סתריה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
סתריה
SATRYA1.JPG
בית הכנסת של המושב
מחוז המרכז
מועצה אזורית גזר
גובה ממוצע ‎80‏ מטר
תאריך ייסוד 1949
תנועה מיישבת תנועת המושבים
סוג יישוב מושב
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף דצמבר 2015:
  - אוכלוסייה 1,022 תושבים
  - שינוי בגודל האוכלוסייה ‎-0.5%‏ בשנה עד דצמבר 2015
(למפת גוש דן רגילה)
Tel-aviv area.svg
 
סתריה
סתריה
31°53′25″N 34°50′41″E / 31.8902692904435°N 34.8446379690568°E / 31.8902692904435; 34.8446379690568קואורדינטות: 31°53′25″N 34°50′41″E / 31.8902692904435°N 34.8446379690568°E / 31.8902692904435; 34.8446379690568
http://www.sitriyya.co.il
רחוב טיפוסי ביישוב, 2007

סִתְרִיָה הוא מושב באזור השפלה מצפון מזרח לעיר רחובות. הנמצא בשטח השיפוט של מועצה אזורית גזר ומשויך לתנועת המושבים.

היישוב הוקם בל"ג בעומר בשנת 1949 על ידי 95 משפחות עולים מרומניה ופולין שעלו לארץ ממחנות מעבר בקפריסין, לשם נשלחו על ידי הבריטים. עד מלחמת העצמאות שכן במקום שבט בדואי בשם סטריה (السطرية) ובעקבות כך נקרא שם היישוב, למרות שבני השבט קראו למקום איבן אל-פאדל (إبن الفادل).

משמעות "אל-סטר" (السطر) בערבית - "קו, חצייה, ושליטה" -- לשבט סטריה השם סימל את קו דרכם ואת בתיהם הייחודיים באורכם -- לשורש (سطر) משמעויות נוספות, שהן: ציור, סרגל, כף סידים, שרטט, כתיבה, רישום, אגדה, ומיתוס.

במהלך הזמן הצטרפו לתושבי היישוב עולים מהונגריה ותושבי הארץ. המושב משתרע על שטח של 3,200 דונם.

ההיסטוריה של אזור המושב[עריכת קוד מקור | עריכה]

המושב הוקם עם תום מלחמת השחרור ב-9 ביוני 1949 על אדמת בקעה מקומית המשתרעת בין נען במזרח לבין גבעה שנקראה אז "תל אל בטיח" ובמערב עד כביש בילו רמלה של היום. עד תחילת העת החדשה מופתה ארץ ישראל במפות רבות בצורה סכימטית וציורית. החל מהמאה ה-19 המפות הוכנו בצורה מדויקת ומפורטת מאד. מפות אלה מציגות אזור זה וסביבתו כריק לחלוטין מיישוב. גם שרידי עתיקות לא נמצאו כאן. הקרקע באזור המושב וסביבתו עשירה וטובה מסוג חמרה חולית. לפי שם הגבעה "תל אל בטיח" סביר להניח כי בעבר גידלו במקום אבטיחים. לאורך השנים היו באזור הכפר מטעים שונים: לפני קום המדינה, משמשים וגפנים ומאז ועד היום בעיקר הדרים.

היישוב הבדואי באזור[עריכת קוד מקור | עריכה]

בדיקה במקורות מיפוי וצילומי אוויר שבוצעו במאה ה-19 ועד מלחמת העולם השנייה מציגה את פריסת ההתיישבות באזור.[1] בדואים הגיעו לאזור באר יעקב לקראת מלחמת העולם הראשונה, התמקמו במרחב והגדילו את מספרם לאחר המלחמה, ועסקו בבינוי המחנות הבריטיים, ובהמשך בפרדסי היהודים בסביבה. הבדואים שהגיעו לסביבת באר יעקב נס ציונה של היום, נודעו בשמות שונים אך ההנחה היא כי רובם היו בני חמולות משבטים קרובים: שבט הבדול (מסורת יהודית גורסת כי מוצאו הקדום של שבט זה הינו יהודי ושמו נלקח מהמילה "נבדל" המצינת את היותו נבדל מאחיו). אבו אל פאדל הינה חמולה נוספת המוזכרת באותה תקופה, ממנו מסתעף השם ערב א סותריה. דוראן, שבט נוסף על שמו נקראת חירבת דוראן כיום בסביבות נס ציונה רחובות.

הבדואים בערב א סותריה היו עוינים ליישובים היהודים בסביבה.[דרוש מקור] למרות שחלקם עבדו במטעי היהודים, אחרים מקרבם עסקו בשוד וביזה באזור רחובות נס ציונה. זו הסיבה[דרוש מקור] שהם הקדימו וברחו כבר בתחילת הקרבות במלחמת השחרור. תושבי הכפר ברחו לאזור יריחו והתמקמו שם במחנה פליטים. במלחמת ששת הימים עקרו שוב והתמקמו בפאתי רבת עמון שם הם מתגוררים עד היום וככל הנראה זכו באזרחות ירדנית בשל מוצאם הבדואי.[דרוש מקור]

תולדות האזור כפי שמשתקפים במפות ותצלומי אוויר[עריכת קוד מקור | עריכה]

אזור הכפר נסרק בתשעה מקורות מיפוי עתיקים החל מ-1880 (מפת PEF הבריטית) ועד 1944 לקראת סוף מלחמת העולם השנייה. בין מקורות המיפוי והתצלומים, ישנם גם תצלומי אוויר של הטייסת הבווארית וכן של הצבא הבריטי במלחמה. נסרקו גם מפות מדויקות (בקנה מידה של 1:20,000). מכל מקורות הצילום והמיפוי עולה התמונה הבאה:[2] משנת 1880 ועד שנת 1942 לא היה קיים באזור הכפר אף לא מבנה אחד. בין שנת 1942 ועד 1944 הופיעו שלוש קבוצות של מבנים באזור הכפר, בסה"כ 44 מבנים הפזורים בין המטעים אך אינם מהווים מבנה של כפר מגובש (הכולל "קסבה" - מרכז עתיק). הבדואים מבאר יעקב שעבדו בסביבה החלו להתנחל בין המטעים משנת 1942 בתופעה המוכרת באותם ימים של התבססות כפר חדש. זהו תהליך מזורז של בנייה מפוזרת שבהמשכו החלו לצוץ מסביב "חושות" לינה, שהיו עתידות להפוך למבנים ברבות הימים. מלחמת השחרור קטעה תהליך זה. הכפר הבדואי הצעיר ננטש וחרב, והעולים החדשים שהקימו את המושב הגיעו אליו כשנה אחרי המלחמה.

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ספר "מבט ועוד מבט" עמוד 176 ב קדר, הוצאת יד בן צבי
  2. ^ טייסת 304 הבווארית 1918 תצלומים 614, 520, תצלום אויר בריטי 10.12.44 גיחה 680