מלאבו
| |||
 | |||
| מראה מהאוויר של מלאבו | |||
| מדינה |
 גינאה המשוונית | ||
|---|---|---|---|
| חבל ארץ | ביוקו | ||
| שפה רשמית |
בובי, ספרדית  | ||
| תאריך ייסוד | 1827 | ||
| על שם |
Malabo Löpèlo Mëlaka | ||
| שטח | 21 קמ"ר | ||
| גובה | 0 מטרים | ||
| אוכלוסייה | | ||
| ‑ בעיר | 297,000 (2018) | ||
| קואורדינטות | 3°45′N 8°47′E / 3.750°N 8.783°E | ||
| אזור זמן | UTC +1 | ||
| http://www.ayuntamientodemalabo.com/ | |||
|
(למפת גינאה המשוונית רגילה)  | |||
  | |||
.svg)
מלאבו (בספרדית: Malabo) היא עיר בגינאה המשוונית, שהייתה עיר הבירה שלה בשנים 1969–2026.[1] העיר ממוקמת על חופו הצפוני של האי ביוקו.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]העיר נוסדה על ידי הבריטים בשנת 1827, אשר חכרו את האי מספרד. הבריטים קראו לעיר "פורט קלרנס", והשתמשו בה כתחנת אספקה לאוניות בריטיות ששהו באזור זה מתוך ניסיון להפסיק את הסחר בעבדים.
לאחר הקמת העיר התיישבו בה עבדים משוחררים רבים, עד להקמתה של סיירה לאון כמושבת עבדים משוחררים.
לאחר שהאי חזר לשליטה ספרדים שונה שם העיר ל"סנטה איסבל". ב-1969 העיר החליפה את באטה כבירת המדינה.
העיר קיבלה את השם "מלאבו" בשנת 1973, כחלק מתוכניתו של הנשיא פרנסיסקו מסיאס נגמה להחליף את שמות המקומות האירופיים בשמות אפריקנים אותנטיים.
במהלך שלטונו הוביל הנשיא מסיאס נגמה לרצח עם של שבט הבובי, אשר התגורר באי ביוקו, והביא במקומם את אנשי שבטו - שבט הפנג להתגורר באי במקומם. בעקבות רצח עם זה זכתה גינאה המשוונית ואף העיר מלבו לכינוי "אושוויץ של אפריקה". בעקבות רצח עם זה נמלטו מהעיר מעל רבע מתושביה.
בתחילת 2026, לאחר תהליך הקמה שארך מספר שנים, מעמד הבירה הועבר לעיר סיודאד דה לה פאס ששוכנת בחלק היבשתי של המדינה.[1]
כלכלה
[עריכת קוד מקור | עריכה]גילוי הנפט באזור, ותפוקה של 360,000 חביות נפט ליום (נכון לשנת 2004), הובילו לצמיחה כלכלית והגבהת מספר התיירים והתושבים בעיר.
תחבורה
[עריכת קוד מקור | עריכה]נמל התעופה הבינלאומי של מלאבו משרת את העיר.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- מלאבו, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ 1 2 Le Monde with AFP (2026-01-04). "Equatorial Guinea relocates capital to Ciudad de la Paz". Le Monde (באנגלית).