עג'מי – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מאין תקציר עריכה
שורה 4: שורה 4:
[[קובץ:Adzjami 106.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[כנסיית גאורגיוס הקדוש]] ו[[גבעת אנדרומדה]] מיפו העתיקה]]
[[קובץ:Adzjami 106.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[כנסיית גאורגיוס הקדוש]] ו[[גבעת אנדרומדה]] מיפו העתיקה]]
[[קובץ:Adzjami 097.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מדרון יפו לחוף הים של השכונה]]
[[קובץ:Adzjami 097.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מדרון יפו לחוף הים של השכונה]]
'''שכונת עג'מי''' היא שכונה ותיקה ב[[יפו]]. מלבד [[רחוב יפת]] רוב הרחובות בשכונה צרים והבתים בה בנויים בצפיפות רבה. בשכונה שוכנים בתים עתיקים רבים, שנבנו בתקופת [[האימפריה העות'מאנית]], ולצידם בתים חדשים. בשכונה ישנם [[ערבים ישראלים|ערבים]] ותושבים [[יהודי|יהודים]].
'''שכונת עג'מי''' היא שכונה ותיקה ב[[יפו]]. מלבד [[רחוב יפת]], רוב הרחובות בשכונה צרים והבתים בה בנויים בצפיפות רבה. בשכונה שוכנים בתים עתיקים רבים, שנבנו ב[[התקופה העות'מאנית בארץ ישראל|תקופה העות'מאנית]], ולצדם בתים חדשים. בשכונה מתגוררים [[ערבים ישראלים|ערבים]] ו[[יהודים]].


== גבולות השכונה ==
== גבולות השכונה ==
הרחוב הראשי של השכונה הוא רחוב יפת - רחוב אל-חילווה החוצה אותה מצפון לדרום. הרחוב עמוס בחנויות ובמסעדות. השכונה גובלת בצפון ב[[יפו העתיקה]] (אם כי יש המגדירים את גבולה הצפוני דרומה משם, ברחוב שערי ניקנור), בדרום בשכונת [[גבעת עלייה]], במזרח בשכונת [[צהלון]], ובמערב ב[[הים התיכון|ים התיכון]].
הרחוב הראשי של השכונה הוא רחוב יפת החוצה אותה מצפון לדרום. הרחוב עמוס בחנויות ובמסעדות. השכונה גובלת בצפון ב[[יפו העתיקה]] (אם כי יש המגדירים את גבולה הצפוני דרומה משם, ברחוב שערי ניקנור), בדרום בשכונת [[גבעת עלייה]], במזרח בשכונת [[צהלון]], ובמערב ב[[הים התיכון|ים התיכון]].


==היסטוריה==
==היסטוריה==
השכונה נקראת על שמו של איברהים אל-עג'מי, שנמנה לפי המסורת ה[[אסלאם|מוסלמית]] על [[אלצחאבה|בני לוויתו של מוחמד]]. [[קבר]]ו של אל-עג'מי שוכן לפי המסורת בדרומה של השכונה, וב[[המאה ה-19|מאה ה-19]] הוקם [[מסגד עג'מי]] במקום. שכונת עג'מי קמה באמצע [[המאה ה-19]] על ידי [[ערבים]] [[מארונים]] אמידים, שהקימו את רחובותיה במקביל לחוף הים, ובנו בה [[כנסייה]] ואת [[מנזר אנטוניוס הקדוש (מרוני)|מנזר אנטוניוס הקדוש]]. בתי המגורים בשכונה נבנו מ[[כורכר]] והוקפו בחצרות. יכולתם הכלכלית של תושבי המקום ניכרה בסגנון הבנייה.
השכונה נקראת על שמו של איברהים אל-עג'מי, שנמנה לפי המסורת ה[[אסלאם|מוסלמית]] על [[אלצחאבה|בני לוויתו של מוחמד]]. [[קבר]]ו של אל-עג'מי שוכן לפי המסורת בדרומה של השכונה, וב[[המאה ה-19|מאה ה-19]] הוקם [[מסגד עג'מי]] במקום. שכונת עג'מי קמה באמצע [[המאה ה-19]] על ידי [[ערבים]] [[מארונים]] אמידים, שהקימו את רחובותיה במקביל לחוף הים, ובנו בה [[כנסייה]] ואת [[מנזר אנטוניוס הקדוש (מרוני)|מנזר אנטוניוס הקדוש]]. בתי המגורים בשכונה נבנו מ[[כורכר]] והוקפו בחצרות. יכולתם הכלכלית של תושבי המקום ניכרה בסגנון הבנייה.


בתחילת [[המאה ה-20]] התיישבו בשכונה תושבים אמידים פחות, ואלה הקימו בה בתים פשוטים יותר. ב[[מלחמת העולם הראשונה]] ולאחריה, רווחה בשכונה בנייה חסרת תכנון וסדר, וב[[שנות ה-30]] התפשט סגנון הבנייה של [[הסגנון הבינלאומי]] מתל אביב לעג'מי. השכונה התפשטה דרומה בין הים ממערב והפרדסים ממזרח, עד שנשקה לשכונת [[גבעת עלייה]] מדרום.
בתחילת [[המאה ה-20]] התיישבו בשכונה תושבים אמידים פחות, ואלה הקימו בה בתים פשוטים יותר. ב[[מלחמת העולם הראשונה]] ולאחריה רווחה בשכונה בנייה חסרת תכנון וסדר, וב[[שנות ה-30]] התפשט [[הסגנון הבינלאומי]] מתל אביב לעג'מי. השכונה התפשטה דרומה בין הים ממערב והפרדסים ממזרח, עד שנשקה לשכונת [[גבעת עלייה]] מדרום.


לאחר [[מלחמת העצמאות]] התיישבו עולים חדשים וערבים מרחבי הארץ בבתיהם של הערבים שנמלטו מהעיר. השכונה החלה להתדרדר והייתה למוקד של פשיעה ועוני. ב[[שנות ה-50]] הוחלט על הרס השכונה ועל הקמתה מחדש. פעולות ההריסה החלו אך תשתית חדשה לא הוקמה תחת זו שנהרסה. בנוסף לכך, החל מ-[[1975]] היה חוף ימה של השכונה לאתר סילוק פסולת בניין, ועד מהרה קם במקום [[תל]] בגובה של כ-15 מטר, אשר ניתק את השכונה מהים. רק ב[[שנות ה-80]] הכירה [[עיריית תל אביב]] בערכיה ההיסטוריים והאדריכליים של עג'מי ונוסחה תוכנית שימור. כיום השכונה נחשבת לאזור פופולארי וכמוקד משיכה לאוכלוסייה אמידה, אך עדיין רבים בה המגרשים הריקים, זכר לימיה הקשים.
לאחר [[מלחמת העצמאות]] התיישבו [[עולה חדש|עולים חדשים]] וערבים מרחבי הארץ בבתיהם של הערבים שנמלטו מהעיר. השכונה החלה להתדרדר והייתה למוקד של פשיעה ועוני. ב[[שנות ה-50]] הוחלט על הרס השכונה ועל הקמתה מחדש. פעולות ההריסה החלו אך תשתית חדשה לא הוקמה תחת זו שנהרסה. בנוסף לכך, החל מ-[[1975]] היה חוף ימה של השכונה לאתר סילוק פסולת בניין, ועד מהרה קם במקום [[תל]] בגובה של כ-15 מטר, אשר ניתק את השכונה מהים. רק ב[[שנות ה-80]] הכירה [[עיריית תל אביב]] בערכיה ההיסטוריים והאדריכליים של עג'מי ונוסחה תוכנית שימור. כיום השכונה נחשבת לאזור פופולרי וכמוקד משיכה לאוכלוסייה אמידה, אך עדיין רבים בה המגרשים הריקים, זכר לימיה הקשים.


השכונה היא זירת התרחשותו של הסרט ה[[ישראלי]] [[עג'מי (סרט)|עג'מי]] משנת [[2009]], וחלק משחקניו הם תושבי השכונה.
השכונה היא זירת התרחשותו של הסרט ה[[ישראלי]] "[[עג'מי (סרט)|עג'מי]]" משנת [[2009]], וחלק משחקניו הם תושבי השכונה.


== אתרים ובניינים חשובים בשכונה ==
== אתרים ובניינים חשובים בשכונה ==
שורה 23: שורה 23:
* [[כנסיית גאורגיוס הקדוש]] - כנסייה [[נצרות יוונית-אורתודוקסית|יוונית-אורתודוקסית]].
* [[כנסיית גאורגיוס הקדוש]] - כנסייה [[נצרות יוונית-אורתודוקסית|יוונית-אורתודוקסית]].
* בית הקהילה המשיחית.
* בית הקהילה המשיחית.
* [[כנסיית אנטוניוס הקדוש]] - כנסייה [[נצרות קתולית|קתולית]] [[פרנציסקנים|פרנציסקנית]] ולצידה שוכן תיכון טרה סנטה.
* [[כנסיית אנטוניוס הקדוש]] - כנסייה [[נצרות קתולית|קתולית]] [[פרנציסקנים|פרנציסקנית]] ולצדה שוכן תיכון טרה סנטה.
* [[מנזר אנטוניוס הקדוש (מרוני)|מנזר אנטוניוס הקדוש]] אשר הוקם על ידי נוצרים [[מארונים|הכנסייה המרונית]] מלבנון.
* [[מנזר אנטוניוס הקדוש (מרוני)|מנזר אנטוניוס הקדוש]] שהוקם על ידי נוצרים [[מארונים|הכנסייה המרונית]] מלבנון.
* [[מנזר אנטוניוס הקדוש (קופטי)|מנזר אנטוניוס הקדוש]] הקופטי.
* [[מנזר אנטוניוס הקדוש (קופטי)|מנזר אנטוניוס הקדוש]] הקופטי.
* שבט הצופים האורתודוקסי.
* שבט הצופים האורתודוקסי.
שורה 32: שורה 32:


==קישורים חיצוניים==
==קישורים חיצוניים==
*[http://tel-aviv.millenium.org.il/NR/exeres/645D4EBE-45A0-438E-9A46-888C5BF660F2,frameless.htm אודות שכונת עג'מי באתר עיריית תל אביב]
*[http://tel-aviv.millenium.org.il/NR/exeres/645D4EBE-45A0-438E-9A46-888C5BF660F2,frameless.htm אודות שכונת עג'מי], באתר עיריית תל אביב
* [http://archnet.org/library/sites/one-site.jsp?site_id=7233 שכונת עג'מי באתר ArchNet]
* [http://archnet.org/library/sites/one-site.jsp?site_id=7233 שכונת עג'מי באתר ArchNet]
* ליאת אברהם, [http://lib.cet.ac.il/Pages/item.asp?item=18687 שכונת עג'מי], הספרייה הווירטואלית של מט"ח
* ליאת אברהם, [http://lib.cet.ac.il/Pages/item.asp?item=18687 שכונת עג'מי], הספרייה הווירטואלית של מט"ח
שורה 39: שורה 39:
{{מיקום מפורט בישראל/הכנה|שם=עג'מי|רוחב=32.0449634|אורך=34.7500428|כותרת=כן}}
{{מיקום מפורט בישראל/הכנה|שם=עג'מי|רוחב=32.0449634|אורך=34.7500428|כותרת=כן}}
* [http://shezaf.net/%D7%9E%D7%93%D7%A8%D7%99%D7%9B%D7%99%D7%9D/%D7%99%D7%A4%D7%95/%D7%90%D7%91-%D7%A9%D7%9C-%D7%99%D7%A4%D7%95-%D7%99%D7%95%D7%9E%D7%9F-%D7%A4%D7%A9%D7%A2.html צור שיזף, אב-יומן פשע, מדריך יפו]
* [http://shezaf.net/%D7%9E%D7%93%D7%A8%D7%99%D7%9B%D7%99%D7%9D/%D7%99%D7%A4%D7%95/%D7%90%D7%91-%D7%A9%D7%9C-%D7%99%D7%A4%D7%95-%D7%99%D7%95%D7%9E%D7%9F-%D7%A4%D7%A9%D7%A2.html צור שיזף, אב-יומן פשע, מדריך יפו]
[[קטגוריה:יפו]]
* [http://shezaf.net/%D7%A2%D7%99%D7%AA%D7%95%D7%A0%D7%95%D7%AA/%D7%99%D7%A4%D7%95/%D7%A8%D7%A2%D7%99%D7%93%D7%AA-%D7%90%D7%93%D7%9E%D7%94-%D7%91%D7%99%D7%A4%D7%95.html צור שיזף, רעידת אדמה ביפו - אינתיפדה 2000]
* [http://shezaf.net/%D7%A2%D7%99%D7%AA%D7%95%D7%A0%D7%95%D7%AA/%D7%99%D7%A4%D7%95/%D7%A8%D7%A2%D7%99%D7%93%D7%AA-%D7%90%D7%93%D7%9E%D7%94-%D7%91%D7%99%D7%A4%D7%95.html צור שיזף, רעידת אדמה ביפו - אינתיפדה 2000]
[[קטגוריה:תל אביב-יפו: שכונות]]
[[קטגוריה:תל אביב-יפו: שכונות]]
[[קטגוריה:יפו]]


{{אין בינוויקי|תאריך=21:43, 25 בספטמבר 2009 (IDT)|סוג=תל אביב|סבירות=ב}}
{{אין בינוויקי|תאריך=21:43, 25 בספטמבר 2009 (IDT)|סוג=תל אביב|סבירות=ב}}

גרסה מ־08:48, 7 בפברואר 2010

מראה כללי של שכונת עג'מי מיפו העתיקה. הצריח במרכז התמונה שייך למנזר אנטוניוס הקדוש המרוני
כנסיית גאורגיוס הקדוש וגבעת אנדרומדה מיפו העתיקה
מדרון יפו לחוף הים של השכונה

שכונת עג'מי היא שכונה ותיקה ביפו. מלבד רחוב יפת, רוב הרחובות בשכונה צרים והבתים בה בנויים בצפיפות רבה. בשכונה שוכנים בתים עתיקים רבים, שנבנו בתקופה העות'מאנית, ולצדם בתים חדשים. בשכונה מתגוררים ערבים ויהודים.

גבולות השכונה

הרחוב הראשי של השכונה הוא רחוב יפת החוצה אותה מצפון לדרום. הרחוב עמוס בחנויות ובמסעדות. השכונה גובלת בצפון ביפו העתיקה (אם כי יש המגדירים את גבולה הצפוני דרומה משם, ברחוב שערי ניקנור), בדרום בשכונת גבעת עלייה, במזרח בשכונת צהלון, ובמערב בים התיכון.

היסטוריה

השכונה נקראת על שמו של איברהים אל-עג'מי, שנמנה לפי המסורת המוסלמית על בני לוויתו של מוחמד. קברו של אל-עג'מי שוכן לפי המסורת בדרומה של השכונה, ובמאה ה-19 הוקם מסגד עג'מי במקום. שכונת עג'מי קמה באמצע המאה ה-19 על ידי ערבים מארונים אמידים, שהקימו את רחובותיה במקביל לחוף הים, ובנו בה כנסייה ואת מנזר אנטוניוס הקדוש. בתי המגורים בשכונה נבנו מכורכר והוקפו בחצרות. יכולתם הכלכלית של תושבי המקום ניכרה בסגנון הבנייה.

בתחילת המאה ה-20 התיישבו בשכונה תושבים אמידים פחות, ואלה הקימו בה בתים פשוטים יותר. במלחמת העולם הראשונה ולאחריה רווחה בשכונה בנייה חסרת תכנון וסדר, ובשנות ה-30 התפשט הסגנון הבינלאומי מתל אביב לעג'מי. השכונה התפשטה דרומה בין הים ממערב והפרדסים ממזרח, עד שנשקה לשכונת גבעת עלייה מדרום.

לאחר מלחמת העצמאות התיישבו עולים חדשים וערבים מרחבי הארץ בבתיהם של הערבים שנמלטו מהעיר. השכונה החלה להתדרדר והייתה למוקד של פשיעה ועוני. בשנות ה-50 הוחלט על הרס השכונה ועל הקמתה מחדש. פעולות ההריסה החלו אך תשתית חדשה לא הוקמה תחת זו שנהרסה. בנוסף לכך, החל מ-1975 היה חוף ימה של השכונה לאתר סילוק פסולת בניין, ועד מהרה קם במקום תל בגובה של כ-15 מטר, אשר ניתק את השכונה מהים. רק בשנות ה-80 הכירה עיריית תל אביב בערכיה ההיסטוריים והאדריכליים של עג'מי ונוסחה תוכנית שימור. כיום השכונה נחשבת לאזור פופולרי וכמוקד משיכה לאוכלוסייה אמידה, אך עדיין רבים בה המגרשים הריקים, זכר לימיה הקשים.

השכונה היא זירת התרחשותו של הסרט הישראלי "עג'מי" משנת 2009, וחלק משחקניו הם תושבי השכונה.

אתרים ובניינים חשובים בשכונה

קישורים חיצוניים

תבנית:אין בינוויקי