מנחם כרמל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מנחם כרמל
אין תמונה חופשית
לידה 18 בנובמבר 1954 (בן 64) עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מקצוע איש עסקים עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

מנחם כרמל (נולד ב-18 בנובמבר 1954) הוא עסקן ציבור ואיש עסקים חרדי ישראלי, מנכ"ל והבעלים של רשת השיווק הקמעונאית בר-כל.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

כרמל נולד בתל אביב למשפחה חרדית יוצאת פולין מחסידות סטריקוב (שמם המקורי: קרימילובסקי). חניך ישיבת קול תורה וישיבת חברון, ובעל הסמכה לרבנות[1].

בשנות השמונים עסק בענף היהלומים. עם הקמת תנועת דגל התורה היה בין פעיליה וממקורבי הרב שך. בשנות התשעים כיהן מטעם דגל התורה כנציג במועצת העיר בני ברק וכסגן ראש העיר.

בתחילת שנות התשעים הקים רשת מרכולים מוזלים שנועדה לשרת את ציבור האברכים והמשפחות ברוכות הילדים בריכוזים החרדיים. הפעלת הרשת הייתה חלק ממדיניותה של מפלגת דגל התורה ובתחילה אף נקראה הרשת בשם "צרכניית דגל התורה" (ובשמה המקוצר: "דגל"). בשנים הראשונות פעלה הרשת כמלכ"ר והמכירה התאפשרה לחברים רשומים בלבד. בעקבות הוראת מבקרת המדינה דאז, מרים בן-פורת, שונה מעמדה לחברה בע"מ, והיא קיבלה את השם "בר-כל". מאז התפתחה הרשת באמצעות חברת האם ברכת הארץ, והיא מונה כ-50 סניפים, בעיקר בריכוזים החרדיים, בהם גם סניפי מכולת תחת השם "ברכולית" וכן רשת חנויות פירות וירקות בשם "שוק האיכרים". מותג הבית של הרשת הוא "ברטיב", תחתיו משווקים מוצרים בתחום המזון. היקף מכירותיה של בר-כל הוערך ב-2014 בכ-525 מיליון ש"ח[2].

בתחילת 2002, חודשים ספורים לפני שהתגלתה המעילה בבנק למסחר, רכש כרמל כ-10% ממניות הבנק למסחר. בנוסף לעסקיו הקמעונאיים בקבוצת ברכת הארץ, כרמל החזיק במספר אולמי שמחות לציבור החרדי, עד לעשור השני של המאה ה-21, אז מכר אותם[דרושה הבהרה]. הוא פעיל בתחומי הנדל"ן, היהלומים ותעשיית הפלסטיק, ובעבר היה בעל אחזקות בחברת "אדומים כימיקלים" ובחברת הקבלנים "יעקובינסקי-לרר" (כיום גאון אגרו תעשיות)[3][4].

לקראת הבחירות לכנסת השמונה עשרה, הוצב כרמל במקום השביעי ברשימת יהדות התורה. בהסכם רוטציה בין אגודת ישראל לדגל התורה הוסכם שאם תקבל המפלגה 6 מנדטים יתפטר ח"כ מאיר פרוש בתום מחצית הכהונה כדי לאפשר את כניסתו של כרמל. בסופו של דבר הצליחה הרשימה לגרוף חמישה מנדטים בלבד. כרמל היה מועמדם של בית הרב יוסף שלום אלישיב, בעוד בבית הרב אהרן יהודה לייב שטינמן העדיפו שבמקום השלישי ברשימת דגל התורה יוצב ראש עיריית מודיעין עילית יעקב גוטרמן[5][6]. לאחר הבחירות מונה כרמל למ"מ מזכ"ל דגל התורה[7]. לקראת הבחירות לכנסת התשע עשרה הוחלף כרמל ביעקב אשר ברשימת דגל התורה לכנסת, על רקע היותו מזוהה עם מחנהו של הרב שמואל אוירבך[8] והדחה זו הובילה לריצה נפרדת של רשימת נצח, לימים מפלגת בני תורה.

במרץ 2019 פורסם כי רשת "ברכל" תמוזג עם רשת "נתיב החסד" שבבעלות שמואל אטיאס.[9]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ על פי דיווח לבורסה לניירות ערך של חברות ציבוריות בהן שימש כדירקטוריון
  2. ^ דירוג BDI לשנת 2014
  3. ^ קינג - עודד כצמן בעל עניין, באתר גלובס, 3 במאי 1999
  4. ^ שי שלו, ‏הרב והגאון: מנחם כרמל נגד עסקת בעלי העניין של בני גאון, באתר גלובס, 13 באוקטובר 2002
  5. ^ אילנית חיות גלובס ויוסי וייס, ‏כרמל הודיע: אני בדרך לכנסת, ´בר-כל´ למכירה ב-200 מיליון, באתר כיכר השבת, 7 במרץ 2011; הקול החרדי: מנחם כרמל המקום השלישי בדגל התורה., חדשות 24, דצמבר 2008
  6. ^ שמואל רבי, הקרב על הכרמל, באתר בחדרי חרדים, 23 בדצמבר 2008
  7. ^ משה גלסנר, כרמל מונה למ"מ מזכ"ל דגל התורה, כיכר השבת, 14 ביולי 2009
  8. ^ ישראל כהן, הרב חיים קנייבסקי: "נתקו קשר עם בר-כל", כיכר השבת, דצמבר 2012
  9. ^ עסקת נתיב החסד-ברכל: הפרטים, עתיד העובדים והמיתוג, באתר ביזנעס, ‏29 במרץ 2019