סטיבן הוקינג – הבדלי גרסאות
החובץ בגבינה (שיחה | תרומות) |
|||
שורה 66: | שורה 66: | ||
* [[פרס אדגר לילינפלד]] מטעם [[החברה האמריקנית לפיזיקה]] ([[1999]]) [http://www.aps.org/praw/lilienfe/99winner.cfm] |
* [[פרס אדגר לילינפלד]] מטעם [[החברה האמריקנית לפיזיקה]] ([[1999]]) [http://www.aps.org/praw/lilienfe/99winner.cfm] |
||
* פרס מייקלסון מורלי מטעם [[אוניברסיטת קייס ווסטרן ריזרב]] ([[2003]]) |
* פרס מייקלסון מורלי מטעם [[אוניברסיטת קייס ווסטרן ריזרב]] ([[2003]]) |
||
* [[מדליית אוסקר קליין]] ([[2003]]) |
|||
* [[מדליית קופלי]] של [[החברה המלכותית]] ([[2006]]) [http://www.royalsoc.ac.uk/news.asp?year=&id=5066] |
* [[מדליית קופלי]] של [[החברה המלכותית]] ([[2006]]) [http://www.royalsoc.ac.uk/news.asp?year=&id=5066] |
||
* [[מדליית החירות הנשיאותית]] מ[[נשיא ארצות הברית]] [[ברק אובמה]] ([[אוגוסט]] [[2009]])<ref>[http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3754868,00.html אובמה יעניק עיטור נשיאותי לקנדי, הוקינג וטוּטוּ], [[ynet]],{{כ}} [[31 ביולי]] 2009</ref><ref>[http://www.nytimes.com/2009/08/13/us/politics/13obama.html Obama Gives Medal of Freedom to 16 Luminaries], [[ניו יורק טיימס]], [[12 באוגוסט]] 2009</ref> |
* [[מדליית החירות הנשיאותית]] מ[[נשיא ארצות הברית]] [[ברק אובמה]] ([[אוגוסט]] [[2009]])<ref>[http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3754868,00.html אובמה יעניק עיטור נשיאותי לקנדי, הוקינג וטוּטוּ], [[ynet]],{{כ}} [[31 ביולי]] 2009</ref><ref>[http://www.nytimes.com/2009/08/13/us/politics/13obama.html Obama Gives Medal of Freedom to 16 Luminaries], [[ניו יורק טיימס]], [[12 באוגוסט]] 2009</ref> |
גרסה מ־15:35, 9 בספטמבר 2010
שגיאות פרמטריות בתבנית:מדען
פרמטרים ריקים [ שנת פטירה ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
פרמטרים [ פרסים והנצחה, ארצות מגורים, שנת לידה ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
לידה |
8 בינואר 1942 אוקספורד, הממלכה המאוחדת |
---|---|
פטירה |
14 במרץ 2018 (בגיל 76) קיימברידג', הממלכה המאוחדת |
ענף מדעי | פיזיקה |
מקום מגורים | אנגליה |
מקום קבורה | מנזר וסטמינסטר |
מקום לימודים |
|
מנחה לדוקטורט | דניס סיאמה |
מוסדות |
|
תלמידי דוקטורט | דון פייג', מייק (מייקל) סטנלי פוקט, ג'סטין ד. הייוורד, כריסטופר ג'. האנטר, אלן לאפדס, פול דייוויס, ג'יימס ספארקס, מייק קסידי, פריאדל אפל, סימון פרדריק, ג'וליאן לוטרל, טים פרסטידג', דאקש לוהילה, סטיבן תיאודור סיקלוס, ריצ'רד מונטיירו, אואיסין מקונאמהנה, זונג צ'או וו, אדוארד פול סקוט שלרד, בריאן ויט, כריס פריור, ג'יאנפאולו פרוקופיו, הארווי ס. ריל, אלן לודון יולי, רפאל בוסו, ברנרד קאר, כריסטופר גאלפארד, מלקולם פרי, ברוס אלן, מריקה טיילור, פיי דוקר, Wu Zhongchao, ג'יימס ד. א. גרנט, ריימונד לאפאלמה, גריי גיבונס, פיטר דייוויד ד'יאת', ניקולס פ. וורנר, תומאס הרטוג, אנדרו צ'מבלין, כריסטופר פופ, איאן גורדון מוס, ג'ונתן ג'. האליוול, גלן ליונס |
פרסים והוקרה |
|
בן או בת זוג |
ג'יין ויילד הוקינג (14 ביולי 1965–1991) איליין מייסון (1995–2006) |
צאצאים | לוסי הוקינג, רוברט הוקינג, טים הוקינג |
hawking | |
תרומות עיקריות | |
חקר התפתחות היקום, החל מהמפץ הגדול. | |
חתימה | |
סטיבן ויליאם הוקינג (באנגלית: Stephen William Hawking; נולד ב-8 בינואר 1942) - פיזיקאי תאורטיקן ופרופסור באוניברסיטת קיימברידג'. מחוץ לקהילה המדעית הוא התפרסם בעיקר בזכות ספרו "קיצור תולדות הזמן" ("A Brief History of Time"), ספר מסוגת המדע הפופולרי המתאר את התפתחות היקום למן המפץ הגדול.
ביוגרפיה
הוקינג נולד בעיר אוקספורד שבאנגליה. בילדותו היה הוקינג תלמיד בעייתי, וכתב ידו הבלתי קריא עורר את כעסם התמידי של מוריו והוריו. כשהיה הוקינג בכיתה ו, העבירו הוריו אותו ואת אחיו לחינוך ביתי ושכרו להם מורים פרטיים שלימדו אותם בבית המשפחה. לאחר שהתבגר התכוון הוקינג להמשיך בלימודי המתמטיקה, שאותם אהב במיוחד. אביו, שהיה רופא, ניסה לשכנעו ללמוד רפואה, אך בסופו של דבר פנה הוקינג ללימודי פיזיקה.
הוקינג חלה בגיל צעיר ב-Amytrophic Lateral Sclerosis (בקיצור "ALS"), הידועה גם כ"מחלת לו גריג" (Lou Gehrig) וגם בשמות "מחלת הנוירונים המוטוריים" או "שיתוק בשלד הצדי של השדרה". המחלה גורמת במשך הזמן לשיתוק מוחלט, אך איננה פוגעת בפעילות המוח. הוקינג הוכיח זאת בפעילות מדעית שוטפת כשהוא נעזר במחשב במחקריו ובמסנתז קול להעברת הרצאותיו. אף על פי שתוחלת החיים מיום אבחון המחלה היא שנים ספורות, הוקינג מתמודד עמה זה חמישה עשורים.
הוקינג הוא פיזיקאי מוכר, שהתפרסם לא רק בזכות עבודתו התאורטית, אלא גם בזכות ספרי המדע הפופולרי שכתב, תוכניות הטלוויזיה שבאו בעקבותיהם וסיפור חייו המרתק. הוקינג היה לאייקון תרבות המופיע בתוכניות טלוויזיה כמו "מסע בין כוכבים: הדור הבא", "משפחת סימפסון" ו"פיוצ'רמה". כמו כן הוא תרם את קול הסינתיסייזר המדובב אותו ללהקת פינק פלויד בתקליטה The Division Bell, בשיר Keep talking. למרות פרסומו הרב לא זכה הוקינג בפרס נובל, שכן הוא מוענק רק לגילויים שאוששו בניסיון או בתצפית, דבר שאיננו אפשרי בתחום מחקרו. בשנת 1988 זכה בפרס וולף.
הוקינג הוציא לאור את ספר המדע הפופולרי הראשון שלו "קיצור תולדות הזמן" כדי לממן את לימודיה האקדמיים של בתו. עם התדרדרות תפקודו הגופני נעשה הוקינג תלוי בסייעים אישיים. כאשר נאלץ להיות מלווה בשני סייעים אישיים צמודים כמעט 24 שעות ביממה, החליטו הוקינג ואשתו הראשונה להתגרש. כעבור שנים אחדות התחתן הוקינג עם אחת הסייעות האישיות שלו.
הוקינג מרבה לטייל בעולם. הוא ביקר בישראל (בפעם הרביעית) וברשות הפלסטינית בתאריכים 10 - 15 בדצמבר 2006, ובמהלך ביקורו קיים מפגשים אחדים עם תלמידי תיכון ועם סטודנטים, והרצה באוניברסיטה העברית [1]. ביקורו בהודו גרר הפגנות נכים סוערות בשל העובדה שהטאג' מאהל הוסב לבניין נגיש למשתמשי כיסאות גלגלים לקראת בואו, אך סידורי הנגישות פורקו מיד עם עזיבתו את המקום.
באפריל 2009 פורסם כי הוקינג נלקח לבית החולים עקב דלקת ראות שהחמירה [2].
נושאי מחקרו
הוקינג חוקר את הנושאים של מקור היקום (קוסמוגוניה) ועתידו (קוסמולוגיה). חורים שחורים - גופים כה צפופים עד ששום דבר, גם לא אור, לא יכול להימלט מהם - עניינו אותו במיוחד כנושא למחקר. חידושו של הוקינג בנושא הוא שחורים שחורים יכולים גם להתנדף בתנאים מסוימים.
במסגרת עבודתו המדעית מנסה הוקינג לגבש תאוריה מאוחדת שתצרף את כל ארבעת הכוחות המוכרים של הטבע: הכוח האלקטרומגנטי, הכוח הגרעיני החזק, הכוח הגרעיני החלש, וכוח הכבידה. לשם כך יש לאחד את תורת היחסות הכללית, העוסקת בכבידה, עם מכניקת הקוונטים.
בשנת 1975 גילה הוקינג כי חור שחור יכול לפלוט קרינה (קרינת הוקינג), תוצאה של זוגות חלקיקים וירטואליים שנוצרים קרוב לפני אופק האירועים שלו. החישובים הראו שקרינה זו מתאימה לקיום אנטרופיה הפרופורציונלית לשטח אופק האירועים של החור השחור, כפי שהציע יעקב בקנשטיין (אנטרופיית בקנשטיין-הוקינג). תהליך זה מוציא אנרגיה מהחור השחור, ויכול לגרום לבסוף להתאיידותו, אם כי עוצמת הקרינה כל כך קטנה, שהזמן שתהליך זה דורש הוא ארוך ביותר. עבור חור שחור בעל מסת שמש, זמן זה גדול מזמן קיום היקום.
בעבר הרבה לדבר על מציאת "תיאורית הכל", אולם בהרצאה שנשא ביולי 2002 בשם "גדל וקץ הפיזיקה" טען שבדומה למשפטי האי שלמות של גדל אפשר להראות שאי אפשר יהיה למצוא תאוריה כזו, משום שהאנטרופיה של חור שחור מציבה מגבלה על כמות האינפורמציה שאפשר לדעת.
השקפותיו הדתיות
הוקינג השתמש רבות במילה 'אלוהים' (במובנים מטאפוריים) כדי להדגיש נקודות המועלות בספריו ובהרצאותיו הפומביות. הוקינג, שתואר על ידי רבים כאתאיסט (לרבות אשתו לשעבר, ג'יין), ציין כי הוא "לא דתי במובן המקובל" ושהוא מאמין ש"היקום מושלט על ידי חוקי הפיזיקה. ייתכן והחוקים חוקקו על ידי אלוהים, אבל אלוהים לא מתערב ומפר את החוקים".
מספריו אשר תורגמו לעברית
- קיצור תולדות הזמן, מן המפץ הגדול ועד החורים השחורים, ספרית מעריב, (1989).
- ספרו רב-המכר הראשון של הוקינג שהביא אותו לתודעת הציבור הרחב. הספר סוקר בקצרה את התפתחות הפיזיקה והאסטרונומיה מאז אריסטו, דרך קפלר, גלילאו, ניוטון ועד זמננו אנו. הוא מתאר את הידע העיקרי בתחומי הקוסמולוגיה, פיזיקת החלקיקים ומתאר חלקים מתורת היחסות ומכניקת הקוונטים. הוא מזכיר בספר רבות את "התאוריה של הכל", ומציע "מבט חטוף" אל שברירים ממנה.
- מדריך ידידותי לקורא, קיצור תולדות הזמן, ספרית מעריב, (1992).
- חורים שחורים, גורי יקומים ומסות אחרות, ספרית מעריב (1993).
- בספרו השלישי של הוקינג שלושה עשר פרקים - עיבודים של נאומים ומאמרים אישיים, פופולריים וטכניים שלא נכללו בספרו "קיצור תולדות הזמן". כמו ב"קיצור תולדות הזמן", הוקינג דן בספר בתרמודינמיקה של חורים שחורים, ביחסות פרטית, ביחסות כללית ובמכניקת קוונטים. הוקינג מסביר את הקשר בין "גורי-יקומים" לחורים שחורים. בספר מוסבר גם איך אפשר באמצעות המושג "זמן מדומה" לתאר יקום שאין לו התחלה ואין לו סוף, ומתנבא לגבי קיום "התאוריה של הכל". עם זאת, הספר כולל התייחסויות רבות לחייו האישיים של הוקינג ולהתמודדות שלו עם מחלתו (שלושת הפרקים הראשונים בספר נקראים: "ילדותי", "אוקספורד וקיימברידג'" ו"ניסיוני עם ALS" ועוסקים כמעט לחלוטין בהוקינג עצמו).
- היקום בקליפת אגוז, ספרית מעריב, (2003),
- ספר זה הוא מעין חזרה והרחבה של "קיצור תולדות הזמן", ועוסק באותם נושאים עיקריים. שני ההבדלים העיקריים הם שצורת ארגון הספר שונה, וכל פרק בו עומד בפני עצמו, כך שהקריאה אינה חייבת להיות סדרתית. ההבדל השני הוא שהספר מכיל מידע עדכני לגבי התקדמות הפיזיקה מאז שפורסם "קיצור תולדות הזמן". כך למשל הוא כולל התייחסות לתורת המיתרים.
- המפתח הסודי של ג'ורג' ליקום, ידיעות אחרונות, (2007).
- ספר זה נכתב בשיתוף עם לוסי הוקינג וכריסטוף גלפאר, והוא מיועד לבני נוער. זהו שילוב של ספר הרפתקאות עם שפע של עובדות מדעיות על היקום וכוכבי הלכת, והוא כולל רעיונות עדכניים ביותר של סטיבן הוקינג על טבעם של חורים שחורים.
פרסים
- מדליית אדינגטון (1975)
- מדליית יוז של החברה המלכותית (1976)
- מדליית אלברט איינשטיין (1979)
- מסדר האימפריה הבריטית (קומנדר) (1982)
- חבר האקדמיה האמריקאית לאמנויות ולמדעים (נבחר ב-1984).
- מדליית זהב של החברה המלכותית לאסטרונומיה (1985)
- חבר האקדמיה הפונטיפיקאלית למדעים (1986)
- זוכה פרס וולף בפיזיקה (1988)
- פרסי נסיך אסטוריאס (1989)
- חבר במסדר ידידי הכבוד (1989)
- פרס אדגר לילינפלד מטעם החברה האמריקנית לפיזיקה (1999) [1]
- פרס מייקלסון מורלי מטעם אוניברסיטת קייס ווסטרן ריזרב (2003)
- מדליית אוסקר קליין (2003)
- מדליית קופלי של החברה המלכותית (2006) [2]
- מדליית החירות הנשיאותית מנשיא ארצות הברית ברק אובמה (אוגוסט 2009)[3][4]
לקריאה נוספת
- מייקל וייט וג'ון גריבין, סטיבן הוקינג - חיים במדע, ספרית מעריב, 2007.
- לוסי וסטיבן הוקינג, המפתח הסודי של ג'ורג' ליקום, ידיעות ספרים, 2008.
קישורים חיצוניים
- אתר האינטרנט של סטיבן הוקינג
- תבנית:אנציקלופדיה ynet
- "גדל וקץ הפיזיקה"
- תוכן הביוגרפיה שלו שהוצגה ב-BBC
- תבנית:הידען2
- אירוחו של סטיבן הוקינג בתוכניתו של יאיר לפיד, בקובץ מדיה, בהורדה ישירה
- מלל אירוחו של סטיבן הוקינג בתוכניתו של יאיר לפיד
הערות שוליים
- ^ אבי בליזובסקי, הרצאתו של סטיבן הוקינג "מקור היקום" באוניברסיטה העברית בירושלים, אתר "הידען", 16.12.2006.
- ^ עפרי אילני, המדען סטיוון הוקינג הובהל לבית החולים עקב מחלה קשה, הארץ, 20.4.2009.
- ^ אובמה יעניק עיטור נשיאותי לקנדי, הוקינג וטוּטוּ, ynet, 31 ביולי 2009
- ^ Obama Gives Medal of Freedom to 16 Luminaries, ניו יורק טיימס, 12 באוגוסט 2009
- זוכי מדליית זהב של החברה המלכותית לאסטרונומיה
- זוכי מדליית קופלי
- זוכי פרס וולף
- כותבי ספרי מדע פופולרי
- נכות: אישים
- סגל אוניברסיטת קיימברידג'
- עמיתי החברה המלכותית
- פיזיקאים בריטים
- מפקדים במסדר האימפריה הבריטית
- חברי האקדמיה הלאומית למדעים של ארצות הברית
- חברי האקדמיה האמריקאית לאמנויות ולמדעים
- מעוטרי מדליית החירות הנשיאותית
- סגל אוניברסיטת אוקספורד