חיים יהודה לייב אוירבך – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

בשורה

גרסה מ־23:07, 19 באוקטובר 2019

הרב חיים יהודה לייב אוירבך. צולם בין השנים 1910–1920

הרב חיים יהודה לייב אוירבך (יפו, ד' בטבת ה'תרמ"ז - ירושלים, כ"ח באלול ה'תשי"ד; 31 בדצמבר 1886 - 26 בספטמבר 1954) היה רב, מקובל וראש ישיבה בירושלים בראשית המאה העשרים.

תולדות חייו

דור שביעי לרבי יעקב יוסף מפולנאה^[1], תלמיד הבעש"ט. אביו, הרב אברהם דב אוירבך, כיהן כרב בצ'רנוביץ למעלה משלושים שנה.

התחנך בישיבות ירושלים והוסמך לרבנות על ידי הרב חיים ברלין בגיל 18.^[2] לאחר נישואיו עם צביה, בת הרב שלמה זלמן פרוש, מבוני ומנהיגי היישוב בירושלים החדשה ואחותו של נפתלי צבי פרוש-גליקמן. החל ללמוד קבלה מהרב שמעון צבי הורביץ, ובשנת ה'תרס"ו ייסד יחד עמו את ישיבת המקובלים שער השמים. למרות שבשעת הקמתה היה בן פחות מעשרים, שימש לצידו של הרב הורוויץ. מאז הקדיש את כל זמנו ומרצו לביסוס הישיבה ”אשר כל חיי בכל נימי נפשי קשורים בה, וזה כל ישעי וחפצי לראותה ברוממותה שתהיה לאור מזהיר ומבהיק בארץ הקודש, ותל-תלפיות לכל תלמיד חכם ברחבי תבל” (בהקדמתו לספרו "לב חכם"). ישיבה זו הפכה עד מהרה למרכז לימוד הקבלה האשכנזי בירושלים, ועד היום היא מישיבות המקובלים היחידות המשויכות לציבור האשכנזי. בשנת ה'תרע"ו (1916) התמנה להיות סגן קונסול פרס, ובתפקידו זה הגן על יהודי הארץ מפני רודנות העות'מאנים, בנותנו להם דרכון פרסי. הדבר נודע לשלטונות העות'מאניים והרב נידון למוות שלא בפניו. שעות מספר קודם ביצוע גזר הדין נתגלה לו הסוד מפי אחד מאנשי הבולשת הטורקית, והוא נאלץ להסתתר מספר חודשים מפני השלטונות. במקום מחבואו ישב ולמד עם אחד מתלמידיו, שם חיבר חלק גדול מחידושיו שהיוו חלק מספרו "חכם לב". כשהטורקים איבדו את שלטונם בירושלים, יצא ממחבואו.^[2]

לאחר מלחמת העולם הראשונה היה חבר אספת הנבחרים הראשונה, וממייסדי "מפעל התורה" וחבר הוועד הפועל שלו. נמנה עם חברי המזרחי, השתתף בוועידות המזרחי ובכינוסיו.^[3]

בשנת ה'תרפ"ח ייסד תלמוד תורה "שער השמים" לבני עדות המזרח, וכן כולל אברכים צמוד לישיבה ללימוד תורת הנגלה. בשנת ה'תרצ"א יצא לארצות הברית לפעול למען הישיבה שעמדה בסכנת פשיטת רגל. מסע זה ארך למעלה משנתיים.

נמנה עם בני היישוב הישן שקיבלו באהדה מסוימת את הציונות והעליה לארץ, והיה מקורב לרב קוק. עם זאת, היה מקורב גם לרבני הקנאים, ובברית המילה של בנו הרב אברהם דב אוירבך שימש הרב יוסף חיים זוננפלד כמוהל, בעוד הרב קוק היה הסנדק.

הרב אוירבך נפטר בירושלים בכ"ח באלול ה'תשי"ד לאחר מחלה ארוכה והוא כבן 67.^[4]

ילדיו

הרב שלמה זלמן אוירבך, נחשב לאחד מגדולי פוסקי ההלכה בדורות האחרונים, אך נמנע מלשלב בפסקיו כל רמז לקבלה, בה התמקד אביו.
הרב אליעזר אויערבך, רו"מ ישיבת המקובלים שער השמים.
הרב אברהם דב אוירבך, רב שכונת בקעה בירושלים וראש ישיבת אור שמח, מחבר ספר 'אמרי אברהם'.
הרב רפאל דוד אוירבך, מנהל ישיבת המקובלים שער השמים.
בתו, לאה, נישאה לרב שלום שבדרון - "המגיד הירושלמי".
בתו, רחל, נישאה לרב שמחה בונים לייזרזון, מראשי ישיבת שפת אמת בירושלים, שנפטר בגיל 27 (אביו של אברהם יוסף לייזרזון).
בתו, מלכה, נישאה לרב אברהם הורביץ, מתלמידי החזון איש והרב יעקב ישראל קנייבסקי ומחבר ספרי "דבר הלכה" ו"ארחות רבינו".
בתו, שרה הינדא (נפטרה תשע"ג), נישאה לרב משה מאיר פראג, ראש כולל שומרי החומות.

עץ משפחת פרוש

נפתלי צבי פרוש

שלמה זלמן פרוש

גרשון פרוש

נפתלי צבי פרוש-גליקמן

חיים יהודה לייב אוירבך

שינא גיטל

מרדכי ליבר פרוש

אברהם

נפתלי סלומון

המשך ענף זה ראו:
עץ חיים יהודה לייב אוירבך

מרדכי ליבר פרוש

מנחם פרוש

חיים קמיל

שרה

כתריאל שלמון

יוחנן דוד סלומון (סופר)

חיבוריו

חיבר ספר אחד בהלכה, על הלכות אישות, בשולחן ערוך, חלק אבן העזר - חכם לב: על שולחן ערוך אבן העזר ... פנים הספר הוא קצור פסקי הלכות להגאון ... ר’ שלמה מחעלמא בעל המחבר מרכבת המשנה ... וסביב ס’ חכם לב חדושים ובאורים ... בסופו שתי תגובות ... אחת בהלכות מקואות והשנייה בהלכות חזקה במצות ומנוי שררות בישראל, ירושלים, ה'תרפ"ז.
קונטרס הלכתי מובא בספרו של בנו מעדני ארץ בשם "מילי דאבא".
מאמרים במאספים וכתבי עת תורניים כ"אזכרה", "סיני".
בשנותיו האחרונות התחיל להכין לדפוס מאות תשובות לכל ארבעת חלקי השולחן ערוך, אך לא הספיק לסיים מלאכתו.

לקריאה נוספת

'אוירבך, חיים יהודה ליב', בתוך: דוד קלעי, ספר האישים: לכסיקון ארצישראלי,‫ תל אביב: מסדה – אנציקלופדיה כללית, תרצ"ז, עמ' 26.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא חיים יהודה לייב אוירבך בוויקישיתוף

משפחת אוירבך, צאצאי רבי חיים יהודה לייב, בתוך אילן היוחסין של משפחת פרוש: מ. ירושלמי, "למשפחותם לבית אבותם - משפחת פרוש 2", קהילות (מוסף המבשר), ז' כסלו תש"ע

הערות שוליים

^ אביו ר' אברהם דוב אויערבאך מצ'רנוביץ, בן ר' יהודה דוד אויערבאך, בן ר' יואל פייבל שטיין, חתן ר' דוד אויערבאך מברדיצ'וב-טבריה, בן ר' אברהם דוב מחמעלניק שהיה נשוי לביתו של רבי יעקב יוסף. אמנם, לדברי רחי"ל אוירבך, ר' אברהם דב מחמלניק היה נשוי לנכדת ר' יעקב יוסף שהתייתמה וגדלה בביתו.
^ ¹ ² אנצקלופדיה של הציונות הדתית, כרך א', עמ' 46
^ אנצקלופדיה של הציונות הדתית, כרך א', עמ' 47
^ הרב חיים לייב אויערבך ז"ל, הצופה, 27 בספטמבר 1954, עמ' 16

[1] אביו ר' אברהם דוב אויערבאך מצ'רנוביץ, בן ר' יהודה דוד אויערבאך, בן ר' יואל פייבל שטיין, חתן ר' דוד אויערבאך מברדיצ'וב-טבריה, בן ר' אברהם דוב מחמעלניק שהיה נשוי לביתו של רבי יעקב יוסף. אמנם, לדברי רחי"ל אוירבך, ר' אברהם דב מחמלניק היה נשוי לנכדת ר' יעקב יוסף שהתייתמה וגדלה בביתו.

[אנצקלופדיה46-2] ¹ ² אנצקלופדיה של הציונות הדתית, כרך א', עמ' 46

[3] אנצקלופדיה של הציונות הדתית, כרך א', עמ' 47

[4] הרב חיים לייב אויערבך ז"ל, הצופה, 27 בספטמבר 1954, עמ' 16

[1]

[2]

[3]

[4]

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
-[[קובץ:YLAuerbach.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב חיים יהודה לייב אוירבך 20–1910]]
+[[קובץ:YLAuerbach.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב חיים יהודה לייב אוירבך. צולם בין השנים 1910–1920]]
 ה[[רב]] '''חיים יהודה לייב אוירבך''' ([[יפו]], [[ד' בטבת]] [[ה'תרמ"ז]] - [[ירושלים]], [[כ"ח באלול]] [[ה'תשי"ד]]; [[31 בדצמבר]] [[1886]] - [[26 בספטמבר]] [[1954]]) היה רב, [[מקובל]] ו[[ראש ישיבה]] בירושלים בראשית המאה העשרים.
 ==תולדות חייו==
-דור שביעי לרבי [[יעקב יוסף מפולנאה]]{{הערה|אביו ר' אברהם דוב אויערבאך מצ'רנוביץ, בן ר' יהודה דוד אויערבאך, בן ר' יואל פייבל שטיין, חתן ר' דוד אויערבאך מברדיצ'וב-טבריה, בן ר' אברהם דוב מחמעלניק שהיה נשוי לביתו של רבי יעקב יוסף. אמנם, [http://toladot.blogspot.co.il/2009/04/blog-post.html לדברי רחי"ל אוירבך], ר' אברהם דב מחמלניק היה נשוי לנכדת ר' יעקב יוסף שהתייתמה וגדלה בביתו.}}, תלמידו של [[הבעש"ט]] ומחבר ספר ההגות החסידי הראשון [[תולדות יעקב יוסף]]. אביו, הרב אברהם דב אוירבך, כיהן כרב ב[[צ'רנוביץ]] למעלה משלושים שנה.
+דור שביעי לרבי [[יעקב יוסף מפולנאה]]{{הערה|אביו ר' אברהם דוב אויערבאך מצ'רנוביץ, בן ר' יהודה דוד אויערבאך, בן ר' יואל פייבל שטיין, חתן ר' דוד אויערבאך מברדיצ'וב-טבריה, בן ר' אברהם דוב מחמעלניק שהיה נשוי לביתו של רבי יעקב יוסף. אמנם, [http://toladot.blogspot.co.il/2009/04/blog-post.html לדברי רחי"ל אוירבך], ר' אברהם דב מחמלניק היה נשוי לנכדת ר' יעקב יוסף שהתייתמה וגדלה בביתו.}}, תלמיד [[הבעש"ט]]. אביו, הרב אברהם דב אוירבך, כיהן כרב ב[[צ'רנוביץ]] למעלה משלושים שנה.
-התחנך בישיבות ירושלים ו[[הוסמך לרבנות]] על ידי הרב [[חיים ברלין]] בגיל 18.{{הערה|שם=אנצקלופדיה46|1=אנצקלופדיה של הציונות הדתית, כרך א', עמ' 46}} לאחר נישואיו עם צביה, בת הרב [[שלמה זלמן פרוש]], מבוני ומנהיגי היישוב בירושלים החדשה ואחותו של [[נפתלי צבי פרוש-גליקמן]]. החל ללמוד קבלה מהרב [[שמעון צבי הורביץ]], ובשנת [[ה'תרס"ו]] ייסד יחד עמו את [[ישיבה|ישיבת]] המקובלים [[ישיבת המקובלים שער השמים|שער השמים]]. למרות שבשעת הקמתה היה בן פחות מעשרים, שימש לצידו של הרב הורוויץ. מאז הקדיש את כל זמנו ומרצו לביסוס הישיבה {{ציטוטון|אשר כל חיי בכל נימי נפשי קשורים בה, וזה כל ישעי וחפצי לראותה ברוממותה שתהיה לאור מזהיר ומבהיק בארץ הקודש, ותל-תלפיות לכל תלמיד חכם ברחבי תבל|בהקדמתו לספרו "לב חכם"}}. ישיבה זו הפכה עד מהרה למרכז לימוד הקבלה האשכנזי בירושלים, ועד היום היא מישיבות ה[[מקובלים]] היחידות המשויכות לציבור ה[[אשכנזים|אשכנזי]]. בשנת [[ה'תרע"ו]] (1916) [[קפיטולציות|התמנה]] להיות סגן [[קונסול דיפלומטי|קונסול]] [[איראן|פרס]] ובתפקידו זה הגן על יהודי הארץ מפני רודנות העות'מאנים, בנותנו להם דרכון פרסי. במלשינות נודע הדבר לשלטונות והרב נידון למוות שלא בפניו. שעות מספר קודם ביצוע גזר הדין נתגלה לו הסוד מפי אחד מאנשי הבולשת הטורקית, והוא הוכרח להסתתר מספר חודשים מפני השלטונות. במקום מחבואו ישב ולמד עם אחד מתלמידיו, שם חיבר חלק גדול מחידושיו שהיוו חלק מספרו "חכם לב". כשהטורקים התחילו לעזוב את ירושלים, יצא ממחבואו.{{הערה|שם=אנצקלופדיה46}}
+התחנך בישיבות ירושלים ו[[הוסמך לרבנות]] על ידי הרב [[חיים ברלין]] בגיל 18.{{הערה|שם=אנצקלופדיה46|1=אנצקלופדיה של הציונות הדתית, כרך א', עמ' 46}} לאחר נישואיו עם צביה, בת הרב [[שלמה זלמן פרוש]], מבוני ומנהיגי היישוב בירושלים החדשה ואחותו של [[נפתלי צבי פרוש-גליקמן]]. החל ללמוד קבלה מהרב [[שמעון צבי הורביץ]], ובשנת [[ה'תרס"ו]] ייסד יחד עמו את [[ישיבה|ישיבת]] המקובלים [[ישיבת המקובלים שער השמים|שער השמים]]. למרות שבשעת הקמתה היה בן פחות מעשרים, שימש לצידו של הרב הורוויץ. מאז הקדיש את כל זמנו ומרצו לביסוס הישיבה {{ציטוטון|אשר כל חיי בכל נימי נפשי קשורים בה, וזה כל ישעי וחפצי לראותה ברוממותה שתהיה לאור מזהיר ומבהיק בארץ הקודש, ותל-תלפיות לכל תלמיד חכם ברחבי תבל|בהקדמתו לספרו "לב חכם"}}. ישיבה זו הפכה עד מהרה למרכז לימוד הקבלה האשכנזי בירושלים, ועד היום היא מישיבות ה[[מקובלים]] היחידות המשויכות לציבור ה[[אשכנזים|אשכנזי]]. בשנת [[ה'תרע"ו]] (1916) [[קפיטולציות|התמנה]] להיות סגן [[קונסול דיפלומטי|קונסול]] [[איראן|פרס]], ובתפקידו זה הגן על יהודי הארץ מפני רודנות העות'מאנים, בנותנו להם דרכון פרסי. הדבר נודע לשלטונות העות'מאניים והרב נידון למוות שלא בפניו. שעות מספר קודם ביצוע גזר הדין נתגלה לו הסוד מפי אחד מאנשי הבולשת הטורקית, והוא נאלץ להסתתר מספר חודשים מפני השלטונות. במקום מחבואו ישב ולמד עם אחד מתלמידיו, שם חיבר חלק גדול מחידושיו שהיוו חלק מספרו "חכם לב". כשהטורקים איבדו את שלטונם בירושלים, יצא ממחבואו.{{הערה|שם=אנצקלופדיה46}}
 לאחר [[מלחמת העולם הראשונה]] היה חבר [[אספת הנבחרים]] הראשונה, וממייסדי "[[מפעל התורה]]" וחבר הוועד הפועל שלו. נמנה עם חברי [[המזרחי]], השתתף בוועידות המזרחי ובכינוסיו.{{הערה|אנצקלופדיה של הציונות הדתית, כרך א', עמ' 47}}
@@ שורה 12: / שורה 12: @@
 בשנת [[ה'תרפ"ח]] ייסד [[תלמוד תורה]] "שער השמים" לבני עדות המזרח, וכן כולל אברכים צמוד לישיבה ללימוד תורת הנגלה. בשנת [[ה'תרצ"א]] יצא ל[[ארצות הברית]] לפעול למען הישיבה שעמדה בסכנת [[פשיטת רגל]]. מסע זה ארך למעלה משנתיים.
 [[קובץ:Chaim Yehuda Leib and Tzivia Auerbach graves.jpg|שמאל|ממוזער|250px|קברו של הרב אוירבך בהר המנוחות]]
-נמנה עם בני [[היישוב הישן]] שקיבלו באהדה מסוימת את ה[[ציונות]] וה[[עליה]] לארץ, והיה מקורב ל[[הרב קוק|רב קוק]]. יחד עם זאת, היה מקורב גם לרבני הקנאים, ובברית המילה של בנו הרב [[אברהם דב אוירבך]] שימש הרב [[יוסף חיים זוננפלד]] כמוהל, בעוד הרב קוק היה הסנדק.
+נמנה עם בני [[היישוב הישן]] שקיבלו באהדה מסוימת את ה[[ציונות]] וה[[עליה]] לארץ, והיה מקורב ל[[אברהם יצחק הכהן קוק|רב קוק]]. עם זאת, היה מקורב גם לרבני הקנאים, ובברית המילה של בנו הרב [[אברהם דב אוירבך]] שימש הרב [[יוסף חיים זוננפלד]] כמוהל, בעוד הרב קוק היה הסנדק.
 הרב אוירבך נפטר בירושלים ב[[כ"ח באלול]] [[ה'תשי"ד]] לאחר מחלה ארוכה והוא כבן 67.{{הערה|[http://jpress.org.il/Olive/APA/NLI_heb/SharedView.Article.aspx?href=HZH%2F1954%2F09%2F27&id=Ar01602&sk=136E73CF הרב חיים לייב אויערבך ז"ל], [[הצופה]], 27 בספטמבר 1954, עמ' 16}}