מסרו

מסרו
Maseru
מדינה	לסוטו
מחוז	מחוז מסרו
תאריך ייסוד	1869
שטח	138 קמ"ר
גובה	1,600 מטרים
אוכלוסייה	‏
‑ בעיר	519,186 (נכון ל־10 באפריל 2016)
קואורדינטות	29°19′S 27°29′E / 29.31°S 27.48°E
אזור זמן	UTC +2
	מפת מיקום; מפה מפורטת; (למפת לסוטו רגילה) טיאטיאננג מפטנג קאצ'ה'ס נק דרום; אפריקה; מסרו

מסרו היא עיר הבירה של לסוטו, השוכנת על הגבול עם דרום אפריקה. בעיר מתגוררים 180,000 תושבים (2004), והיא העיר הגדולה במדינה. אוכלוסיית מסרו מהווה כמעט 10% מכלל אוכלוסיית לסוטו. כיום כ-80% מאוכלוסיית העיר נוצרית וכ-20% משתייכים לאמונות קדומות.^[1]

העיר ממוקמת על נהר הקלדון, במחוז מסרו, והיא גם בירת המחוז. עיקר כלכלת העיר מתבססת על ייצור נרות ושטיחים.

פירוש השם בשפת המקומיים הוא "מקום אבן החול האדומה".

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מסרו נוסדה ב-1869 על ידי הבריטים כמחנה משטרתי קטן. העיר הייתה עיר מסחר קטנה כאשר ראש שבט הבסוטו, ציף מושואשו הראשון הפך את העיר לעיר הבירה בשנת 1869. העיר הייתה בירת הפרוטקטורט הבריטי בסוטולנד בין השנים 1869 ל-1871, עת עברה הסמכות המנהלית על המדינה אל מושבת הכף, ובין השנים 1884, כאשר בסוטו שוב הפכה למושבה נפרדת, ל-1966, כאשר בסוטולנד זכתה בעצמאותה ושינתה את שמה ללסוטו. בתחילת המאה העשרים, מסרו היה יישוב קטן שהורכב ממספר קטן של מבני מנהלה קולוניאליים, חנות מסחר וכמה כפרים נפרדים. לימים היישוב צמח לעיירת שוק סואנת. לשכת המסחר הוקמה בשנת 1890 ושני עיתונים, מוחצ'ונונו ("השביט") ובסוטולנד ניוז, הוקמו בשנת 1911 ו -1927, בהתאמה. עד שנת 1933 היו לעיירה פנסי רחוב, ונבנתה מערכת אספקת מים משופרת בשנת 1949. בנוסף, מבנה המעמדות של בירה קולוניאלית זו נעשה מורכב יותר. זה כלל כעת פקידים קולוניאליים בריטים, סוחרים ואנשי מקצוע אירופאים, אנשי מקצוע באפריקה, גם פקידים ומתורגמנים בשחור לבן, וכיתת שירות קטנה של עובדים ביתיים ועוזרי חנויות. לפני עצמאות המדינה העיר סבלה מצמיחה איטית מאוד, דבר שהשתנה מאוד לאחר העצמאות. שטח העיר גדל מ-20 קמ"ר ל-138 קמ"ר. לסוטו קיבלה את עצמאותה בשנת 1966 ומסרו הפכה לבירה. לאחר העצמאות, האוכלוסייה החלה לגדול בהתמדה כשאנשים עברו ברחבי הארץ והעיר בחיפוש אחר עבודה בשכר. מזרו הוא המרכז העירוני היחיד של לסוטו ואוכלוסייתה גדלה מכ- 20,000 בשנת 1966 ליותר מ -200,000 בסוף המאה העשרים.