מרכז דדו לחשיבה צבאית בינתחומית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
לוגו מכון דדו

מרכז דדו לחשיבה צבאית בין-תחומית באגף המבצעים במטה הכללי של צה"ל הוא גוף שייעודו לקדם את תהליכי החשיבה והלמידה המערכתיים בצה"ל. בראשות המרכז עומד קצין בדרגת תת-אלוף.

המרכז אמון על פיתוח גישת למידה צבאית מערכתית המבוססת על גישת המערכות הכללית, על הטמעתה ועל הסיוע למטה הכללי ולמפקדות הבכירות של צה"ל (פיקודים, זרועות וכדומה) ביישומה. בתוך כך, עוסק מרכז דדו בפיתוח עקרונות החשיבה המערכתית בצה״ל, סיוע למפקדות בקיום תהליכי חשיבה ולמידה, והכשרת קצינים בתפקידים רלוונטיים בתחומים אלה.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שורשיו של מרכז דדו בפעילות ה"מכון לחקר תורת המערכה" (מלת"ם). המלת"ם, הוקם על ידי תא"ל (מיל') ד"ר שמעון נוה, תא"ל (מיל') דב (דוביק) תמרי וד"ר צבי לניר פעל בצה"ל משנות ה-90 ועד אמצע העשור העוקב. על התפישה שקידם ניתן ללמוד, בין היתר, מתוך ספרו של ד"ר נוה: "אמנות המערכה: התהוותה של מצוינות צבאית" שראה אור בשנת 2001.

מרכזיותו של המלת"ם התערערה על רקע דו"ח מבקר המדינה שהעלה חשדות לאי סדרים כספיים והוביל לפיטורי נוה ותמרי[1][2][3][4] ולאור מחלוקות בתוך צה"ל ביחס לאפקטיביות של השימוש בגישה במהלך מלחמת לבנון השנייה.[5] בעוד שרבים טענו כי הכשלים שחווה צה"ל במלחמה קשורים לבלבול שנוצר בניסיון ליישם תפישות מערכתיות, הרי שמצדדי הגישה טענו כי במלחמה לא נעשה יישום של תורת המערכה ודווקא ההצלחות של צה"ל בשנים אלו, ובתוכם היישום המוצלח של במבצע חומת מגן קשור לשימוש מושכל ברעיונות המלת"ם[6]).

בראשית 2007 אורגן המכון מחדש בראשות תת-אלוף בשירות סדיר, איתי ברון,[7] שמו שונה ל"מרכז דדו לחשיבה צבאית בין-תחומית" (על שם רא"ל דוד אלעזר) ו-6 חוקרים חדשים, שהיו בשלבים מתקדמים של עבודת הדוקטורקט שלהם, גויסו במתכונת של אזרחים עובדי צה"ל.[8] הרעיון המוביל היה פיתוח חשיבה בינתחומית ורב-תחומית בנושאים צבאיים, כאשר תחומי המחקר שיוצגו היו פסיכולוגיה, פילוסופיה, כלכלה, מדעי המדינה, סוציולוגיה ותקשורת. החוקרים, בשילוב אנשי הצבא, היתוו את אופי המקום עם הקמתו מחדש והפיחו בו רוח חדשה.

מפקדים[עריכת קוד מקור | עריכה]

שם תקופת כהונה הערות
תא"ל איתי ברון 2007 - 2011 כיהן כראש חטיבת המחקר באמ"ן
תא"ל יורם חמו 2011 - 2014
תא"ל (מיל') ד"ר מאיר פינקל[9] 2014 - 2019
תא"ל ערן אורטל 2019-

תחומי פעילות[עריכת קוד מקור | עריכה]

פעילות מרכז דדו מורכבת ממספר תחומים:[10]

  • פיתוח גישה כללית לביצוע תהליכי חשיבה מערכתיים-אסטרטגיים באוריינטציה צבאית (עיצוב מתודולוגיה לפיתוח ידע): במסגרת זו נכתבת במרכז ספרות מקצועית תחת הכותרת "חשיבה מערכתית - חומר עזר מקצועי", ובתוכה פרסומים כמו: "עיצוב - תהליכי הלמידה ופיתוח הידע לצורכי פיתוח תפיסות", ו"מבוא לאמנות אופרטיבית".
  • תמיכה בתהליכי למידה אסטרטגיים של המיפקדות הבכירות - מרכז דדו מסייע למיפקדות צה"ל, בעיקר עבור לדרגי אלופים ותת-אלופים, לקיים תהליכי למידה שתכליתם פיתוח תפיסות אסטרטגיות-אופרטיביות חדשות. בין היתר המרכז משולב בתהליכי פיתוח אסטרטגיה לזירה צפונית (סוריה ולבנון) בהובלת פצ"ן, פיתוח ידע בפיקוד מרכז, פיתוח תפיסות מבצעיות בפיקוד דרום, פיתוח תפיסת תמרון יבשתי עתידי בזרוע היבשה, ותהליך פיתוח ידע ותפיסה בפיקוד העורף
  • מרכז לתהליכי למידה המלווה תהליכי חשיבה מרכזיים בצה"ל. במסגרת זו מסייע המרכז במתודולוגיה ובתכנים לגופים בכירים במטה הכללי, למפקדי פיקודים מרחביים, מפקדי זרועות וגופים בכירים אחרים בצה"ל, לקיים תהליכים של בחינה ביקורתית וגיבוש תפיסות חדשות.
  • בית ספר להכשרת קצונה בכירה ברוח הגישה הכללית לחשיבה מערכתית-צבאית. במסגרת זו מכשיר המרכז קצינים בכירים לתפקידים במטה הבכיר של צה"ל – מטות הפיקודים, הזרועות והמטה הכללי, ועורך השתלמויות ייעודיות לקבוצות בנושאי תהליכי למידה וחשיבה מערכתית לצורך פיתוח תפיסות ארגון ופעולה חדשות.
  • גוף מחקר המעסיק חוקרים (מן הצבא ומחוץ לו) וקצינים במחקרים ובכריית מידע בנושאים הקשורים לתחומי העיסוק של המרכז. המחקרים נחלקים ל4 מישורים: 1. מחקרים לפיתוח מתודולוגיות חשיבה - מחקרים שנועדו לתמוך בפיתוח מתודולוגיית העיצוב והשיטות האחרות שקשורות אליה (תורת המערכות, אמנות אופרטיבית). 2. מחקרים לניתוח תהליכי למידה בצה"ל. 3. מחקרים תומכי תהליכי למידה - מספקים הסתכלות ארוכת שנים על התפתחות התחום הנבדק. 4. מחקרים בנושא תפיסות ומושגים אסטרטגיים - מערכתיים - עוסקים במושגי יסוד הקשורים לרובד האסטרטגי.

כחלק מפעילות המרכז מתקיימים בו משחקי מלחמה בדרגים הבכירים, מפגשי למידה משותפים לצה"ל ולצבאות זרים, ימי עיון משותפים בין צה"ל מוסדות אקדמיים. 

פרסומים פנים-צבאיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

במסגרת ייעודו כמפתח גישות הלמידה לדרגים הגבוהים בצה"ל מפתח ומפיץ המרכז שורה של חומרי-עזר מקצועיים פנים צה"ליים. בין היתר פרסם המרכז חוברת שכותרתה "חשיבה מערכתית", חוברת "מבוא לאמנות אופרטיבית", ומסמך צה"לי רשמי בכותרת "תפיסת תהליכי הלמידה ופיתוח הידע במפקדה הכללית ובמפקדות הראשיות".

כתב העת "בין הקטבים"[עריכת קוד מקור | עריכה]

החל מפברואר 2014 מפרסם מרכז דדו כתב עת בשם "בין הקטבים" בעריכת אלוף-משנה ערן אורטל. כתב העת מבקש לתרום לפיתוח הידע בצה"ל על תופעות חדשות ומתהוות המשפיעות על סביבתנו, ועל המתחים והזיקות המגדירים את המערכת האסטרטגית ואת העיסוק האופרטיבי, באמצעות סדרת עיונים בתופעות ובמתחים אלו. על כן, כל גיליון מוקדש לנושא אחר, ומבקש לעורר שיח עיוני חדש (או להרחיב שיח קיים) בתופעות ומגמות המאפיינות את סביבתנו.

כתב העת מופץ בקרב הפיקוד הבכיר של ארגוני הביטחון, ארגונים ממשלתיים, מכוני מחקר, ארגוני מגזר שלישי רלוונטיים, ספריות של מכללות ואוניברסיטאות, ולקהל הרחב, באמצעות אתר האינטרנט של מרכז דדו באינטרנט. בין היתר התפרסמו ב"בין הקטבים" מאמרים של כותבים בכירים כמו האלוף אביב כוכבי שכתב על תהליך השינוי באמ"ן בעת היותו ראש אגף המודיעין,[11] האלוף יואב הר אבן שכתב על אסטרטגיית צה"ל,[12] האלוף גיא צור שכתב על תהליך השינוי המתקיים בזרוע היבשה,[13] תת-אלוף שחר שוחט שכתב כמפקד כוחות ההגנה האווירית בחיל האוויר על התפתחות תפיסת ההגנה האקטיבית בצה"ל,[14] תת-אלוף דניאל ברן מאגף התקשוב שכתב על ההשפעה שעושה ארגון דאעש באמצעות השימוש בסייבר,[15] אלוף-משנה שרון אפק שכתב על המפגש בין המרחב הקיברנטי לבין כללי המפגש הבינלאומי,[16] ואחרים.

מאמרים זוכי פרסים[עריכת קוד מקור | עריכה]
גיליונות "בין הקטבים" שהתפרסמו[עריכת קוד מקור | עריכה]
שינוי והשתנות - על גמישות צבאית במציאות מתהווה
  • גיליון מס' 3 (דצמבר 2014): אתגר והזדמנויות במרחבים חדשים
סייבר - אתגר והזדמנויות במרחבים חדשים
  • גיליון מס' 4 (יולי 2015): הגנה ועורף
הגנה ועורף - עיון מחודש
  • גיליון מס' 5 (נובמבר 2015):רשתיות וחשיבה רשתית - על עולמות שטוחים ומה שביניהם
רשתיות וחשיבה רשתית - על עולמות שטוחים ומה שביניהם
  • גיליון מס' 6 (ינואר 2016): בניין הכוח, חלק א'
בניין הכוח - חלק א'
  • גיליון מס' 7 (אפריל 2016): בניין הכוח, חלק ב'
בניין הכוח - חלק ב'
בניין הכוח - חלק ג'

[5]

מחקרים מרכזיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מכון המחקר במרכז עורך ומפיץ מחקרים הרלוונטיים לעשייה הצה"לית. חלק מהמחקרים מופץ במסגרת פנים-ארגונית בסיווגים סודיים וחלקם האחר מפורסם כחומר בלתי-מסווג. בין המחקרים מבית היוצר של מרכז דדו ושפורסמו ברבים כמאמרים:

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ הארון תחאוכו, עובדי המכון לחקר תורת המערכה שבים לעבודתם, באתר של "רשת 13", 16 ביוני 2006 (במקור, מאתר "nana10").
  2. ^ הופסקה השעייתם של עובדי המכון לחקר תורת המערכה בצה"ל, באתר ערוץ 7, 15.06.2006
  3. ^ נאוה צוריאל, פגיעה ישירה, ידיעות אחרונות 24 שעות, ‏ 21.6.06, כפי שהועלה באתר פרש.
  4. ^ יוסי יהושוע, "הסתבכות של בעל עיטור העוז", ידיעות אחרונות, ‏ 06.06.2006.
  5. ^ ד"ר יגיל הנקין, לו יכלו הקירות לברבר, תכלת 39, 2009; יותם הכהן, ימי המהפכה, דואלוג, ‏ינואר 15, 2015
  6. ^ יותם פלדמן, ראש נפץ, באתר הארץ, 23 באוקטובר 2007.
  7. ^ עמוס הראלתת אלוף איתי ברון יהיה ראש חטיבת המחקר הבא באגף המודיעין במטכ"ל, באתר הארץ, 9 במרץ 2011.
  8. ^ מבקר המדינה דוח שנתי 59א בנושא הכשרת הקצונה הבכירה בצה“ל, עמ' 204
  9. ^ נועם שרעבי, "על תורה והדרכה", בטאון ביבשה, גיליון 27 אפריל 2014, עמוד 27.
  10. ^ הכירו את מרכז דדו, מרכז דדו
  11. ^ אביב כוכבי וערן אורטל, 'מעשה אמ"ן' - שינוי קבוע במציאות משתנה, בין הקטבים גיליון 2, יולי 2014, עמ' 9-57
  12. ^ יואב הר אבן, מערכת הלמידה המטכ"לית- בין שמרנות להשתנות- תפיסת ההפעלה כמקרה מבחן, בין הקטבים גיליון 2, יולי 2014, עמ' 83-95
  13. ^ גיא צור, 'יבשה באופק' - גיבוש תפיסת תמרון יבשתי, בין הקטבים גיליון 6, ינואר 2016, עמ' 89-114
  14. ^ שחר שוחט ויניב פרידמן, מהגנה טקטית נגד מטוסים להגנה אווירית מערכתית, בין הקטבים גיליון 4, יולי 2015, עמ' 65-82
  15. ^ דניאל ברן ויוסי לוי, תופעת המדינה האסלאמית - מה המערב לא מבין?, בין הקטבים גיליון 3, דצמבר 2014, עמ' 111-138
  16. ^ שרון אפק, שוברים את הכללים וכולם משחקים- על המפגש בין המרחב הקיברנטי לבין כללי המפגש הבינלאומי, בין הקטבים גיליון 3, דצמבר 2014, עמ' 45 - 76