מספר מאך – הבדלי גרסאות
מ הוספת קישור לעבר-קולי |
מ ויקיזציה, הגהה, סקריפט החלפות (תת-) |
||
שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ:FA-18 Hornet breaking sound barrier (7 July 1999).jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[התעבות סביב כלי טיס|התעבות סביב מטוס]] [[F/A-18 הורנט]] שנע במהירות קרובה למאך 1]] |
[[קובץ:FA-18 Hornet breaking sound barrier (7 July 1999).jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[התעבות סביב כלי טיס|התעבות סביב מטוס]] [[F/A-18 הורנט]] שנע במהירות קרובה למאך 1]] |
||
'''מספר מאך''' היא [[יחידת מידה]] [[גודל חסר ממד|חסרת ממד]] למדידת [[מהירות]] המוגדרת כ[[יחס (בין מספרים)|יחס]] בין המהירות הנמדדת ובין [[מהירות הקול]] ב[[תווך]] הנתון. משתמשים במספר מאך בעיקר לתיאור מהירותם של עצמים ב[[נוזל]] או ב[[גז]] (למשל [[מטוס]]ים באוויר), או לתיאור מהירותם של |
'''מספר מאך''' היא [[יחידת מידה]] [[גודל חסר ממד|חסרת ממד]] למדידת [[מהירות]] המוגדרת כ[[יחס (בין מספרים)|יחס]] בין המהירות הנמדדת ובין [[מהירות הקול]] ב[[תווך]] הנתון. משתמשים במספר מאך בעיקר לתיאור מהירותם של עצמים ב[[נוזל]] או ב[[גז]] (למשל [[מטוס]]ים באוויר), או לתיאור מהירותם של נוזלים בתעלות וצינורות שונים, כמנהרות רוח. מספר מאך נקרא על שמו של ה[[פיזיקאי]] ה[[אוסטרי]]-[[צ'כי]], [[ארנסט מאך]]. |
||
:<math>\mathrm{M} = \frac {{v_\text{object}}}{{v_\text{sound}}}</math> |
:<math>\mathrm{M} = \frac {{v_\text{object}}}{{v_\text{sound}}}</math> |
||
שורה 8: | שורה 8: | ||
: ''v''<sub>sound</sub> היא מהירות הקול בתווך. |
: ''v''<sub>sound</sub> היא מהירות הקול בתווך. |
||
ב[[מכניקת זורמים]] תופעות עם מספר מאך נמוך מ-1 או גבוה מ-1 הן שונות מאוד באופיין, ולכן נוהגים לאפיין זרימה כ'''[[מהירות תת |
ב[[מכניקת זורמים]] תופעות עם מספר מאך נמוך מ-1 או גבוה מ-1 הן שונות מאוד באופיין, ולכן נוהגים לאפיין זרימה כ'''[[מהירות תת-קולית|תת-קולית]]''' או כ'''על-קולית''' בהתאמה, כחלוקה גסה, ולצרכים הנדסיים נהוגות תת-חלוקות מדויקות יותר. |
||
מכיוון שמהירות הקול עולה עם עליית הטמפרטורה, מהירותו של עצם הנמדדת במאך, תהיה תלויה בטמפרטורת הסביבה. |
מכיוון שמהירות הקול עולה עם עליית הטמפרטורה, מהירותו של עצם הנמדדת במאך, תהיה תלויה בטמפרטורת הסביבה. |
||
בטמפרטורה של 15 [[מעלות צלזיוס]] ב[[גובה פני הים]], מהירות הקול ב[[אטמוספירה]] היא 340.3 [[מטר לשנייה]] ( |
בטמפרטורה של 15 [[מעלות צלזיוס]] ב[[גובה פני הים]], מהירות הקול ב[[אטמוספירה]] היא 340.3 [[מטר לשנייה]] (1,225 [[קילומטר לשעה]], 761.2 [[מייל]] לשעה, 661.5 [[קשר (יחידת מידה)|קשר]] או 1,116 [[רגל לשנייה]]). עם זאת, 1 מאך אינו מספר הקבוע במהירות, ושינויי גובה, טמפרטורה ותנאים סביבתיים אחרים יכולים להשפיע על ערכו משמעותית. |
||
== זרימה סביב גופים במהירות גבוהה == |
== זרימה סביב גופים במהירות גבוהה == |
||
שורה 22: | שורה 22: | ||
* '''היפר-קולית''' או '''שגא-קולית''' (מספר מאך גדול מ-5) |
* '''היפר-קולית''' או '''שגא-קולית''' (מספר מאך גדול מ-5) |
||
במהירויות עבר-קוליות (מספר מאך בין 0.8 ל-1.3), הזרימה סביב העצם כוללת אזורים בהם מתקיימת זרימה תת-קולית ואזורים אחרים בהם הזרימה על-קולית. כאשר האזורים הראשונים מגיעים לזרימה במהירות על-קולית (בכנפי מטוס אלו בדרך כלל חלקי הכנף העליונים) נוצר [[גל הלם]] שבו מאט האוויר חזרה את מהירותו ל[[מהירות תת-קולית]] (במטוסים |
במהירויות עבר-קוליות (מספר מאך בין 0.8 ל-1.3), הזרימה סביב העצם כוללת אזורים בהם מתקיימת זרימה תת-קולית ואזורים אחרים בהם הזרימה על-קולית. כאשר האזורים הראשונים מגיעים לזרימה במהירות על-קולית (בכנפי מטוס אלו בדרך כלל חלקי הכנף העליונים) נוצר [[גל הלם]] שבו מאט האוויר חזרה את מהירותו ל[[מהירות תת-קולית]] (במטוסים, מיד מאחורי [[שפת זרימה|שפת הזרימה]] של הכנף) (איור 1א). |
||
כאשר המהירות עולה, אזור הזרימה העל-קולית מתרחב והולך לעבר [[שפת התקפה|שפות ההתקפה]] והזרימה של הכנף. עם ההגעה למהירות הקול ומעבר לה, גל ההלם מתלכד עם שפת הזרימה ונחלש, הזרימה סביב כל הכנף נותרת על-קולית, גל הלם נוצר לפני הכנף ואזור קטן של זרימה תת-קולית מתקיים לפני שפת ההתקפה (איור 1ב). |
כאשר המהירות עולה, אזור הזרימה העל-קולית מתרחב והולך לעבר [[שפת התקפה|שפות ההתקפה]] והזרימה של הכנף. עם ההגעה למהירות הקול ומעבר לה, גל ההלם מתלכד עם שפת הזרימה ונחלש, הזרימה סביב כל הכנף נותרת על-קולית, גל הלם נוצר לפני הכנף ואזור קטן של זרימה תת-קולית מתקיים לפני שפת ההתקפה (איור 1ב). |
||
שורה 35: | שורה 35: | ||
'''איור 1.''' מספר מאך בזרימה על-קולית סביב כנף; (א)מספר מאך קטן מ-1 ו (ב) מספר מאך גדול מ-1.'' |
'''איור 1.''' מספר מאך בזרימה על-קולית סביב כנף; (א)מספר מאך קטן מ-1 ו (ב) מספר מאך גדול מ-1.'' |
||
כאשר מטוס נע במהירות [[על-קולי]]ת, כלומר מהירות גבוהה ממאך 1, נוצר הפרש לחצים גדול לפני המטוס. הפרש לחצים זה, הקרוי " |
כאשר מטוס נע במהירות [[על-קולי]]ת, כלומר מהירות גבוהה ממאך 1, נוצר הפרש לחצים גדול לפני המטוס. הפרש לחצים זה, הקרוי "גל הלם" מתפשט אחורה ולצדדים בצורת חרוט. אדם שגל ההלם חוצה את מיקומו שומע רעש חזק מאוד הנקרא "[[בום על-קולי]]" וביכולתו אף לשבור זגוגיות של [[חלון|חלונות]] בבתים. צורתו של חרוט זה מושפעת ממהירות המטוס, וככל שזו עולה, החרוט מחודד יותר. במהירות מאך 1 החרוט נראה כקיר מכופף קלות לאחור בקצותיו. ככל שהמהירות עולה, החרוט הופך להיות צר יותר ויותר והתווך מתחמם עד כדי כך שהוא [[יינון|מתיינן]]. זרימה כזו נקראת זרימה [[היפר-קולי]]ת. גופים המיועדים לנוע במהירות כזו חייבים להיות בנויים מחומרים עמידי חום מתאימים, שכן הגוף הנע יכול להיות מותך עקב החום העז. |
||
צורתו של החרוט דנן מושפעת ממהירות המטוס, ככל שזו עולה יהא החרוט מחודד יותר. במהירות מאך 1 החרוט נראה כקיר מכופף קלות לאחור בקצותיו. |
|||
ככל שהמהירות עולה, החרוט הופך להיות צר יותר ויותר והתווך מתחמם עד כדי כך שהוא [[יינון|מתיינן]], זרימה כזו נקראת זרימה [[היפר-קולי]]ת. גופים המיועדים לנוע במהירות כזו חייבים להיות בנויים מחומרים עמידי חום מתאימים, שכן הגוף הנע יכול להנתך עקב החום העז. |
|||
== זרימה תת-קולית (M<1) == |
== זרימה תת-קולית (M<1) == |
||
שדה זרימה מוגדר תת-קולי אם לכל נקודה בשדה מספר מאך קטן מ-1. זרימות תת-קוליות מוגדרות כבעלות קווי זרם חלקים (ללא ניתוקים) |
שדה זרימה מוגדר תת-קולי אם לכל נקודה בשדה מספר מאך קטן מ-1. זרימות תת-קוליות מוגדרות כבעלות קווי זרם חלקים (ללא ניתוקים). יתרה מזאת כיוון שבשדה הזרימה המהירות קטנה ממהירות הקול, הפרעות בשדה הזרימה מתפשטות במורד ובמעלה הזרימה ומורגשות בכל השדה. |
||
כאשר M של הזרימה הפוטנציאלית קטן מ 1, אין הדבר מבטיח זרימה תת-קולית לגבי גוף אווירודינמי בזורם, נזכור כי במעבר סביב גוף אווירודינמי מהירות הזרימה גדלה מעל מהירות הזרימה הפוטנציאלית. |
|||
כאשר M של הזרימה הפוטנציאלית קטן מ-1, אין הדבר מבטיח זרימה תת-קולית לגבי גוף אווירודינמי בזורם, כי במעבר סביב גוף אווירודינמי מהירות הזרימה גדלה מעל מהירות הזרימה הפוטנציאלית. מכך מתקבל כלל אצבע של M<0.8 עבור הזרימה הפוטנציאלית על מנת לקבל זרימה תת-קולית סביב גופים "רזים". עבור גופים "רחבים" נדרש מספר מאך קטן יותר על מנת להבטיח זרימה תת-קולית.{{הערה|.Fundamentals Of Aerodynamics - John D. Anderson, Jr}} |
|||
== זרימה על קולית (M>1) == |
== זרימה על קולית (M>1) == |
||
מאופיינות על ידי נוכחות גלי הלם שבסביבתם תכונות הזרימה וקווי הזרם משתנים לקיטועין (וזאת בניגוד לקווי הזרם ה"חלקים" של זרימה תת-קולית) |
מאופיינות על ידי נוכחות גלי הלם שבסביבתם תכונות הזרימה וקווי הזרם משתנים לקיטועין (וזאת בניגוד לקווי הזרם ה"חלקים" של זרימה תת-קולית) |
||
== |
== הערות שוליים == |
||
{{הערות שוליים}} |
|||
[1] . Fundamentals Of Aerodynamics - John D. Anderson, Jr |
|||
== ראו גם == |
== ראו גם == |
||
שורה 59: | שורה 53: | ||
*[[מחסום הקול]] |
*[[מחסום הקול]] |
||
*[[התעבות סביב כלי טיס]] |
*[[התעבות סביב כלי טיס]] |
||
*[[בום על-קולי]] |
|||
*[[גל הלם]] |
|||
*[[גלי הלם ניצבים]] |
*[[גלי הלם ניצבים]] |
||
גרסה מ־18:45, 20 בינואר 2019
מספר מאך היא יחידת מידה חסרת ממד למדידת מהירות המוגדרת כיחס בין המהירות הנמדדת ובין מהירות הקול בתווך הנתון. משתמשים במספר מאך בעיקר לתיאור מהירותם של עצמים בנוזל או בגז (למשל מטוסים באוויר), או לתיאור מהירותם של נוזלים בתעלות וצינורות שונים, כמנהרות רוח. מספר מאך נקרא על שמו של הפיזיקאי האוסטרי-צ'כי, ארנסט מאך.
כאשר
- M הוא מספר המאך
- vobject היא מהירות האובייקט ביחס לתווך
- vsound היא מהירות הקול בתווך.
במכניקת זורמים תופעות עם מספר מאך נמוך מ-1 או גבוה מ-1 הן שונות מאוד באופיין, ולכן נוהגים לאפיין זרימה כתת-קולית או כעל-קולית בהתאמה, כחלוקה גסה, ולצרכים הנדסיים נהוגות תת-חלוקות מדויקות יותר.
מכיוון שמהירות הקול עולה עם עליית הטמפרטורה, מהירותו של עצם הנמדדת במאך, תהיה תלויה בטמפרטורת הסביבה.
בטמפרטורה של 15 מעלות צלזיוס בגובה פני הים, מהירות הקול באטמוספירה היא 340.3 מטר לשנייה (1,225 קילומטר לשעה, 761.2 מייל לשעה, 661.5 קשר או 1,116 רגל לשנייה). עם זאת, 1 מאך אינו מספר הקבוע במהירות, ושינויי גובה, טמפרטורה ותנאים סביבתיים אחרים יכולים להשפיע על ערכו משמעותית.
זרימה סביב גופים במהירות גבוהה
זרימה (או טיסה) במהירות גבוהה ניתנת לחלוקה למספר קטגוריות:
- תת-קולית (מספר מאך קטן מ-1)
- עבר-קולית (מספר מאך בין 0.8 ל-1.3)
- קולית (מספר מאך שווה ל-1)
- על-קולית (מספר מאך גדול מ-1)
- היפר-קולית או שגא-קולית (מספר מאך גדול מ-5)
במהירויות עבר-קוליות (מספר מאך בין 0.8 ל-1.3), הזרימה סביב העצם כוללת אזורים בהם מתקיימת זרימה תת-קולית ואזורים אחרים בהם הזרימה על-קולית. כאשר האזורים הראשונים מגיעים לזרימה במהירות על-קולית (בכנפי מטוס אלו בדרך כלל חלקי הכנף העליונים) נוצר גל הלם שבו מאט האוויר חזרה את מהירותו למהירות תת-קולית (במטוסים, מיד מאחורי שפת הזרימה של הכנף) (איור 1א).
כאשר המהירות עולה, אזור הזרימה העל-קולית מתרחב והולך לעבר שפות ההתקפה והזרימה של הכנף. עם ההגעה למהירות הקול ומעבר לה, גל ההלם מתלכד עם שפת הזרימה ונחלש, הזרימה סביב כל הכנף נותרת על-קולית, גל הלם נוצר לפני הכנף ואזור קטן של זרימה תת-קולית מתקיים לפני שפת ההתקפה (איור 1ב).
(א) | (ב) |
איור 1. מספר מאך בזרימה על-קולית סביב כנף; (א)מספר מאך קטן מ-1 ו (ב) מספר מאך גדול מ-1.
כאשר מטוס נע במהירות על-קולית, כלומר מהירות גבוהה ממאך 1, נוצר הפרש לחצים גדול לפני המטוס. הפרש לחצים זה, הקרוי "גל הלם" מתפשט אחורה ולצדדים בצורת חרוט. אדם שגל ההלם חוצה את מיקומו שומע רעש חזק מאוד הנקרא "בום על-קולי" וביכולתו אף לשבור זגוגיות של חלונות בבתים. צורתו של חרוט זה מושפעת ממהירות המטוס, וככל שזו עולה, החרוט מחודד יותר. במהירות מאך 1 החרוט נראה כקיר מכופף קלות לאחור בקצותיו. ככל שהמהירות עולה, החרוט הופך להיות צר יותר ויותר והתווך מתחמם עד כדי כך שהוא מתיינן. זרימה כזו נקראת זרימה היפר-קולית. גופים המיועדים לנוע במהירות כזו חייבים להיות בנויים מחומרים עמידי חום מתאימים, שכן הגוף הנע יכול להיות מותך עקב החום העז.
זרימה תת-קולית (M<1)
שדה זרימה מוגדר תת-קולי אם לכל נקודה בשדה מספר מאך קטן מ-1. זרימות תת-קוליות מוגדרות כבעלות קווי זרם חלקים (ללא ניתוקים). יתרה מזאת כיוון שבשדה הזרימה המהירות קטנה ממהירות הקול, הפרעות בשדה הזרימה מתפשטות במורד ובמעלה הזרימה ומורגשות בכל השדה.
כאשר M של הזרימה הפוטנציאלית קטן מ-1, אין הדבר מבטיח זרימה תת-קולית לגבי גוף אווירודינמי בזורם, כי במעבר סביב גוף אווירודינמי מהירות הזרימה גדלה מעל מהירות הזרימה הפוטנציאלית. מכך מתקבל כלל אצבע של M<0.8 עבור הזרימה הפוטנציאלית על מנת לקבל זרימה תת-קולית סביב גופים "רזים". עבור גופים "רחבים" נדרש מספר מאך קטן יותר על מנת להבטיח זרימה תת-קולית.[1]
זרימה על קולית (M>1)
מאופיינות על ידי נוכחות גלי הלם שבסביבתם תכונות הזרימה וקווי הזרם משתנים לקיטועין (וזאת בניגוד לקווי הזרם ה"חלקים" של זרימה תת-קולית)
הערות שוליים
- ^ .Fundamentals Of Aerodynamics - John D. Anderson, Jr
ראו גם
תעופה • תעופה צבאית • תעופה אזרחית | ||
---|---|---|
עקרונות | אווירודינמיקה • כוח עילוי • גרר • מספר מאך • זווית התקפה • הזדקרות • פרופיל אווירודינמי • עומס כנף • מערבולת • אפקט קואנדה • יחס גלישה • פינת ארון המתים | |
כלי טיס | מטוס • מסוק • כדור פורח • ספינת אוויר • דאון • המראה ונחיתה אנכית (VTOL) • המראה ונחיתה קצרה (STOL) | |
מבנה | כנף • כנפון קצה־כנף • מדף • מאזנות • ספוילר • מעצור אוויר • מוטת כנפיים • כונס אוויר • כני נסע • הגה גובה • הגה כיוון • תא הטייס • משטחי היגוי • קנארד | |
הנעה | מנוע בעירה פנימית • מנוע כוכבי (רדיאלי) • מדחף • מנוע סילון • היפוך דחף • מנוע מגח סילון • מנוע על-מגח סילוני • מנוע רקטי • חשמל | |
תופעות | גלגול הולנדי • צימוד אינרציאלי • בום על-קולי • התעבות סביב כלי טיס • אוסצילציה • ורטיגו • התקרחות | |
מערכות | מחווני טיסה • צינור פיטו • מכל דלק נתיק • מצנח בלימה • אוויוניקה • מערכת בקרת טיסה • חיווט תעופתי • קופסה שחורה | |
שלבי טיסה | הסעה ודחיפה • המראה • טיפוס • הנמכה • שיוט • נחיתה • אווירובטיקה • הקפה | |
מקצועות | צוות אוויר • טייס • מהנדס טיסה • צוות קרקע • הנדסת אווירונאוטיקה | |
מונחים בתעופה |