משה רחמילביץ'

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
פרופסור משה רחמילביץ' נפרד מלוי אשכול בתום אשפוזו בהדסה, דצמבר 1965

משה רחמילביץ' (2 בספטמבר 1899, תרנ"ט13 באוקטובר 1985, תשמ"ה) היה רופא פנימי, מאבות מקצוע הרפואה בישראל. חתן פרס ישראל לרפואה לשנת 1964.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

רחמילביץ' נולד בסתיו 1899 במסטיסלב שבאימפריה הרוסית (כיום בתחומי בלארוס), וגדל בבוברויסק. אביו, שהיה סוחר עצים, הקפיד על חינוך יהודי-ציוני. לאחר לימודי הגימנסיה למד רפואה בגרמניה. ב-1926 עלה לארץ ישראל והחל לעבוד בבית החולים ביקור חולים בירושלים. ב-1927 נבחר לצאת להשתלמות בארצות הברית, שם עבד והתמחה בבית החולים מאונט סיני בניו יורק. לאחר שובו לארץ עבד בבית החולים הדסה. ב-1948 פונתה המחלקה הפנימית שניהל מהר הצופים ל"בית הדגל", וב-1961 עברה לעין כרם.

בנוסף היה רחמילביץ' רופאם האישי של מנהיגי מדינת ישראל. הוא היה מראשוני בית הספר לרפואה של האוניברסיטה העברית (שהוקם ב-1949) וכיהן כדקאן הפקולטה בין השנים 1958 ו-1961. עסק במחקר רפואי ובפרט בחקר מחלות הדם.

זכה בפרס ישראל לרפואה בשנת 1964, בתואר יקיר ירושלים (1970) ובתוארי דוקטור לשם כבוד מטעם האוניברסיטה העברית (1973), אוניברסיטת בן-גוריון בנגב (1982) ואוניברסיטת תל אביב (1984).

היה נשוי לחווה לבית פומרנץ ואב לשני בנים, שניהם פרופסורים לרפואה: דניאל (מומחה במחלות דרכי העיכול ורפואה פנימית) ואליעזר (המטולוג).

משה רחמילביץ' נפטר באוקטובר 1985 מסרטן המעי הגס, בגיל 86, כ-10 שנים לאחר שהתאלמן. הותיר את בניו ומשפחותיהם.

רחוב ראשי בשכונת פסגת זאב בירושלים קרוי על שמו.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • נח קפלינסקי, 'עם פרופ. משה רחמילביץ', מידע לרופא: כתב-עת לבעיות רפואה 38 (1984), 22–24.
  • מתי גולן, רופא: משה רחמילביץ',‫ תל אביב: זמורה-ביתן, תשמ"ט 1989.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

Stub Israelis.png ערך זה הוא קצרמר בנושא ישראלים. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.