מסאי (שבט)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף מסאים)
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
אישה מסאית, עם תכשיטים מסורתיים
מסאי צעיר

בני המסאי (מכונים גם שבט המסאי או מסאים), שבט של נוודים למחצה החיים בעיקר בקניה וצפון טנזניה, והם ככל הנראה אחד מהשבטים הקדומים והעיקריים במזרח אפריקה.

למרות חדירת תרבות המערב לאפריקה והגידול בשימוש בטכנולוגיה, המסאים מנהלים את חייהם בדרכם המסורתית זה דורות, ומוכרים בעיקר בזכות לבושם המיוחד, סוג של שמלה אדומה. השמירה על החיים המסורתיים של המסאים נעשית קשה יותר ויותר במשך הזמן, לאור ההתפתחות והתיעוש המתקדמים ביבשת אפריקה כולה.

דמוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לפי ההערכות, ישנם בסך הכול כתשע מאות אלף בני מסאי, כששלוש מאות וחמישים אלף עד ארבע מאות וחמישים אלף חיים בקניה עצמה, בעיקר בשמורת מסאי מארה. עם זאת, דיוק סטטיסטיקות האלה מוטל בספק, בעיקר בגלל אי יעילותם של הממשלה ושירותי המפקד באזור. רובה המוחלט של אוכלוסיית המסאים חיה עדיין חיים ריכוזיים, בכפרים ובהם בקתות עשויות בוץ ועצים ומצופות בגללי בקר. רוב רובם של המסאים לא נפתחו כלפי הטכנולוגיה העכשווית והעולם המודרני וכלכלתם עדיין מתבססת בעיקר על רעיית צאן וציד.

זיהוי אנתרופולוגי[עריכת קוד מקור | עריכה]

מסאי מקושט

שבט המסאי הם חלק מהקבוצה האתנית ומשפחת העמים הנילוטים, שבה חברים עוד מספר שבטים מזרח-אפריקניים. ככל הנראה, הם היגרו ונדדו מעמק הנילוס שבסודאן אל מיקומם הנוכחי, בדרום קניה וצפון טנזניה בסביבות שנת 1500 לספירה, יחד עם הבקר והצאן המבוית שלהם.

המסאים מדברים בשפה המסאית, המשתייכת למשפחת השפות המזרח-נאוליתיות, שפה זו קשורה גם לשפת הסמבורו, המדוברת בפי שבט הסמבורו, החי במרכז קניה, וכן למספר שפות נוספות של שבטים מקומיים. ככל הנראה לכל השפות האלו היה מקור משותף, אולם הן התפצלו במשך הזמן כתוצאה מנדידת השבטים והשפעת הסביבה. רובם של בני המסאי דוברים גם את הסווהילית, שפתם של שבט הסווהלים, המהווה את שפת הלינגואה פרנקה של מזרח אפריקה.

למרות שחלק גדול מהשבטים האפריקניים האחרים התארגנו עם השנים ואף הקימו ממלכות בעלות צבא חזק יחסית (כמו בני הזולו למשל, שנלחמו בבריטים בהצלחה בקרב איסאנדלוואנה), המסאים מעולם לא שינו את אורך חייהם החצי נוודי, ומעולם לא התארגנו בממלכה ובמבנה השונה משבט חצי נודד. שבטי קניה ובכללם המסאי היו מלוכדים עד שנת 1870 תחת האיגוד הפוליטי והצבאי ליבון.

תרבות ואורח חיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בני המסאי בריקוד מסורתי, בשמורת מסאי מארה בשנת 2004
אישה מסאית בלבוש מסורתי אופייני. נשים מסאיות קלות לזיהוי בזכות ראשן המגולח, וחרוזים השזורים על בגדיהן. כמו כן, נוהגות הנשים לעקור את אחת משינהן התחתונות.
חבורת מסאים

תרבותם ואורח חייהם של המסאים כמעט ולא השתנו במשך הזמן ותחת כל הממלכות, והשליטים שמשלו באפריקה במשך השנים. למרות זאת, במאה השנים האחרונות, למסאי היה קשה יותר ויותר להתפרנס מרעיית צאן, כתוצאה מהתיעוש באפריקה ומהפיתוח המהיר בה. כדי למנוע זאת וכדי לשמר את חייהם, הקדישו ממשלות טנזניה וקניה למסאים טריטוריות ושטחי ציד חופשיים, בעיקר בשמורות הטבע מסאי מארה וסרנגטי.

למרות המוניטין שיצאו למסאים, בדומה לשבטים אפריקניים אחרים, כלוחמים אמיצים ונטולי חת, רוב בני המסאי כלל אינם צדים את מזונם, אלא מתבססים בעיקר על בקרם וצאנם אותם הם מגדלים. המסאים משתמשים בבקר בדרכים שונות למגוון מטרות המקיפות את כל אורחות חייהם: הם אוכלים את בשרם, מכינים בגדים מעורם, מכינים את הבקתות והצריפים שבהם הם גרים מגללי הבקר ושותים בטקסים משקה העשוי מחלב המעורבב עם דם פרה.

אצל המסאים, הגברים מקיימים מסורות וטקסים רבים שעברו מדור ולדור ומאב לבנו. אחד מהטקסים המוכרים ביותר הוא 'ריקוד הקפיצות' שמבצעים בני מסאי צעירים בטקס ההתבגרות; הם מזנקים לאוויר מעמידה ישרה, כדי להפגין את חוזקם וזריזותם. עד לאחרונה, גברים צעירים נדרשו גם להרוג אריה מבלי להשתמש ברובים או כל נשק חם אחר, כדי לזכות בזכות לשאת אישה. רשמית, מנהג זה פסק, אולם יש עדויות לכך שבאזורים המרוחקים והנידחים יותר של קניה, יש מקומות שבהם עדיין מבצעים טקס זה. בתקופה מאוחרת יחסית, לפני מאות שנים, נדרשו נערים לבנות כפר משל עצמם ולשרוד בו לבדם כדי להוכיח את בגרותם, אולם מנהג זה נשכח בגלל חוסר נוחות.

נשים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בניגוד לתרבויות שבטיות ופרימטיביות אחרות, אצל בני המסאי לנשים זכויות מסוימות והן אינן מדוכאות לחלוטין. אם כי יחסית לתרבות המערבית, מעמד הנשים אצל המסאים הוא נמוך מאוד. האישה נחשבת לרכוש הגבר; היא אינה יכולה לקבל ירושה, ותפקידה העיקרי הוא גידול הילדים. למעשה, עיקר כוחו ומעמדו החברתי של הגבר נקבע לפי מספר נשותיו (אצל המסאים קיימת פוליגיניה) ולפי גודל עדר צאנו.

נשים מסאיות קלות לזיהוי בזכות ראשן המגולח, והחרוזים השזורים על בגדיהן. כמו כן, נוהגות הנשים לעקור את אחת משינהן התחתונות. מילה מבוצעת אצל המסאים לגברים ולנשים, כשהגברים הבכירים מלים את הילדים והנשים הבכירות את הילדות. נסיונות של הממשלה הקנייתית לביטול מילת הנשים לא צלחו, בעיקר בגלל שהנשים הן הקול הדומיננטי והן אלה שמגינות על מנהג המילה.[דרוש מקור]

תזונה ובריאות[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – תזונה ובריאות בשבט המסאי

בהתמודדות עם התזונה והבריאות בשבט המסאי בא לידי ביטוי בעוצמה גבוהה הקונפליקט שבין קידמה למסורת. המסאים חיים ללא מים זורמים, ובמיעוט אמצעים להגיינה. מסורותיהם כוללות טקסים שונים, כניקוב חורים באוזנים וקעקועים, אותם הם מבצעים בשטח וללא חיטוי. עם זאת, הם משמרים באופן מרתק את אורח חייהם המסורתי, ואינם מאפשרים לרוחות המערב לפגוע במסורותיהם.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • מסאי מארה - שמורת טבע שבה חיים רבים מבני המסאי, ולה העניקו את שמה.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]