בתי הדין לעבודה – הבדלי גרסאות
Nizzan Cohen (שיחה | תרומות) |
Nizzan Cohen (שיחה | תרומות) |
||
שורה 27: | שורה 27: | ||
==הרכב השופטים== |
==הרכב השופטים== |
||
הרכב השופטים בבית הדין לעבודה ייחודי לבית משפט זה: בנוסף ל[[שופט]] מקצועי (משפטן), יושבים בדין גם שופטים שמונו לתפקידם בידי [[שר העבודה והרווחה]] מתוך רשימות שהוגשו על ידי [[ארגון עובדים|ארגוני העובדים]] ועל ידי [[ארגון מעסיקים|ארגוני המעסיקים]]. נציגי העובדים והמעסיקים אינם חייבים להיות בעלי השכלה משפטית, אך עליהם להיות בעלי ניסיון עשיר בתחום העבודה. ברוב ההליכים האזרחיים בבית הדין האזורי יושב בדין הרכב של שלושה שופטים: שופט מקצועי, נציג עובדים ונציג מעבידים. בבית הדין הארצי יושבים בדין ברוב ההליכים חמישה שופטים: שלושה שופטים מקצועיים, נציג עובדים ונציג מעבידים. |
הרכב השופטים בבית הדין לעבודה ייחודי לבית משפט זה: בנוסף ל[[שופט]] מקצועי (משפטן), יושבים בדין גם שופטים שמונו לתפקידם בידי [[שר העבודה והרווחה]] מתוך רשימות שהוגשו על ידי [[ארגון עובדים|ארגוני העובדים]] ועל ידי [[ארגון מעסיקים|ארגוני המעסיקים]]. נציגי העובדים והמעסיקים אינם חייבים להיות בעלי השכלה משפטית, אך עליהם להיות בעלי ניסיון עשיר בתחום העבודה. ברוב ההליכים האזרחיים בבית הדין האזורי יושב בדין הרכב של שלושה שופטים: שופט מקצועי, נציג עובדים ונציג מעבידים. בבית הדין הארצי יושבים בדין ברוב ההליכים חמישה שופטים: שלושה שופטים מקצועיים, נציג עובדים ונציג מעבידים. בדיונים מסויימים מכונס הרכב מורחב בהתאם להחלטת נשיא בית הדין הארצי ובו חמישה שופטים ושני נציגי ציבור. |
||
נכון לשנת 2018 מכהנים בבית הדין הארצי לעבודה שמונה שופטים. |
נכון לשנת 2018 מכהנים בבית הדין הארצי לעבודה שמונה שופטים. |
גרסה מ־22:52, 8 בינואר 2019
בשיטת המשפט הישראלית מערכת בתי הדין לעבודה היא מערכת ייחודית של בתי דין שהוקמה מכוח חוק בית הדין לעבודה, התשכ"ט–1969. מערכת בתי דין זו היא ערכאת שפיטה עצמאית העוסקת בשפיטה בתחומי משפט העבודה והביטחון הסוציאלי (ביטוח לאומי, ביטוח בריאות ממלכתי ועוד).
היסטוריה
הצעות להקים בית דין לעבודה בישראל הועלו כבר בשנת 1957[1]. בשנת 1957 הוקמה ועדה ציבורית בראשות שופט בית המשפט העליון צבי ברנזון, שהמליצה על הקמתו של בית הדין לעבודה[2]. אולם משהובא העניין בפני הממשלה בשנת 1964 התנגד לכך שר המשפטים דב יוסף[3] ועל כן העניין נדחה למשך מספר שנים. חוק בתי הדין לעבודה הוגש שוב לכנסת על ידי שר העבודה יגאל אלון בשנת 1968 ואושר בתחילת 1969[4].
תחומי שיפוט
בתי הדין לעבודה דנים בארבעה תחומים:
- כל תביעה אזרחית (ללא הגבלת סכום) שעילתה בסכסוך בין עובד למעסיק או במשא ומתן לקבלה לעבודה.
- יחסי עבודה: התאגדות עובדים, שביתות, יחסים שבין ארגוני עובדים לבין עצמם ובין ארגוני עובדים למעסיקים.
- קופות גמל: סכסוך שבין עמית בקופת גמל ובין הקופה.
- ערעור על החלטת גורם רגולטורי שבית הדין לעבודה הוסמך לדון בה, ובפרט ערעור על החלטה של המוסד לביטוח לאומי.
- עבירות פליליות בתחום דיני העבודה.
מבנה מערכת בתי הדין לעבודה
במערכת בתי הדין לעבודה יש שתי ערכאות:
- בית הדין האזורי: קיימים חמישה בתי דין אזוריים לעבודה, שסמכויות השיפוט שלהם מקבילות לסמכויות השיפוט של בתי המשפט המחוזיים.
- בית הדין הארצי: מהווה ערכאת ערעור על פסקי דין של בתי הדין האזוריים. בנושאים מסוימים, בית הדין הארצי הוא הערכאה הראשונה.
- בתחום משפט העבודה, בית הדין הארצי לעבודה הוא הערכאה העליונה ולא ניתן לערער על פסיקותיו[5]. עם זאת ניתן לעתור לבג"ץ נגד בית הדין הארצי, בתנאי שישנה טעות בולטת מעל פני הפסק או סוגיה ציבורית המחייבת דיון מעמיק. את מילוי התנאים הללו קובע בית המשפט העליון בשבתו כבג"ץ.
מחלוקת משפטית התקיימה בין נשיא בית הדין הארצי לעבודה, מנחם גולדברג לנשיא בית המשפט העליון, אהרן ברק בשאלת היחסים בין בית הדין לעבודה לבג"ץ. גולדברג, כקודמו בר-ניב, ראה את בית הדין הארצי לעבודה כערכאה עליונה בנושאים הנדונים בו[6]. ברק, לעומתו, התיר עתירות לבג"ץ כנגד פסיקתו של בית הדין הארצי לעבודה[7].
בעניינים אחרים, כמו בדיונים על פי חוק עובדים זרים וחוק שירות התעסוקה, ניתן להגיש בקשת רשות ערעור לבית המשפט העליון על החלטת בית הדין הארצי לעבודה ועל כן פנייה לבג"ץ נדחית על הסף[8].
הרכב השופטים
הרכב השופטים בבית הדין לעבודה ייחודי לבית משפט זה: בנוסף לשופט מקצועי (משפטן), יושבים בדין גם שופטים שמונו לתפקידם בידי שר העבודה והרווחה מתוך רשימות שהוגשו על ידי ארגוני העובדים ועל ידי ארגוני המעסיקים. נציגי העובדים והמעסיקים אינם חייבים להיות בעלי השכלה משפטית, אך עליהם להיות בעלי ניסיון עשיר בתחום העבודה. ברוב ההליכים האזרחיים בבית הדין האזורי יושב בדין הרכב של שלושה שופטים: שופט מקצועי, נציג עובדים ונציג מעבידים. בבית הדין הארצי יושבים בדין ברוב ההליכים חמישה שופטים: שלושה שופטים מקצועיים, נציג עובדים ונציג מעבידים. בדיונים מסויימים מכונס הרכב מורחב בהתאם להחלטת נשיא בית הדין הארצי ובו חמישה שופטים ושני נציגי ציבור.
נכון לשנת 2018 מכהנים בבית הדין הארצי לעבודה שמונה שופטים.
מתחילת קיומה של מערכת בתי הדין לעבודה עמדו שישה נשיאים בראש בית הדין הארצי לעבודה:
- צבי בר-ניב - 1969–1986
- מנחם גולדברג - 1986–1997
- סטיב אדלר - 1997–2010
- נילי ארד - 2010–2013
- יגאל פליטמן - 2013–2018
- ורדה וירט לבנה - 2018 -
קישורים חיצוניים
שגיאות פרמטריות בתבנית:מעריב
שימוש בפרמטרים מיושנים ריקים [ 6 ] מרדכי צבי, מערכת נפרדת וייחודית לענייני משפט-העבודה, מעריב, 5 בינואר 1967- נורית רוט, עידו באום, תובעים את המעביד? בפסק דין תקבלו פי שניים מאשר בפשרה, באתר TheMarker, 11 בספטמבר 2011
- TheMarker, חג לפועלים? // בלוף השכר והאיש שחי בקונטיינר: החצר האחורית של שוק העבודה, באתר TheMarker, 1 במאי 2014
- חיים ביאור, בית הדין לעבודה או בית הדין לעובדים?, באתר TheMarker, 1 במאי 2014
- רוני לינדר-גנץ, רותם שטרקמן, "אנשים בישראל סובלים ומתים כי הם לא מודעים לזכויות שלהם", באתר TheMarker, 5 באפריל 2018
הערות שוליים
- ^ דרישה להקמת בתי דין מיוחדים לענייני עבודה, דבר, 4 באוגוסט 1957
- ^ "חוק בי"ד לעבודה ולביטוח לאומי" יונח על שולחן הכנסת, מעריב, 2 בנובמבר 1967
- ^ הצעה להקים מערכת בתי דין לעבודה, דבר, 6 ביולי 1964
- ^ רפאל אלדור, ערכאה חדשה תופעל בספטמבר, מעריב, 31 במרץ 1969
- ^ חריג: סעיף 26(ג) לחוק בית הדין לעבודה קובע כי פסק דין בערעור לפי סעיף 26(ב) לחוק בית הדין לעבודה דינו לעניין ערעור נוסף כדין פסק דין של בית משפט מחוזי בערעור פלילי, ובמצב כזה ניתן להגיש לבית המשפט העליון בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית הדין הארצי.
- ^ מנחם גולדברג, "על היקף הביקורת של בית המשפט העליון על פסיקתו של בית הדין הארצי לעבודה", הפרקליט ל"ח
- ^ אהרן ברק, "ביקורת שיפוטית ואחריות ממלכתית - היקף הביקורת של בית המשפט העליון על פסיקתו של בית הדין הארצי לעבודה", הפרקליט ל"ח
- ^ בג"ץ 2750/10 חן נ' בית הדין הארצי לעבודה, סעיף 23
בתי דין בישראל | ||
---|---|---|
|