סתריה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
סתריה
SATRYA1.JPG
בית הכנסת של המושב
מחוז המרכז
מועצה אזורית גזר
גובה ממוצע[1] ‎80 מטר
תאריך ייסוד 1949
תנועה מיישבת תנועת המושבים
סוג יישוב מושב
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2018[1]
  - אוכלוסייה 1,101 תושבים
    - שינוי בגודל האוכלוסייה 0.2% בשנה עד סוף 2018
http://www.sitriyya.co.il
רחוב טיפוסי ביישוב, 2007

סִתְרִיָה הוא מושב באזור השפלה מצפון מזרח לעיר רחובות, נמצא בשטח השיפוט של מועצה אזורית גזר על שטח של 3,200 דונם ומשויך לתנועת המושבים.

היישוב הוקם בל"ג בעומר בשנת 1949 על ידי 95 משפחות עולים מרומניה ופולין שעלו לארץ ממחנות המעצר בקפריסין. במהלך השנים הצטרפו לתושבי היישוב עולים מהונגריה ותושבי הארץ.

אטימולוגיה

שם היישוב סמלי בהוראה שאולה, בעקבות הכתוב בספר תהילים: "סתרי ומגני אתה לדבריך יחלתי" וכן בעקבות דמיון צלילים לשמו של שבט בדואי ששכן במקום עד מלחמת העצמאות, סטריה (السطرية)[2]. משמעות "אל-סטר" (السطر) בערבית - "קו, חצייה, ושליטה" - לשבט סטריה השם סימל את קו דרכם ואת בתיהם הייחודיים באורכם.

ההיסטוריה של אזור המושב

המושב הוקם עם תום מלחמת השחרור ב-9 ביוני 1949 על אדמות אבו אלפדל (أبو الفضل), היישוב של שבט א-סטריה. בבקעה מקומית המשתרעת בין נען במזרח לבין גבעה שנקראה אז "תל אל-בטיח" ובמערב עד כביש בילו רמלה.

הקרקע באזור המושב וסביבתו עשירה וטובה מסוג חמרה חולית. לפי שם הגבעה "תל אל בטיח" סביר להניח כי בעבר גידלו במקום אבטיחים. לאורך השנים היו באזור הכפר מטעים שונים: לפני קום המדינה, משמשים וגפנים ומאז בעיקר הדרים.

היישוב הבדואי באזור

בדואים הגיעו לאזור באר יעקב לקראת מלחמת העולם הראשונה, התמקמו במרחב והגדילו את מספרם לאחר המלחמה, ועסקו בבינוי המחנות הבריטיים, ובהמשך התפרנסו מפרדסי היהודים בסביבה. הבדואים שהגיעו לסביבת באר יעקב נס ציונה של היום, נודעו בשמות שונים אך ההנחה היא כי רובם היו בני חמולות משבטים קרובים: שבט הבדול (מסורת יהודית גורסת כי מוצאו הקדום של שבט זה הוא יהודי ושמו נלקח מהמילה "נבדל" המציינת את היותו נבדל מאחיו). אבו אל-פאדל היא חמולה נוספת המוזכרת באותה תקופה, ממנו מסתעף השם ערב א-סטריה. דוראן, שבט נוסף על שמו נקראת חירבת דוראן כיום בסביבות נס ציונה רחובות.

פלג אחד מהבדואים בערב א-סטריה היה עוין ליישובים היהודים בסביבה, בעוד פלג אחר, בהנהגת שיח' חסן אבו ח'טאב, ביקש לחיות בשלום עם ישובי היהודים בסביבה.[3] למרות שחלק מבני השבט עבדו במטעי היהודים, אחרים מקרבם עסקו בשוד וביזה באזור רחובות נס ציונה. זו הסיבה[דרוש מקור] שהם הקדימו וברחו כבר בתחילת הקרבות במלחמת השחרור. תושבי הכפר ברחו לאזור יריחו והתמקמו שם במחנה פליטים. במלחמת ששת הימים עקרו שוב והתמקמו בפאתי רבת עמון שם הם מתגוררים עד היום וככל הנראה זכו באזרחות ירדנית בשל מוצאם הבדואי.[דרוש מקור]

תולדות האזור כפי שמשתקפים במפות ותצלומי אוויר

מקורות מיפוי וצילומי אוויר שבוצעו במאה ה-19 ועד מלחמת העולם השנייה מציגים את פריסת ההתיישבות באזור.[4]

אזור הכפר נסקר על ידי תשעה מקורות מיפוי וצילום אווירי החל מ-1880, מפת ה-PEF של הקרן הבריטית לחקר ארץ ישראל, ועד 1944 ובהם תצלומי אוויר של הטייסת הבווארית ה-304 בזמן מלחמת העולם הראשונה וכן של הצבא הבריטי במלחמת העולם השנייה.[5]. נסקרו גם מפות מדויקות (בקנה מידה של 1:20,000).

ממקורות הצילום והמיפוי עולה התמונה הבאה:

משנת 1880 ועד שנת 1942 לא היה קיים באזור הכפר אף לא מבנה אחד. בין שנת 1942 ועד 1944 הופיעו שלוש קבוצות של מבנים באזור הכפר, בסה"כ 44 מבנים הפזורים בין המטעים אך אינם מהווים מבנה של כפר מגובש (הכולל "קסבה" - מרכז עתיק). הבדואים מבאר יעקב שעבדו בסביבה החלו להתנחל בין המטעים משנת 1942 בתופעה המוכרת באותם ימים של התבססות כפר חדש. זהו תהליך מזורז של בנייה מפוזרת שבהמשכו החלו לצוץ מסביב "חושות" לינה, שהיו עתידות להפוך למבנים ברבות הימים. מלחמת השחרור קטעה תהליך זה. הכפר הבדואי הצעיר ננטש וחרב, והעולים החדשים שהקימו את המושב הגיעו אליו כשנה אחרי המלחמה.

קישורים חיצוניים

סיפור מקומי סתריה - ציר זמן קהילתי המתעד את התפתחות המושב

הערות שוליים

  1. ^ 1 2 הנתונים לפי טבלת יישובים באתר הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, נכון לסוף שנת 2017
  2. ^ עמנואל הראובני, לקסיקון ארץ ישראל, הוצאת חמד, 2001,ע"מ 725
  3. ^ סטריה באתר ההגנה
  4. ^ ספר "מבט ועוד מבט" עמוד 176 ב קדר, הוצאת יד בן צבי
  5. ^ טייסת 304 הבווארית 1918 תצלומים 614, 520, תצלום אויר בריטי 10.12.44 גיחה 680