SHALOM (לוויין) – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ ויקיזציה, קישורים פנימיים
שורה 3: שורה 3:
|שם=שלום |שם בשפת המקור=SHALOM
|שם=שלום |שם בשפת המקור=SHALOM
|תמונה=
|תמונה=
|סוכנות חלל=[[סוכנות החלל הישראלית]]{{ש}} ו[[סוכנות החלל האיטלקית]]
|סוכנות חלל=[[סוכנות החלל הישראלית]]{{ש}} ו[[סוכנות החלל האיטלקית]]
|ארגון=
|ארגון=
|מפעיל=
|מפעיל=
|יצרן=[[התעשייה האווירית לישראל]]
|יצרן=[[התעשייה האווירית לישראל]]
|תאריך שיגור=
|תאריך שיגור=
|משגר=
|משגר=
|אתר שיגור=
|אתר שיגור=
|אתר אינטרנט=
|אתר אינטרנט=
|סוג משימה=לוויין חישה היפר ספקטראלי
|סוג משימה=לוויין חישה היפר ספקטראלי
|ביצוע יעף על=
|ביצוע יעף על=
|מיקום נוכחי=
|מיקום נוכחי=
שורה 30: שורה 30:
|ערוצי תקשורת=
|ערוצי תקשורת=
}}
}}

לווין '''SHALOM''' (ראשי תיבות של "'''Spaceborne Hyperspectral Applicative Land and Ocean Mission'''") הוא תוכנית משותפת ל[[סוכנות החלל הישראלית]] ו[[סוכנות החלל האיטלקית]] לפיתוח [[לוויין צילום]] [[היפרספקטרלי]].{{הערה|שם=צביקפלן|{{cite web |title=ריאיון עם צבי קפלן מנכ"ל סוכנות החלל הישראלית |url=http://www.spacenews.com/article/zvi-kaplan-director-israel-space-agency |publisher=Spacenews |access-date=September 16, 2018|date=September 6, 2011}}}}{{הערה|שם=מצגת2013|{{cite web |last=דקל|first=טל|title=Israeli Civilian Space Program: Turning Swords into Plowshares |url=http://www.oosa.unvienna.org/pdf/pres/stsc2012/tech-06E.pdf |publisher=[[סוכנות החלל הישראלית]] |accessdate=21 November 2013}}}}
לווין '''SHALOM''' (ראשי תיבות של "'''Spaceborne Hyperspectral Applicative Land and Ocean Mission'''") הוא תוכנית משותפת ל[[סוכנות החלל הישראלית]] ו[[סוכנות החלל האיטלקית]] לפיתוח [[לוויין צילום]] [[היפרספקטרלי]].{{הערה|שם=צביקפלן|{{cite web |title=ריאיון עם צבי קפלן מנכ"ל סוכנות החלל הישראלית |url=http://www.spacenews.com/article/zvi-kaplan-director-israel-space-agency |publisher=Spacenews |access-date=September 16, 2018|date=September 6, 2011}}}}{{הערה|שם=מצגת2013|{{cite web |last=דקל|first=טל|title=Israeli Civilian Space Program: Turning Swords into Plowshares |url=http://www.oosa.unvienna.org/pdf/pres/stsc2012/tech-06E.pdf |publisher=[[סוכנות החלל הישראלית]] |accessdate=21 November 2013}}}}
{{הערה|שם=עדכון 2017|{{cite web|title=SHALOM Mission |publisher=Workshop :“Data Exploitation della missione PRISMA, precursore delle missioni iperspettrali nazionali” |url=http://prisma-i.it/images/Eventi/20170301_Workshop_ASI/Sessione%204/Labate.pdf |date=March 2017}}}}
{{הערה|שם=עדכון 2017|{{cite web|title=SHALOM Mission |publisher=Workshop :“Data Exploitation della missione PRISMA, precursore delle missioni iperspettrali nazionali” |url=http://prisma-i.it/images/Eventi/20170301_Workshop_ASI/Sessione%204/Labate.pdf |date=March 2017}}}}


==מהלך הפרויקט==
==מהלך הפרויקט==
שיתוף הפעולה הישראלי-איטלקי הוסכם בסוף 2010. התכנון הראשוני כלל בנייה של שני לווייני צילום מסחריים בעלי מצלמה היפרספקטרלית.{{הערה|{{cite web|title=Italy and Israel: all clear for SHALOM|url=http://www.asi.it/en/news_en/italy_and_israel_all_clear_for_shalom|publisher=[[סוכנות החלל האיטלקית]]|access-date=September 16, 2018|date=November 24, 2010|archiveurl=https://web.archive.org/web/20131203040828/http://www.asi.it/en/news_en/italy_and_israel_all_clear_for_shalom|archivedate=2013-12-03|url-status=dead}}}} בדיקות התכנות וניתוחים ראשוניים בוצעו בין השנים 2012-2014. שלב אפיון המשימה, Phase A, בוצע בשיתוף פעולה בין קבוצות בתעשיית החלל הישראלית והאיטלקית, והסתיים ב-2013. שלבי אפיון המטעד והתכן הראשוני בוצעו עד סוף 2014.{{הערה|שם=סלקס|{{cite web |title=SELEX Galileo in Charge of Hyperspectral Instrument for Italian-Israeli SHALOM Space Mission |url=http://www.army-technology.com/contractors/surveillance/selex-galileo/pressselex-galileo-shalom-space-mission.html |publisher=Selex ES |access-date=September 16, 2018}}}}{{הערה|שם=עדכון 2014|{{cite web|title=SHALOM: Spaceborne Hyperspectral Applicative Land and Ocean Mission: A joint project of ASI-ISA, an update for 2014 |author=[[אייל בן דור]], אביה כפרי, Giancarlo Varacalli |url=https://www.grss-ieee.org/wp-content/uploads/2014/12/2014_07_ISIS_Session1_Mission/shalom_IGARSS_2014_2.pdf |publisher=IGARSS Quebec |date=July 2014}}}} לקראת 2015 הפרויקט התגבש הקונספט לבניית לווין אחד משותף, אשר יתקשר מול שתי תחנות קרקע, בישראל ובאיטליה. שלב התכן הראשוני (phase B1) התחיל ב-2017 והיה אמור להמשך כשנה.{{הערה|שם=עדכון 2017}}
שיתוף הפעולה הישראלי-איטלקי הוסכם בסוף 2010. התכנון הראשוני כלל בנייה של שני לווייני צילום מסחריים בעלי מצלמה היפרספקטרלית.{{הערה|{{cite web|title=Italy and Israel: all clear for SHALOM|url=http://www.asi.it/en/news_en/italy_and_israel_all_clear_for_shalom|publisher=[[סוכנות החלל האיטלקית]]|access-date=September 16, 2018|date=November 24, 2010|archiveurl=https://web.archive.org/web/20131203040828/http://www.asi.it/en/news_en/italy_and_israel_all_clear_for_shalom|archivedate=2013-12-03|url-status=dead}}}} בדיקות התכנות וניתוחים ראשוניים בוצעו בין השנים 2012–2014. שלב אפיון המשימה, Phase A, בוצע בשיתוף פעולה בין קבוצות בתעשיית החלל הישראלית והאיטלקית, והסתיים ב-2013. שלבי אפיון המטעד והתכן הראשוני בוצעו עד סוף 2014.{{הערה|שם=סלקס|{{cite web |title=SELEX Galileo in Charge of Hyperspectral Instrument for Italian-Israeli SHALOM Space Mission |url=http://www.army-technology.com/contractors/surveillance/selex-galileo/pressselex-galileo-shalom-space-mission.html |publisher=Selex ES |access-date=September 16, 2018}}}}{{הערה|שם=עדכון 2014|{{cite web|title=SHALOM: Spaceborne Hyperspectral Applicative Land and Ocean Mission: A joint project of ASI-ISA, an update for 2014 |author=[[אייל בן דור]], אביה כפרי, Giancarlo Varacalli |url=https://www.grss-ieee.org/wp-content/uploads/2014/12/2014_07_ISIS_Session1_Mission/shalom_IGARSS_2014_2.pdf |publisher=IGARSS Quebec |date=July 2014}}}} לקראת 2015 הפרויקט התגבש הקונספט לבניית לווין אחד משותף, אשר יתקשר מול שתי תחנות קרקע, בישראל ובאיטליה. שלב התכן הראשוני (phase B1) התחיל ב-2017 והיה אמור להמשך כשנה.{{הערה|שם=עדכון 2017}}


מסמך הבנות בין סוכנות החלל הישראלית וסוכנות החלל האיטלקית נחתם באוקטובר 2015, במסגרת [[הפדרציה הבינלאומית לאסטרונאוטיקה#קונגרס האסטרונאוטיקה הבינלאומי|קונגרס האסטרונאוטיקה הבינלאומי]] שהתקיים בירושלים. המערכת מתוכננת להיות פעילה בשנת 2022.
מסמך הבנות בין סוכנות החלל הישראלית וסוכנות החלל האיטלקית נחתם באוקטובר [[2015]], במסגרת [[הפדרציה הבינלאומית לאסטרונאוטיקה#קונגרס האסטרונאוטיקה הבינלאומי|קונגרס האסטרונאוטיקה הבינלאומי]] שהתקיים בירושלים. המערכת מתוכננת להיות פעילה בשנת [[2022]].


במסגרת חלוקת התפקידים בפרויקט, ישראל אחראית על ייצור הלוויין (אשר נבנה [[התעשייה האווירית לישראל|בתעשייה האווירית לישראל]]), ואיטלקיה אחראית על המטעד הראשי והמצלמה, בשילוב עם חברות LEONARDO ו SELEX האיטלקיות{{הערה|שם=סלקס}} ו[[אל-אופ]] הישראלית. המערך הקרקעי האיטלקי נבנה על ידי חברת Thales Alenia Space Italy {{אנ|Thales Alenia Space}}.{{הערה|שם=עדכון 2017}}{{הערה|שם=צביקפלן}}
במסגרת חלוקת התפקידים בפרויקט, ישראל אחראית על ייצור הלוויין (אשר נבנה [[התעשייה האווירית לישראל|בתעשייה האווירית לישראל]]), ואיטלקיה אחראית על המטעד הראשי והמצלמה, בשילוב עם חברות LEONARDO ו-SELEX האיטלקיות{{הערה|שם=סלקס}} ו[[אל-אופ]] הישראלית. המערך הקרקעי האיטלקי נבנה על ידי חברת Thales Alenia Space Italy {{אנ|Thales Alenia Space}}.{{הערה|שם=עדכון 2017}}{{הערה|שם=צביקפלן}}


==המשימה==
==המשימה==
מטרת הפרויקט הוא לבנות לווין צילום היפרספקטראלי שיהיה במסלול המשותף ללוויינים האיטלקיים [[COSMO-SkyMed]], ששוגר בשנת 2007. הלווין יהיה בעל מצלמה המסוגרת לקלוט גלי אור בתחום הנראה, תחום האינפרה-אדום והאולטרה סגול.
מטרת הפרויקט הוא לבנות לווין צילום היפרספקטראלי שיהיה במסלול המשותף ללוויינים האיטלקיים [[COSMO-SkyMed]], ששוגר בשנת [[2007]]. הלוויין יהיה בעל מצלמה המסוגרת לקלוט גלי אור בתחום הנראה, תחום האינפרה-אדום והאולטרה סגול. המערכת אמורה להיות משולבת עם המערך הקרקעי המתפעל את תוכנית PRISMA האיטלקית.
המערכת אמורה להיות משולבת עם המערך הקרקעי המתפעל את תוכנית PRISMA האיטלקית.


===מסלול הלוויין===
===מסלול הלוויין===
מסלול הלווין המתוכנן הוא [[מסלול מסונכרן-שמש]] בעל עקבה קרקעית חוזרת, בגובה בסביבות 600 ק"מ. זמן חציית קו המשווה הוא בין 10:30-11:30 זמן מקומי.{{הערה|שם=עדכון 2014}}
מסלול הלווין המתוכנן הוא [[מסלול מסונכרן-שמש]] בעל עקבה קרקעית חוזרת, בגובה בסביבות 600 ק"מ. זמן חציית קו המשווה הוא בין 10:30–11:30 זמן מקומי.{{הערה|שם=עדכון 2014}}


===המטעד===
===המטעד===
המטעד מורכב מטלסקופ אחד המתפצל לעיבוד פאן כרומטי (שחור לבן) וצילום היפרספקטרלי.
המטעד מורכב מטלסקופ אחד המתפצל לעיבוד פאן כרומטי (שחור לבן) וצילום היפרספקטרלי.


הצילום הפאן כרומטי יהיה ברזולוציה מרחבית של 2.5-5 מטר (כתלות ביכולת בסיום פיתוח המצלמה) מגובה 600 ק"מ. רוחב תמונה בסביבות 30 ק"מ.{{הערה|שם=2012בהתחלה|{{קישור כללי|כתובת=http://www.uncosa.unvienna.org/pdf/iamos/2012/ois-09E.pdf |כותרת= Space Observations for Agriculture and Food Support|תאריך=9 במרץ 2012|אתר=מצגת לUOONSA |הכותב= Ezio Bussoletti, סוכנות החלל האיטלקית}}}}
הצילום הפאן כרומטי יהיה ברזולוציה מרחבית של 2.5–5 מטר (כתלות ביכולת בסיום פיתוח המצלמה) מגובה 600 ק"מ. רוחב תמונה בסביבות 30 ק"מ.{{הערה|שם=2012בהתחלה|{{קישור כללי|כתובת=http://www.uncosa.unvienna.org/pdf/iamos/2012/ois-09E.pdf |כותרת= Space Observations for Agriculture and Food Support|תאריך=9 במרץ 2012|אתר=מצגת לUOONSA |הכותב= Ezio Bussoletti, סוכנות החלל האיטלקית}}}}


הצילום ההיפרספקטרלי יהיה ברזולוציה של 10 מטר מגובה 600 ק"מ, ויצלם ב-241 ערוצים באורכי גל בטווח של 0.4-2.5 מיקרו-מטר. רזולוציה ספקטרלית של 10 נאנומטר ורוחב תמונה של 10 ק"מ, במוד צילום מצורת Push-broom. המערכת מתוכננת לכסות שטח בגודל של 200,000 קמ"ר ביממה.{{הערה|שם=עדכון 2017}}
הצילום ההיפרספקטרלי יהיה ברזולוציה של 10 מטר מגובה 600 ק"מ, ויצלם ב-241 ערוצים באורכי גל בטווח של 0.4–2.5 מיקרו-מטר. רזולוציה ספקטרלית של 10 נאנומטר ורוחב תמונה של 10 ק"מ, במוד צילום מצורת Push-broom. המערכת מתוכננת לכסות שטח בגודל של 200,000 קמ"ר ביממה.{{הערה|שם=עדכון 2017}}


מפתח הטלסקופ הוא 650 מ"מ, והוא אמור לשקול עד 120 ק"ג.{{הערה|שם=עדכון 2017}}
מפתח הטלסקופ הוא 650 מ"מ, והוא אמור לשקול עד 120 ק"ג.{{הערה|שם=עדכון 2017}}
שורה 61: שורה 59:


==לקריאה נוספת==
==לקריאה נוספת==
*{{cite book|url=https://onlinelibrary.wiley.com/doi/abs/10.1002/9781118945179.ch11 |title=Optical Payloads for Space Missions|chapter=SHALOM – A Commercial Hyperspectral Space Mission|first=Tal |last=Feingersh
*{{cite book|url=https://onlinelibrary.wiley.com/doi/abs/10.1002/9781118945179.ch11 |title=Optical Payloads for Space Missions|chapter=SHALOM – A Commercial Hyperspectral Space Mission|first=Tal |last=Feingersh
|last2=Ben Dor|date=20 November 2015 |doi=10.1002/9781118945179.ch11 |first2=Eyal }}
|last2=Ben Dor|date=20 November 2015 |doi=10.1002/9781118945179.ch11 |first2=Eyal}}


==הערות שוליים==
==הערות שוליים==

גרסה מ־14:32, 23 בספטמבר 2021

ערך זה עוסק במוצר מתוכנן שעתיד לצאת לשוק
ייתכן שישנם פרטים שהם בגדר הערכה, העשויים להשתנות כאשר המוצר יופץ ומידע נוסף אודותיו יהיה זמין.
ערך זה עוסק במוצר מתוכנן שעתיד לצאת לשוק
ייתכן שישנם פרטים שהם בגדר הערכה, העשויים להשתנות כאשר המוצר יופץ ומידע נוסף אודותיו יהיה זמין.
שלום
SHALOM
מידע כללי
סוכנות חלל סוכנות החלל הישראלית
וסוכנות החלל האיטלקית
מפעיל סוכנות החלל האיטלקית, סוכנות החלל הישראלית עריכת הנתון בוויקינתונים
יצרן התעשייה האווירית לישראל
משימה
סוג משימה לוויין חישה היפר ספקטראלי
לוויין של כדור הארץ
מסלול LEO
נטייה מסלול מסונכרן-שמש
גרם שמיים כדור הארץ
מידע טכני
משקל בשיגור 385 ק"ג (מתוכנן)[1]
קוטר 1.2 מטר[1]
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

לווין SHALOM (ראשי תיבות של "Spaceborne Hyperspectral Applicative Land and Ocean Mission") הוא תוכנית משותפת לסוכנות החלל הישראלית וסוכנות החלל האיטלקית לפיתוח לוויין צילום היפרספקטרלי.[2][3] [4]

מהלך הפרויקט

שיתוף הפעולה הישראלי-איטלקי הוסכם בסוף 2010. התכנון הראשוני כלל בנייה של שני לווייני צילום מסחריים בעלי מצלמה היפרספקטרלית.[5] בדיקות התכנות וניתוחים ראשוניים בוצעו בין השנים 2012–2014. שלב אפיון המשימה, Phase A, בוצע בשיתוף פעולה בין קבוצות בתעשיית החלל הישראלית והאיטלקית, והסתיים ב-2013. שלבי אפיון המטעד והתכן הראשוני בוצעו עד סוף 2014.[6][1] לקראת 2015 הפרויקט התגבש הקונספט לבניית לווין אחד משותף, אשר יתקשר מול שתי תחנות קרקע, בישראל ובאיטליה. שלב התכן הראשוני (phase B1) התחיל ב-2017 והיה אמור להמשך כשנה.[4]

מסמך הבנות בין סוכנות החלל הישראלית וסוכנות החלל האיטלקית נחתם באוקטובר 2015, במסגרת קונגרס האסטרונאוטיקה הבינלאומי שהתקיים בירושלים. המערכת מתוכננת להיות פעילה בשנת 2022.

במסגרת חלוקת התפקידים בפרויקט, ישראל אחראית על ייצור הלוויין (אשר נבנה בתעשייה האווירית לישראל), ואיטלקיה אחראית על המטעד הראשי והמצלמה, בשילוב עם חברות LEONARDO ו-SELEX האיטלקיות[6] ואל-אופ הישראלית. המערך הקרקעי האיטלקי נבנה על ידי חברת Thales Alenia Space Italy (אנ').[4][2]

המשימה

מטרת הפרויקט הוא לבנות לווין צילום היפרספקטראלי שיהיה במסלול המשותף ללוויינים האיטלקיים COSMO-SkyMed, ששוגר בשנת 2007. הלוויין יהיה בעל מצלמה המסוגרת לקלוט גלי אור בתחום הנראה, תחום האינפרה-אדום והאולטרה סגול. המערכת אמורה להיות משולבת עם המערך הקרקעי המתפעל את תוכנית PRISMA האיטלקית.

מסלול הלוויין

מסלול הלווין המתוכנן הוא מסלול מסונכרן-שמש בעל עקבה קרקעית חוזרת, בגובה בסביבות 600 ק"מ. זמן חציית קו המשווה הוא בין 10:30–11:30 זמן מקומי.[1]

המטעד

המטעד מורכב מטלסקופ אחד המתפצל לעיבוד פאן כרומטי (שחור לבן) וצילום היפרספקטרלי.

הצילום הפאן כרומטי יהיה ברזולוציה מרחבית של 2.5–5 מטר (כתלות ביכולת בסיום פיתוח המצלמה) מגובה 600 ק"מ. רוחב תמונה בסביבות 30 ק"מ.[7]

הצילום ההיפרספקטרלי יהיה ברזולוציה של 10 מטר מגובה 600 ק"מ, ויצלם ב-241 ערוצים באורכי גל בטווח של 0.4–2.5 מיקרו-מטר. רזולוציה ספקטרלית של 10 נאנומטר ורוחב תמונה של 10 ק"מ, במוד צילום מצורת Push-broom. המערכת מתוכננת לכסות שטח בגודל של 200,000 קמ"ר ביממה.[4]

מפתח הטלסקופ הוא 650 מ"מ, והוא אמור לשקול עד 120 ק"ג.[4]

פלטפורמה

הלווין ישתמש בפלטפורמת אופטסאט 3000 מתוצרת התעשייה האווירית לישראל. הוא אמור לשקול 385 ק"ג בשיגור, בעל קוטר של 1.2 מטר, ואורך של 3.85 מטר במצב מקופל לשיגור.[1]

לקריאה נוספת

  • Feingersh, Tal; Ben Dor, Eyal (20 בנובמבר 2015). "SHALOM – A Commercial Hyperspectral Space Mission". Optical Payloads for Space Missions. doi:10.1002/9781118945179.ch11. {{cite book}}: (עזרה)

הערות שוליים

  1. ^ 1 2 3 4 5 אייל בן דור, אביה כפרי, Giancarlo Varacalli (ביולי 2014). "SHALOM: Spaceborne Hyperspectral Applicative Land and Ocean Mission: A joint project of ASI-ISA, an update for 2014" (PDF). IGARSS Quebec. {{cite web}}: (עזרה)תחזוקה - ציטוט: multiple names: authors list (link)
  2. ^ 1 2 "ריאיון עם צבי קפלן מנכ"ל סוכנות החלל הישראלית". Spacenews. 6 בספטמבר 2011. נבדק ב-16 בספטמבר 2018. {{cite web}}: (עזרה)
  3. ^ דקל, טל. "Israeli Civilian Space Program: Turning Swords into Plowshares" (PDF). סוכנות החלל הישראלית. נבדק ב-21 בנובמבר 2013. {{cite web}}: (עזרה)
  4. ^ 1 2 3 4 5 "SHALOM Mission" (PDF). Workshop :“Data Exploitation della missione PRISMA, precursore delle missioni iperspettrali nazionali”. במרץ 2017. {{cite web}}: (עזרה)
  5. ^ "Italy and Israel: all clear for SHALOM". סוכנות החלל האיטלקית. 24 בנובמבר 2010. אורכב מ-המקור ב-2013-12-03. נבדק ב-16 בספטמבר 2018. {{cite web}}: (עזרה)
  6. ^ 1 2 "SELEX Galileo in Charge of Hyperspectral Instrument for Italian-Israeli SHALOM Space Mission". Selex ES. נבדק ב-16 בספטמבר 2018. {{cite web}}: (עזרה)
  7. ^ Ezio Bussoletti, סוכנות החלל האיטלקית, Space Observations for Agriculture and Food Support, מצגת לUOONSA, ‏9 במרץ 2012