</ref>
[[שוק (מסחר)|השוק הציבורי]] נפתח בשנת 1586, כאשר העות'מאנים הפכו את מגדל פטיסלם למרכז שלטוני מנהלי. באמצע המאה ה-19 היה השוק פתוח בשבתות. באמצע המאה ה-20, השוק היה מצויד [[דוכן|בדוכני שוק]] מבטון, שזכה למעט תחזוקה <ref>{{Cite news|last=U.R.|title=Неуређена кладовска пијаца|trans-title=Unregulated Kladovo market|work=Politika|page=13|language=sr|date=12 September 2018}}</ref> עד שנת 2019, אז החלו עבודות שיפוץ. <ref>{{Cite web|url=http://www.kladovo.org.rs/vest-poeli-radovi-na-rekonstrukciji-gradske-zelene-pijace-980.htm|title=Počeli radovi na rekonstrukciji gradske zelene pijace|date=14 February 2019|website=Municipality of Kladovo official website (in Serbian)}}</ref>
שורה 60: שורה 59:
</gallery>
</gallery>


⚫
== הערות שוליים ==
⚫
{{הערות שוליים}}


⚫
== קישורים חיצוניים ==


⚫
== קישורים חיצוניים ==
* {{אתר רשמי|http://www.kladovo.org.rs}}
* {{אתר רשמי|http://www.kladovo.org.rs}}
* [http://www.kulturakladovo.rs/ מרכז התרבות והספרייה בקלאדובו] (in Serbian)
* [http://www.kulturakladovo.rs/ מרכז התרבות והספרייה בקלאדובו] (in Serbian)
⚫
== הערות שוליים ==
⚫
{{הערות שוליים}}
{{ויקישיתוף בשורה}}
[[קטגוריה:דפים עם נקודות ציון בוויקינתונים]]
[[קטגוריה:דפים עם נקודות ציון בוויקינתונים]]

גרסה מ־13:53, 2 בפברואר 2021

קלאדובו (באלפאבית סרבי קירילי: Кладово. מבוטא: klâdɔʋɔ) היא עיירה ומועצה מקומית הממוקמת במחוז בור שבמזרח סרביה. העיירה שוכנת על גדת נהר הדנובה. אוכלוסיית העיירה מונה 8,913 ואילו אוכלוסיית המועצה המקומית מונה 20,635 (מפקד 2011).

שֵׁם

בסרבית העיירה ידועה בתור קלאדובו (Кладово), ברומנית - Cladova, בגרמנית -Kladowo או Kladovo ובלטינית ויוונית באותיות לטיניות - Zanes. בתקופת האימפריה הרומית, שם העיירה היה Zanes וביצוריה נודעו בשם דיאנה (Diana) ופונטס (מיוונית: "ים" - pontos, או מלטינית: "גשר" - pontem). הקיסר טראיאן היה בעל ביצורים באזור בתקופה הרומית, כמו גשר טראיאנוס (ביצורי פונטס נבנו בצד הסרבי, ביצורי תיאודורה - בצד הרומני). מאוחר יותר הקימו הסלאבים יישוב שנקרא נובי גראד (Нови Град)
שגיאות פרמטריות בתבנית:מקור
שימוש בפרמטרים מיושנים [ תאריך ] [דרוש מקור], בעוד העות'מאנים בנו בעיירה מבצר וקראו לו פתוליסלם (Fethülislam). השם "קלאדובו" נרשם לראשונה בשנת 1596 במסמך צבאי אוסטרי.

ישנן מספר תיאוריות לגבי מקור השם הנוכחי של העיר: Кладово, www.kladovo.org.rs

  • על פי תיאוריה אחת (Ranka Kuic), שם העיירה נגזר מהמילה הקלטית "kladiff" שמשמעותה "בית קברות" באנגלית.
  • על פי תיאוריה אחרת (Ranko Jakovljevic), השם נגזר מהמילה "klad" (מכשיר המשמש לאחיזת אדם בכבילה).
  • תיאוריה שלישית מספרת כי השם נובע מהמילה הסלאבית "קלדנאק" שמשמעותה "באר" באנגלית, או מהמילה הסלאבית "קלאדה" שמשמעותה "גדם עץ".
  • קיימת תיאוריה לפיה מקור השם הוא בדוכס הבולגרי גלאד, ששלט באזור זה במאה ה-9.

יש יישוב עם אותו שם ברוסיה, ליד מוסקבה
שגיאות פרמטריות בתבנית:מקור
שימוש בפרמטרים מיושנים [ תאריך ] [דרוש מקור] ויש אמונה כי יישוב זה הוקם על ידי סרבים שעברו לשם מקלאדובו הסרבית במאה ה-18. אחד מפרברי ברלין קורי בשם זה, שמקורו בסורבים הסלביים החיים במזרח גרמניה .

יישובים בשם זה נמצאים גם בארד וטימיש, מחוזות של רומניה.

גאוגרפיה

אגם קלאדובו

ממזרח לעיירה נמצאים האזור החולי של קלדובסקי פשצ'אר, יערות רוביניה בת-השיטה ואזור ביצות של קלדובסקי ריט, ששימש בעבר כבריכת דגים גדולה. זהו ביתם של 140 מיני ציפורים, מתוכן 80 מקננות באזור. יש מושבות מעורבות של קורמורן גמדי ואנפות, וכן ברבורים, עיטמים לבני זנב, שרקרק מצוי, ברווזים ועוד. האזור הוא שטח לציד חזירי בר. יישובים שכנים, כמו אוסוינה (Osojna) ולוליצ'בה צ'סמה (Lolićeva Česma), הם אזורי טיול מקומיים פופולריים. [1]

היסטוריה

בשטח המועצה נמצאו כלי חרס מתקופת הברונזה המוקדמת של תרבות קוסטולאק-קוקופני (אנ'), [2] אגרטלים מיניאטוריים בצורת ברווז מהמאה ה-14 לפני הספירה, [3] נקרופוליס מתקופת הברונזה עם כלי חרס (מעוטרים בנפתול) ופריטים ארכאולוגיים אחרים. [4]

בימי קדם, ביצור ליד גשר טאריאנוס בשם זאנס או פונקס התקיים במיקום זה, באזור שנשלט בידי שבט בני דאקיה. בימי הביניים הקימו כאן סלאבים עיירה חדשה בשם נובי גראד (Нови Град),
שגיאות פרמטריות בתבנית:מקור
שימוש בפרמטרים מיושנים [ תאריך ] [דרוש מקור] אך זו הושמדה על ידי ההונגרים בשנת 1502. היא נבנתה מחדש בשנת 1524 על ידי העות'מאנים וקיבל שם חדש: Fethülislam. לדברי המטייל העות'מאני, אווליה צ'לבי שביקר בעיירה בשנת 1666, מרבית תושביה דיברו בשפה הסלאבית המקומית.
שגיאות פרמטריות בתבנית:מקור
שימוש בפרמטרים מיושנים [ תאריך ] [דרוש מקור] ובטורקית, וחלקם דיברו גם ולאך (אנ'). Кладово, www.kladovo.org.rs בשנת 1784 מנתה אוכלוסיית קלאדובו 140 בתים מוסלמים ו-50 נוצרים. Кладово, www.kladovo.org.rs

בין השנים 1929 ל-1941 היה קלאדובו חלק מממלכת יוגוסלביה .

כלכלה

העסק העיקרי באזור הוא תחנות הכוח ההידרואלקטריות של ג'רדאפ (Đerdap): שער הברזל I ושער הברזל II. עסקים אחרים באזור משמשים לתמיכה טכנית בהקמה ובתפעול של תחנות הכוח ובני המקום, וכן לאספקת שירותים עבורם.

אוכלוסיית הכפרים סביב קלאדובו נתמכת בעיקר על ידי בני המשפחה העובדים בתור עובדים זרים שהגיעו ממדינות מערב אירופה. החקלאות בשטחי הכפרים שבמועצה האזורית היא פעילות צדדית יותר מאשר הכנסה.

מוקדי עניין

נהר הדנובה אמנם מזוהם מאוד בסטנדרטים בינלאומיים, אך אנשים רבים עדיין דגים בו. לפני הקמת תחנת הכוח, קוויאר חדקן מאזור זה היה פופולרי מאוד ויוצא כמעדן למערב אירופה וארצות הברית. בשנות ה-60 של המאה העשרים יוצאו מקלאדובו עד שלושה טון קוויאר מדי שנה. הספציפיות של הקוויאר מקלאדובו הייתה בזכות "הבשלת" הביצים במהלך מסעם בן 850 הק"מ של הדגים מן הים השחור במעלה זרם הדנובה. [5]

האתרים הארכאולוגיים הסמוכים כוללים את שרידי גשר קיסר רומא טראיאנוס, אחד מלוחותיו של טראיאנוס, שרידי דרכו של טראיאנוס דרך שערי הברזל של הדנובה והמבצר הרומי דיאנה.

גשר טראיאנוס ממוקם 5 ק"מ במורד הזרם מקלאדובו. היו לו 20 עמודים ואורכו 1,200 מ'. יורשו של טראיאנוס, אדריאנוס, הרס אותו חלקית כדי למנוע את פשיטות הדאקים והגשר הוזנח מאוחר יותר. הגשר מתואר בתבליט על עמוד טראיאנוס ברומא. עד המאה ה-16 היה זה הגשר הגדול ביותר שנבנה אי פעם.[6] 20 העמודים נראו עדיין בשנת 1856, כאשר מפלס הדנובה הגיע לשיא. בשנת 1906 החליטה ועדת הדנובה להשמיד שניים מעמודי התווך שהפריעו לניווט. בשנת 1932 נותרו 16 עמודים מתחת למים, אך בשנת 1982 מופו רק 12 על ידי ארכאולוגים; ארבעת האחרים כנראה נסחפו במים. רק עמודי הכניסה נראים כעת בשני גדות הדנובה.

אגם ג'רדאפ (Đerdap) המלאכותי הוקם בין השנים 1967-72 כתוצאה מהקמתה של תחנת הכוח ההידרואלקטרית שער הברזל I. האגם הציף את הדרך הרומית העתיקה לאורך החוף והחלק היחיד שנותר בשביל הישן הוא טאבולה טראיאנה ("Tabula Traiana"), לוח זיכרון רומי, שהוגבה ב-25 מ'. תהליך הרמת הלוח (4 מטר רוחב ו-1.75 מטר גובהו) נמשך בין השנים 1966 ל -1969, כיום הוא מספר מטרים מעל מפלס האגם וניתן לראותו רק מהאגם.[6]

שרידי המבצר דיאנה ממוקמים 2 ק"מ במורד הזרם של שער הברזל I. דיאנה היא אחת המבצרים הרומיים הגדולים והשמורים ביותר בקטע זה של הלימס הדנוביים. היא נבנתה על ידי הקיסר טראיאנוס בראשית המאה ה-2 והושמדה על ידי ההתקפה המשותפת של הסלבים והאווארים הפנוניים במאה השישית.[6]

Fetislam fortress
מבצר פטיסלם

במהלך הכיבוש העות'מאני בחצי האי הבלקני נבנה מבצר ליד העיירה. הוא נקרא Fetislam (במקור Feht-ul-Islam שמשמעותו "שער האסלאם") והוא ממוקם 300 מטר במעלה הזרם ממרכז קלאדובו. הבנייה החלה בשנת 1524 והמראה הנוכחי של פטיסלם מתוארך לתקופת סולימאן המפואר באמצע המאה ה-16. הוא מורכב מ"עיר גדולה" ו"עיר קטנה", המייצגות שתי רמות של הגנת המבצר. במיקומו שלט המבצר בערוץ שער הברזל. לפטיסלם מגדלים גבוהים, דו קומתיים. ביצור התותחים המלבני עם שישה מעוזים עגולים הפך את פטיסלם למבנה צבאי חשוב עד סוף מלחמת העולם הראשונה. הוא נפגע במלחמת העולם השנייה ונזנח לאחר המלחמה. בשנת 1968 החלה אט אט הסבה למתחם ספורט והוא שופץ בחלקו בשנת 1973, כולל האמפיתיאטרון. המבצר היה בסכנת הכחדה עם עליית מפלס המים של הדנובה עם בניית סכר שער הברזל המסיבי. כיום הוא מכיל מגרשי משחקים לילדים, מגרשי מסלול וכדורגל, כדוריד, כדורעף ומגרשי טניס.[6] [7]

בפארק הלאומי ג'רדאפ (Đerdap) נופים ציוריים, שטחי ציד ושבילים רבים לטיולים (רוב השבילים אינם מסומנים היטב ולא מתוחזקים, לכן טיולים מומלצים רק למנוסים).

לקלאדובו יש חוף, מוזיאון ארכאולוגיה וכנסייה אורתודוקסית על שם סנט ג'ורג'. קלאדובו נמצא בשביל האופניים האירופי ובשנת 2016 כ-16,000 רוכבי אופניים עברו בעיירה. נכון לשנת 2017, קו האוטובוסים בלגרד-קלאדובו היה היחיד בסרביה שהיה בו מובילי אופניים באוטובוסים. כפרים השכנים הקימו חופי רחצה בנהר. אטרקציות תיירותיות אחרות כוללות ביקורים מאורגנים בתחנת הכוח שער הברזל I, מאכלים מקומיים ואזור היין שמסביב בין קלאדובו. במאה ה-19 היין שיוצר בקלאדובו נשלח לבלגרד, נובי סאד, בודפשט, וינה ועוד.[6]

השוק הציבורי נפתח בשנת 1586, כאשר העות'מאנים הפכו את מגדל פטיסלם למרכז שלטוני מנהלי. באמצע המאה ה-19 היה השוק פתוח בשבתות. באמצע המאה ה-20, השוק היה מצויד בדוכני שוק מבטון, שזכה למעט תחזוקה [8] עד שנת 2019, אז החלו עבודות שיפוץ. [9]

גלריה


קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ Slobodan T. Petrović (18 במרץ 2018). "Стубови Трајановог моста" [Pillars of the Trajan's Bridge]. Politika-Magazin, No. 1068 (בסרבית). pp. 22–23. {{cite news}}: (עזרה)
  2. ^ "[Projekat Rastko] Dragoslav Srejovic: Kulture bakarnog i ranog bronzanog doba na tlu Srbije". www.rastko.rs. נבדק ב-16 באפריל 2018. {{cite web}}: (עזרה)
  3. ^ http://sehumed.uv.es/revista/numero16/SEHUMED_colecc131.PDF
  4. ^ "[Projekat Rastko] Dr Draga Garasanin: Bronze Age in Serbia". www.rastko.rs. נבדק ב-16 באפריל 2018. {{cite web}}: (עזרה)
  5. ^ Miroslav Stefanović (22 באפריל 2018). "Мегдани аласа и риба грдосија" [Fights between the fishermen and the giant fishes]. Politika-Magazin, No. 1073 (בסרבית). pp. 28–29. {{cite news}}: (עזרה)
  6. ^ 1 2 3 4 5 Olivera Milošević (3 בספטמבר 2017), "Dunav i istorija magneti Kladova", Politika (בסרבית): 16 {{citation}}: (עזרה)
  7. ^ Mirjana Nikić (21 בדצמבר 2018). "Игралиште одржало тврђаву" [Playground kept the fortress in shape]. Politika-Moja kuća (בסרבית). p. 01. {{cite news}}: (עזרה)
  8. ^ U.R. (12 בספטמבר 2018). "Неуређена кладовска пијаца" [Unregulated Kladovo market]. Politika (בסרבית). p. 13. {{cite news}}: (עזרה)
  9. ^ "Počeli radovi na rekonstrukciji gradske zelene pijace". Municipality of Kladovo official website (in Serbian). 14 בפברואר 2019. {{cite web}}: (עזרה)
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא קלאדובו בוויקישיתוף
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=קלאדובו&oldid=30543111"