לדלג לתוכן

הבדלים בין גרסאות בדף "נל הרפר לי"

הוסרו 322 בתים ,  לפני 5 שנים
מ
עריכה והסרת כפילות
(←‏חייה מאז פרסום הספר: בין לילה => בן לילה; רב מכר => רב-מכר)
מ (עריכה והסרת כפילות)
[[קובץ:Harper Lee Medal.jpg|ממוזער|300px|שמאל|נל הרפר לי עם [[נשיא ארצות הברית]] [[ג'ורג' ווקר בוש|ג'ורג' בוש]] בטקס קבלת מדליית החירות הנשיאותית, נובמבר 2007]]
'''נל הרפר לי''' (ב[[אנגלית]]: '''Nelle Harper Lee''';{{כ}} [[28 באפריל]] [[1926]] - [[19 בפברואר]] [[2016]]) הייתה [[סופרת]] [[אמריקנית]]. ספרה הראשון, "[[אל תיגע בזמיר]]", זכה בהערכה רבה וזיכה אותה ב[[פרס פוליצר]] ב-[[1961]]. הספר מותח, רווי בשנינות ובאהבת אדם, ומתרחש על רקע ה[[גזענות]] בדרום [[ארצות הברית]].
 
בפברואר 2015 בגיל 88, כשהיא למעשה עיוורת וחירשת, ולאחר שלקתה ב[[שבץ מוחי]] בשנת 2007, לאחר שרוב שנותיה טענה שהיא לא תכתוב ספר נוסף, פרסמה לי הצהרה המאשרת שספרה השני, "Go Set a Watchman", אשר נכתב לפני "אל תיגע בזמיר", יפורסם. הספר יצא לאור ב-14 ביולי 2015.
 
==ביוגרפיה==
נל הרפר לי נולדה ב[[מונרוויל]], [[אלבמה]] שב[[ארצות הברית]], הצעירה מבין ארבעת ילדי המשפחה. אביה היה [[הסנאט של ארצות הברית|סנאטור]] ו[[עורך דין]], והיא צאצאית של הגנרל [[רוברט לי]], מפקד [[צבא הקונפדרציה]] ב[[מלחמת האזרחים האמריקאית]]. אחרי התיכון הלכה ללמוד בקולג' לבנות במונטגומרי, ושנה לאחר מכן, ב-1945, התחילה ללמוד משפטים באוניברסיטת אלבמה. במהלך לימודיה פרסמה כמה מאמרים, וערכה כשנה את המגזין הקומי של האוניברסיטה. אף על פי שלא השלימה את התואר, המשיכה ללמוד ב-1949 ב[[אוניברסיטת אוקספורד]] שב[[אנגליה]]. לי הייתה שכנתו בילדות וידידתו רבת השנים של הסופר האמריקאי השערורייתי והמצליח [[טרומן קפוטה]], וסייעה לו בתחקיר הארוך לספרו [[בדם קר]].
 
== "אל תיגע בזמיר" ==
לאחר שכתבה קומץ סיפורים ארוכים, מצאה לי סוכן בנובמבר [[1956]]. חודש לאחר מכן קיבלה ב[[חג המולד]] מתנה ממקום עבודתה, ולה מצורף פתק עליו כתוב "יש לך שנה חופש מעבודתך לכתוב ככל העולה על רוחך. חג מולד שמח." תוך שנה היא השלימה את הטיוטה הראשונה. לאחר עוד שנתיים וחצי של שכתובים מול הוצאות לאור השלימה לי את כתיבת הספר. ב-11 ביולי [[1960]] פורסם הספר והפך בן לילה ל[[רב מכר]], שהביא ללי תהילה והערכה ספרותית רבה, וזכייה ב[[פרס פוליצר]] ב-[[1961]].
 
פרטים רבים בספר [[אוטוביוגרפיה|אוטוביוגרפיים]] במידה זו או אחרת, כדמות האב בספר שהוא [[עורך דין]] ב[[אלבמה]], ודמותה של הילדה הדומה לזו של לי. דמותו של דיל נכתבה בהשראת זכרונות ילדותה של לי מ[[טרומן קפוטה]].
 
הספר "אל תיגע בזמיר" תורגם לעברית בידי [[צבי ארד (משורר)|צבי ארד]] ב-[[1964]] ויצא לאור בהוצאת [[עם-עובד]].
סרט הקולנוע שנעשה לפי הספר יצא ב-1962 ונקרא בעברית בתחילה [[מות הזמיר]].
 
===הקשר עם טרומן קפוטה===
לאור הכרותה עם קפוטה, שנחשב לכותב מוכשר, והעובדה שעל אף הצלחתה כתבה לי רק רומן אחד, נשמעו טענות שקפוטה כתב חלקים אם לא את כל הספר. על אף שלי זלזלה יותר מפעם אחת בחשיבותם של הפרטים האוטוביוגרפיים בספרה, הם משמשים להוכחת בעלותה על הספר, זאת יחד עם מכתב שכתב קפוטה ב-1959 לדודתו, בו הוא מודה שקרא את כתב היד של הספר, אך לא לקח חלק ביצירתו.
 
מיד לאחר השלמת הספר נסעה לי עם קפוטה ל[[קנזס]], כעוזרת אישית שלו, לסייע לו במה שחשבו שיהיה מאמר על תגובתה של עיירה קטנה לרציחתו של חקלאי ומשפחתו. קפוטה הרחיב את המאמר לכדי ספר, "[[בדם קר]]" ([[1966]]), שהפך לרב-מכר וזכה לעיבודים קולנועיים. חוויותיהם בעיירה הונצחו בסרט "טרומן קפוטה" ([[2005]]) ובסרט "ידוע לשמצה" ([[2006]]).
 
===הסרט "מות הזמיר"===
ב-[[1962]] יצא [[סרט קולנוע]] לפי הספר ושמו כשם הספר באנגלית, "'''To Kill a Mockingbird'''" (בעברית: "'''[[מות הזמיר]]'''"). את הסרט ביים [[רוברט מאליגן]] (Robert Mulligan), והעיבוד לתסריט נעשה בידי [[הורטון פוטה]] (Horton Foote) שזכה על כך באוסקר. הסרט היה מועמד לשמונה פרסי אוסקר וזכה בשלושה, ביניהם לשחקן הראשי [[גרגורי פק]].
 
ב-1997 יצא עיבוד קולנועי מחודש לספר. הוא בוים על ידי [[מאט מוזס]] ו[[סקוט ג'יקובי]] ושיחקו בו [[בת'אני ג'וי גלאוטי]] (סקאוט) ו[[איבן ניסנסון]] (אטיקוס).{{הערה|{{Imdb title|id=0149266|title=To Kill a Mockingbird}}}}
 
===חייה מאז פרסום הספר===
מאז פרסום הספר ועד היום לא הרבתה לי להופיע בריאיונות, ומלבד כמה מאמרים, לא פרסמה עוד מכתביה. במשך שנים היא עבדה על רומן שני, אך ויתרה עליו. באמצע שנות ה-80 החלה לכתוב ספר המבוסס על סיפור אמיתי של רוצח סדרתי באלבאמה, אך ויתרה גם עליו לאחר שלא הייתה מרוצה מהתוצאה. היא הסכימה לקבל תוארי כבוד, אך לא נאמה בטקסים שבהם קיבלה אותם. פרישתה מהופעות ומנאומים יצרה חרושת שמועות עיקשת על ניסיונותיה לכתוב רומן נוסף, שמועות שלא אומתו מעולם. ב-2005 חרגה ממנהגה, ולבקשת אלמנתו של גרגורי פק כיבדה בנוכחותה הנדירה ארוחת צדקה בלוס אנג'לס למען גיוס כספים. במכתב שפרסמה לי ביוני [[2006]] כתבה על אהבתה לספרים בילדותה ועל דבקותה במילה הכתובה: "עכשיו, 75 שנה אחרי, בחברה השופעת מחשבים ניידים, טלפונים סלולריים, איי-פודים ומוחות הריקים כחדרים, אני עדיין מהלכת בכבדות עם ספרים".
 
ב-[[2007]] הוענקה לה [[מדליית החירות הנשיאותית]], עיטור הכבוד האזרחי הגבוה ביותר בארצות הברית.
 
ב-בפברואר 2015 הודיעהבגיל לי88, כיכשהיא צפוילמעשה להתפרסםעיוורת וחירשת, ולאחר שלקתה ב[[שבץ מוחי]] בשנת 2007, לאחר שרוב שנותיה טענה שהיא לא תכתוב ספר נוסף, פריפרסמה עטהלי שאותוהצהרה כתבההמאשרת שספרה השני, "Go Set a Watchman", אשר נכתב לפני שנים"אל תיגע בזמיר", רבותיפורסם. לי סיפרה אז כי איבדה את כתב היד, והופתעה למצוא אותו לאחר זמן רב.<ref>{{קישור כללי|הכותב = אלכסנדרה אלטר, ניו-יורק טיימס|כתובת = http://www.nytimes.com/2015/02/04/books/harper-lee-author-of-to-kill-a-mockingbird-is-to-publish-a-new-novel.html|כותרת = "Harper Lee, Author of ‘To Kill a Mockingbird,’ Is to Publish a Second Novel"|תאריך = 03.02.2015|שפה = אנגלית}}</ref> בהמשךב-14 אותהביולי שנה2015 פורסםיצא לאור הספר, "ניצב כל הלילות", והואאשר עוסק בקורותיה של גיבורת "אל תיגע בזמיר", סקאוט, כאשה צעירה השבה לעיירת הולדתה. מבחינה עלילתית מהווה הספר המשך ל"אל תיגע בזמיר" על אף שבפועל נכתב לפניו. כמו "אל תיגע בזמיר" היה גם "ניצב כל הלילות" לרב-מכר בן לילה.
 
ב{{ה|עשור השני של המאה ה-21}} חיה לי במונרוויל, אלבמה, עם אחותה ופרקליטתה.