חוק שיווי זכויות האישה

חוק שיווי זכויות האישה, התשי"א-1951 נועד להבטיח שוויון זכויות לנשים. "מטרתו של החוק, כפי ששמו מעיד עליו, היא להשוות אשה לאיש, ולמנוע ולעקור כל אפליה משפטית שהיא לרעת האשה".

החוק הוגש לאספה המכוננת על ידי הממשלה, בהתאם לקווי היסוד של הממשלה הראשונה, שבהם נאמר: "יקויים שוויון מלא וגמור של האשה - שוויון בזכויות ובחובות, בחיי המדינה, החברה והמשק ובכל מערכת החוקים". בעת הדיון בכנסת בהצעת החוק הסביר ראש הממשלה, דוד בן-גוריון: "החוק המוצע על ידי הממשלה רוצה לקבוע עיקרון פשוט וברור: לאשה יש כל הזכויות שיש לגבר. יש מקרים שמקנים לאשה זכויות יתר כשהאשה היא בהריון או בלידה, כי רק האשה יכולה להרות וללדת, אבל בדרך כלל אנו רוצים שתהיה שוות זכויות". החוק אושר ב-17 ביולי 1951.

סעיפי החוק

לב החוק ניתן בסעיף 1 שלו (שלימים הפך לסעיף 1א (א)), המבטיח שוויון בין האשה והאיש: "דין אחד יהיה לאשה ולאיש לכל פעולה משפטית; וכל הוראת חוק המפלה לרעה את האשה, באשר היא אשה, לכל פעולה משפטית - אין נוהגים לפיה".

סעיף 2 לחוק מבהיר שהנישואים אינם פוגעים בעיקרון שנקבע בסעיף 1: "לאשה נשואה תהיה כשרות מלאה לקנין ולעשיה בקנינים כאילו הייתה פנויה; ואין קניניה שרכשה לפני הנישואין נפגעים על ידי קשר הנישואין".

סעיף 3 עוסק בשוויון שבין ההורים ביחס לילדיהם, ועיקרו: "האם והאב כאחד הם האפוטרופסים הטבעיים על ילדיהם".

בהתחשב בכך שנישואים וגירושים מוסדרים בישראל על פי כללי דתם של בני הזוג, כללים שאין בהם שוויון בין המינים, בא סעיף 5 ומסייג את שנקבע בסעיפים הקודמים: "אין חוק זה בא לפגוע בדיני איסור והיתר לנישואין ולגירושין".

בנוסח המקורי של החוק נכלל סעיף 6, שכלל הסתייגות נוספת מעקרון השוויון: "אין חוק זה בא לפגוע בכל הוראת חוק הבאה להגן על האשה באשר היא אשה". סעיף זה בוטל בשנת 2000 והוחלף במספר סעיפים אחרים, ביניהם סעיף 1ג. הקובע שהחוק בא להוסיף על זכויות האישה ולא לגרוע מהן.

היסטוריה חקיקתית

חוק שיווי זכויות האישה תשי"א-1951 המקורי היה החקיקה הראשונה בנושא שיווי זכויות האישה בישראל. המטרות המוצהרות של חוק זה היו: להביא לידי כך שיחול דין ומשפט שווה וזהה לכל פעולה שתתבצע על-ידי נשים וגברים כאחד, ותחייב את שני המינים לאותם הזכויות והחובות (ובתוך כך דין שווה בדיני ירושה, עיזבון, קניין ואפוטרופסות על הילדים). כמו כן קבע החוק כי נדרש אישור האישה להתרת קשרי נישואין, בחוק זה היו מספר סייגים בתחומי הנישואים והגירושין, שנקבעו שיהיו בטיפול בתי הדין הרבניים. בשנת 1992 הקימה הכנסת את הוועדה לקידום מעמד האישה, שקיבלה בשנת 1996 מעמד סטטוטורי והתפתחה ב1998 לרשות לקידום מעמד האישה במשרד ראש הממשלה, מתפקיד ייעוצי בעיקרו לתפקיד ביצועי, ברשות המקיימת כוח אדם ומשאבים.

• תיקון 1 לחוק נחקק בשנת 1995. מטרת התיקון הייתה להביא לשוויון זכויות תחת חוקי הירושה והעיזבון, והרחבת הזכויות במעמד דין. זאת תוך הכללת מעמד וזכויות בת זוג נוספת, או ידועה בציבור לעיזבון מתחת חוקי הירושה. באותה השנה הקים נציב שירות המדינה, בהתאם לתיקון מס' ‎ 7לחוק שירות המדינה (מינויים), את האגף לקידום ושילוב נשים בנציבות שירות המדינה.

• תיקון 2 נחקק בשנת 2000 וביקש לוודא שוויון מלא בין המינים לפי עקרונות מגילת העצמאות, תוך הרחבת זכויות האישה מהתחום המשפטי ובתחומים נוספים כמו: קיום בכבוד אנושי, עבודה, חינוך, השכלה, בריאות, דיור, איכות סביבה ורווחה חברתית. בנוסף נקבע כי לנשים קיימת זכות מלאה על גופן. בנוסף זכות להגנה מפני אלימות, הטרדה מינית, ניצול מיני וסחר גוף. בתחום הביטחון נקבע כי לאישה זכות שווה למלא כל תפקיד. בתחום הציבורי נקבע ייצוג הולם של נשים בוועדות המכרזים והמינויים למשרות ובדירוגים השונים בקרב ההנהלה, הדירקטוריון והמועצה, זאת תוך קידום העדפה מתקנת לנשים. בתיקון זה הפך סעיף 1 לסעיף 1א, ולפניו בא סעיף הצהרתי, הקושר את החוק להכרזת העצמאות (צעד דומה נעשה בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו ובחוק יסוד: חופש העיסוק): "חוק זה מטרתו לקבוע עקרונות להבטחת שוויון מלא בין האישה לבין האיש, ברוח העקרונות שבהכרזה על הקמת מדינת ישראל". כן נוספו לחוק סעיפים אחדים:
  • סעיף 1ג בא להבטיח שחוק זה לא יפגע בזכויות יתר שניתנו לנשים: "הוראות חוק זה באות להוסיף על זכויות האישה לפי כל דין, הסכם קיבוצי, חוזה עבודה או חוזה אחר, ולא לגרוע מהן". סעיפים נוספים באו להגן על האשה:
  • סעיף 6א: "לכל אישה זכות מלאה על גופה; אין בהוראת סעיף זה כדי להתיר איסורים שנקבעו בדין".
  • סעיף 6ב: "לכל אישה זכות להגנה מפני אלימות, הטרדה מינית, ניצול מיני וסחר בגופה".

בנוסף לכל הסעיפים הללו, אלה שבנוסח המקורי ואלה שנוספו בשנת 2000, שנועדו למנוע אפליה של נשים ובכך להבטיח להן שוויון זכויות, נוספו בשנת 2000 שני סעיפים המעודדים פעולה לשם הגברת השוויון:

• סעיף 1ב המתיר העדפה מתקנת של נשים.
• סעיף 6ג המחייב חתירה לייצוג הולם לנשים בגופים ציבוריים.

בשנת 2000 נקבע כי תמונה יועצת לקידום מעמד האישה בתחום הרשות המקומית. בשנת 2001 החילו את "ישיבת ועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי" שפועל מדי פעם עד היום.

• בשנת 2005 נחקקו תיקונים 3-4 לחוק שיווי זכויות האישה. בעקבות החלטת האו"ם 1325, התקבל תיקון מספר 4 לחוק, ובו סעיף 6ג1 הקובע כי: "בוועדה ציבורית ובצוות שמינו הממשלה, ראש הממשלה, שר, סגן שר או מנהל כללי של משרד ממשלתי (להלן-גוף ממונה) יינתן ביטוי הולם בנסיבות העניין לייצוגן של נשים ממגוון קבוצות האוכלוסייה". ועדות אלה כוללות: הוועדה לקידום מעמד האישה לפי חוק הרשות לקידום מעמד האישה, התשנ"ח-1998, ועדות ציבוריות (שחבריה נבחרי ציבור), צוות או ועדה שנבחרה לצורך עיצוב מדיניות ציבורית בכל נושא לרבות חוץ וביטחון או מניעה, ניהול או פתרון של סכסוך מדיני, בינלאומי, לרבות משא ומתן, חתימה על הסכם ביניים או שלום, ועדה שמינה סגן שר או מנהל כללי של משרד ממשלתי. כלומר, קביעה למתן ביטוי וייצוג הולם לנשים ממגוון קבוצות האוכלוסייה בוועדות וצוותים ציבוריים שמונו על-ידי ראש הממשלה, הממשלה, שר, סגן שר או מנהל כללי של משרד ממשלתי. בנוסף נקבע כי כל גוף האחראי על הקמת ועדות או צוותים יאלץ לדווח לרשות לקידום מעמד האישה על המינויים וקביעתם לפני תחילת פעילות הוועדות, זאת תוך התחשבות בחוק ובצורך לנתינת ייצוג הולם לנשים בוועדות הציבוריות. כך שבמקרה והרשות לקידום מעמד האישה תחליט כי לא ניתן ייצוג הולם לנשים, הרשות תפנה לגוף הממנה ותפרט את עמדתה בנושא ולמה זה קרה. בנוסף נקבע כי הרשות תמסור דין וחשבון שנתי על המינויים ביחידתם לוועדה לקידום מעמד האישה בכנסת, ובו יפורט עמדת הרשות על הייצוג ההולם ואופן הטיפול בו לפי חוקי הרשות לקידום מעמד האישה.

• תיקון 5 מאותה השנה קבע שאין לפגוע בהוראות שהתייחסו לנשים תחת חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים.

• תיקון 6 משנת 2007 בא להבטיח בחינת השלכות מגדריות של חקיקה מוצעת עוד בתקופת הליכי החקיקה. כמו כן נקבע כי יש להגיש חוות דעת מגדריות על כל הצעת חוק וחקיקה אשר עתידות להיות להן או שיש להן השלכות על השוויון בין נשים לגברים. או הנוגעות לאחת מתחומי פעולתה של הרשות. ובתוך כך שעל הרשות לקידום מעמד האישה להגיש דין וחשבון הכוללים חוות דעת מגדרית טרם כל דיון המתנהל באחת מוועדות הכנסת בנושאי הצעות חוק וחקיקה.

• תיקון 7 משנת 2008 תחת "חוק לתיקון פקודת הסטטיסטיקה (מס' 2) התשי"א-1951" שם לו למטרה להבטיח איסוף, עיבוד ופרסום מידע סטטיסטי בנושאי מגדר בגופים הציבוריים. בתוך כך נקבע כי יש להסמיך לכל לשכה או גוף ציבורי, לרבות הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה עובד שיהיה אחראי על עיבוד ועריכת הנתונים הסטטיסטים. זאת תוך שילוב התייחסות למגדר וניסיון לבחינה ואבחנה של פעולות ונהלים שעלולים להיות בעלי ההשלכות המגדריות או עניינים שעלולים להיות להם השלכות מגדריות, בסייג לאם יש טעמים המצדיקים שלא לעשות זאת. בנוסף נקבע כי הלמ"ס יכיל בתחומי מחקריו גם מגדר ויפרסם אחת לשנה דין וחשבון שיכלול פעילות סטטיסטית המתייחסת למגדר. בנוסף באותה השנה נקבע החוק לעידוד של שילוב וקידום של נשים בעבודה ושל התאמת מקומות עבודה לנשים.

• תיקון 8 נקבע בשנת 2008 ומטרתו הבטחת ציון שני שמות ההורים לילד בטפסים ובמסמכים הרשמיים, בסייג על ככל שהדבר ידוע לאותו אדם.

• תיקון 9 נחקק בשנת 2011 ובא לקדם את מימוש חובת הייצוג ההולם של נשים בוועדות בחוקי הרכבת הוועדות וההרכבים המדינתיים השונים. שהתווספו אליהם: ועדות החקירה של בית המשפט העליון וועדת הבדיקה הממשלתית. בנוסף נקבע כי לצורך מימוש חובת הייצוג הנשי בוועדות, הרשות לקידום האישה תאגד תחתה מאגר קורות חיים של נשים בעלות כישורים מתאימים שונים וזאת בהסכמתן ופנייתן לצורך הגשת מועמדותן למרכיבי הוועדות הציבוריות השונות. כך שבמקרה וגוף הממונה על הרכבת ועדה ציבוריות לא הצליח לאתר אישה שתשתלב בוועדה, יפנה אותו גוף לרשות לקבלת רשימת מועמדות לבחינה.

• תיקון 10 נחקק בשנת 2014 ובא לקבוע התייחסות לפי מין בפרסום המכרזים, במשרות למכרז, חקיקת מינוי, חוזה, שכר ונושאי משרה.

התייחסות לחוק במערכת המשפט

שופט בית המשפט העליון, משה זילברג, תיאר חוק זה:

לא הרי חוק זה כהרי חוק רגיל אחר! לפנינו חוק אידאולוגי, מהפכני, משנה-סדרי-חברה, אשר שמו וסעיפו הראשון, ה"פרוגרמטי", מעידים עליו כי הוא - פרט לסייג אשר בסעיף 5 - ביקש לעקור מן השורש כל עניין בו קיים, לפי החוק הקיים, קיפוח משפטי כל שהוא של האשה.

מאוחר יותר התייחס לחוק שופט בית המשפט העליון, אהרן ברק:

חוק שיווי זכויות האשה הוא חוק "מלכותי". הוא מעגן בחקיקתה של המדינה את עקרון השוויון. עקרון זה מוזכר במפורש בהכרזת העצמאות, הקובעת כי מדינת ישראל תקיים שוויון בין אזרחיה "בלי הבדלי דת, גזע ומין". עקרון זה הוא מעקרונותיה הבסיסיים של שיטת המשפט הישראלית. חוק שיווי זכויות האשה נותן לבוש של דבר חקיקה לעקרון ההלכתי.

ראו גם

• ועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי

לקריאה נוספת

• פנינה להב, "כשהפליאטיב רק מקלקל: הדיון בכנסת על חוק שיווי זכויות האישה", זמנים 47-46 (1993), עמ' 159-149.
• נויה רימלט, הפמיניזם המשפטי מתאוריה למעשה - המאבק לשוויון בין המינים בישראל ובארצות הברית, הוצאת הספרים של אוניברסיטת חיפה ופרדס הוצאה לאור, 2010, עמ' 133-129.
• מנחם אלון, מעמד האישה - משפט ושיפוט, מסורת ותמורה, הוצאת הקיבוץ המאוחד, 2005, עמ' 51-101.

קישורים חיצוניים

חוק שיווי זכויות האשה, תשי"א-1951, באתר ויקיטקסט

• 
  שגיאות פרמטריות בתבנית:חוק
  פרמטרים [ 1 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
  תבנית {{חוק}} ריקה מתוכן. יש להזין פרמטרים בערך או בוויקינתונים.
• חוק שיווי זכויות האישה, התשי"א-1951, באתר חילן
• תקנות עבודת נשים (עבודות אסורות, עבודות מוגבלות ועבודות מסוכנות), תשס"א-2001. אתר נבו.
• חוק לעידוד של שילוב וקידום של נשים בעבודה ושל התאמת מקומות עבודה לנשים, תשס"ח-2008. אתר נבו.
• הצעת חוק איסור צריכת זנות וטיפול בקהילה (תיקוני חקיקה), התשע"ג-2013. אתר נבו.
• חוק העונשין: איסור זנות ותועבה. אתר נבו.
• האגף לשוויון מגדרי, נציבות שירות המדינה.
• לכל אישה זכות על גופה ורוחה, על כבודה וחירותה